"5 מצלמות שבורות" זכה השבוע למועמדות לאוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי. במשך חמש שנים היה צריך עימאד בורנט, תושב בילעין, להתמודד מול חיילי צה"ל. עכשיו הוא צריך להתמודד מול ששה ראשי שב"כ כדי לזכות באוסקר. אחרי שנים של תיעוד, גיא דוידי – היוצר הישראלי שצוות ליוצר-בעל-כורחו הפלסטיני – ישב לא מעט זמן בחדר העריכה ובנה את הסרט לסרט ערוך נפלא, שנותן משקל שווה לדרמטי, לפוליטי ולפיוטי. וכעת בורנט ודוידי מועמדים לאוסקר. ערוץ 8, השותף להפקה הסרט, העלה את הסרט לצפייה באתרו.
בביקורת שלי על "5 מצלמות שבורות" כתבתי עליו כך: "בתוך מה שנראה כתיעוד עיתונאי ותיעוד פוליטי אקטיביסטי, בורנט הופך גם מעין משורר של דימויים, מוצא רגעים דרמטיים עדינים בתוך כאוס קפקאי של צבא שלם מול כפר קטן. וחמש המצלמות שבכותרות – חיילי צה"ל, שמודעים לכך שהמצלמה הפכה לכלי נשק עצמתי יותר מהרובה, הפכו את מצלמותיו של ברנט ליעד לחיסול ממוקד – יוצרות לסרט מסגרת דרמטית ברורה שבתוכה אנחנו מתוודעים לכמה וכמה דמויות טראגיות, דון קישוטיות."
זה סרט מעולה. עצוב. עוכר שלווה. בנוי לעילא. מצולם נפלא. וכזה שעושה מה שסרט תיעודי מצוין אמור לעשות, להאיר זרקור על פינות חברתיות, פוליטיות ואנושיות שסמויות מעינינו. גם אם אתם מצביעי ימין וחושבים שההתנחלויות הן צורך חיוני לקיומה של מדינת ישראל, גם אם אתם בטוחים שנוכחות של צה"ל בשטחים היא עובדה שאין לערער עליה, גם אם אתם יודעים בוודאות שגדר ההפרדה חיונית להצלת חיי תושבי המדינה – גם אז חובה עליכם לראות את "5 מצלמות שבורות", כדי לראות שעדיין יש את הפרטים שנרמסים תחת כל הצדק האבסולוטי הזה. אני מקווה שגם למצביעי ימין, שמסופקני אם הסרט יגרום להם לשנות את הצבעתם, יהיה את המצפון לצפות בסרט ולנסות לחשוב על דרך צודקת ומלאת חמלה יותר לנהל את מדיניות הבטחון של ישראל.
הנה הסרט:
הסרט הוסר מאתר ערוץ 8 באופן זמני לבקשת יוצריו.
תגובות אחרונות