פרדי קרוגר ב״סיוט ברחוב אלם״ שביים ווס קרייבן
ווס קרייבן, אחד הבמאים הבולטים בז׳אנר סרטי האימהֿ, ומי שסרטיו השפיעו על עולם האימה בשלושה עשורים נפרדים, הלך הלילה לעולמו מגידול סרטני במוח. הוא היה בן 76.
אורי זוהר ב״חור בלבנה״ (1965)
פורסם בגיליון יולי של ״ליברל״
בחודש מאי מלאו 50 שנה לבכורת ״חור בלבנה״, סרט הביכורים של אורי זהר כבמאי, ואחד מאבני הדרך המשמעותיות, גם אם האיזוטריות, של הקולנוע הישראלי לתולדותיו. חשוב לי להדגיש את משפט הפתיחה הזה כי נדמה שהוא לא מובן מאליו: איכשהו קרה שרצף של טעויות, אי הבנות וגם שכתובי היסטוריה, גרם לכך שהציבור הרחב טועה לחשוב ש״חור בלבנה״ הוא סרט מ-1964. הוא לא: בכורתו התקיימה במסגרת שבוע המבקרים של פסטיבל קאן 1965 (הוא היה הסרט הישראלי הראשון שהוצג בפסטיבל קאן). צילומי הסרט התקיימו בקיץ 1964 באיזור מכרות תמנע, ליד אילת, בינואר 1965 פורסם ב״מעריב״ שאורי זהר חזר מצרפת, שם הולחן פסקול הסרט (על ידי המלחין הצעיר מישל קולומבייה, לימים מלחין מבוקש למדי באמריקה), ובתחילת מאי 1965 הוא הוצג לראשונה בפני התקשורת המקומית.
"שם קוד מ.ל.א.ך״. סופרמן והפרש הבודד עושים ג׳יימס בונד
זו טבלת המבקרים האחרונה לקיץ 2015, ואיתה מגיע סרט הקיץ האחרון המשובץ לשנה זו: ״שם קוד מ.ל.א.ך״, סרט הריגול הסיקסטיזי של גאי ריצ׳י. זה הסרט היחיד שנכנס השבוע לטבלה. כך, אם כן, נראה סוף הקיץ בבתי הקולנוע (בקרוב סרטי הקיץ, ובראשם ״הקול בראש״, יתחילו לנשור מהטבלה והטבלה תקבל צמרת חדשה).
הנה הטבלה:
קולנוע גת, בצילום נוסטלגי, יוני 2015 (צילום: ליברל)
קולנוע גת נסגר לפני ארבעה חודשים. קולנוע אורלנדו בבית ציוני אמריקה ייסגר בסוף החודש. לכאורה, רק סוגרים כאן בתי קולנוע. זה נכון אולי למרכז תל אביב, וזה נכון בכל מה קשור לכותרות בעיתונים, אבל בשאר ישראל המצב הפוך: בשנת 2015 נחנכו כ-40 אולמות קולנוע חדשים, בעיקר בשלושה מתחמי ענק: סינמה סיטי כפר סבא, גלובוס מקס פתח תקווה ויס פלאנט ירושלים. ובכל זאת, הסגירות הן אלה שמעוררות אותנו לכתוב טקסטים בסגנון ״פנינו לאן?״, אולי כי זה ליד הבית, אולי כי נוסטלגיה חזקה מהתרגשות מהחדש, אולי כי קל לנו לכתוב ״אבוי״ יותר מאשר ״הידד״, אולי כי כשנסגר קולנוע אנחנו כותבים על זה במדור תרבות, אבל משום מה כשנחנך קולנוע חדש כותבים על זה במדורי הכלכלה והנדל״ן (למה באמת?). ובכל זאת, מול המצב הדי פסיכי של פתיחת כמות עצומה של מתחמי קולנוע (יש עוד לא מעט בדרך), אפשר להשתמש בסגירה של בתי הקולנוע במרכז תל אביב כמשל על מצב הקולנוע בישראל. גת ואורלנדו כמשל.
הנה טקסט שכתבתי על כך, כולל לא מעט נתונים מפתיעים מאוד, למגזין ״ליברל״.
שני קליין ב״ההר״, סרטה של יעל קיים. העפיל מוונציה לטורונטו
פסטיבל טורונטו מוצץ את דמם של הקולנוענים ושל התקשורת וממשיך לטפטף, כמו אינפוזיה סתומה, עוד שמות מתוך תוכניית הסרטים הבלתי נגמרת שלו, כשברור שאלה שמכריזים עליהם היום כבר לא יקבלו את הכותרות שקיבלו שהכריזו עליהם לפני שבועיים ושבוע. חראם. ובכל אופן, מסגרת ה״דיסקברי״, גילוי, התפרסמה היום, המשבצת המוקדשת לסרטי ביכורים ויוצרים מבטיחים (״במאים לעקוב אחריהם״, הוא השם המלא של הקטגוריה הזאת), ויש שם שני סרטים ישראליים:
ג׳וי ריגר ב״החממה״. תהיה האחות הקטנה ב״החטאים״ של אבי נשר
אבי נשר יתחיל אחרי החגים את צילומי סרטו הבא, ״החטאים״. ל״סינמסקופ״ נודע שלשני התפקידים הראשיים בסרט לוהקו השחקניות נלי תגר (״אפס ביחסי אנוש״) וג׳וי ריגר (״החממה״), שיגלמו אחיות. בסרט, שעלילתו מתרחשת בשנת 1977, במקביל למהפך הפוליטי ולשיחות השלום עם מצרים, יגלמו השתיים אחיות שאפתניות ותחרותיות שגדלו בצלו של סוד משפחתי אפל והרסני שהרחיק אותן זו מזו. עכשיו הן נאלצות לשתף פעולה כדי להציל את הוריהן מגילויו של הסוד והשלכותיו. התסריט נכתב בהשראת סיפור אמיתי.
מתוך הסרט ״מעריב״ שביים אמרי דקל-קדוש. שחקנים: נופר בלכנר ועומר עציון
זה היה מתבקש, ואני שמח שהיו קולנוענים שהרימו את הכפפה: פיצוץ גשר מעריב, שאירע ביום שישי בבוקר, הוא אירוע שמושלם לתיעוד קולנועי. רגע עירוני פוטוגני שראוי להנצחה. ואכן, קבוצת סטודנטים מבית הספר לקולנוע סם שפיגל שלפה מצלמות, גייסה שחקנים ויצאה לצלם סרט קצר בשם ״מעריב״, שנכתב בשבוע אחד וצולם בהפקת גרילה במהלך הלילה שבין חמישי לשישי, שבסופו התקיים הפיצוץ. הפיצוץ עצמו תועד היטב על ידי שבע מצלמות טלוויזיה, אבל היתה שם מצלמה נוספת, של יוצרי הסרט, ולטענתם הם הצליחו לתפוס בעדשתם נקודת מבט קצת אחרת על האירוע. הבמאי הוא אמרי דקל-קדוש, בן 24, והשחקנים הם נופר בלכנר ועומר עציון, המגלמים זוג שנפגש במקרה בלילה, ומעבירים את השעות בשיחה ובזכרונות הישר לרגע הקריסה – של הגשר ושל הקשר.
ארבעה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה, ועוד אחד מהשבוע שעבר. אבל לפני כן, הבה ניפרד מאחד הכוכבים הגדולים של הקיץ האחרון, שיצא השבוע מהטבלה: ״עולם היורה״, הסרט הכי קופתי השנה בעולם, והשלישי הכי קופתי בכל הזמנים. בישראל הוא הביא כ-350,000 צופים. מספר גדול, אבל רחוק מפסגת שוברי הקופות בישראל השנה (היא נשלטת בינתיים על ידי ״מהיר ועצבני 7״).
הסרטים החדשים בטבלה הם: ״היטמן: סוכן 47״, הסרט ההוליוודי החדש היחיד השבוע בבתי הקולנוע, שאריות קיץ מחוממות; ״הצרפתי״, מותן פשע צרפתי; ״פרש בודד״, דרמת שח ניו זילנדית נוגעת ללב; ו״החתונה של ג׳ני״, בו קתרין הייגל מגלמת אשה שיוצאת מהארון מול הוריה השמרנים. מהשבוע שעבר מצטרף לטבלה ״החופשה הסקוטית שלי״. למרבה הצער, יצא מהטבלה הסרט הליטאי ״הקיץ של סנגיילה״, וכך אי אפשר ליצור רצף שלו עם ״חופשה בהפרעה״ ו״החופשה הסקוטית שלי״.
הנה הטבלה:
תגובות אחרונות