״פלאפל אטומי״, ״הביקור״, ״משפחה לא בוחרים״, ביקורת

״הביקור״. מבצע סבתא

״הביקור״. מבצע סבתא

ארבעה סרטים חדשים נכנסו לטבלה. ״הביקור״, הוא סרט האימה החדש של מ. נייט שאמאלאן (״החוש השישי״), על סבא וסבתא שמנסים להיפטר מהנכדים שלהם; ״משפחה לא בוחרים״ היא קומדיה צרפתית על הורים שמנסים להיפטר מהילדים שלהם; ״ריקי והפלאש״ הוא סרטו החדש של ג׳ונתן דמי (״שתיקת הכבשים״) שבו מריל סטריפ ובתה מגלמות אם ובת; ו״פלאפל אטומי״ הוא סרטו החדש של דרור שאול (״מבצע סבתא״). איפה כל הסרטים האלה? חפשו אותם בקרקעית הטבלה. הם לא קיבלו אהבה וחסד ממבקרינו השבוע.
כדאי לשים לב: ״ריקי והפלאש״ מצטרף לגל סרטי המוזיקה שמציף עכשיו את המסכים בארץ (״קומפטון״, ״איימי״, ״אהבה וחסד״). ול״הביקור״ בהחלט ניתן היה לקרוא ״מבצע סבתא״.
יצא מהטבלה: ״החתונה של ג׳ני״, שגם בו מגלמת מיימי גאמר, בתה של מריל סטריפ, את הבת הבעייתית.
הנה הטבלה:

״סיפור על אהבה וחושך״. הסרט הכי מבוקש של היום?
המלצות תמצאו גם בפודקאסט השבועי של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן.
יום הקולנוע הישראלי מתקיים היום (9.9), זו הפעם השניה. כל בתי הקולנוע, רק סרטים ישראליים, כרטיס בעשרה שקלים (בקופה. 14 שקלים בהקדמה מוקדמת באינטרנט, כי האולמות מתמלאים). בפעם הראשונה, לפני שנה ושבוע ב-3.9.2014, 120,000 כרטיסים נמכרו. האם יש סיכוי שהמספר הזה יחזור על עצמו גם השנה? קשה להאמין. למה? כי אין את ״אפס ביחסי אנוש״. שנה שעברה היתה שנה מבורכת שלאגרים לקולנוע הישראלי, ואנשים מילאו את ההקרנות של ״אפס ביחסי אנוש״, ״שושנה חלוץ מרכזי״, ״גאליס״, ״גט״, ״את לי לילה״, ״מיתה טובה״ ו״ערבים רוקדים״. אבל השנה הזאת חלשה יותר. לדעתי, נראה את זה בתוצאה הסופית של מספר הכרטיסים שנמכרו.

ג׳ורג׳ סקנדר מגלם את החוטף הפלסטיני עלי טהא אבו סניינה ב״סבנה״

"Straight Outta Compton״. החבר׳ה הטובים

ליאונרדו דיקפריו ב״The Revenant״ של אלחנדרו גונסלס איניאריטו
סוף השבוע הראשון של ספטמבר הוא קו הגבול שבין עונת הקיץ ובין עונת הסתיו של הוליווד. זהו סוף השבוע שבו נפתחים הפסטיבלים של ונציה וטלורייד, ושבוע לפני פסטיבל טורונטו, שבהם נחשפים הסרטים שרוצים להיות הסוסים המובילים בתחרות האוסקר. זה סוף השבוע שבו אמריקה מציינת את לייבור דיי, הילדים חוזרים לבית הספר, ותעשיית הקולנוע מורידה הילוך. עונת הקיץ, אותה סיכמנו כאן, היא זו שמכניסה להוליווד הכי הרבה כסף. עונת הסתיו, שתקציביה נמוכים יותר, היא זו שמביאה את היוקרה ואת הפרסים (וכן, יש זליגות בין עונה לעונה, אבל האופי המובהק של שתיהן עדיין לא ממש השתנה).
כבר מסוף השבוע הזה, עם פתיחת פסטיבל ונציה, נתחיל לקרוא את הביקורות שלא רק מדווחות על איכות הסרטים, אלא גם על הפוטנציאל שלהם להפוך למתמודדים בכירים באוסקר. זו טבעה של העונה. והיא תיפתח רשמית לציבור ב-18.9 באמריקה וב-24.9 בישראל, עם צאתו של ״אוורסט״, סרט הפתיחה של פסטיבל ונציה, שאמור להיות השילוב בין סרט הרפתקאות מסחרית (בתלת מימד) ובין דרמה אנושית המבוססת על סיפור הישרדות (ומוות) אמיתי.
הנה 12 הסרטים שאנחנו הכי מחכים להם בארבעת החודשים הקרובים. כן, יש עוד – לכל מי שישאל בתגובות איפה הסרט של פיקסאר ואיפה רידלי סקוט (עם הסרט שאני לא יכול הזכיר את שמו בעברית), ואיפה הסרט של אנג׳לינה ג׳ולי? – אבל זהו לא אינדקס הסרטים המלא, אלא רק הסרטים שליבנו מחסיר פעימה לקראת הצפייה בהם. מה שכן, השלימו בתגובות מה הם הסרטים שאתם הכי מסוקרנים לקראתם מעכשיו ועד ינואר.

״סיפור על אהבה וחושך״, סרטה של נטלי פורטמן. מאבדת מילים

שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה, אבל שימו לב בהמשך שלא פחות מ-11 סרטים יצאו ממנה. נתחיל עם הסרטים החדשים, כי הם מסקרנים ומדוברים מאוד (ושלושתם מתחילים באות ס׳). ״סיפור על אהבה וחושך״ הוא פרויקט הביכורים של נטלי פורטמן כתסריטאית ובמאית, וזה סרט ישראלי לכל דבר, דובר עברית, ומבוסס על ספרו של עמוס עוז; ״Straight Outta Compton״ הוא אחד הסרטים הכי מדוברים באמריקה כרגע, וזה שהוא מופץ בארץ זה נס. שימו לב למקום שלו בדירוג; ״סוויטה צרפתית״ הוא סרט בריטי המתרחש בצרפת של מלחמת העולם השניה.
כפי שצפינו בשבוע שעבר, סוף החופש הגדול הביא לפינוי מאסיבי של סרטים מבתי הקולנוע, בעיקר סרטי קיץ ואנימציה. ״הקול בראש״ של פיקסאר עדיין מוקרן בהצלחה גדולה, והמקום שלו בצמרת לא הצליח להתערער. אבל כמה מההצלחות, וגם הכשלונות, של הקיץ האחרון, פונו החוצה מהטבלה.
יצאו: ״פיקסלים״ (אכזבה), ״טד 2״ (הצלחה עצומה בישראל, יותר מרוב העולם, כ-350,000 צופים), ״ארבעה מופלאים״ (פלופ), ״נשיא על הכוונת״ (הפתיע), ״הדברים שאני רוצה״, ״אני לא מאמין, אני רובוט?!״, ״טוביאנסקי״, ״הנסיך הקטן״, ״אסטריקס באחוזת האלים״, ״שון כבשון״, ״המיניונים״ (להיט היסטרי. חצי מיליון צופים).
הנה הטבלה החדשה:

"תיקון״ של אבישי סיון
פסטיבל טלורייד הוא אחד מאירועי הקולנוע היוקרתיים בלוח השנה האמריקאי, והוא הפך בעשר השנים האחרונות למקפצת אוסקרים. השטיק של הפסטיבל הוא כזה: הוא מתקיים במשך סוף שבוע אחד בתחילת ספטמבר, סוף השבוע של לייבור דיי, ומעט האנשים שיכולים להיכנס לאולמות הקולנוע על פסגת הרי הרוקי דלילי החמצן צריכים לקנות פס כניסה לכל הסופ״ש חודשים לפני תחילת הפסטיבל. והנה הקטע: מבלי לדעת אילו סרטים יוצגו בו. התוכניה של טלורייד נשמרת בסוד עד לבוקר פתיחת הפסטיבל. (יש לכך סיבה: כך הפסטיבל מצליח להשיג סרטים שהם למעשה בבכורה עולמית, למרות שבכורתם הרשמית אמורה להתקיים באותו שבוע בוונציה או בטורונטו). הפסטיבל מקדם את עצמו לא באמצעות הסרטים, אלא באמצעות המוניטין שלו, כפסטיבל שיש בו מלאכת אוצרות מרשימה, שממיינת את מיטב הקולנוע העולמי של אותה שנה. זה הפך להיות מוקד עלייה לרגל עבור התקשורת האמריקאית, כי בשנים האחרונות הקרנות הבכורה בטלורייד הן המקפצה לקמפיין אוסקרים שמוביל לעיתים למועמדות ולזכייה (או להתרסקות: סרטים עם ציפיות גבוהות יוצאים גם פצועים מהתרסקות הציפיות אחרי הביקורות הראשונות בפסטיבל). גם הקולנוע הישראלי זוכה שם לייצוג. בשנה שעברה הוקרנו שם ״ערבים רוקדים״ של ערן ריקליס והסרט התיעודי ״אדם הגון״, לפני שנתיים הוקרן שם ״בית לחם״ וב-2011 הוקרן שם ״הערת שוליים״.
פסטיבל טלורייד מתחיל עכשיו, וברגע זה מתפרסמת התוכניה שלו, ויש שם גם השנה סרט ישראלי: ״תיקון״ של אבישי סיון, שמגיע לטלורייד הישר מזכייה בפרס בפסטיבל לוקרנו, ואחרי שזכה בפרס הראשי בפסטיבל ירושלים. מכיוון ש״תיקון״ לא מתמודד השנה על פרס אופיר, ומכיוון שהוא מן הסתם לא יופץ השנה באמריקה, אז אין כאן שום דבר שקשור למינוף אוסקרי, אבל אם הוא יקבל ביקורות טובות בפסטיבל זה בהחלט יעזור לו לסגור הפצה אמריקאית לסרט.
״תיקון״ הוא יצירת מופת דתית בשחור-לבן מפעים שצילם שי גולדמן ועוסק בבחור ישיבה שמת וקם לתחייה ויוצא למסע לילי שבו הוא מתנתק מהרוח ומתחבר לגוף. תחשבו קרל תיאודור דרייר במאה שערים. זה מדהים. ״תיקון״ מתוכנן כרגע להפצה בישראל רק בתחילת 2016, אבל תוכלו לצפות בו ביום רביעי הקרוב ביום הקולנוע הישראלי.
״תיקון״ הוא הסרט הישראלי היחיד ברשימה הסרטים שתוצג בטלורייד, אבל תמצאו שם סרטים נוספים שיוצאים עכשיו למירוץ הסוסים של האוסקרים, כמו ״הבן של שאול״ ההונגרי וגם ״סטיב ג׳ובס״ של דני בויל, ״קרול״ של טוד היינז, ״ספוטלייט״ של טוד מקארתי, ״חוקי הפשע״ של סקוט קופר ו״סופרג׳יסטיות״ של שרה גברון.

מוש דנון, יושב הראש החדש של האקדמיה הישראלית לקולנוע. צילום: אלירן קנולר (מתוך ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״)
מוש דנון נבחר אמש פה אחד לתפקיד יושב ראש האקדציה הישראלית לקולנוע. הוא ייכנס לתפקיד באוקטובר ויחליף את איתן אבן, שסיים קדנציה בת ארבע שנים בתור היו״ר. מוש דנון הוא מפיק שזכה בפרס אופיר והיה מועמד לאוסקר על הסרט ״עג׳מי״. הוא הפיק את ״איים אבודים״ של רשף לוי ואת העונות האחרונות של ״בטיפול״ ו״הבורר״.
תגובות אחרונות