ידה-ידה-ידה, יצא ככה שכמעט בכל שנה יוצא לי לבלות עם המשפחה כמה ימים בטבריה. לא משנה. העניין הוא כזה: בכל שנה טבריה היא לא יותר מתחנת מעבר בדרך לאטרקציה הגלילית הבאה – ראש פינה, צפת, החולה, וכו'. השנה, בפעם הראשונה, פתאום קרה לי משהו: הנתיבים המוכרים והנדושים של טבריה נראו לי חדשים, אחרים, היה בהם קסם שלא היה שם קודם. לקח לי כמה שניות להבין: אני מזהה רגעים מתוך "העולם מצחיק" בעיר הזאת. חי נפשי, "העולם מצחיק" של שמי זרחין עשה לי לטבריה מה ש"לה דולצ'ה ויטה" עשה לי לרומא. אני מסתובב בעיר ומרגיש שאני מחפש פינות מוכרות מסצינות שאהבתי. זה לא קרה לי עם "אביבה אהובתי", אבל השנה פתאום התחלתי לשאול את עצמי האם הרחוב המקורה (הגליל) הוא זה שבו הולכת צפי בפתיחת הסרט לצלילי המערכון "הקפטריה בטבריה"? האם באחת הווילות היקרות הצופות בקו ישיר אל הכנרת צולמה הסצינה בבית הוריה של צפי? האם זו הגינה שבה עצר זאב רווח עוברים ושבים וביקש מהם להצדיע לו? תהיתי האם להרים טלפון לשמי זרחין ולבקש ממנו כתובות מדויקות לאתרי צילום, והחלטתי שלא. עד שיום אחד יבוא לי. בינתיים, נהניתי להסתובב ולפנטז דווקא מבלי לדעת האם המקום שאני רואה הוא אכן אתר הצילום האמיתי. הנה שני אתרים כאלה:

continue reading…

דצמבר שמח לכולנו. בחודש הקרוב נופצץ בשני סוגים של דיווחים. האחד, סיכומי שנה של מבקרים ועיתונאים, שם אחפש בייחוד את הנוכחות הישראלית. אני מניח שבסיכומים בחו"ל הנוכחות של הקולנוע הישראלי השנה תהיה בעיקר תיעודית: "שומרי הסף", "שלטון החוק" ו"5 מצלמות שבורות". הדיווח השני יהיה של פרסי איגודי מבקרים, השבוע כבר נתחיל עם מבקרי ניו יורק, שינסו לצמצם לנו את הרשימה לקראת האוסקרים להבין מי מוביל ואצל מי הבאז. התגית "סיכום 2012" מתחילה עם הסיכום הראשון השנה של כתב העת הבריטי "סייט אנד סאונד" שערך משאל בין מאה מבקרי קולנוע והגיע לרשימה של עשרת הסרטים הבולטים ל-2012. ואלה הם:

continue reading…

שלוש כותרות תיעודיות:

א.

הערב חולקו פרסי פורום היוצרים הדוקומנטריים לסרטי התעודה המצטיינים של השנה. סרט השנה: "שלטון החוק" של רענן אלכסנדרוביץ'. סרטו של אלכסנדרוביץ זכה בפרס הסרט הארוך, פרס התחקיר, פרס העריכה ופרס על המוזיקה. "שבעה הסלילים של יונה וולך" של יאיר קדר זכה בפרס הסרט התיעודי ובפרס עיצוב הפסקול. בפרס על פרויקט ביכורים זכה "ספורים" של אוריאל סיני ודנה דורון. בפרס סרט הסטודנטים זכה "בת הרב" של רחלי וסרמן. בקטגוריית פרויקט תעודה טלוויזיוני זכתה הסדרה "הקיבוץ" של ענת זלצר ומודי בר-און.

ב.

בלוג הקולנוע הדוקומנטרי של רשת הטלוויזיה הציבורית באמריקה, PBS, עוקב אחר הסרטים התיעודיים הבולטים של השנה מבחינת נוכחות בפסטיבלים וזכייה בפרסים. "שלטון החוק" של אלכסנדרוביץ', על פי הסיכום העדכני, הוא הסרט התיעודי השני הכי בולט בסצינת הפסטיבלים והפרסים העולמית השני (לפניו נמצא "מרינה אברמוביץ', האמנית נוכחת"). גם "5 מצלמות שבורות" עימד בורנאט וגיא דוידי נמצא שם, במקום הששי.

ג.

ה-PGA, גילדת המפיקים של אמריקה, פרסמה את המועמדים שלה לפרס הסרט התיעודי הטוב של השנה ו"שומרי הסף" של דרור מורה עשה צעד ענק נוסף לקראת מועמדות לאוסקר והוא נמצא ברשימה. לצידו: "מחכים לשוגר מן", "נשיא האי", "A People Uncounted" ו"The Other Dream Team".

ד.

וכותרת לא תיעודית:

"אהבה" של מיכאל האנקה זכה הערב בפרסי הקולנוע האירופאיים בקטגוריות הסרט, הבמאי, השחקן והשחקנית. "ניצוד" הדני זכה בפרס התסריט. "בושה" זכה בצילום ועריכה.

"ראלף ההורס"

continue reading…

מימין: אנג לי, דיוויד או. ראסל, בן אפלק, טום הופר, קוונטין טרנטינו, גאס ון סאנט

כצפוי, סדרת הפאנלים השנתית של ה"הוליווד ריפורטר" עם מועמדים אפשריים לאוסקר נחתמת עם מפגש הבמאים. ששה התיישבו סביב השולחן" קוונטין טרנטינו ("ג'אנגו ללא מעצורים"), בן אפלק ("ארגו"), אנג לי ("חיי פיי"), טום הופר ("עלובי החיים"), גאס ון סאנט ("הארץ המובטחת") ודיוויד או. ראסל ("אופטימיות היא שם המשחק"). ארבעת הראשונים כבר זכו באוסקר (בין כתסריטאים או במאים) ובהחלט יש סיכוי שאחד מאלה יזכה באוסקר השנה. הווידיאו, המכיל שעה של שיחה ביניהם, אחרי הקפיצה. וגם: השורטליסט של עשרת הסרטים מתוכם יבחרו המועמדים לקטגוריית האפקטים.

continue reading…

"כלים שלובים", פוסטר א'

עידן אלתרמן, חבר הבלוג, שם לב לכך והפנה את תשומת ליבי: זה הפוסטר המופץ בשלטי החוצות לסרטו של ירון זילברמן, "כלים שלובים". ארבעה שחקנים בסרט, ארבעה שחקנים בתמונה. כמה שמות מוזכרים? רק שלושה: קתרין קינר ושני זוכי האוסקר – פיליפ סימור הופמן וכריסטופר ווקן. מי חסר? מארק איווניר. מכל כיוון שלא תבחנו את זה, זו החלטה תמוהה ואף מקוממת. כל מי שרואה את הסרט מבין שאיווניר, בתפקיד הסולן של הרביעייה, הוא בעצם גיבור הסרט. שלא לדבר על העניין שאיווניר הוא הישראלי היחיד ברביעייה, והייתם מצפים שהקמפיין הישראלי של הסרט דווקא ידגיש את השחקנים הישראלים ולא ימחוק אותם. ואולי זה בדיוק העניין: אולי האסטרטגיה היתה שלא לגרום לאף אחד להתבלבל חס ושלום ולחשוב שמדובר בסרט ישראלי.

אבל למה זה מעצבן כפליים? כי בביקור בסינמה סיטי שמתי לב שכבר היה פוסטר מוכן ל"כלים שלובים" (מה שנקרא one sheet), זה התלוי בבתי הקולנוע, ובו כל ארבעת השחקנים מאוזכרים – נגיד, לפי סדר הפירסום שלהם. כלומר, שכדי לייצר את הפוסטר לשילוט החוצות מישהו היה צריך באופן אקטיבי להיכנס לקובץ ולמחוק את שמו של איווניר ממנו. המפיצים הישראלים, אני מבין מזה, לא אוהבים שחקנים ישראליים בסרטים שלהם. אני דווקא חשבתי שהעובדה ש"כלים שלובים" הוא סרט של ישראלים שנעשה בניו יורק בהשתתפות בכירי שחקני אמריקה הוא בדיוק האלמנט הכי חזק ומסקרן בו. מה אני מבין.

הפוסטר המקורי, כולל מארק איווניר בו, ועוד אנקדוטת פוסטרים, אחרי הקפיצה:

continue reading…

כריסטופר ווקן ב"כלים שלובים" של ירון זילברמן

פתאום שמתי לב: "כלים שלובים" הוא הגרסה האשכנזית ל"בלדה לאביב הבוכה" (שעולה בשבוע הבא). הנה הביקורת מהמדור שלי בשבוע שעבר.

continue reading…

זה עדיין חלק מהקמפיין הוויראלי – כלומר, כזה שעדיין מעמיד פנים שהוא לא קשור ממש לסרט כזה או אחר, אלא קטע וידיאו רנדומלי שצף ברשת – ולא טיזר או טריילר רשמי, אבל הדקה הנ"ל היא ההצצה הראשונה ל"Pacific Rim", סרט האסונות/מפלצות/רובוטים של גיירמו דל טורו שייצא ביולי 2013 (המתקפה הנ"ל על סן פרנסיסקו מתוארכת ל-11 באוגוסט 2013). הקמפיין הוויראלי לסרט יושב באתר הזה, ועל פי המונה הסופר לאחור באתר יש להניח שבעוד 13 יום יחשף שם הטריילר הראשון לסרט.

יש עדכון בהמשך, 29.11.2012. 23:00.

אופס. פאדיחה קטנה לקולנוע הישראלי. פסטיבל סאנדאנס פרסם הלילה את התוכניה הראשית שלו – לתחרויות העלילתיות והתיעודיות, האמריקאיות והבינלאומיות – ואין שם אף סרט ישראלי. ומדובר בפסטיבל שקידם לא מעט סרטים ישראליים בעבר. לפני שנה, למשל, הוצגו בו שלושה סרטים תיעודיים ישראליים בתחרות הבינלאומית, ושניים מהם – "5 מצלמות שבורות" ו"שלטון החוק" – יצאו משם עם הפרסים הראשיים. השנה – אפס.

למען ההגינות נציין שהיה אמור להיות סרט ישראלי השנה בסאנדאנס: "למלא את החלל" של רמה בורשטיין כבר התקבל לפסטיבל סאנדאנס בשנה שעברה (הסרט גם פותח במעבדות התסריט והבימוי של סאנדאנס, וזכה למענקים ממכון סאנדאנס לאורך רוב שלביו) אבל נאלץ לפרוש ברגע האחרון כי הם לא הצליחו לסיים את העריכה בזמן. לסרט הובטח שהוא יוכל להיות מוצג בפסטיבל הבא, קרי השנה. אלא שמאז הוא כבר התקבל לפסטיבל ונציה ולפסטיבל ניו יורק, וסאנדאנס נשארו בחוץ.

וגם נזכיר שאמנם אין ישראלים בסאנדאנס השנה, אבל אולי זו דרכם להחזיר לנו שהשנה סאנדאנס היגרה לישראל: אליסיה ווסטון, אחת הבכירות במכון סאנדאנס ובחממות הפיתוח שם, שקידמה בימיה שם לא מעט סרטים ישראליים (מ"אדמה משוגעת" ועד "מדוזות"), עזבה השנה את סאנדאנס ועברה לנהל את פסטיבל ירושלים (ואולי בלי ווסטון שם, אין מי שידחוף סרטים ישראליים למיון).

הנה רשימת הסרטים של תחרויות סאנדאנס 2013, שייפתח באמצע ינואר (מחר וביום שלישי יוכרזו עוד סרטים במסגרות נוספות, שאינן תחרותיות. מעניין אם שם יימצאו סרטים ישראליים).

עדכון: 29.11.2012. 23:00.

יממה אחר הפרסום הראשון הנ"ל מתפרסמת רשימת הסרטים בסקציית ה"זרקור": קרי, סרטים שכבר הוצגו בפסטיבלים אחרים בעולם, אבל שמקבלים חשיפה שנייה בסאנדאנס. ושם נמצאים שני הסרטים הישראליים הבולטים של העונה: "למלא את החלל" (ההסבר לעיל) ו"שומרי הסף".