"הארטיסט" עולה היום להקרנות ברחבי הארץ, ואני כמובן התלהבתי מהסרט מאוד (הנה הביקורת שלי על "הארטיסט"). ואחרי שתצפו גם אתם בו, רוצים להוריד את התסריט שלו? בבקשה.

 

ללא דיאלוגים, תסריט של הסרט בן מאה הדקות מתפרס על פני 44 עמודים בלבד. בלי דיאלוגים זה כמעט נקרא כמו טריטמנט, בעצם. ללמדנו שכל הפורמט התסריטאי המוכר לנו – עם ההקפדה על כך שדף תסריט אחד יהיה שווה בממוצע לדקת מסך – היא מוסכמה של ימי הקולנוע המדבר בלבד. אבל ב-44 העמודים האלה פרוסות 124 סצינות.

 

הנה סצינה מתוך פתיחת הסרט, אחד מהרגעים הרבים בפתיחת הסרט שמדגישים את עובדת היותנו בסרט אילם. בסצינה הזאת הגיבור שלנו מטה אוזן לשמוע את תשועת הקל בתום בכורת סרטו החדש. והתשואות אכן מגיעות, אבל אנחנו לא שומעים אותן (לחצו להגדיל):

 

 

 

 

 

 

 

 

והנה עוד סצינה, כמה דקות אחר כך. אני חושב שזו אחת הסצינות היפות שראיתי השנה. סצינה שהיא מופת של כתיבה, בימוי, משחק ותזמון. ג'ורג', הגיבור, מצלם סצינה לסרטו החדש ובמהלכה הוא רוקד כמה שניות עם סטטיסטית אותה פגש בחטף אתמול. הסטטיסטית הזאת מושכת את תשומת ליבו וככל שהוא מתרכז בה יותר, כך הוא מרוכז בסצינה פחות. ומטייק לטייק הוא מתאהב בה יותר.

 

 

 

 

 

==================

 

רוצים 25 תסריטים נוספים להוריד מבין סרטי עונת האוסקרים? בבקשה. חוץ מ"הארטיסט" תמצאו שם סרטים נוספים שביום שלישי בוודאי יהפכו למועמדי אוסקר: "היורשים" (תסריט נפלא), "העזרה", "נערה עם קעקוע דרקון", "מאניבול" ו"סוס מלחמה". וגם התסריט לרימייק של "החוב". רוצים ללמוד איך כותבים תסריטים? אני ממליץ להתחיל קודם כל ללמוד לקרוא תסריטים. אז הנה מצבור להתחיל איתו.

רשימת תשעת הסרטים שעולים לשלב הבא בקטגוריית הסרט הזר באוסקרים פורסמה הערב. "הערת שוליים" של יוסף סידר בפנים, ולצידו הפייבוריט לזכייה "פרידה" האירני. אבל יש כמה וכמה הפתעות של סרטים שלא חזיתי (שאיש לא חזה), עדות לכך שזו אכן אחת הקטגוריות הכי לא צפויות, ושמתבססת על צפייה ולא על הייפ. הנה התשיעיה:

 

– אירן: "פרידה". במאי: אסגר פרהדי

– ישראל: "הערת שוליים". במאי: יוסף סידר

– גרמניה: "פינה". במאי: וים ונדרס

– פולין: "באפילה". במאית: אניישקה הולנד

– בלגיה: "בולהד". במאי: מיכאל רוסקאם

– קנדה: "מיסייה לזאר". במאי: פיליפ פלארדו.

– דנמרק: "סופרקלסיקו". במאי: אולה כריסטיאן מדסן

– מרוקו: "עומר הרג אותי". במאי: רושדי זם.

– טייוואן: "לוחמי הקשת: סידיק באל". במאי: וויי טה-שנג

 

 

רשימה מפתיעה ומשונה. חוץ מארבעת הראשונים שהיו די צפויים, השאר הפתיעו אותי. בעיקר כי לא שמעתי עליהם קודם. סרטים בולטים מהסצינה הבינלאומית נשארו בחוץ (ראו את הימוריי מאמש).

 

ביום שלישי הבא (24.1) בעת הכרזת המועמדויות לאוסקר יתברר אילו חמישה סרטים מבין התשעה האלה יהיו המועמדים הסופיים לאוסקר בקטגוריית הסרט בשפה זרה. מכיוון שלא ראיתי חלק ניכר מהסרטים קשה לי לאמוד את סיכוייהם ואת סיכוייו של "הערת שוליים" להגיע לגמר. אבל איכשהו נדמה לי שהרשימה הזאת שמה סרטים (בעלי נוכחות פסטיבלית בינלאומית) כמו "פרידה", "הערת שוליים" ו"פינה" בייתרון מסוים בשלב המיון השני.

 

מצד שני, ממש מסקרן לנחש אילו ששה סרטים נבחרו על ידי וועדות הממיינות, ומי השלושה ש"ניצלו" והתווספו לרשימה על ידי הנהלת הקטגוריה.

 

הימורים, מישהו?

כמה כותרות קולנוע מקומיות ומסקרנות התקבצו הבוקר:

 

1.

אולפני הרצליה הוציאו הודעה שהם חוזרים להפיק סרטי קולנוע. האמת, אין לי מושג למה הם הפסיקו להפיק סרטים (הם הפיקו את "תעלת בלאומילך", "מציצים", "הלהקה") ולא לחלוטין ברור למה הם החליטו לחזור לשם. אבל עובדה. המצער הוא שההודעה לעיתונות לא כוללת מידע על הסרטים הראשונים שהאולפן החליט להפיק. כמו כן: אם אולפני הרצליה יתנהגו כמו סתם עוד מפיק ישראלי – כלומר, יכנסו לפרויקט רק ברגע שיש מאחוריו קרן משקיעה – אני לא בטוח שבאמת צריך אותם. חברה עם גב כלכלי כמו אולפני הרצליה יכולה לתת אלטרנטיבה לשאר חברות ההפקה אם הם ישתמשו במשאבים שברשותם וגם ישקיעו באופן פרטי ועצמאי בסרטים, וכך יוכלו להתניע הפקות לפני שהקרנות בפנים, ואף להיות אולפן יוזם, שמזמין תסריטים ומפתח פרויקטים על חשבונו. ואז באמת יהיה כאן שינוי בגישה.

 

2.

תראו מה זה, חשבתי שצריך להזרים כסף לעידוד הקולנוע הקצר כדי לפתח את התחום. מתברר שכל מה שצריך היה זה רק לדבר על זה, ורק מהבל פה הדיבור התחום צומח מעצמו. קבלו עכשיו פסטיבל קולנוע חדש שיוקדש לסרטים קצרים, בין דקה ל-30 דקות, ושיתקיים לראשונה ב-23 במאי בקרית שמונה, בניהולו של דני מוג'ה. יוזם הפסטיבל הוא יורם הררי, ראש המרכז לתקשורת במכללת תל חי.

 

2א'.

לא רק בארץ מתלבטים לגבי סרטים קצרים, גם באנגליה. קחו, למשל, את טרי גיליאם. הוא ביים את "The Wholly Family", סרט בן 30 דקות, שכבר זכה בפרס האקדמיה האירופית לסרט הקצר וביום שני, 23.1, הסרט יעלה להקרנה באתר של "הגרדיאן" בעלות של 1.99 פאונד (כ-12 שקל) החל מ-19:00 שעון לונדון (21:00 שעון ישראל). אחרי ההקרנה יתקיים אירוע שאלות/תשובות און-לייני עם גיליאם ופיטר בראדשו, מבקר הקולנוע של "הגרדיאן".

 

 

3.

כבר דיווחנו כאן על גיוס הכספים האינטרנטי של יואב שמיר ("מחסומים", "השמצה") למימון עריכת סרטו החדש, "עשרה אחוז". והיום מעדכן שמיר בשורה מפתיעה ונפלאה: מייקל מור החליט להצטרף לסרט בתור מפיק אחראי (Executive Producer) ולתרום דולר משלו על כל דולר שהציבור יתרום לסרט. שמיר מצרף בדף הסרט מכתב ממייקל מור בנוגע לסרטו: "התלהבתי לשמוע על סרטו החדש של יואב שמיר. זה סרט שחשיבותו דחופה ומישהו היה צריך לעשות אותו כבר, ואני לא יכול לחשוב על מישהו מתאים יותר לתפקיד מאשר יואב שמיר. שמיר הוא מאותם קולנוענים נדירים ואמיצים שמוכנים לחשוף בפנינו את האמיתות הלא נעימות של העולם בו אנו חיים".

 

 

 

 

לג'ים קארי יש היום יום הולדת 50. ב"סלונה" ארגנו לו מסיבת הפתעה מוזיקלית.

 

====================

 

תכירו את ריק רוזן מוויליאם מוריס ואת אדם ברקוביץ מ-CAA. על פי "דדליין הוליווד" אלה האנשים שאחראים לגל העיבודים האמריקאים לפורמטים ישראליים, שהגיע לשיאו שלשום כש"הומלנד" – המבוסס על "חטופים" – זכתה בשני פרסי גלובוס הזהב. הם, ואנשי הפדרציה היהודית בהוליווד. הפורמטים הישראליים באמריקה יצרו כותרות פעמיים השבוע – לא רק בזכות "הומלנד", אלא גם בזכות הפיכת "תמרות עשן" לפיילוט באן.בי.סי (בתיווכו של אלון ארניה, בן המחזור שלי בחוג לקולנוע).

 

==================

 

הפרק הראשון של "האלבומים" עלה לאתר של ערוץ 8 וראוי לצפייה. פרק הבכורה בסדרה שביים אבידע לבני  וערך יואב קוטנר עוסק באביתר בנאי, הבנאי שרצה להיות במאי ואז הלך להיות מוזיקאי. וכמו בנאי, הפרק שופע כריזמה שקטה. פרק מקסים.

 

===============

 

נראה אם הבנתי. יום הזכרון הבינלאומי לשואה מתקרב בשבוע הבא ואני מקבל שלל הודעות מהסינמטקים על שלל סרטים. זה הולך ככה: "המפתח של שרה", "המזוודה של חנה", "אמא של ולנטינה", "המשפחה של ניקי". הכניסו כאן סמליל של גלגול עיניים.

 

==============

 

ועוד בעניין הסינמטק. בעוד התעשייה מתלבטת מה עושים עם סרטים קצרים, קמות שלוש יוצרות צעירות ומחליטות לעשות במקום לדבר. ביום שישי תתקיים בסינמטק תל אביב הקרנה תחת הכותרת "קצרות", בה יוצגו ברצף שלושה סרטים קצרים שביימו השנה שלוש במאיות, כל סרט כ-20-30 דקות. מעיין ריף תציג את "על מרתה לעוף", מיכל ויניק תציג את "סרק" ולי גילת תציג את "שלום". שלושה סרטים לא פשוטים, אבל שמציגים משהו מהגל הנשי החדש שמתחיל להתבעבע בקולנוע הישראלי. אם אתם רוצים לראות אותם, התקשרו לקופת הסינמטק, תגידו להם "קוד 201", ותקבלו הנחה.

 

ויש גם טריילרים לסרטים, שהוכנו לכבוד האירוע:

 

זה "סרק" של מיכל ויניק (שיעבוד, אגב, כדאבל פיצ'ר עם "המדריך לכיסוי תחת" של אסי דיין):

 

 

זה "על מרתה לעוף" של מעיין ריף, הסרט החביב עליי מבין השלושה, לא מעט בזכות העובדה שהוא אחד הסרטים היפים לעין שראיתי באחרונה בארץ, מבחינת צילום ועיצוב.

 

 

 

זה "שלום" של לי גילת, עם אסי לוי ושמעון מימרן והצילום של שי גולדמן:

 

 

 

לשאלה בכותרת: לדעתי, כן.

 

היום או מחר תתפרסם הרשימה המצומצמת בת תשעה סרטים זרים שממנה יבחרו ביום שלישי הבא חמשת המועמדים הסופיים לקטגוריית הסרט בשפה זרה באוסקר. התשעה האלה צומצמו מתוך 63 סרטים שהוגשו לאקדמיה ודורגו על ידי ועדות צפייה. הוועדות בוחרות ששה סרטים, והנהלת ועדת הפרס מוסיפה עוד שלושה סרטים משל עצמה לרשימה, כאלה שהתבלטו בפסטיבלים או בתקשורת בשנה החולפת. כך, למשל, אם מאיזושהי סיבה החליטוחברי הוועדות (שבשנים קודמות הוכיחו שטעמם שמרני ומיושן למדי, דבר שגרר לא מעט השמטות ורגעי מבוכה בקטגוריה) שהסרט האירני "פרידה" אינו לטעמם, אתם יכולים להיות בטוחים שההנהלה תצרף אותו לרשימת התשיעיה. אגב, מאותה סיבה ממש אני חושב שמקומו של "הערת שוליים" מובטח בתשיעיה.

 

אני מזכיר את מה שכתבתי כבר כאן: "הערת שוליים" הוא למעשה הסרט הבכיר ביותר מקאן שמשתתף בתחרות הסרט הזר. בלגיה לא שלחה את האחים דארדן, צרפת לא שלחה את "פוליס", "עץ החיים" ו"דרייב" ו"מלנכוליה" ו"הארטיסט" הם סרטים דוברי אנגלית, שינסו את מזלם בקטגוריות הראשיות.

 

ההליך יהיה כזה: בסוף השבוע הקרוב תתכנס ועדה נוספת בבית מלון ניו יורקי – הנהלת הטקס משתדלת להבטיח שבוועדה הזאת תהיה נציגות גם לקולנוענים עדכניים ופעילים ולא רק לפנסיונרים של האקדמיה שמשתתפים בוועדות הראשוניות – שתצפה בתשעת הסרטים ותבחר מתוכם את חמשת הסרטים המועמדים.

 

אז מי יהיו בתשיעיה שתתפרסם היום או מחר. הנה הימור אפשרי:

 

1. "פרידה" (אירן). ברור מאליו, לא? זוכה גלובוס הזהב ושפע פרסי מבקרים הוא כרגע המועמד המוביל לזכיה באוסקר.

2. "הכרזת מלחמה" (צרפת).

3. "באפילה" (פולין). זוכרים? באוסקרים, אף פעם על תהמרו נגד סרט שואה.

4. "חוף מבטחים" (פינלנד).

5. "הערת שוליים" (ישראל).

6. "יחידת עילית 2" (ברזיל).

7. "פינה" (גרמניה)

8. "פרחי מלחמה" (סין)

ושניים מאלה: "היו זמנים באנטוליה" (טורקיה); "לאן הולכים מכאן" (לבנון); "טרה פרמה" (איטליה); "מיס באלה" (מקסיקו); "שמח, שמח" (נורווגיה).

 

השאלה שהכי מסקרנת אותי: אם ישראל ואירן יהיו מועמדות יחד לאוסקר הזר, האם אירנים ייפרשו מהתחרות כמו שהם עושים בטורנירי ספורט?

המועמדים לבאפט"א פורסמו הבוקר. אם זו לא עונת האוסקרים הראשונה שלכם איתי אתם בוודאי כבר יודעים שאני מחזיק מהבאפט"א כפרס שיכול לחזות מהפכים ותפניות והפתעות באוסקר. רבים מחברי הבאפט"א (האקדמיה הבריטית) הם גם חברי האקדמיה האמריקאית. קטגוריות המשחק הן המקום לשים טוב לב למה שקורא בבאפ"א כי עשויה להיות לזה השלכה גם לאוסקרים.

 

כך למשל אנחנו רואים הבוקר שמליסה מקארתי מועמדת לפרס שחקנית המשנה על "מסיבת רווקות", האם זה מבטיח לה מועמדות גם לאוסקר?

 

אבל צריך לדעת לסנן מהבאפט"א את הפטריוטיות הבריטית. המועמדויות הרבות ל"החפרפרת" ואף ל"חייבים לדבר על קווין" לאו דווקא יבואו לידי ביטוי באוסקרים (למעט בקטגוריות המשחק). והאם המועמדות של מייקל פסבנדר על משחקו ב"בושה" תבטיח לו גם מועמדות לאוסקר או שזה עניין פנים-אנגלי? נגלה בדיוק היום בעוד שבוע, כשיתפרסמו המועמדים לאוסקר.

 

אבל אני דווקא רוצה להפנות את תשומת ליבנו ל"סנה" ("Senna"). שימו לב שהסרט התיעודי המצוין שביים אסיף קפדיה על הנהג המירוצים הברזילאי מועמד לפרס הסרט הבריטי הטוב ביותר. כן, סרט תיעודי מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר. והוא גם מועמד על עריכה (עקף את "נערה עם קעקוע דרקון"!), וחוץ מזה הוא מועמד גם בקטגוריית הסרט התיעודי.

 

וזאת בשעה שבישראל ממשיכה ההפרדה הגוכחת והמיושנת בין "סרט עלילתי" ו"סרט תיעודי". בשנה שעברה לא היתה שום סיבה ש"ארץ בראשית" לא יהיה מועמד לפרס הסרט בפרסי אופיר ובוודאי לפרס העריכה. כנ"ל "שתיקת הארכיון". כנ"ל "הדירה". וזה היה חוסך את הריב האידיוטי סביב זכאותו/אי זכאותו של "המדריך למהפכה" למועמדות. שם הקטגוריה הראשית צריך להיות "הסרט הטוב ביותר". לא "הסרט העלילתי", או כל מגבלה וצמצום כלשהו.

 

להיכללות במועמדים לפרס אופיר צריך, לדעתי, להיות קריטריון אחד בלבד: סרט באורך מלא (מעל 70 דקות) שהוקרן מסחרית בבתי הקולנוע (צריך לקבוע מה זו "הקרנה מסחרית" לצורך העניין, אבל גם כאן יש מודלים מן העולם שדנו בכך קודם ויכולים לסייע לנו). מצד אחד זה ינכש החוצה סרטים שלא הגיעו לבתי הקולנוע (אם הבכורה שלך בטלוויזיה, לך להתחרות בטקס פרסי הטלוויזיה), מצד שני יגביר את הפרופיל של מעט סרטי התעודה שכן זוכים להצלחה ולעניין מחוץ לגטו התיעודי של ערוץ 8/יס דוקו/דוק-אביב.

 

מתי זה כבר יקרה? אנחנו כבר באמצע ינואר. לאקדמיה הישראלית יש כבר יו"ר חדש שלושה חודשים, יש לו את טקס הפרסים בעוד שמונה חודשים, הזמן לעדכן את התקנון המיושן של האקדמיה ולרענן את הפרס הזה הוא עכשיו.

הנה מונולוג הפתיחה של ריקי ג'רווייס. שבע הדקות האלה וחמש הדקות שיקח לכם לקרוא את הסיכום שלי בפנים עם שמות הזוכים ועניינים מרכזיים, ואתם מסכמים את גלובוס הזהב וחוסכים לעצמכם כשעתיים וחצי נוספות.

 

 

 

3:06: מתחילים. ריקי ג'רווייס כבר עולב בהוליווד (לג'וני דפ: "ראית כבר את 'התייר'"?). ג'וני דפ מציג את "הוגו".

 

ג'רווייס: אגודת העיתונאים הזרים בהוליווד הוא מוסד ללא כוונת רווח. ממש כמו אן.בי.סי.

 

ועוד אחד: אגודת העיתונאים הזרים בהוליווד הזהירה אותי שאם אעליב מישהו מכם הערב, הם מבטיחים לי שהם יזמינו אותי להנחות גם בשנה הבאה.

 

והנה באים הפרסים:

 

3:08: ג'ררד באטלר ומילה קוניס עם פרס שחקן המשנה.

הזוכה: כריסטופר פלאמר, "בגינרס".

 

3:13: אשטון קוצ'ר ואל מקפירסון עם שחקנית בקומדיה (טלוויזיה).

הזוכה: לורה דרן, "מוארת".

זהו הגלובוס השלישי של לורה דרן.

 

רוב לאו וג'וליאן מור מציגים את מיס גולדן גלוב, הנערה שמגישה לזוכים את הפסלון, בתה של אנדי מקדואל ואז:

3:21: סרט או מיני-סדרה (טלוויזיה).

הזוכה: "דאונטון אבי"

ג'וליאן פלואוז, זוכה האוסקר על כתיבת "גוספורד פארק" ויוצר הסדרה, מקבל את הפרס בשם צוות.

 

שחקנית בסרט או מיני-סדרה (טלוויזיה).

והזוכה: קייט ווינסלט, "מילדרד פירס".

זה הגלובוס השלישי שלה, הראשון על תפקיד טלוויזיוני.

 

3:26: פרידה פינטו מציגה את "חצות בפריז".

 

3:32: נשיאת אגודת העיתונאים הזרים בהוליווד עולה לבמה עם ג'רמי איירונס להציג את האגודה שמחלקת את גלובוס הזהב.

 

ג'ייק ג'ילנהול מציג את "השבוע שלי עם מרילין".

 

ג'רווייס: אנחנו כבר באיחור. אני הייתי מושלם עם הזמנים שלי, זה באשמתכם. קצרו את הנאומים שלכם. אל תודו למשפחה שלכם, שלא עשתה כלום בסרט. תודו רק לשני החשובים: אלוהים והסוכן שלכם.

 

3:35: מליסה מקארתי ופולה פאטון עם פרס השחקן לסדרת דרמה (טלוויזיה):

הזוכה: קלסי גרמר, "בוס"

זה הגלובוס השלישי של גרמר.

 

3:38: סדרת דרמה (טלוויזיה).

הזוכה: "הומלנד".

הופה, יש זוכה ישראלי הערב.

 

3:45: אדם לווין וג'ימי פאלון עם פרסי המוזיקה.

פסקול.

הזוכה: לודוביק בורס, "הארטיסט"

 

פרס השיר.

הזוכה: "מסטרפיס" של מדונה מתוך "W.E" בבימויה.

(מדונה: "תודה לגיא עוזרי על שהיה כל כך מעצבן").

 

שחקנית טורקיה אלמונית עולה לבמה לספר לנו שאת הטקס רןאים עכשיו ב-160 מדינות בעולם.

 

3:57: שחקן בסרט או מיני סדרה (טלוויזיה).

הזוכה: אידריס אלבה, "לותר".

 

4:00: בראד פיט מציג את "משחקי שלטון".

 

קייט בקינסייל וסת רוגן עם פרס השחקנית לקומדיה/מיוזיקל.

(סת רוגן: "שלום, קוראים לי סת רוגן ואני כרגע מנסה להסתיר זקפה ענקית").

הזוכה: מישל וויליאמס, "השבוע שלי עם מרילין".

 

4:07: שרה מישל כלר ופייפר בראבו. שחקן משנה (טלוויזיה).

הזוכה: פיטר דינקלג', "משחקי הכס".

אני חושב שפיטר דינקלג' יכול להיות הברקה בתור המנחה הבא של הגלובוסים.

 

 

ועכשיו ג'ורג' קלוני מחזיר לבראד פיט טובה ומציג את "מאניבול".

 

4:13: ג'סיקה אלבה וצ'נינג טייטום עם סרט האנימציה.

הזוכה: "טין טין".

סטיבן ספילברג זוכה.

 

יואן מגרגור מציג את "50/50".

 

קלייב אואן וניקול קידמן עם פרס התסריט.

הזוכה: וודי אלן, "חצות בפריז"

וודי אלן כמובן לא הגיע.

 

וויליאם ה' מייסי ופליסיטי הפמן (בעל ואשה) שחקנית משנה (טלוויזיה):

הזוכה: ג'סיקה לאנג, "אמריקן הורור סטורי"

זה הגלובוס החמישי של לאנג.

 

4:30: ג'רווייס: "המגישה הבאה שלנו היא מלכת הפופ. שב במקום, אלטון".

 

מדונה עם פרס הסרט הזר.

הזוכה: "פרידה" (אירן).

 

דסטין הופמן עם הפרס לשחקנית דרמה (טלוויזיה).

הזוכה: קלייר דיינס, "הומלנד".

זה הגלובוס השלישי של דיינס.

 

4:42: אמילי בלאנט מציגה את "מסיבת רווקות".

 

טינה פיי וג'יין לינץ' עם פרס השחקן לקומדיה (טלוויזיה).

הזוכה: מט לבלנק, "אפיזודות".

מט לבלנק נראה כמו איך שמתיו ברודריק היה צריך להיראות בגיל הזה.

 

בראדלי קופר עם פרס שחקנית משנה.

והזוכה: אוקטביה ספנסר, "העזרה".

 

 

4:54: ריס וויתרספון מציגה את "היורשים".

 

סידני פואטייה מגיש למורגן פרימן את פרס ססיל ב' דה מיל על מפעל חיים. והלן מירן מצטרפת (ןמדברת יותר מהר ממנו. שיכורה קצת).

 

השעה 5:00. עוד שעה זה נגמר. המחווה למורגן פרימן משעממת נורא וזה הרגע בשנה בו אני תוהה האם בשנה הבאה אטרח לעשות את זה שוב.

 

5:10: רוברט דאוני ג'וניור מציג את "הארטיסט".

 

אנג'לינה ג'ולי עם פרס הבימוי.

הזוכה: מרטין סקורסזי, "הוגו".

 

אופס, ריקי ג'רווייס מפיץ את פצצת ה"פאקינג" בשידור חי. "אנטוניו בנדרס כנראה איש מאוד מעניין, אבל אני לא מבין פאקינג מילה ממה שהוא אומר".

 

סלמה האייק ואנטוניו בנדרס עם פרס הקומדיה (טלוויזיה).

הזוכה: "משפחה מודרנית"

 

5:23: מישל פייפר מציגה את "סוס מלחמה".

 

מארק וולברג וג'סיקה ביל עם פרס השחקן לקומדיה.

הזוכה: ז'אן דוז'רדן, "הארטיסט"

ז'אן דוז'רדן הוא קצת ברוס קמבל של הצרפתים, לא?

 

5:31: קווין לטיפה מציגה את "העזרה".

 

קולין פירת עם פרס השחקנית לדרמה.

הזוכה: מריל סטריפ, "אשת הברזל".

רגע, מבט על המועמדות. רוני מארה. וואו. ובכלפעם שטילדה סווינטון נראית כמו סולן של להקת גל חדש מהאייטיז אני מבסוט.

 

בינתיים מרילין מונרו ומרגרט תאצ'ר זכו בגלובוסים. ובינתיים, מיני-דרמה באולם: מריל סטריפ שכחה את המשקפיים שלה ולא זוכרת את הנאום שלה בעל פה. הארווי וויינסטין רץ עם המשקפיים ונותן לג'ורג' קלוני, שנותן לדיוויד פינצ'ר שיושב הכי קרוב לבמה, אבל פינצ'ר מסרב לעלות לבמה לתת לה.

 

ג'יין פונדה עם פרס הסרט (קומדיה/מיוזיקל).

הזוכה: "הארטיסט".

מפיק הסרט, תומס לנגמן, מזכיר בנאומו את אביו, הבמאי והמפיק קלוד ברי, שביים את "ז'אן דה פלורט", והלך לעולמו לפני שלוש שנים. ברי זכה באוסקר ב-1965 על סרט קצר.

 

5:47: נטלי פורטמן עם פרס השחקן (דרמה).

הזוכה: ג'ורג' קלוני, "היורשים".

 

5:54: הריסון עם פרס הסרט (דרמה).

הזוכה: "היורשים".

 

חוץ מסרט האנימציה, ההימורים היו לא רעים.

 

סמנו לכם את הלייב בלוג הבא, בליל האוסקרים. בוקר טוב.

 

 

 

 

 

 

בשלב זה של חיינו "הארטיסט" הוא הסרט המוביל לזכייה באוסקר, אבל דווקא העובדה שהוא גם המוביל לזכייה הלילה בגלובוס הזהב מהווה את אחת מנקודות התורפה שלו בדרך אל האוסקר. מסיבה עיקרית אחת: "הארטיסט" מועמד – ואף יזכה הלילה – בקטגוריית "קומדיה/מיוזיקל", באותו פיצול מיושן ולא רלוונטי שעדיין מונהג בגלובוסים. בעשרים ומשהו השנים האחרונות רק שלושה סרטים זכו בקטגורייה הזו ואז גם זכו באוסקר: "הנהג של מיס דייזי" ב-1990, "שייקספיר מאוהב" ב-1999 ו"שיקגו" ב-2003. האם יצטרף אליהם "הארטיסט" ב-2012? יתכן.

 

לא יעזור, בהיררכיה של הגלובוסים, פרס הסרט בקטגוריית הדרמה נחשב יותר. לכן לא משנה מי יזכה הלילה בפרס הזה, הוא מיד יהפוך למועמד מוביל שמאיים על מעמדו של "הארטיסט".

 

אז מי זה יהיה? ששה סרטים מועמדים: "היורשים", "הוגו", "העזרה", "מאניבול", "סוס מלחמה" ו"משחקי שלטון" (סידרתי אותם לפי סדר סיכויי הזכיה שלהם לדעתי). הבעיה העיקרית שלי בהימור על זוכי גלובוס הזהב היא שאני לא ממש משוכנע שאני יודע לפי מה הם מצביעים. האם הם באמת מצביעים על טעמם ומצפונם? אני חושש שלא כך הוא וש-90 חברי איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד עושים מאמצים גדולים לקלוע בבחירתם לזוכה באוסקר. הם מבינים שכל עוד הם יכולים לשבת על משבצת "הפרס שמנבא את האוסקרים" לפרס הקיקיוני שלהם יש עדיין סיכוי להישאר רלוונטי (יש גבול עד כמה הגימיק שלהם עם ריקי ג'רווייס יחזיק מעמד).

 

אגב, את דעתם של הטאלנטים בהוליווד על גלובוס הזהב יכולתם לראות בעת הכרזת המועמדויות. כשוודי הרלסון עלה לקרוא את שמות המועמדים הוא התלוצץ ושילב ברשימה את "רמפארט", שם הסרט בו הוא מככב. אני בטוח שאם הוא היה מוזמן להקריא את שמות המועמדים באוסקרים הוא לא היה מעז לחשוב על תעלול כזה מפאת קדושת האירוע.

 

בחזרה לפרס הדרמה. אז מי יזכה? אם הגלובוסים רוצים לנסות לנבא איזשהו מהפך אפשרי באוסקרים, הם יבחרו ב"היורשים". אם הם ילכו לפי ליבם הם יבחרו ב"הוגו". נראה לי שהתחרות מתרכזת בהם. הנטייה כרגע היא לראות ב"היורשים" כזוכה הברור בפרס, אבל בשביל הספורט אני אהמר דווקא על "הוגו".

 

שאר הקטגוריות קצת יותר קלות לחיזוי, נדמה לי:

 

פרס הסרט (קומדיה/מיוזיקל): "הארטיסט"

במאי: מישל הזנוויציוס, "הארטיסט" (אם כי, גם כאן לא אתפלא למצוא הפתעה מכיוון מרטין סקורסזי ו"הוגו").

שחקן (דרמה): ג'ורג' קלוני, "היורשים" (לבראד פיט יש סיכוי מסוים כאן, על "מאניבול". אבל אהמר על קלוני).

שחקנית (דרמה): כאן המירוץ די צמוד, האמת. וכאן, זכות הזוכה עשויה בהחלט להשפיע על האוסקרים. האם זו תהיה מריל סטריפ על "אשת הברזל" או ויולה דיוויס על "העזרה"? אהמר על מריל סטריפ.

שחקן (קומדיה): ז'אן דוז'רדן, "הארטיסט"

שחקנית (קומדיה): מישל וויליאמס ("השבוע שלי עם מרילין").

שחקן משנה: כריסטופר פלאמר ("בגינרס")

שחקנית משנה: זו דווקא קטגוריה מעניינת מאוד ודי צמודה. היא גם תעיד האם יש לסרט מסוים יתרון כלשהו. מי תזכה כאן: ברניס בג'ו על "הארטיסט", ג'סיקה צ'סטיין על "העזרה" או אוקטביה ספנסר על "העזרה". זותחרות בין גונבות ההצגה של העונה. אם בג'ו תזכה זה סימן שהוליווד ממש מאוהבת ב"הארטיסט". ומצד שני, האם יתכן ש"העזרה" ייצא בידיים ריקות? ההימור שלי: אוקטביה ספנסר.

תסריט: האמת, אין לי מושג כאן. בשביל הספורט, אני מהמר כאן על וודי אלן.

סרט אנימציה: "רנגו"

סרט זר: "פרידה" (אירן)

 

הנה רשימת המועמדים המלאה (יש שם גם עולם שלם של מועמדויות לטלוויזיה).

 

ניפגש כאן ב-3:00 בלילה לצחוק מהבדיחות של ריקי ג'רווייס ולראות את כוכבי הוליווד מסתלבטים על מצביעי הגלובוס ועושים חזרות על נאומי האוסקר שלהם.

 

ההימורים שלכם?

בשבוע האחרון צילמה רוני קידר ("ג'ו ובל") סרט קצר חדש בשם "Bunny Love". תמונות ראשונות מהסט צצו בפייסבוק. למשל:

 

 

 

כדי לעקוב אחר הסרט בפייסבוק אתם צריכים לעשות לייק לעמוד הזה, אבל היזהרו, כי בתמורה תקבלו בדף הפרופיל שלכם עדכון שנראה כמו וידוי פרוורטי למדי. תראו מה גיליתי על עצמי:

 

 

 

האמנם?

 

==============

 

בראבו, דובדבני, בראבו.

 

אבחנה יפה לשמוליק דובדבני על "סוס מלחמה", שהסרט מזכיר במשהו את "הסייח השחור". אבל הנה החוליה החסרה שרק מזכירה עד כמה האבחנה הזאת מדויקת: אחרי שספילברג ראה את "הסייח השחור" הוא שכר את התסריטאית של הסרט, מליסה מתיסון, לכתוב עבורו את "אי.טי".

 

ובאותו נושא: שאפו, שביט, שאפו. לא ציפיתי ש"סוס מלחמה" יזכה לאהדה ביקורתית בארץ, אבל אני שמח שמתגבשת פה קואליציה פרו-ספילברגית, שמביעה געגוע לקולנוע עם העוצמות הוויזואליות של פעם, ועם הדינמיות המסחררת ורבת השכלולים של ההווה (למעשה, העתיד. ספילברג משיג את כולנו בכמה שנים טובות).

 

ועם זאת, דומני ששניהם משתמשים במילה "קיטש" לא נכון בקשר לסרט הזה. "קיטש" אינה מילה נרדפת ל"סנטימנטליות" או "רגשנות". קיטש זה זיוף, זה פלסטיק זול. אני מתעב קיטש בכל ליבי, אבל אין לי בעיה עם רגשנות. "סוס מלחמה" אינו קיטשי. אולי, לרגעים, סכריני.

 

ואגב, אני שמתי לב באיחור של"סוס מלחמה" יש מבנה מאוד דומה ל"מלחמת העולמות", גם הוא של ספילברג. אני אולי צריך לעדכן את הביקורת שלי על "סוס מלחמה".

 

==============

 

אתמול (שישי) היה המועד האחרון לקבלת טפסי בחירת המועמדים של חברי האקדמיה האמריקאית במשרדי פרייס-ווטרהאוס-קופר. עכשיו יש להם עשרה ימים לספור הכל עד הכרזת המועמדויות ביום שלישי הבא, 24.1, עת יעלו לשידור ג'ניפר לורנס (שהיתה מועמדת לאוסקר על "קר עד העצם") וטום שראק (נשיא האקדמיה) ב-5:30 בבוקר שעון לוס אנג'לס. מה פתאום ג'ניפר לורנס? נו, צריך לקדם את "משחקי רעב" שיוצא במרץ, לא?

 

ושלשום חולקו פרסי בחירת המבקרים (Critic's Choice Awards), והאמת יש סיכוי מצוין ש-90 אחוז מהזוכים בפרס הזה יזכו בעוד חודש וחצי באוסקר. מי זכה? סרט: "הארטיסט"; במאי: מישל הזנוויציוס ("הארטיסט"); שחקן: ג'ורג' קלוני ("היורשים"); שחקנית: ויולה דיוויס ("העזרה"); שחקן משנה: כריסטופר פלאמר ("בגינרס"); שחקנית משנה: אוקטביה ספנסר ("העזרה"); תסריט מקורי: וודי אלן ("חצות בפריז"); תסריט מעובד: סטיב זייליאן וארון סורקין ("מאניבול"); סרט אנימציה: "רנגו"; פסקול: "הארטיסט"; עיצוב: "הוגו"; עריכה: "נערה עם קעקוע דרקון"; אפקטים: "כוכב הקופים: המרד"; סאונד: "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ב'"; איפור: כנ"ל; תלבושות: "הארטיסט"; צילום: "עץ החיים" ו"סוס מלחמה" (תיקו); סרט זר: "פרידה"; סרט תיעודי: "ג'ורג' הריסון: חי בעולם חומרני".

 

כאמור, חלק נכבד מהרשימה הנ"ל יהיה זה לרשימת זוכי האוסקר.

 

אותי מבאס למצוא שם את "הארטיסט" זוכה בפסקול. אני מת על הסרט הזה ואשמח לראות אותו זוכה באוסקר (אם כי, אם הייתי חבר אקדמיה נראה לי שהייתי בוחר ב"הוגו"), אבל לבחור בו כזוכה באוסקרעל המוזיקה זה להפגין חרשות. למעשה, כשם ש"דרייב" נפסל מהתמודדות בקטגוריית הפסקול כי הנהלת האקדמיה מצאה שיש בסרט יותר שירים ומוזיקה לא מקורית מאשר מקורית ולכן הסרט לא כשיר. העובדה שהמוזיקה הכן מקורית של קליף מרטינז היתה נפלאה לא היתה רלוונטית. ובכן, "הארטיסט" הוא כמעט כולו מוזיקה לא מקורית, בין אם שימוש מובק וארוך מאוד ב"ורטיגו" ובין הומאז'ים עלומים יותר. יש בו נעימת נושא אחת שבוודאי תתנגן לא פעם במהלך טקס האוסקרים (ומחר בלילה בגלובוס הזהב) ובעיקר, יש בו בוודאי הכי הרבה מוזיקה (שכן הסרט רצוף מוזיקה מתחילתו ועד סופו). ואכן, לא פעם כשבאים לנבא את האוסקרים הדרך הכונה לעשות את זה היא להחליף את המילים The Best במילים The Most. כי לזה חברי האקדמיה יודעים לשים לב. לכן, לשם הדגמה, השאלה היא לא למי היתה השנה עבודת העריכה הכי טובה, אלא למי היה "הכי הרבה עריכה" (כלומר למי היה הכי הרבה קאטים בסרט) וזה, השנה, ללא ספק "נערה עם קעקוע דרקון", לכן הוא בוודאי יזכה. למי היה הכי הרבה תלבושות (כלומר, גם עיצוב תקופתי וגם הרבה סטטיסטים)? למי היה הכי הרבה עיצוב? ומכאן: למי היה הכי הרבה מוזיקה. ולכן "הארטיסט" יזכה. וזו קטגוריה היחידה שלא יגיע לו הפרס הזה.

  continue reading…