״קצה המחר״, ביקורת

״קצה המחר״. למות אתמול בבוקר

״קצה המחר״. למות אתמול בבוקר

יום ירושלים צוין היום, ובין השאר התקיימה במהלכו ישיבת ממשלה מיוחדת שעסקה בירושלים, ובמהלך הישיבה הזאת הוחלט להקצות 33 מיליון שקלים לטובת המיזם לקולנוע בירושלים, שאיתם יוכלו להביא ארצה – וספציפית לירושלים – הפקות בינלאומיות. 33 המיליון האלה יתפרסו על פני שלוש שנים, כלומר 11 מיליון שקל בשנה, שאנשי המיזם מתכננים לחלק לכארבע הפקות זרות בכל שנה. בקיץ הקרוב יפורסם קול קורא שיקרא למפיקים בעולם להגיש הצעות לקבלת התמיכה בסרטיהם. הכסף יינתן לסרטים כהחזר על ההוצאות שהם ישלמו בירושלים.
זו תוספת תקציב נכבדת למיזם הקולנוע בירושלים, שתקציבו הנוכחי עומד continue reading…
לפני שבועיים דיווחנו כאן על שמועה שהסתובבה לפיה פארק צ׳אן-ווק יגיע לפסטיבל ירושלים. ובכן, היום הגיע סוף סוף האישור לידיעה: שניים מגדולי הבמאים של קוריאה יגיעו בחודשיים הקרובים ארצה. תחילה קים ג׳ין-וו, שיגיע ביום ראשון לפסטיבל סרטי הסטודנטים שם יציג (בראשון, ב-20:30, בסינמטק תל אביב) את ״ראיתי את השטן״, אחריו תתקיים שיחה בין קים ובין פבלו אוטין.
וביולי יגיע לפסטיבל ירושלים פארק צ׳אן-ווק, ויקרין שניים מסרטיו: ״שבעה צעדים״ ו״סטוקר״. בין לבין, יוקרנו בסינמטקים של ירושלים ותל אביב כמה וכמה סרטים קוריאניים בולטים, המוכרים שבהם הם סרטיו של קים קי-דוק, שהוקרנו בארץ.
אחד הסרטים המתחרים בפרסי אופיר בקטגוריית סרטי הפרינג׳ הוא continue reading…

אסי דיין, יונה אליאן ואורי לוי ב״שלושה ואחת״ של מיכאיל קאליק
הסרט הזה הוא הברקה שלא כדאי לכם להחמיץ. ואם לא הברקה, אז לפחות אחד הסרטים יוצאי הדופן והנשכחים – אבל המעניינים – שהופקו בארץ. במסגרת המחווה שעורך השבוע ערוץ יס קולנוע ישראלי לזכר אסי דיין (14 סרטים, כל השבוע) ישודר בשבת הסרט הנשכח והנדיר הזה: ״שלושה ואחת״ שצולם ב-1974. הבמאי הוא מיכאיל קאליק, והוא אחד הסיפורים המרתקים – ואולי גם העצובים – בתולדות הקולנוע הישראלי.
הנה, לפני הכל, סצינה קצרה מהסרט, ואז נמשיך עם הסיפור המרתק סביב האיש שיצר את הסרט הזה:

קוונטין טרנטינו הגיע בשבוע שעבר לפסטיבל קאן לרגל שני אירועים: האחד, הקרנה של ״ספרות זולה״ במלאת 20 שנה לסרט (ולזכייתו בדקל הזהב); השני, הצגת עותק משוחזר של ״בעבור חופן דולרים״ של סרג׳יו ליאונה, במלאת 50 שנה לבכורתו.
מפגש עם טרנטינו הוא תמיד שואו טוב. האיש יודע לדבר. ואנשי פסטיבל קאן העלו את מסיבת העיתונאים איתו במלואה, ושם הוא מדבר על כמה נושאים. החל מההכרזה שבכותרת: ״הפסדנו את המלחמה״, הוא אומר על כך שסרטים כבר לא מוקרנים בפילם. ״מבחינתי, הקרנה דיגיטלית היא מותו של הקולנוע, כפי שאני מכיר אותו. הקרנה דיגיטלית זו הקרנת טלוויזיה פומבית. ומסתבר שלרוב האנשים אין בעיה עם זה״.
בהמשך הוא מדבר על כך שהוא יערוך את ״ג׳אנגו חסר מעצורים״ למיני סדרה בת ארבעה פרקים, שתכלול דקות ארוכות של סצינות שנשארו מחוץ לסרט. על העתיד של סרטו הבא-או-לא, ״שמונת השונאים״. על הבמאים שמחקים אותו. ועל סרג׳יו ליאונה.
זוכרים את סדרת הטלוויזיה ״המשווה״, עם אדוארד וודוורד בתפקיד הראשי? זה היה באמצע שנות השמונים, עשור אחרי שאדוארד וודוורד הפך לרגע לאיש הכי באד-אס באנגליה בזכות הסדרה ״קאלאן״ של רשת תיימז. הוא היה מבוגר וקשוח. הארי המזוהם של שירותי הביון הבריטיים (למעשה, תמיד היתה לי תחושה ש״הארי המזוהם״ של איסטווד היה מבוסס בחלקו על ״קאלאן״, שנוצר שנתיים לפני כן, ולכן הדמיון בשמות בין קאלאן וקאלהן). האמריקאים רצו ליצור סדרה דומה באופיה, מתוך עולם דומה, על איש ביון שפורש מעבודתו, מגלה את מצפונו ופותח עסק פרטי בו הוא נותן לאדם הקטן את השירותים שהוא העניק עד כה לממשלות, כדי להשוות קצת את הכוחות בין אלה שיש להם כוח ובין אלה שאין להם. והאמריקאים ליהקו את וודוורד לתפקיד הראשי, כי בראשם – אין לי ספק בכך – הם יצרו מעין המשך אמריקאי ל״קאלאן״.
אז, זוכרים את ״המשווה״? שודר בטלוויזיה בישראל בימים של ערוץ 1 עם מאה אחוזי רייטינג? הסדרה שסטיוארט קופלנד, המתופף של פוליס, הלחין את אות הפתיחה שלה?
ובכן, עשו לסדרה הזאת עכשיו גרסה קולנועית. 30 שנה אחרי. דנזל וושינגטון ירש את מקומו של וודוורד (שהלך לעולמו ב-2009). לא רעיון רע. יש דור שלם, בני 45 ומעלה – ממילא הדמוגרפיה שסרטיו של וושינגטון פונים אליהם – שייזכר פתאום בנוסטלגיה בסדרה ההיא.
אז המפיצים בארץ – הם לא רוצים אתכם, אנשי הנוסטלגיה, בתור הקהל שלהם. הם נתנו ל״המשווה״ שם חדש: ״נקודת שוויון״. למה? אין לי מושג. אולי הם לא ראו את הסדרה ולא שמעו על אדוארד וודוורד.

צולם אמש ביס פלאנט רמת גן
ערוץ יס קולנוע ישראלי מקיים השבוע מחווה לזכרו של אסי דיין, במלאת 30 למותו, ויש שם כמה סרטים שממש כדאי לכם לראות. ישודרו 14 סרטים, מתוכם ששה סרטים בהם דיין מופיע רק כשחקן, והשאר סרטיו כבמאי ו/או תסריטאי. על ״החיים על פי אגפא״ ו״גבעת חלפון״ דיברנו די. בואו נדבר לרגע על ״שלאגר״, שיתוף הפעולה השני של דיין עם הגשש החיוור. אני מודה, ״גבעת חלפון״ הוא בעיניי הסרט הכי מצחיק שנעשה בארץ (מבחינת כמות בדיחות וצחוקים), אבל נדמה לי שהסצינה הכי מצחיקה שאסי דיין כתב לגששים נמצאת ב״שלאגר״. לא רק אני חושב ככה: כשראיינתי את דיין ביולי שעבר לסדרה התיעודית continue reading…
פסטיבל קולנוע דרום ייפתח ביום ראשון, 8.6, ואז תתחיל התחרות השלישית לקולנוע עצמאי, המשובצת בשעת חצות של הפסטיבל ובה התגלו בפעמיים האחרונות כמה מסרטי הפולחן המוצלחים והעצמאיים שהופקו בארץ. מי שתפתח את המסגרת השנה היא ביום שני, 9.6, תציג בוגרת המחזור הראשון, רוני קידר, את הקרנת טרום-הבכורה העולמית לפרויקט המיקרו-עצמאי החדש שלה, ״סופעולם״ (זאת, לפני שהיא קופצת לבריכה של הגדולים והעשירים ועוברת לקופרודוקציה היקרה יותר, ״משפחה״, שתצולם בשנה הקרובה). ועכשיו, שבועיים לפני ההקרנה, הנה הצצה ראשונה לאחת הסצינות מתוך הסרט. לקריאת התקציר – חבורת צעירים עושים חגיגה שחורה בלילה האחרון של העולם – והרקע להפקת הסרט ולאופן הצילום יוצא הדופן שלו, קראו כאן:
זה מה שקיבלו המנויים למהדורת המייל של ״וראייטי״ לתיבתם שלשום:

האייטם של אליסה סיימון מגיע בעקבות העובדה שגראד, שכבר התבלט בשנה שעברה בזירה הבינלאומית עם ״מי מפחד מהזאב הרע״, משך תשומת לב השבוע בקאן בזכות ״הרחק מהיעדרו״ של קרן ידעיה, בו הוא מגלם אב המנהל מערכת יחסים נצלנית ומינית עם בתו.
לפעמים אתה פשוט רוצה להגיד משהו על רגל אחת, באמצע הרחוב. אחרי הצפייה אתמול בהקרנת העיתונאים של ״קצה המחר״, הסרט החדש של דאג ליימן (במאי) וטום קרוז (כוכב), כתבתי בפייסבוק כך:
תגובות אחרונות