05 דצמבר 2012 | 07:47 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

סיכום 2012: מה פספסתי?

זה הרגע בשנה בו אני מתחיל לסכם את השנה. נזכר בסרטים שראיתי ותוהה מי מהם אני עדיין אוהב. מתחיל לסכם מי ניצח בקופות. וגם, יושב לצפות בסרטים שפספסתי במשך השנה ושאולי ראויים להיכלל בסיכום השנה שלי ב-28.12. וזה המקום בו אני זקוק לכם, וזה הרגע בו כמעט מדי שנה אני פונה לעזרכתם. אם ראיתם סרט מעולה השנה, מתוך יבול 2012, ולדעתכם אני החמצתי אותו – אולי כי לא כתבתי עליו כאן, או כי זה סרט שלדעתכם לא מספיק ראו – אנא שתפו אותי בתגובות מה שמו, ואני אעשה מאמצים להשלים את החור הזה. כבר היו סרטים שגילתי כך, או נזכרתי בהם בשלב הזה, ושפתאום גרמו לי לשנות את הרשימה שלי. אז עזרו: אילו סרטים משובחים יתכן והחמצתי השנה ושסיכום השנה שלי יהיה פגום בלעדיהם?

Categories: בשוטף

05 דצמבר 2012 | 01:52 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

עוד שלושה וחצי ישראליים בסאנדאנס

נו, הרטינה שלי מלפני שבוע "איפה הסרטים הישראליים בסאנדאנס?" היתה קצת טרום-זמנה, לא? אמנם בתחרויות הגדולות אין נוכחות ישראלית כלל, להבדיל משנים קודמות, אבל בסופו של דבר עם פרסום סופה של התוכנייה – רשימת הסרטים הקצרים – מתברר שהנציגות הישראלית נאה למדי.

לא יבש הדיו מהפוסט הקודם שלי על תחילת צילומי סרטם העלילתי הארוך הראשון של שרון מימון וטל גרניט, והנה מגיעה הידיעה שסרטם הקצר האחרון, "חופש גדול", שהוקרן בפסטיבל חיפה האחרון, ישתתף בתחרות הסרט הקצר הבינלאומי בסאנדאנס. במסגרת התחרות האמריקאית יוקרן "מה יש לנו בכיסים", המוגדר קו-פרודוקציה ישראלית-אמריקאית שביים גורן דוקיץ' על פי סיפור קצר של אתגר קרת מתוך "פתאום דפיקה בדלת". זה שיתוף הפעולה השני של דוקיץ' עם קרת: הוא ביים את "חותכי הוורידים", עיבוד ל"הקייטנה של קנלר"', שבכורתו היתה בסאנדאנס. ומכיוון שפסטיבלי הקולנוע מאוד אוהבים להמשיך ולעקוב אחרי יוצרים שהציגו אצלם, ההקרנה של "חופש גדול" בסאנדאנס די מבטיחה להם שגם "מיתה טובה" יוכל להיות מוצג שם בינואר 2014.

בקטגוריית הסרט התיעודי הקצר יש סרט אמריקאי בשם "פראיסו" העוסק במנקי חלונות בגורדי השחקים של שיקגו של הישראלי נדב קורץ, שכבר זכה בפרס על סרטו בפסטיבל שיקגו..

הנה הרשימה המלאה.

 

Categories: בשוטף

04 דצמבר 2012 | 18:55 ~ 1 Comment | תגובות פייסבוק

דצמבר בישראל: דאבל פיצ'ר מקרי לחלוטין של רוברט ווייז

"צלילי המוזיקה"

ידעתי ידעתי ידעתי. היה לי ברור שהעידן הדיגיטלי והקרנות סרטים ב-DCP יהפוך את עולם ההפצה הישראלי לקצת יותר משוחרר. חלק גדול מהעלות העצומה של ההפצה היה כרוך בהבאת גלגלי צלולואיד כבדים ומסורבלים והדפסת עותקים או שינועם ברחבי הארץ. כשעשרה גלגלים הופכים להארד דיסק במזוודה לפחות הצד הזה נהיה נוח יותר, ואולי אף מוזיל במשהו את תהליך ההפצה (אם כי, תסמכו על בעלי הזכויות שאת מה שחוסכים על עלויות שינוע לעמילות מכס הם יוסיפו למחיר הזכויות להקרנה). ואכן, פתאום יס פלאנט מפתיעים ומציגים מדי שבוע קלאסיקה משוחזרת אחרת. וכשגם הסינמטקים מצטרפים לעניין אפשר לתהות: האם סוף סוף נשוב ונראה בבתי הקולנוע בארץ רפרטואר מגון יותר, לא רק מההווה אלא גם מהעבר? והנה, השבוע הקרוב הוא סוג של גן עדן לקלאסיקה.

בסינמטקים בארץ יקרינו במהלך חופשת חנוכה בשבוע הבא את "צלילי המוזיקה", הגרסה של רוברט ווייז מ-1965 למיוזיקל של רוג'רס והמרסטין. הסרט שזכה באוסקר לאותה שנה. אני מאושר מזה. ראיתי את "צלילי המוזיקה" המון פעמים, וקשה לי להסביר כמה הסרט הזה אהוב עליי – continue reading…

Categories: בשוטף

04 דצמבר 2012 | 16:56 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

מוות בירושלים

זאב רווח ושות' ב"מיתה טובה" של טל גרניט ושרון מימון

טל גרניט ושרון מימון עשו עד עכשיו רק סרטים קצרים: תחילה את "משכנתא" ואז את "להרוג דבורה" ובפסטיבל חיפה האחרון הם הציגו את "חופש גדול". בין לבין ביים מימון יחד עם ארז תדמור את "סיפור גדול". ועכשיו היא והוא מבימים את סרטם העלילתי הארוך הראשון, "מיתה טובה", קומדיה שחורה על דיירי דיון מוגן קשישים שממציאים מכונה להמתת חסד עצמית שהופכת למוקד עלייה לרגל לאלה שהחליטו שהגיע הזמן לשים קץ לחייהם ("ד"ר פומרנץ 2"?). זאב רווח, לבנה פינקלשטיין, עליזה רוזן, אילן דר ורפי תבור משחקים. חיים ואסתי מקלברג, אסנת קרן וטליה קלינהנדלר מפיקים. צילומי החוץ יתקיימו בירושלים, כי הסרט הוא במימון המיזם לירושלים, מהמחזור שאושר לפני שנתיים ממנו הופק בינתיים רק "רווקה פלוס". בדיוק היום פגשתי איש מהתעשייה שסיפר לי שבאולפני אף.טי.אס בפתח תקווה בנו לסרט סט מדהים של בית אבות.

אגב, טובי הוכשטיין, מבכירי צלמי הפרסומות בארץ, ומי שרק לעיתים נדירות מסכים לצלם סרטים ("ללכת על המים" של איתן פוקס) ודוקומנטרי ("דרך בן צבי" של רן טל), הוא צלם הסרט. הוכשטיין צילם לפני 14 שנה את "מותה של רקדנית דיסקו" דרמת נואר שכתבתי.

================

וזה האייטם השלישי על סרטי ירושלים ב-24 השעות האחרונות. משהו קורה שם. מעבדת הקולנוע של טורינו* העניקה ל"תיקון", סרטו הבא של אבישי סיון, 60 אלף יורו להפקה. זאת אחרי שהסרט כבר קיבל מענק ממיזם הקולנוע של ירושלים. עם התקציב הזה – ומה שיגויס בשבועות הקרובים – ייצאו סיון עם רונן בן-טל, לצלם את הסרט בתחילת 2013 ברחבי ירושלים, בסרט שהתקציר שלו נראה כמו המשך ל"המשוטט" עם טוויסט על טבעי – וגם כאן יש עניין עם מוות. ויש כבר אתר. "המשוטט" היה אחד הפרויקטים הקולנועיים המעניינים ויוצאי הדופן שנעשו בישראל בשנים האחרונות ואני משתוקק לראות עוד מסרטיו של סיון. "תיקון" יהיה הסרט השני ממחזור 2012 של המיזם לקולנוע בירושלים שיוצא להפקה. אתמול בערב נתקלתי במקרה בראשון שבהם.

כלומר: בתוך 24 שעות יש לנו שלושה דיווחים על שלושה סרטים שמצולמים כולם או חלקם בירושלים, וכולם אפלים ומקאבריים למדי – שניים עוסקים בהתאבדויות ואחד בעקידה. שמח בירושלים.

*) ראוי לציין: בזמן האחרון יש כל מיני מוסדות שקוראים לעצמם "מעבדת קולנוע". לוותיקים בתחום אולי נדמה שהכוונה היא למעבדה אמיתית, כזו שבעבר היו מפתחים בה את הנגאטיבים המצולמים ומדפיסים את סליל הצלולואיד. פעם כשהייתם אומרים "מעבדת קולנוע" לכך הייתם מתכוונים למעבדה לפיתוח סרטים, היום מעבדות קולנוע הן חממות יצירה בהן… מפתחים סרטים, אבל את שלב הפיתוח הרעיוני, התסריט והבימוי, ולא את חומר הגלם עצמו.

 

Categories: בשוטף

04 דצמבר 2012 | 09:16 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

מי מכיר את קוקי?

הנה חידה קטנה. צפו בטריילר הבא, לסרט צרפתי שייצא שם ב-23 בינואר – הוא בצרפתית ובלי תרגום – אבל גם ככה, בלי להבין מילה, פשוט צפו בו ותראו אם אתם מזהים את הסרט.

 

 

ועכשיו היכנסו פנימה ותראו אם צדקתם.
Categories: בשוטף

03 דצמבר 2012 | 23:32 ~ 2 Comments | תגובות פייסבוק

"כוננות עם שחר", "5 מצלמות שבורות" ו"שומרי הסף" בדרך לאוסקר

"כוננות עם שחר"

בום! בבת אחת נוחתות עלינו שלוש בשורות שראויות לשלושה פוסטים נפרדים. אבל הנה הן במרוכז. כל מה שקרה הערב בקולנוע באמריקה, חלק מזה קשור לקולנוע ישראלי, חלק מזה קשור לאוסקר וחלק מזה עשוי להיות קשור לאוסקרים של השנה הבאה. וחלק מזה קשור לתוכניית הפרמיירות העשירה בפורנו של פסטיבל סאנדאנס.

א.

אגודת המבקרים של ניו יורק (או בשמה האמיתי: "מעגל המבקרים של ניו יורק") הצביעה הערב על פרסיה לשנת 2012. והזוכה הגדול הוא "כוננות עם שחר" ("Zero Dark Thirty") של קתרין ביגלו, המספר על המבצע לחיסול בן-לאדן, שזינק תוך שניה לעמדת הפייבוריט לאוסקר (אם כי, בואו נזכור שפרסי המבקרים הם לאו דווקא אינדיקציה מדויקת לזהות הזוכה באוסקר. בעשר השנים האחרונות הם ניבאו את את זהות הזוכה באוסקר ב-40 אחוז מהמקרים. לא רע, אבל לא אמין. מה שכן, הוא כן מבטיח שהסרט יהיה מאוד בולט בתחרות). זו הפעם השנייה תוך שלוש שנים שסרטם של קתרין ביגלו (במאית) ומארק בואל (תסריטאי) זוכה אצל מבקרי ניו יורק: ב-2009 הם זכו עם "מטען הכאב". "כוננות עם שחר" מיועד לעלות בישראל ב-31.1.2013. כמה מתערבים שיקדימו את זה? אגב, גם "לינקולן" של סטיבן ספילברג יצא מעוטר מאוד מפרסי מבקרי ניו יורק.

שאר הזוכים. continue reading…

Categories: בשוטף

03 דצמבר 2012 | 18:26 ~ 2 Comments | תגובות פייסבוק

"התאבדות" ברחוב יפו

image

יוצא הבנאדם מבית ספר מעלה אחרי יום של לימוד וצועד אט לכיוון הרכבת הקלה ונתקל בסט צילומים לסרט ישראלי חדש. ירושלים הפכה לעיר של קולנוע.
continue reading…

Categories: בשוטף

03 דצמבר 2012 | 09:24 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

י"ט כסלו תשע"ג

אז מה זה "לכתחילה אריבער"? ואיך זה קשור לתאריך העברי של היום? הו, טוב ששאלתם.

continue reading…

Categories: בשוטף

02 דצמבר 2012 | 21:35 ~ 1 Comment | תגובות פייסבוק

עזרה בדרך

הקוראים הטובים והנדיבים שתרמו כסף ל"סינמסקופ" באמצעות תיבת הפיי-פאל בטור הצד משמאל קיבלו ממני עכשיו מכתבי תודה. שלושה מהם, שנבחרו באקראי, גם קיבלו הודעה על כך שהם יכולים לצפות לקבל ממני בזכות תרומתם שי קטן וסמלי, כאות תודה. אחת התורמות קיבלה שי באדיבות "האוזן השלישית": מנוי חודשי-חופשי. שניים נוספים יקבלו סרט די.וי.די. עד כאן ענייני נובמבר. אני מזכיר: כל מי שעוזר לי במימון תפעול הבלוג (אחסון; פיתוח טכנולוגי ואחזקתו; ובקרוב, אם נוכל להרשות לעצמנו, גם קידומו והפצתו) ישתתף בסוף אותו חודש בהגרלה בה אתן שי קטן כאות הוקרה. בסוף חודש דצמבר אציע לאחד מכם שיתרום מאה שקלים ומעלה שוברי כניסה לקולנוע. שניים מכל שאר התורמים, לא משנה מאיזה סכום, יקבלו סרט במתנה (מי שבוחר באופציית המנוי החודשי נכנס אוטומטית להגרלה בכל אחד מחודשי המנוי שלו). תודה לכל מי שתמך באופן כספי בנובמבר, תודה לאנשי "האוזן השלישית" על נדיבותם ותמיכתם העקבית, וכרגיל: תודה לכל אחד מכם שאתם עדיין באים (גם החודש, שהיו לנו בו כמה תקלות טכניות פלוס מלחמה אחת. נראה לי שהתגברנו וניתרנו חזרה). אני מזכיר לכם: זו גם תרומתכם לאתר הטרי ממשפחת "סינמסקופ": תסריט.ים, שאני עוד רוצה לפתח גם אותו בחודש הקרוב. אני מקווה שאתם משתמשים גם בו.

======================

לא רק "סינמסקופ" צריך עזרה. גם "עין הדג". דורון פישלר השיק קמפיין לעזור לו לממן את תחזוקת האתר שלו. הוא עושה את דרך אתר הקראוד-פאנדינג "מימונה", כולל הסרטון המשעשע המחויב באתרים האלה. ושוב ראיתי, בהשתאות, איזו קהילה מלוכדת ונמרצת היא קהילת "עין הדג": הוא רצה להגיע ל-15,000 שקל בתוך חודש, והוא עשה זאת תוך שש שעות. אבל אירוע גיוס הכספים נמשך וכמובן – ואני יודע את זה היטב – כל שקל שנכנס הוא בועת חמצן לאתר שבעליו כרגע לא מתפרנסים ממנו (זה יגיע, אני בטוח בזה. תוך כמה שנים), אבל לפחות לא רוצים להיכנס לחובות עבורו. זה גם רגע שמזכיר לכל מי שמשוטט באינטרנט – גם לי, שאני עושה את זה כבר שנים – שאנחנו חשופים לתוכן משובח שמוגש לנו חינם. לי היה מזל עם אורנג' במשך ארבע שנים (חיים סבן, אני בונה עליך…), עכשיו גם אני צריך להבין איך עובדת הכלכלה של עולם התוכן (ישראל עדיין מפגרת אחרי ארצות הברית בתחום הזה בלפחות חמש שנים. תהיה מהפכת פרסום בבלוגים, אין לי ספק בכך, אני רק תוהה תוך כמה זמן זה יקרה).

אז איך תומכים בבלוגים? א. באים לבקר לעיתים קרובות. ב. מפיצים פוסטים שמעניינים אתכם במדיה החברתית – פייסבוק, טוויטר, גוגול פלוס. מה שיש לכם. הפצה כזאת היא תמיכה אדירה, אל תמעיטו בערכה. וכן, תעשו לייק לדף בפייסבוק, זו גם תמיכה. ג. זוכרים שהפרסום עוזר לקיים את הבלוגים. התרגלנו לסנן את הפרסומות, להתעלם מהם, אבל בבלוגים עצמאיים נסו לחפש פרסום שמתאים לאורח החיים שלכם ולהתעניין בו מעט. גם זה לא עניין של מה בכך: הפרסום בישראל כל כך מכוון לכיוון הפורטלים הענקיים, שמפרסם שמפנה מתקציב הגוגל אד-וורדס שלו לעבר אתרי תוכן עצמאים הוא גם סוג של חלוץ שצריך להעריך אותו. אסור לנו, בעלי הבלוגים, לעודד אתכם להקליק על פרסום כי זו רמאות, ואין לי שום עניין לדרבן אתכם להקליק על פרסומת לפטרת בציפורניים אם אתם לא זקוקים לטיפול בנושא. אבל אני רוצה להזכיר לכם שפרסום במדיה האלטרנטיבית הוא עניין אחר מאשר באתרים שנמצאים בבעלות תאגידים, אז אנחנו עדיין ברגע בו אפשר וצריך להתייחס לפרסום בבלוגים קצת אחרת. ד. אם אתם אנשי עסקים, בואו לפרסם אצלנו. יש כאן קהל מאוד מפולח ומאוד איכותי. וכאמור, אנחנו ברגע הזה בזמן בו עצם הפרסום בבלוגים הוא מעשה חלוצי, אז יש כאן גם עניין תדמיתי. מפיצים ומשרדי פרסום של סרטים: אני מדבר גם אליכם. ה. ואם אתם קוראים קבועים, נהנים מדי פעם, מתעצבנים מדי פעם, מגלים משהו מעניין מדי פעם, ואם אתם יכולים, תנו כסף מדי פעם. אם אין אז אין, לא בכוח (בתקווה שיהיה לכם הרבה בקרוב ואז תתמכו גם בנזקקים ועניים, גם במוסדות גמילות חסדים, ולבסוף גם באתרי תוכן). אבל אם יש, אז 50 שקל פעם ב… – נגיד, פעם בחצי שנה? פעם בשנה? – הוא סוג של תשלום סביר לתוכן. הוא בעיקר מזכיר לנו (כן, גם לי) לא לקבל שום דבר כמובן מאליו. וגם לזכור להגיד תודה.

אז אני כאן כדי להגיד לכם תודה, על שאתם קוראים ועוזרים. ואני כאן גם כדי להגיד ל"עין הדג" תודה. אני נותן להם לינק, משתף בטוויטר ובפייסבוק את הקמפיין שלהם, ושם קצת כסף בקופה. לא יודע אם היה לי כוח ל"סינמסקופ" אילולא "עין הדג" היה שם קודם, ועדיין שם כל יום.

Categories: בשוטף

02 דצמבר 2012 | 20:12 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

טבריה אהובתי

image

 ידה-ידה-ידה, יצא ככה שכמעט בכל שנה יוצא לי לבלות עם המשפחה כמה ימים בטבריה. לא משנה. העניין הוא כזה: בכל שנה טבריה היא לא יותר מתחנת מעבר בדרך לאטרקציה הגלילית הבאה – ראש פינה, צפת, החולה, וכו'. השנה, בפעם הראשונה, פתאום קרה לי משהו: הנתיבים המוכרים והנדושים של טבריה נראו לי חדשים, אחרים, היה בהם קסם שלא היה שם קודם. לקח לי כמה שניות להבין: אני מזהה רגעים מתוך "העולם מצחיק" בעיר הזאת. חי נפשי, "העולם מצחיק" של שמי זרחין עשה לי לטבריה מה ש"לה דולצ'ה ויטה" עשה לי לרומא. אני מסתובב בעיר ומרגיש שאני מחפש פינות מוכרות מסצינות שאהבתי. זה לא קרה לי עם "אביבה אהובתי", אבל השנה פתאום התחלתי לשאול את עצמי האם הרחוב המקורה (הגליל) הוא זה שבו הולכת צפי בפתיחת הסרט לצלילי המערכון "הקפטריה בטבריה"? האם באחת הווילות היקרות הצופות בקו ישיר אל הכנרת צולמה הסצינה בבית הוריה של צפי? האם זו הגינה שבה עצר זאב רווח עוברים ושבים וביקש מהם להצדיע לו? תהיתי האם להרים טלפון לשמי זרחין ולבקש ממנו כתובות מדויקות לאתרי צילום, והחלטתי שלא. עד שיום אחד יבוא לי. בינתיים, נהניתי להסתובב ולפנטז דווקא מבלי לדעת האם המקום שאני רואה הוא אכן אתר הצילום האמיתי. הנה שני אתרים כאלה:

continue reading…

Categories: בשוטף