"סינמסקופ": השנה השנייה
את חגיגות יום ההולדת ל"סינמסקופ" אני מקיים השנה, באופן שרירותי, ב-10 בינואר. זה פשוט יוצא יותר נוח: התנעתי את הבלוג ב-6 בינואר 2006, התחלתי לפרסם פוסטים בבלוג ב-8 בינואר 2006. "סינמסקופ" הראשון בדפוס יצא ב-12 בינואר 1996. אז ה-10 בינואר יוצא בין לבין. וכן אכן, את הבלוג השקתי כחלק מחגיגות עשר השנים למדור המודפס – שהתחיל ב"זמן תל אביב", עבר ל"העיר" ב-1999 ואז ל"פנאי פלוס" ב-2005.
אז הרימו כוסות: היום חוגגים 12 שנה למדור ושנתיים לבלוג. בהתחלה היינו כאן 800 איש בכל יום, היום כבר כ-3500.
דבורית שרגל היתה העורכת הראשונה של "סינמסקופ" המודפס*. ואז היא עברה ל"נשיונל ג'יאוגרפיק", אני החלפתי אותה בעריכת התרבות, מולי שגב ורונן זרצקי ערכו את העיתון ורענן שקד היה עורך המדורים. ואז, לתקופה קצרה ואומללה (מבחינתי), אני (יחד עם מושיק לביא) ניסיתי לערוך את העיתון. נקודת האור היחידה היתה שמדור התרבות, ואיתו מלאכת עריכת המדור, נפלו על כתפיו של עמית שהם. באותה עת גל אוחובסקי, תמי גלבץ וגיא אסיף ערכו את "תרבות מעריב" שגם בו היה לי מדור (אותו ירשתי מאבנר ברנהיימר ושאותו הורשתי אחר כך לדרור פויר). אמנון רבי ואמיר אותם השגיחו, כעורכי על, מהקומה הרביעית של בית מעריב. כנאמר: איפה הימים שלא היו.
(* לא אכחיש: אחרי שדבורית – חברה טובה, קולגה, אבל גם לפרקים מתחרה – השיקה את ולווט המהפכני שלה, ואני ראיתי שחזון אתר הקולנוע רחב ההיקף אותו ניסיתי להשיק הולך ונגוז, החלטתי מתוך קנאה צרופה להשיק בלוג קטן בעצמי, בתקווה – שעדיין שרירה, אגב – שאל הבלוג יצטרף מתישהו מגזין קולנוע ישראלי אינטרנטי. זה עוד יקרה).
ככה נראה "סינמסקופ" המודפס הראשון.
ככה נראה השבוע הראשון של הבלוג.
וככה נראה סיכום השנה הראשון של הבלוג, כולל שלל הרפתקאות האינטרנט שלי עד ההשקה.
קצת מספרים? כתבתי בשנתיים האלה 833 פוסטים (בגלל שאנחנו במספר סידורי של פוסט מספר 910, זה אומר שכ-80 פוסטים הותחלו, אבל נגנזו, נחמקו או נשארו בשלב טיוטה). אתם, בתמורה, כתבתם 15,903 תגובות.
מה קרה השנה בבלוג?
טעמנו דונאט משונה.
הרענו ל"בופור"
התפעלנו מ"ביקור התזמורת"
תהינו…
התרענו…
ואז…
ולבסוף, אמרנו "אמרנו לכם"…
בתוך כל זה, קרה דבר מוזר: מינואר אני שולח תקצירים באנגלית לכמה מבלוגרי הקולנוע שאני אוהב לקרוא באמריקה. ופתאום הם התחילו להגיב, ולפרסם, וללנקק. אן תומפסון מ"וראייטי", למשל, באה להשתתף בחידון האוסקרים שלי. ג'פרי וולס פרסם את הסופגניה הרדיואקטיבית (אנשי פוקס בהוליווד מיד שלחו לאנשי מטלון בישראל מייל גוער), ניקי פינק כתבה על חרם המבקרים בישראל, ואז עקבה מקרוב אחר פרשת "ביקור התזמורת". מה שגרם לי לחשוב: במקום לכתוב תקצירים לעשרה בלוגרים, אכתוב אותם ליותר. וכך נולד ב-1 בדצמבר 2007 האח האמריקאי הזאטוט של "סינמסקופ". בלוג, בן חודש ושבוע, שאני בעצמי עוד לא ממש יודע מה לעשות איתו, אבל שכבר זכה לאיזכורים אצל אן תומפסון, ג'פרי וולס, סשה סטון, סלאשפילם, דיוויד האדסון (גרין-סין) ודיוויד פולנד (Movie City News). וקצת לפני זה, בנובמבר, גם התחלתי לסקר את המקוף הישראלי ל"וראייטי" (במקום גואל פינטו שפרש). אייטם חדש יעלה ביום שני.
זה היה הפוסט הכי נקרא השנה באתר:
לייב בלוג באוסקר.
וזה הפוסט השני הכי נקרא השנה באתר: דיון על "הסודות".
וזה הפוסט השלישי הכי נקרא השנה: היום שאחרי הפסילה של "ביקור התזמורת" (פוסט שגם הביא אל קו הטלפון שלי אחד אהוד בלייברג די עצבני).
עוד פוסטים שחיבבתי השנה:
נפרדנו מ"הסופרנוס" עם קאט ארוך לשחור שהותיר אותנו מבולבלים.
ב-31 באוקטובר בישרתי שאילן דה פריס יתמנה למנהל החדש של פסטיבל ירושלים והסינמטק. ליה ון ליר תישאר כיו"ר. הפרסום הגיע בעקבות שנה שלמה של שמועות מכיוון קרן ירושלים והכחשות כעוסות של ון ליר.
מטלון הצליחו, בשנייה אחרונה של שיקול לדעת, להימנע מפיאסקו נוראי בבחירת שם עברי לסרט. אבל המותג נשאר כסמל לדורי דורות.
עידן האיימקס 3D הגיע ארצה. נותרתי עם לשון דבוקה על רצפת הקולנוע.
הוט חיפשה מפעיל חדש לערוצי הסרטים. ומצאה.
הוליווד עלתה באש. מילולית ומטאפורית. התסריטאים שובתים כבר חודשיים.
ולבסוף: הראיון הארוך-ארוך-ארוך אבל עדיין מאוד-מאוד לא מקיף שלי עם אבי נשר. כשיצאתי לראיין אותו הימרו כל העיתונאים סביבי ש"הסודות" שלו יהיה פלופ נוראי. אני לא הבנתי על מה הם מדברים. הסרט מכר לבסוף 208,000 כרטיסים. נשר הפך, מאז הכתבה, לעמיתי ללימודי תסריטאות בסם שפיגל. העונג כולו שלי.
הפתעה: יאיר מוזכר באתר Awards Daily.
אני ראשונה!
(ראשונת המברכות)
מז"ט, עד 120 שנות בלוגינג. זו ש כבר כתבה לי ששנת בלוג משולה לשנת כלב, כך שאתה בן 14.
בהצלחה בהמשך, ושתפיק ממנו כבר זהב טהור.
מזל טוב. אני עוד זוכרת את הימים שלא הסכמת לכתוב בלוג. נדמה לי שהמשפט הקבוע היה משהו כמו "מה שיש לי להגיד אני אומר בעיתון".
מזל טוב. מי יתן ותקים כבר את אתר הקולנוע שאתה חולם עליו.
ברכות חמות!!!קוראה את הכתבות שלך זה מספר שנים בהנאה רבה. הצלחה בהמשך
מזט ושפע ברכות.
מאחלת שגם סינמסקופ הבכור וגם סינמסקופ הצעיר והלועזי יצליחו, יגדלו ויפרחו.
ואולי בעתיד גם מפגש לא וירטואלי של תומכי ואוהדי הבלוג?
נ.ב. פליז הוסף את ה-d החסר בפוסט על קייט נאש. כואב לי בעינים.
הזדמנות מעולה להגיב לראשונה ולברך על הבלוג המשובח שאני מקפיד לקרוא אפילו יותר מאז שעברנו לנכר. מתי תהיה גם גרסה צרפתית?
והאם ידעת יאיר למי עוד יש היום יומהולדת?
מרוב התרגשות ברח לי. יומהולדת 60 עגול.
מצטרף למברכים. כיף להתארח פה בכל יום, ללמוד מאנשים ולהיות בטוח שלעולם לא אפספס ידיעה חדשותית חשובה או שטות יוטיובית חשובה לא פחות.
אם יהיה "סינמסקון", הכיבוד עליי. וגם טרמפ מירושלים לת"א לארבעת המתקשרים הראשונים. למרות ש"מפגש לא וירטואלי של קוראי הבלוג" כבר מתרחש על בסיס שבועי. קוראים לזה "הקרנת עיתונאים" 🙂
ובלי קשר, הרגע גיליתי ברוב טיפשותי שמייקל סירה מופיע ב"ג'ונו"! ולכן החלטתי לצפות בסרט כבר במוצ"ש. דיווחים כאן, אם מישהו מעוניין.
מזל טוב! הבלוג שלך ואני חולקים יום הולדת.
מתנת יום ההולדת שלי ממקום העבודה היא הזמנה זוגית לסרט בקולנוע לב. פרט ל"סוויני טוד", מישהו יודע איזה עוד סרטים מעניינים יוצאים אצלהם בקרוב?
אביגיל, בפברואר יוצא "הפרפר ופעמון הצלילה" וב-24.1 יוצא "נשימה" של קים קי דוק אם את בעניין.
מזל טוב על יום השנה המשולב.
אוף טופיק של (סוג של) פרסומת עצמית – סקר סרט השנה בעין הדג נסגר עוד פחות מ-24 שעות, ומנצח ברור עדיין אין. על המקום הראשון יש תחרות צמודה בין שני מועמדים מפתיעים. אם עוד לא הצבעתם, אז יאללה. (ניק-לינק טבעי).
יא אללה אני בקושי חודשיים על הבלוג וכבר מרגיש שמצאתי את הבית הווירטואלי הראשון שלי. סלוט
עלה וצהלח שובב שלי
שנה טובה.
לגבי מה שמיכלי כתבה – לי אישית העלו את הציפיות ל-'הפרפר ופעמון הצלילה' אך טרם ראיתיו; את 'נשימה' ראיתי, והוא טוב משני קודמיו של קים קי-דוק, אם זה אומר לך משהו.
יום הולדת שמח לבלוג! מי ייתן ויידע עוד שנים רבות טובות ונהדרות של דיווחים ראשוניים וויכוחים סוערים ומעניינים…