זו טבלת המבקרים האחרונה לקיץ 2015, ואיתה מגיע סרט הקיץ האחרון המשובץ לשנה זו: ״שם קוד מ.ל.א.ך״, סרט הריגול הסיקסטיזי של גאי ריצ׳י. זה הסרט היחיד שנכנס השבוע לטבלה. כך, אם כן, נראה סוף הקיץ בבתי הקולנוע (בקרוב סרטי הקיץ, ובראשם ״הקול בראש״, יתחילו לנשור מהטבלה והטבלה תקבל צמרת חדשה).
הנה הטבלה:
קולנוע גת, בצילום נוסטלגי, יוני 2015 (צילום: ליברל)
קולנוע גת נסגר לפני ארבעה חודשים. קולנוע אורלנדו בבית ציוני אמריקה ייסגר בסוף החודש. לכאורה, רק סוגרים כאן בתי קולנוע. זה נכון אולי למרכז תל אביב, וזה נכון בכל מה קשור לכותרות בעיתונים, אבל בשאר ישראל המצב הפוך: בשנת 2015 נחנכו כ-40 אולמות קולנוע חדשים, בעיקר בשלושה מתחמי ענק: סינמה סיטי כפר סבא, גלובוס מקס פתח תקווה ויס פלאנט ירושלים. ובכל זאת, הסגירות הן אלה שמעוררות אותנו לכתוב טקסטים בסגנון ״פנינו לאן?״, אולי כי זה ליד הבית, אולי כי נוסטלגיה חזקה מהתרגשות מהחדש, אולי כי קל לנו לכתוב ״אבוי״ יותר מאשר ״הידד״, אולי כי כשנסגר קולנוע אנחנו כותבים על זה במדור תרבות, אבל משום מה כשנחנך קולנוע חדש כותבים על זה במדורי הכלכלה והנדל״ן (למה באמת?). ובכל זאת, מול המצב הדי פסיכי של פתיחת כמות עצומה של מתחמי קולנוע (יש עוד לא מעט בדרך), אפשר להשתמש בסגירה של בתי הקולנוע במרכז תל אביב כמשל על מצב הקולנוע בישראל. גת ואורלנדו כמשל.
הנה טקסט שכתבתי על כך, כולל לא מעט נתונים מפתיעים מאוד, למגזין ״ליברל״.
שני קליין ב״ההר״, סרטה של יעל קיים. העפיל מוונציה לטורונטו
פסטיבל טורונטו מוצץ את דמם של הקולנוענים ושל התקשורת וממשיך לטפטף, כמו אינפוזיה סתומה, עוד שמות מתוך תוכניית הסרטים הבלתי נגמרת שלו, כשברור שאלה שמכריזים עליהם היום כבר לא יקבלו את הכותרות שקיבלו שהכריזו עליהם לפני שבועיים ושבוע. חראם. ובכל אופן, מסגרת ה״דיסקברי״, גילוי, התפרסמה היום, המשבצת המוקדשת לסרטי ביכורים ויוצרים מבטיחים (״במאים לעקוב אחריהם״, הוא השם המלא של הקטגוריה הזאת), ויש שם שני סרטים ישראליים:
ג׳וי ריגר ב״החממה״. תהיה האחות הקטנה ב״החטאים״ של אבי נשר
אבי נשר יתחיל אחרי החגים את צילומי סרטו הבא, ״החטאים״. ל״סינמסקופ״ נודע שלשני התפקידים הראשיים בסרט לוהקו השחקניות נלי תגר (״אפס ביחסי אנוש״) וג׳וי ריגר (״החממה״), שיגלמו אחיות. בסרט, שעלילתו מתרחשת בשנת 1977, במקביל למהפך הפוליטי ולשיחות השלום עם מצרים, יגלמו השתיים אחיות שאפתניות ותחרותיות שגדלו בצלו של סוד משפחתי אפל והרסני שהרחיק אותן זו מזו. עכשיו הן נאלצות לשתף פעולה כדי להציל את הוריהן מגילויו של הסוד והשלכותיו. התסריט נכתב בהשראת סיפור אמיתי.
מתוך הסרט ״מעריב״ שביים אמרי דקל-קדוש. שחקנים: נופר בלכנר ועומר עציון
זה היה מתבקש, ואני שמח שהיו קולנוענים שהרימו את הכפפה: פיצוץ גשר מעריב, שאירע ביום שישי בבוקר, הוא אירוע שמושלם לתיעוד קולנועי. רגע עירוני פוטוגני שראוי להנצחה. ואכן, קבוצת סטודנטים מבית הספר לקולנוע סם שפיגל שלפה מצלמות, גייסה שחקנים ויצאה לצלם סרט קצר בשם ״מעריב״, שנכתב בשבוע אחד וצולם בהפקת גרילה במהלך הלילה שבין חמישי לשישי, שבסופו התקיים הפיצוץ. הפיצוץ עצמו תועד היטב על ידי שבע מצלמות טלוויזיה, אבל היתה שם מצלמה נוספת, של יוצרי הסרט, ולטענתם הם הצליחו לתפוס בעדשתם נקודת מבט קצת אחרת על האירוע. הבמאי הוא אמרי דקל-קדוש, בן 24, והשחקנים הם נופר בלכנר ועומר עציון, המגלמים זוג שנפגש במקרה בלילה, ומעבירים את השעות בשיחה ובזכרונות הישר לרגע הקריסה – של הגשר ושל הקשר.
ארבעה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה, ועוד אחד מהשבוע שעבר. אבל לפני כן, הבה ניפרד מאחד הכוכבים הגדולים של הקיץ האחרון, שיצא השבוע מהטבלה: ״עולם היורה״, הסרט הכי קופתי השנה בעולם, והשלישי הכי קופתי בכל הזמנים. בישראל הוא הביא כ-350,000 צופים. מספר גדול, אבל רחוק מפסגת שוברי הקופות בישראל השנה (היא נשלטת בינתיים על ידי ״מהיר ועצבני 7״).
הסרטים החדשים בטבלה הם: ״היטמן: סוכן 47״, הסרט ההוליוודי החדש היחיד השבוע בבתי הקולנוע, שאריות קיץ מחוממות; ״הצרפתי״, מותן פשע צרפתי; ״פרש בודד״, דרמת שח ניו זילנדית נוגעת ללב; ו״החתונה של ג׳ני״, בו קתרין הייגל מגלמת אשה שיוצאת מהארון מול הוריה השמרנים. מהשבוע שעבר מצטרף לטבלה ״החופשה הסקוטית שלי״. למרבה הצער, יצא מהטבלה הסרט הליטאי ״הקיץ של סנגיילה״, וכך אי אפשר ליצור רצף שלו עם ״חופשה בהפרעה״ ו״החופשה הסקוטית שלי״.
הנה הטבלה:
בלייד ראנר
באד יורקין הלך לעולמו שלשום בגיל 89. לפי האופן שבו תספידו את יורקין, כך נדע מי אתם. רוב האנשים יספידו אותו בזכות עבודותיו המוכרות ביותר: יורקין היה אחד האנשים הבולטים בעולם הסיטקומים האמריקאיים של שנות השבעים, ומי שהפיק וביים את ״הכל נשאר במשפחה״ ואת ״על טעם ועל ריח״. חובבי טריוויה יציינו את מיעוט הקרדיטים שלו כבמאי קולנוע, בעיקר כמי שחתום על סרטי המשך מיותרים: ״ארתור 2״ ו״אינספקטור קלוזו״ (בו אלן ארקין ניסה להיכנס לנעליו של פיטר סלרס).
אבל מבחינתי לבאד יורקין יש תפקיד חשוב ומשמעותי אחד, ולאו דווקא מוכר, בתולדות הקולנוע האמריקאי ובתולדות החיים שלי: הוא המפיק שדחף ויצר את הגרסה של ״בלייד ראנר״ שרידלי סקוט כל כך שונא, הגרסה שיצאה לבתי הקולנוע ב-1982, ושאותה ראו כל מעריצי הסרט במשך עשר שנים עד שב-1992 סקוט הצליח להוציא לבסוף את גרסת הבמאי, שמוחקת את כל מה שיורקין עשה בלעדיו או כפה עליו לעשות. יורקין היה המפיק שהשתלט על הסרט של סקוט ושינה לא מעט ממנו בלי שסקוט היה באיזור ובניגוד לדעתו. לכאורה נשמע שיורקין הוא האיש הרע בסיפור הזה, המפיק שנכנס לסרט בסופו, משתלט עליו ומסרס אותו. אבל בגלל שיורקין אחראי לגרסה של בלייד ראנר שאני עדיין, עד היום, הכי אוהב, הגרסה שראיתי בקולנוע עשרות פעמים בשנות השמונים, אני חושב שהאיש גאון. הוא הבין את ״בלייד ראנר״ יותר טוב מהבמאי שלו.
מתוך האתר של אורלנדו סינמה
אורלנדו סינמה, רשת בתי הקולנוע המציגים סרטי איכות והפועלים בבית ציוני אמריקה ובתל אביב בבית שמואל בירושלים, תיסגר בסוף החודש. כך כתוב באתר האינטרנט של הקולנוע. אורלנדו סינמה היה הביתה ליצירות מופת כמו ״היו זמנים באנטוליה״, ״שנת חורף״, ״אי התירס״, ״הרוח העולה״, ״אפסטרים קולור״ ו״פרנסס הא״, כולם כיכבו בצמרת רשימות סרטי השנה שלי. באחרונה הופץ שם בראשונה סרט ישראלי: ״שיח לוחמים, הסלילים הגנוזים״. אבל יצירות מופת בצד, עיקר הביזנס של אורלנדו סינמה הגיע מהצלחות קופתיות כמו ״יקירי״, ״פרחים לאנה״, ״סיפור משפחתי״ ו״מולייר על אופניים״. ובכן, גם זה נגמר.
הנה ההודעה של עודד ראובני-הורביץ, המנכ״ל והבעלים של אורלנדו סינמה:
״בסוף חודש אוגוסט סוגרת רשת אורלנדו סינמה את שני בתי הקולנוע שלה בתל אביב ובירושלים. בארבע השנים האחרונות הציגה הרשת סרטים מרתקים מרחבי העולם והיתה אחראית ללהיטים רבים כמו ׳סיפור משפחתי׳, ׳שם פרטי׳, ׳יקירי׳, ׳היו זמנים באנטוליה׳, ׳שנת חורף׳, ׳הלקחנים׳, ׳ריאליטי׳, ׳הטבחית של הנשיא׳, ׳פרנסס הא׳, ׳הזמיר׳, ׳מולייר על אופניים׳, ועוד. הרשת הפכה לבית הקולנוע המועדף על עשרות אלפי ישראלים ושירתה אותם נאמנה. לצערי, במציאות הישראלית הנוכחית, אין ביכולתינו להמשיך להחזיק את בתי הקולנוע. סרטי אורלנדו, חברת ההפצה הפועלת בישראל כבר 15 שנה, תמשיך להביא לקהל סרטים מופלאים מרחבי העולם, בכוחות מחודשים, לאחר הצמצומים הנוכחיים.״
מה שאומר שמ-1 בספטמבר לא יהיו יותר בתי קולנוע על רחוב אבן גבירול בתל אביב (קולנוע גת נסגר לפני חודשיים וחצי).
בסוף השבוע יעלה בבית הקולנוע של אורלנדו סינמה מותחן הפשע הצרפתי ״הצרפתי״, למי שרוצה לבוא לעשות סיבוב פרידה בעשרת הימים הקרובים.
תגובות אחרונות