
האני וההוא (מתוך האינסטגרם של דוקאביב)
אחרי כמה שעות בחברת מישל גונדרי, וכמה שבועות בחברת סרטיו, אני חושב שהבנתי כמה דברים מהותיים לגביו, בהיותו אחד הבמאים האהובים עליי בעולם. היצירתיות שלו עוצרת את נשימתו. הברקותיו מעיפות לי את המוח. רעיונותיו מרגשים אותי. בעשר השנים שחלפו מאז ״שמש נצחית בראש צלול״, אחד הסרטים היפים, המרגשים ומעולם בתבל, גונדרי כותב בעצמו את סרטיו, והם מבולגנים מאוד, אבל מתפקעים מהברקות. יהיו שיקראו לקולנוע שלו ״גימיקי״, אבל אני מאמין שגונדרי מייצר את הסרטים הכי אישיים שיש. רק אחרי כמה שעות איתו הבנתי עד כמה סרטיו הם מראה נאמנה לנפשו מלאת הפלונטרים הרגשיים.
גונדרי הגיע אמש (רביעי) ארצה, ונסע למפגש עם סטודנטים ברמאללה. בחמישי בבוקר הוא נסע למפגש עם סטודנטים לקולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים. אחרי הצהריים הוא ערך מסיבת עיתונאים, ובערב הוא התיישב מול הקהל בדוקאביב ובמשך 65 דקות ענה לשאלותיהם וגם לשאלותיי, על סרטו החדש ועל סרטו הבא ועל סרטיו הקודמים.
הקלטה של כל המפגש איתו בסינמטק תמצאו כאן. קולו של גונדרי קצת חלש, והמבטא הצרפתי שלו כבד מאוד, אבל אחרי כמה דקות של האזנה, נדמה לי שמתחילים להתרגל:
כמה שעות לפני כן, הוא ענה לשאלות התקשורת. שאלה אחת היתה למה הוא בחר דווקא continue reading…
תגובות אחרונות