ליאונרדו דיקפריו ב״The Revenant״ של אלחנדרו גונסלס איניאריטו

סוף השבוע הראשון של ספטמבר הוא קו הגבול שבין עונת הקיץ ובין עונת הסתיו של הוליווד. זהו סוף השבוע שבו נפתחים הפסטיבלים של ונציה וטלורייד, ושבוע לפני פסטיבל טורונטו, שבהם נחשפים הסרטים שרוצים להיות הסוסים המובילים בתחרות האוסקר. זה סוף השבוע שבו אמריקה מציינת את לייבור דיי, הילדים חוזרים לבית הספר, ותעשיית הקולנוע מורידה הילוך. עונת הקיץ, אותה סיכמנו כאן, היא זו שמכניסה להוליווד הכי הרבה כסף. עונת הסתיו, שתקציביה נמוכים יותר, היא זו שמביאה את היוקרה ואת הפרסים (וכן, יש זליגות בין עונה לעונה, אבל האופי המובהק של שתיהן עדיין לא ממש השתנה).

כבר מסוף השבוע הזה, עם פתיחת פסטיבל ונציה, נתחיל לקרוא את הביקורות שלא רק מדווחות על איכות הסרטים, אלא גם על הפוטנציאל שלהם להפוך למתמודדים בכירים באוסקר. זו טבעה של העונה. והיא תיפתח רשמית לציבור ב-18.9 באמריקה וב-24.9 בישראל, עם צאתו של ״אוורסט״, סרט הפתיחה של פסטיבל ונציה, שאמור להיות השילוב בין סרט הרפתקאות מסחרית (בתלת מימד) ובין דרמה אנושית המבוססת על סיפור הישרדות (ומוות) אמיתי.

הנה 12 הסרטים שאנחנו הכי מחכים להם בארבעת החודשים הקרובים. כן, יש עוד – לכל מי שישאל בתגובות איפה הסרט של פיקסאר ואיפה רידלי סקוט (עם הסרט שאני לא יכול הזכיר את שמו בעברית), ואיפה הסרט של אנג׳לינה ג׳ולי? – אבל זהו לא אינדקס הסרטים המלא, אלא רק הסרטים שליבנו מחסיר פעימה לקראת הצפייה בהם. מה שכן, השלימו בתגובות מה הם הסרטים שאתם הכי מסוקרנים לקראתם מעכשיו ועד ינואר.

continue reading…

״סיפור על אהבה וחושך״, סרטה של נטלי פורטמן. מאבדת מילים

continue reading…

שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה, אבל שימו לב בהמשך שלא פחות מ-11 סרטים יצאו ממנה. נתחיל עם הסרטים החדשים, כי הם מסקרנים ומדוברים מאוד (ושלושתם מתחילים באות ס׳). ״סיפור על אהבה וחושך״ הוא פרויקט הביכורים של נטלי פורטמן כתסריטאית ובמאית, וזה סרט ישראלי לכל דבר, דובר עברית, ומבוסס על ספרו של עמוס עוז; ״Straight Outta Compton״ הוא אחד הסרטים הכי מדוברים באמריקה כרגע, וזה שהוא מופץ בארץ זה נס. שימו לב למקום שלו בדירוג; ״סוויטה צרפתית״ הוא סרט בריטי המתרחש בצרפת של מלחמת העולם השניה.

כפי שצפינו בשבוע שעבר, סוף החופש הגדול הביא לפינוי מאסיבי של סרטים מבתי הקולנוע, בעיקר סרטי קיץ ואנימציה. ״הקול בראש״ של פיקסאר עדיין מוקרן בהצלחה גדולה, והמקום שלו בצמרת לא הצליח להתערער. אבל כמה מההצלחות, וגם הכשלונות, של הקיץ האחרון, פונו החוצה מהטבלה.

יצאו: ״פיקסלים״ (אכזבה), ״טד 2״ (הצלחה עצומה בישראל, יותר מרוב העולם, כ-350,000 צופים), ״ארבעה מופלאים״ (פלופ), ״נשיא על הכוונת״ (הפתיע), ״הדברים שאני רוצה״, ״אני לא מאמין, אני רובוט?!״, ״טוביאנסקי״, ״הנסיך הקטן״, ״אסטריקס באחוזת האלים״, ״שון כבשון״, ״המיניונים״ (להיט היסטרי. חצי מיליון צופים).

הנה הטבלה החדשה:

continue reading…

"תיקון״ של אבישי סיון

פסטיבל טלורייד הוא אחד מאירועי הקולנוע היוקרתיים בלוח השנה האמריקאי, והוא הפך בעשר השנים האחרונות למקפצת אוסקרים. השטיק של הפסטיבל הוא כזה: הוא מתקיים במשך סוף שבוע אחד בתחילת ספטמבר, סוף השבוע של לייבור דיי, ומעט האנשים שיכולים להיכנס לאולמות הקולנוע על פסגת הרי הרוקי דלילי החמצן צריכים לקנות פס כניסה לכל הסופ״ש חודשים לפני תחילת הפסטיבל. והנה הקטע: מבלי לדעת אילו סרטים יוצגו בו. התוכניה של טלורייד נשמרת בסוד עד לבוקר פתיחת הפסטיבל. (יש לכך סיבה: כך הפסטיבל מצליח להשיג סרטים שהם למעשה בבכורה עולמית, למרות שבכורתם הרשמית אמורה להתקיים באותו שבוע בוונציה או בטורונטו). הפסטיבל מקדם את עצמו לא באמצעות הסרטים, אלא באמצעות המוניטין שלו, כפסטיבל שיש בו מלאכת אוצרות מרשימה, שממיינת את מיטב הקולנוע העולמי של אותה שנה. זה הפך להיות מוקד עלייה לרגל עבור התקשורת האמריקאית, כי בשנים האחרונות הקרנות הבכורה בטלורייד הן המקפצה לקמפיין אוסקרים שמוביל לעיתים למועמדות ולזכייה (או להתרסקות: סרטים עם ציפיות גבוהות יוצאים גם פצועים מהתרסקות הציפיות אחרי הביקורות הראשונות בפסטיבל). גם הקולנוע הישראלי זוכה שם לייצוג. בשנה שעברה הוקרנו שם ״ערבים רוקדים״ של ערן ריקליס והסרט התיעודי ״אדם הגון״, לפני שנתיים הוקרן שם ״בית לחם״ וב-2011 הוקרן שם ״הערת שוליים״.

פסטיבל טלורייד מתחיל עכשיו, וברגע זה מתפרסמת התוכניה שלו, ויש שם גם השנה סרט ישראלי: ״תיקון״ של אבישי סיון, שמגיע לטלורייד הישר מזכייה בפרס בפסטיבל לוקרנו, ואחרי שזכה בפרס הראשי בפסטיבל ירושלים. מכיוון ש״תיקון״ לא מתמודד השנה על פרס אופיר, ומכיוון שהוא מן הסתם לא יופץ השנה באמריקה, אז אין כאן שום דבר שקשור למינוף אוסקרי, אבל אם הוא יקבל ביקורות טובות בפסטיבל זה בהחלט יעזור לו לסגור הפצה אמריקאית לסרט.

״תיקון״ הוא יצירת מופת דתית בשחור-לבן מפעים שצילם שי גולדמן ועוסק בבחור ישיבה שמת וקם לתחייה ויוצא למסע לילי שבו הוא מתנתק מהרוח ומתחבר לגוף. תחשבו קרל תיאודור דרייר במאה שערים. זה מדהים. ״תיקון״ מתוכנן כרגע להפצה בישראל רק בתחילת 2016, אבל תוכלו לצפות בו ביום רביעי הקרוב ביום הקולנוע הישראלי.

״תיקון״ הוא הסרט הישראלי היחיד ברשימה הסרטים שתוצג בטלורייד, אבל תמצאו שם סרטים נוספים שיוצאים עכשיו למירוץ הסוסים של האוסקרים, כמו ״הבן של שאול״ ההונגרי וגם ״סטיב ג׳ובס״ של דני בויל, ״קרול״ של טוד היינז, ״ספוטלייט״ של טוד מקארתי, ״חוקי הפשע״ של סקוט קופר ו״סופרג׳יסטיות״ של שרה גברון.

מוש דנון, יושב הראש החדש של האקדמיה הישראלית לקולנוע. צילום: אלירן קנולר (מתוך ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״)

מוש דנון נבחר אמש פה אחד לתפקיד יושב ראש האקדציה הישראלית לקולנוע. הוא ייכנס לתפקיד באוקטובר ויחליף את איתן אבן, שסיים קדנציה בת ארבע שנים בתור היו״ר. מוש דנון הוא מפיק שזכה בפרס אופיר והיה מועמד לאוסקר על הסרט ״עג׳מי״. הוא הפיק את ״איים אבודים״ של רשף לוי ואת העונות האחרונות של ״בטיפול״ ו״הבורר״.

continue reading…

קידום. ממרכז ענב לסינמטק תל אביב

הפוסט התעדכן עם תגובות מעיריית תל אביב ואלון גרבוז.

על פי שמועות שמסתובבות היום בין אנשי הקולנוע בארץ, יש לסינמטק תל אביב מנהלת חדשה, שתחליף ב-1.10 את אלון גרבוז: איסי אבקסיס וינטר, כיום מנהלת מרכז ענב. מול גב׳ וינטר עמדו על קו הגמר אנשי קולנוע מובהקים: עודד הורביץ, מפיץ קולנוע שממש היום סגר את קולנוע אורלנדו בניהולו, והיה מוכן לאתגר הבא; סיני אבט, המנהל האמנותי של דוקאביב; והמפיק שוקי פרידמן.

continue reading…

אדי רדמיין מנסה להשיג אוסקר שני ברציפות ב״הנערה הדנית״ של טום הופר (״נאום המלך״)

הנה מגיעה עונת האוסקרים. איך יודעים? כי התקבצות של זוכי אוסקר לסרט אחד ישר יוצרת עניין וזמזום והימורים על אוסקרים נוספים. ובראש הזמזומים האלה נמצא כעת ״הנערה הדנית״ סרטו החדש של טום הופר, שזכה באוסקר על בימוי ״נאום המלך״ וביים את ״עלובי החיים״. השחקן הראשי הוא אדי רדמיין, שזכה השנה באוסקר על גילום סטיבן הוקינג, וגם בסרט הזה מגלם אדם הכלוא בגופו ועובר טרנספורמציה פיזית. הסרט מתרחש בקופנהגן של שנות ה-20 ומספר את סיפורו של איינר, שהופך להיות לילי אלבה, הטרנסג׳נדרית הראשונה שעברה ניתוח לשינוי מין. יוצרי הסרט ויחצניו יקדמו בתקשורת את הרעיון שבעולם שבו קייטלין ג׳נר הופכת להיות כוכבת על, יש לסרט הזה חשיבות אקטואלית. אני מתערב אתכם שמפיקי האוסקר, ירכבו על הגל הזה ויזמינו את הגב׳ ג׳נר להציג את הסרט, והיה והוא יהיה מועמד לאוסקר (ומה הסיכוי שלא). נקודת האור מבחינתי: אליסיה ויקנדר. אחרי ״אקס מכינה״ ו״שם קוד מ.ל.א.ך״ ויקנדר השבדית היא כרגע השחקנית שאשמח לראות בכל סרט. ומכיוון שהיא מזכירה לי את ריס וויתרספון, עתיד האוסקרים שלה נראה מובטח. כך שאם ״הנערה הדנית״ יזכה באוסקר כלשהו על המשחק (שני סרטיו הקודמים של הופר הביאו אוסקרים לשחקניהם), אעדיף את ויקנדר על פני רדמיין. הסרט, יאמר לזכותו, לכל הפחות נראה ויזואלית מרהיב, כמו ציור של ורמיר, עם הקומפוזיציות של הופר שכבר הפכו לסימן ההיכר שלו, שבהן הדמויות דחות לפינת הפריים ומסתכלות, לכאורה, לכיוון הלא נכון, או נמצאות בתחתית הפריים עם המון אוויר מעל ראשן. הבכורה העולמית בשבוע הבא בפסטיבל ונציה, ב-14.1 בארץ. הנה הטריילר:

continue reading…

מתוך ״רבין, היום האחרון״ של עמוס גיתאי

בשבוע הבא יוצג סרטו החדש של עמוס גיתאי, ״רבין, היום האחרון״, בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה, ומשם הוא יעבור לפסטיבל טורונטו, וצריך לומר שמאז ״כיפור״, זהו ככל הנראה הסרט הרלוונטי ביותר של גיתאי, ולפחות כזה שיש סביבו הכי הרבה ציפיות. יונייטד קינג מתכננים להפיץ אותו בישראל ב-4 בנובמבר, יום השנה ה-20 לרצח רבין. אבל הטריילר מופץ בבכורה לא לתקשורת הישראלית, אלא לתקשורת האמריקאית, בחיפוש אחר מפיץ אמריקאי.

הטריילר מציג את שני צירי הזמן בהם פועל הסרט: ועדת החקירה החוקרת את האירועים המובילים אל הרצח. ושיחזור של האירועים המובילים אל הרצח עצמו. על פי הטריילר נראה שגיתאי מאשים כמעט את כולם ברצח: הדתיים, כמובן, והמתנחלים, בהחלט (גיתאי תיעד את רתיעתו ממתנחלים ומדתיים בסרטיו הקודמים, ״קדוש״ ו״התנתקות״), אבל גם השב״כ מוצג באור בעייתי מהטריילר לסרט (המבוסס על הפרוטוקולים של ועדת שמגר, שחקרה את הרצח. יצחק חזקיה מגלם את השופט שמגר). המעניין הוא שנראה שגיתאי לא מהסס להיכנס ממש לקרביים של מעשה הרצח, ומתאר את הפציעה את הטיפול הרפואי באופן פרטני ומדמם מאוד. מוטלה שפיגלר מגלם את יצחק רבין (שלמיטב הבנתי כמעט ולא נמצא בסרט בכלל, כך שהוא בעיקר מעין כפיל לצילומים מרחוק), ויוגב יפת מקבל את התפקיד כפוי הטובה לגלם את הרוצח יגאל עמיר.

עקבנו אחרי צילומי הסרט באיזור מרכז תל אביב בפברואר השנה.

אבל השאלה שאותי הכי מסקרנת היא קולנועית ולא תוכנית: הטריילר ערוך בקצביות, עם שוטים קצרצרים ופעלתניים. אבל גיתאי ידוע כבמאי שמצלם בשוטים ארוכים מאוד. מה שמעלה אחת משתי אפשרויות: א. גיתאי שינה סגנון לכבוד הסרט הזה. ב. הטריילר לא מייצג את סגנון הסרט עצמו. כך או כך, הבאתו של הצלם הצרפתי המעולה אריק גוטייה (שצילם את כל סרטיו האחרונים של אלן רנה), מתבררת כהבקרה. הסרט נראה מצוין. הנה הטריילר של תפוח האדמה הלוהט הזה, האם הוא עושה לכם חשק לצפות בסרט?

continue reading…

״עולם היורה״. יש לכם את זה ביותר ענק?

מחר 1 בספטמבר. היום הוא היום האחרון של עונת סרטי הקיץ ההוליוודיים, העונה היקרה והמכניסה ביותר בשנת הקולנוע, עונה שהניבה השנה ארבעה סרטים שהכניסו מעל מיליארד דולר בקופות בעולם, מהם שלושה סרטים שהפכו למצליחים בכל הזמנים. ובתוכם, סרט אחד, שובר קופות היסטרי, שכנראה פיצח את הנוסחה ליצירת להיט בין-דורי, ושאת השפעותיו על הוליווד נרגיש עכשיו למשך שנים.

continue reading…

ביום רביעי (מחרתיים) אחרי הצהריים תתכנס הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע לבחור יושב ראש חדש לעמותה, זאת אחרי שהשבוע הודיע היו״ר הנוכחי, איתן אבן, על כך שהוא לא מתכוון להמשיך בתפקידו. בחודש הבא תגיע לסיומה הקדנציה בת ארבע השנים של אבן כיו״ר האקדמיה. על פי תקנון האקדמיה, היו״ר נבחר לקדנציה בת ארבע שנים שבסיומם יכולה ההנהלה לאשר את כהונתו לארבע שנים נוספות (ואז לעוד שנתיים). לפני שלושה שבועות, באירוע הכרזת המועמדויות לפרסי אופיר השנה, אבן דווקא נתן לנו להבין שהוא מתכנן להמשיך את כהונתו כיו״ר, עם זאת בחודשים האחרונים פשטו לא מעט שמועות על כך שאבן דווקא מתכנן לסיים את תפקידו בסוף הקדנציה, והתחיל לסמן את המפיק מוש דנון (״עג׳מי״) כיורשו. כעת, כאמור, הוא קיבל את ההחלטה ובמייל שהוא שלח השבוע לחברי ההנהלה הוא בישר על כך שבישיבה הקרובה תתקיים הצבעה על בחירתו של יו״ר חדש.

לפי מה שאני שומע, מוש דנון הוא אכן המועמד המוביל להיות יו״ר האקדמיה הבא. אבל חלק מחברי ההנהלה הציעו שיהיו מועמדים נוספים, כדי שלא יהיה מצב של בחירות עם מועמד יחיד (רק חברי ההנהלה יכולים להיבחר לתפקיד היו״ר). גידי אורשר הציע את שמו של כתרי שחורי, מנהל קרן הקולנוע. בשלב זה לא ידוע האם שחורי, שלא היה בישיבה בה הועלתה ההצעה, בכלל יגיש את מועמדותו לתפקיד (הדדליין להגשת המועמדות לתפקיד היו״ר הוא היום בצהריים).

שחורי לא ענה לשאלתי האם הוא יתמודד על תפקיד היו״ר, אבל יש להניח שזה לא יקרה. שחורי יהיה ביום מן הימים יו״ר מצוין וראוי לאקדמיה, אבל זה בוודאי לא יוכל לקרות בזמן שהוא מכהן בתור מנהל קרן הקולנוע הישראלי. הרי ברגע שהוא יהיה גם יו״ר האקדמיה וגם מנהל הקרן כל יוצר שיקבל סירוב מהקרן, או תמיכה מקרן רבינוביץ, ולא יזכה למועמדות לפרסי אופיר יזעק על כך ששחורי מטה את התחרות לטובת הסרטים שהוא גם תמך בהם. בתקופה הקרובה האקדמיה הישראלית לקולנוע צריכה להשקיע מאמצים בביסוס מעמדה כגוף בעל חשיבות לקולנוע הישראלי, לתיקון התחרות וכשליה, למצוא שיתוף פעולה אמיתי עם זכיין ולמצוא דרך להפיק טקס ראוי (וגם לכסות את הגרעונות), וכל זה לא יוכל לקרות אם חצי מיוצרי הסרטים המופקים בישראל ירגישו שהיו״ר לא מייצג אותם.

עדכון 1: כתרי שחורי מעדכן שאכן הציעו לו להתמודד על תפקיד יו״ר האקדמיה, אך הוא סרב להצעה.

עדכון 2: במהלך היום שמעתי מכמה וכמה חברי אקדמיה וחברי ההנהלה. חלקם הביעו תרעומת על כך שההצבעה על מינוי היו״ר החדש תתקיים כבר השבוע. אירגוני התסריטאים והבמאים רצו לנסות לקדם מועמד משלהם לתפקיד, ובכל לשבור את השליטה של איגוד המפיקים בתפקיד יושב הראש מאז הקמת האקדמיה לפני 25 שנים. אלא שהצבעה השבוע מטרפדת את הרעיון הזה. הצבעה השבוע גם מונעת מארבעה חברי הנהלה חדשים, שמינויים יכנס לתוקף רק בסוף אוקטובר, להשתתף בבחירות ואולי להטות את הכף לטובת מועמד אחר. ובעל זאת, מסתמן שלמרות הסתייגויות כאלו או אחרות, יהיה למוש דנון רוב בהנהלה והוא ימונה לתפקיד היו״ר.