אתמול סוף סוף ראיתי את "127 שעות", סרט שחמש הדקות האחרונות הנפלאות שלו מצדיקות את כל 90 הדקות שבאו לפניהם. דני בויל הזה הוא להטוטן של קולנוע ועיקר הסרט הוא משחקי מצלמה. אכתוב על הסרט ביתר אריכות ונימוק בקרוב. אבל חוץ מלצפות בסרט, גם האזנתי בימים האחרונים לפסקול שלו. בסרט, למשל, יש שימוש אדיר ומאוד […]
אני מקווה שעד שהפוסט הזה יעלה כל בעיות הגישה והגלישה שהציקו לנו ביומיים האחרונים יפתרו. כך מבטיחים לי. ובכל מקרה, מי שהגיע לכאן בכל זאת, תודה על המאמץ ועל הסבלנות. ================ מי שרוצה להבין עד כמה המירוץ לאוסקר השנה מטורלל, שיעיף מבט בשני הפוסטים האלה: גם סקוט פיינברג וגם ה"לוס אנג'לס טיימס" פרסמ טפסי בחירה […]
קראתי הבוקר ב"הארץ" שההרכב המנצ'סטרי Hurts יגיע להופעה ברדינג 3 (זאת, כמובן, בהנחה ששבוע לפני ההופעה הוא לא יבטל את הגעתו במחאה על הכיבוש הישראלי בשטחים). אבל זאת הזדמנות מצוינת עבורי לדון רגע בצמד הזה, שאחראי לאחד השירים שהכי נדבקו לי למוח בחודשים האחרונים ובשום אופן לא מצליח להשתחרר משם. הבעיה: אני נער אייטיז. ו-Hurts […]
לא קורה לי הרבה להיות באירוע ואז לקרוא למחרת דיווח עיתונאי עליו, ואז לראות עד כמה גדולים הפערים בין מה שקרה באמת ובין מה שכתוב בדיווח, שניזון מחלקיקי מידע הנמסרים על ידי בעלי אינטרסים המטים מראש את המידע שהם מעבירים. הבוקר קראתי דיווח קצרצר, טור צד בעמוד 29, לא יותר מ-80 מילה, ב"דה מרקר". הכותרת: […]
אוקיי. האוסקר ממש מתקרב. מתחילים לסגור קצוות, ולארגן עניינים אחרונים, ומתחילים לצבור שינה לקראת הלייב-בלוג המסורתי (בפעם השישית!) שנקיים כאן בלילה שבין יום ראשון ליום שני, החל מ-3:00. לייב בלוג האוסקרים, מאז השקת הבלוג הזה, הוא הפוסט הנקרא ביותר של השנה. זה הסופרבול של "סינמסקופ". אבל עוד לפני כן: בשישי אני מקווה להעלות כאן את […]
מספרים על רבי נחמן שהוא היה יוצא בכל יום אל הטבע להתבודדות, לדבר בשפה פשוטה עם הקב"ה. ושם, מרוב תפילות ותחנונים, הוא היה בוכה ובוכה ובוכה בלב שבור. בלי סוף דמעות של תחנונים ותפילות הוא היה משיר. אבל לחסידים שלו הוא הורה: תהיו בשמחה תמיד. נזכרתי בסיפור הזה(*), שמופיע בספר "השתפכות הנפש", כשראיתי את הקליפ […]
במאי בשם מיש שלח לי סרט קצר בשם "פיץ'" שהוא ביים. יותר מערכון, למען האמת. אבל יש כאן רעיון חביב ביותר, שזוכה לחיזוק משמעותי בזכות העובדה שמוני מושונוב מופיע בסרט. נותן לעסק סמכות (אם כי, דבי לוין, שמופיעה מולו, מקסימה וגונבת את ההצגה). הרעיון: מושונוב הוא מנהל קרן הקולנוע הישראלי, שפוגש בחניון אפל ונטוש קולנוענית […]
זהו, אנחנו מתקרבים לסוף. מחר בלילה, שעון ישראל, ננעלת ההצבעה לאוסקרים (סטיב פונד מדווח שכמה עשרות חברי אקדמיה, או האסיסטנטים שלהם, אכן מגיעים פיזית למשרדי האקדמיה למסור ידנית את טופס הבחירה שלם ממש ברגע האחרון. 17:00 שעון לוס אנג'לס). בשעה זו בשבוע הבא האוסקר כבר יהיה מאחורינו. והאמת, מה שהתחיל כטקס הכי צפוי בעולם, הפך […]
פינת הווידוי המביך: על "לאטמה" שמעתי לראשונה רק לפני כעשרה ימים, למרות שהאתר הסאטירי ומהדורת החדשות שלו קיימים כבר יותר משנתיים. אופס. הצתה מאוחרת. הערב הם יקבלו בבית סוקולוב את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת (העיתונאים חאלד אבו טעמה ונחמיה שטרסלר יקבלו גם פרסים). לפני הכל, צפו במהדורה הזאת שלהם מנובמבר 2009 בו הם עושים חיקוי […]
זוכרים שלפני כמה ימים תהיתי מתי ואיך נזכה לראות גם בפסטיבל ירושלים את סרטי התלת מימד של ורנר הרצוג של וים ונדרס שהוקרנו השנה בברלין? ובכן, מסתבר שיש איך: קולנוע לב סמדר הירושלמי, אחד המוקדים הבולטים של פסטיבל ירושלים, הפך לקולנוע דיגיטלי/תלת מימדי לפני כעשרה ימים, לקראת בכורת "סאנקטום". כלומר, אם יובאו הסרטים של ונדרס […]
תגובות אחרונות