התיישבתי בתחילת הערב לחכות לתוצאות ההצבעות מאגודת המבקרים של לוס אנג'לס, אגודת המבקרים של בוסטון, אגודת מבקרי האון-ליין של ניו יורק ופרסי הקולנוע הבריטי העצמאים שהתקיימו כולן הערב ואז הייתי צריך לצאת להקרנה של "הבלתי אפשרי", סרט הצונאמי של חואן אנטוניו באיונה ("בית היתומים"), ובצאתי עדיין לא התפרסמו כל התוצאות. אבל מה שחשוב לי כבר פורסם: "שומרי הסף" נבחר לסרט התיעודי של השנה מטעם מבקרי לוס אנג'לס. (שלא יהיה ספקות, מבקרי ניו יורק ומבקרי לוס אנג'לס הם קבוצות המבקרים הכי חשובות באמריקה, מבחינת יוקרה. יש את מבקרי הברודקאסט, שהם טובים בחיזוי האוסקרים).

ועוד מהזווית הישראלית: "למלא את החלל" לא נמצא ברשימות (לאו דווקא סיבה לדאגה, המבקרים בוחרים על פי תאריכי הפצה, ולא על פי כללי האוסקר, ו"למלא את החלל" יופץ בארצות הברית רק ב-2013). אבל "הערת שוליים" של יוסף סידר, שהיה מועמד לאוסקר השנה, מוזכר בסגן הסרט הזר של השנה, שלו נבחר "הולי מוטורס" הצרפתי של לאוס קאראקס.

הנה הפרסים שחולקו הערב לחופי האטלנטיק והפסיפיק:

continue reading…

"שומרי האגדות". במקום ה….

חנוכה. חופש. מה שאומר שרוב מוחלט של ההצגות היומיות בבתי הקולנוע מוקדשות לסרטי אנימציה בתלת מימד ומדובבים (שמתם לב איך תלת מימד הפך בעצם לטכנולוגיה המזוהה עם סרטי ילדים?). מה שאומר שצריך לערוך מצעד ולדרג את שלושת סרטי האנימציה הבכירים כרגע בארץ. מודה, לא ראיתי את "העולם על פי דינו" או את "ג'לי טרזן". אם מישהו ראה ויכול לעדכן איך הם, בשמחה. אותי סרטים כאלה שנשלפו מהשד-יודע-איפה לא מעניינים. לעומת זאת, היה סרט אחר שעניין אותי לצרף לרשימה: "פרנקנוויני" של טים ברטון. אבל הוא עף כל כך מהר מבתי הקולנוע שאפילו לא הספקתי לראות אותו. נראה לי שזה הסרט שעף הכי מהר מבתי הקולנוע השנה, לא? וזה די מדהים שאף רשת לא נותנת לסרט הזה להגיע לחופשת חנוכה. בסינמה סיטי מעדיפים להחזיר לאולמות את הסרט המלזי "דגים נגד תרנגולות" מאשר לתת לטים ברטון עוד יום אחד מול קהל. אז מי בטופ?

  continue reading…

"שלגי קילימנג'רו"

אין שום קשר בין שני הסרטים האלה למעט העובדה שראיתי את שניהם באותו שבוע – אחד חיבבתי, את השני לא – ויכולתי לפתח סביבם הגיג על הדבר הזה שאני מחפש בקולנוע.

continue reading…

לפני עשר שנים יצר ג'ונתן קסלמן את "הפטיש העברי", בו יוצא אדם גולדברג להציל את חנוכה. עכשיו רוצה קסלמן ליצור סרט המשך, "הפטיש העברי נגד היטלר", בו יוצא גיבור האקשן היהודי בסוכת הזמן שלו לימי הרייך השלישי. כדי לגייס 200,000 דולר להפקת הסרט, הוא פונה אליכם, יהודי העולם, לעזור לו ולתרום כסף לפרויקט. הסרט הקודם הוצג בבכורה בפסטיבל סאנדאנס, אז הנה ההזדמנות שלכם אולי להיות מפיקים שותפים בסרט שיוצג בפסטיבל סאנדאנס 2014. הוא עושה את זה באתר גיוס הכספים היהודי החדש, Jewcer. והוא משגר את הסרטון הבא כדי לעשות פיץ' ולקדם את הפרויקט החדש שלו. זה משעשע, ומתאים בול בתזמון לחנוכה (מחר בערב מדליקים נר ראשון):

"בלדה לאביב הבוכה". היו זמנים במזרח (צילום: אייל פישר)

תזכורת: קטעים מתוך הפסקול היפה של מארק אליהו ל"בלדה לאביב הבוכה" תוכלו לשמוע כאן.

ועכשיו השאלה: איך הסרט?

continue reading…

האנטרפרייז מתרסקת לתוך הים?

אז ככה זה הולך להיות. בעשרת הימים הקרובים יהיה לנו די הרבה הצצות לסרט השני בסדרת "סטאר טרק" של ג'יי.ג'יי אברמס. זה התחיל היום עם טיזר בן דקה. ימשיך בעוד שבוע עם תשע דקות מהסרט שיוצמדו לפני "ההוביט" באיימקס (כנראה שגם בישראל). ויגיע לשיא ב-17.12 כשיופץ הטריילר המלא. וכל זה כדי לדרבן אותנו לקראת מאי, אז ייצא הסרט שרוצה להיות ה"אביר האפל" של 2013. אבל ציניות בצד: "סטאר טרק" הראשון היה כיף גדול והפתעה גמורה. השני, עם מצלמות האיימקס, הגרנדיוזיות ושרלוק הולמס בתור הנבל, מגיע עם יותר ציפיות. ההצצה הראשונה מבטיחה הרס גדול. קפצו פנימה לצפייה בטיזר, ושימו מסך מלא. הכי איימקס שיש לנו במחשב:

continue reading…

NBR, הנשיונל בורד אוף רוויו, מה שפעם היה גוף הצנזורה של הוליווד ומאז נותר גוף צללים של אנשים שצופים בסרטים, מחלקים פרסים אבל לא ממש קשורים לעסקי הקולנוע, הכריזו הערב על זוכיהם לשנת 2012. כמו אגודת העיתונאים הזרים בהוליווד המחלקים את גלובוס הזהב, גם פרסי ה-NBR לא ממש משמעותיים, לבד מהעובדה שהם מגיעים מוקדם ועוזרים להבין לאן הרוח נושבת מבחינת האוסקרים (במקרה שלהם, הם חזאים לא רעים לגבי מועמדים, אבל לא זוכים (בשנה שעברה הם נתנו את הפרס ל"הוגו". בפעם האחרונה שהם חזו את הזוכה באוסקר זה היה ב-2008 עם "נער החידות ממומבאי"). והם הופכים לגוף השני השבוע שמכתיר את "כוננות עם שחר" של קתרין ביגלו לסרט השנה.

continue reading…

דייב ברובק, הפסנתרן שהקים את חמישיית דייב ברובק ושב-1959 ביצעה את הנעימה הנצחית הזאת (אותה כתב פול דזמונד, האלט-סקסופוניסט בהרכב), הלך הערב לעולמו בגיל 91:

continue reading…

"תורת המידות" של יגאל בורשטיין

היום ב-18:00 קורה בסינמטק תל אביב משהו מיוחד מאוד: הקרנה מאוד נדירה לסרט הקצר "תורת המידות" של יגאל בורשטיין – סרט בן 15 דקות שצולם ב-1992 ב-35 מ"מ (על ידי חורחה גורביץ') ויוקרן היום בעותק 35 מ"מ. פורמט ההקרנה חשוב כאן גם כי הסרט מעולם לא יצא בשום פורמט ביתי, אז רוב הסיכויים שמעולם לא שמעתם על הסרט, לא כל שכן ראיתם אותו. ומשום שהסרט מצולם כולו בלונג שוט המקבץ ארבע מרפסות לפריים אחד רצוף בו מתרחשות ארבע עלילות סימולטניות. צפייה על מסך גדול ב-35 מ"מ (בהנחה שזה מאותם סרטים שלא יומרו ל-dcp בעתיד הקרוב) היא הדרך היחידה להשתתף באקספרימנט המבריק של בורשטיין, לנסות לעקוב אחר ארבע העלילות המקבילות (המצטלבות זו עם זו לא אחת).

ויש גם פרט טריוויה לקוראי הבלוג: לקראת סוף הסרט, כשהמשטרה נכנסת לדירה העליונה השמאלית, continue reading…

"בלדה לאביב הבוכה". תשעת המופלאים

מחר יעלה בבתי הקולנוע בישראל סרטו השני של בני תורתי, "הבלדה לאביב הבוכה", סרט מהנה ומסוגנן מאוד, שאני מאוד סקרן לראות איך הקהל יקבל אותו (זה סרט שקהל אמור לחבק, אבל בתנאי שהקהל יבוא מלכתחילה). זה סרט שכולו טבול באהבה עצומה למוזיקה פרסית ועיראקית, ממש כשם שסרטו הקודם של תורתי, "ככר החלומות" מלפני 12 שנה היה גדוש אהבה וגעגוע לקולנוע של פעם, ההודי, הפרסי. תורתי עושה סרטים מתוך געגוע. את המוזיקה ל"הבלדה לאביב הבוכה" כתב מארק אליהו שזכה עליה גם בפרס אופיר וגם בפרס בפסטיבל ירושלים. ואכן, המוזיקה בסרט נוכחת, דומיננטית, עוטפת ומאוד מאוד מרשימה ויפה. מה שמיד גרם לי לרצות לתת לכם כאן האזנה ראשונה לקטעים מתוכה. אז הנה, מכיוון שאת השירים אני מניח שעוד תשמעו ברדיו או בטלוויזיה, קבלו טעימה מהפסקול המוזיקלי של הסרט:

continue reading…