מתוך ״Gimme Danger״ של ג׳ים ג׳רמוש על איגי פופ והסטוג׳ס
פסטיבל דוקאביב ייפתח ב-11.5. על התחרות הישראלית, ושאר הסרטים הישראליים בפסטיבל, כתבנו כבר כאן. עכשיו מגיע עוד מקבץ של כותרות מהתוכניה שננעלת בימים אלה. continue reading…
ארבעה סרטים נכנסו השבוע לטבלה: שניים סרטים ריאליסטיים, שניים סרטי אנימציה. ושלושה מתוך הארבעה הוצגו בפסטיבל קאן בשנה שעברה. ״אני, דניאל בלייק״ של קן לואץ, היה הסרט שזכה בפרס דקל הזהב. ״פטרסון״ הוא סרטו הפיוטי ורב השבחים של ג׳ים ג׳רמוש, מסוג הסרטים שבשבילם הומצאו סינמטקים; ״הצב האדום״ הוא סרט אנימציה הולנדי תוצרת יפן שהיה מועמד לאוסקר. ו״סרט לגו באטמן״ הוא יצירה תאגידית מסחרית שמכילה מספיק בדיחות פנימיות כדי להפוך בקרוב לסרט פולחן.
שימו לב: ״פטרסון״ הוא אחד משלושה סרטים שקיבלו מציון ממוצע עגול עם ארבעה כוכבים, לצד ״אור ירח״ ו״הסוכן״. שימו לב גם לרצף הסרטים שנקראים על שם גיבוריהם: ״טוני ארדמן״, ״נורמן״, ״לוגאן״ ו״פטרסון״. וכולם נגמרים ב-נ׳. כמה משונה.
יצאו מהטבלה: ״עניינים אישיים״, ״החומה הגדולה״ ו״ג׳ון וויק 2״.
שלושה סרטים נכנסו השבוע לטבלה. ״הרוח במעטפת״, מאת הבמאי של ״שלגיה והצייד״, הוא גרסה אמריקאית, שהפיק אבי ארד, לסרט האנימציה היפני מ-1995; ״שקית של גולות״ הוא סרט צרפתי העוסק בילדים יהודיים הבורחים מהנאצים בחיפוש אחר מקלט; ואל שני אלה מצטרף ״פאוור ריינג׳רס״ שעלה בשבוע שעבר, בהפקת חיים סבן. אז כן, אלה האופציות שלכם השבוע: סרט של אבי ארד או סרט של חיים סבן.
יצאו מהטבלה: ״לה לה לנד״, שמפנה את המקום הראשון אחרי ארבעה חודשים; ״מעבר להרים ולגבעות״, שמפנה את המקום השני בטבלה; ״לאבינג״, ״לולו״ ו״טריינספוטינג 2״ (מותו של סרט פולחן).
״היפה והחיה״. את הגרסה המקורית סיפר השעון, את הגרסה החדשה מספרת הקומקום
האזינו לפודקאסט הקולנוע סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או הורידו כאן
אני עדיין מוקסם מהרימייק ל״היפה והחיה״ ועכשיו אני רוצה להתמקד במוזיקה ובשירים. בפודקאסט שמצורף מעל, תוכלו לשמוע זה לצד זה כצה משירי הסרט המקורי מ-1991 ומולם הגרסאות החדשות. אז כן, אלה אותם שישה שירים ובהאזנה ראשונה הם כמעט לחלוטין זהים. אבל יש כמה הבדלים.
״הנותרים״ עונה 3. בקרוב. לאט לאט
סוף סוף עוד מישהו אומר את זה: בינג׳ זה רע! מאז שנטפליקס נכנסה לעולם ומציעה עונה שלמה בבת אחת, נכנס לחיינו המושג Binge Watching או Binging או בעבריש ״בינג׳״. זה נהיה כזה עניין ש-יס יצרו קטגוריה שלמה של זה ב-vod, סדרות שלמות לצפייה רצופה. בעברית יש לנו ניכור והזרה מהמשמעויות האמיתיות של מילים באנגלית, בעיקר כי אנחנו לא מכירים אותן. בסדרות ילדים ונוער בישראל תשמעו דמויות אומרות ״שיט״ ו״פאק״ שבסדרה אמריקאית יגרמו לה לקבל סיווג למבוגרים בלבד, כי לאוזן העברית זה נשמע סתם כמו קריאות ריגוש כמן ״חי נפשי!״ ו״אללי!״.
בינג׳ באנגלית זה בולמוס. זה סימפטום להפרעה נפשית. אנשים עם בולמיה, למשל, סובלים מהתקפות של אכילה בולמוסית, כלומר חסרת שליטה. נטפליקס וה-vod של יס מסרסרים בהפרעות נפשיות וגורמים להן להישמע קוליות. כאילו שהדרך הנכונה לחיות היא לאבד שליטה על הזמן ולצפות בשש שעות של סדרה ברצף. זה בעיקר יגרום לכך שיום אחד נתחיל להקיא את הסדרות האלה ואת הטלוויזיה בכלל. במקום לאכול/לצפות במתינות ובסלקטיביות.
ועכשיו מגיע דיימון לינדלוף, היוצר של ״הנותרים״, ושולח למבקרי הטלוויזיה האמריקאים שבעה פרקים מתוך השמונה של העונה השלישית והאחרונה של הסדרה שלו. והוא מצרף לכך מכתב שבו הוא כותב להם: ״לעשות בינג׳ זה רע. אני אולד סקול, ולא רק כי אני מסכים עם ג׳וס ווידון על הכל. מעולם, בתולדות השפה האנגלית, לא היתה המילה ׳בינג׳׳ משויכת למשהו בריא או פרודוקטיבי״.
ארבעה סרטים נכנסו לטבלה: ״היפה והחיה״, העיבוד העצמי של דיסני בו היא ממירה את סרט האנימציה של עצמה למיוזיקל בשר ודם (ופיקסלי מחשב), ושאני תוהה כמה קרוב למיליון כרטיסים הוא יצליח להגיע בארץ; ״סימן חיים״, סרט אימה על יצורים בחלל שטורפים אסטרונאוטים בתחנת חלל; ״נמל בית״, סרט ישראלי שביים ארז תדמור (״ארץ פצועה״); ו״אחת ויחידה״, סרט מקסיקני עוכר שלווה.
האזינו לפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או הורידו כאן
יצאו מהטבלה: ״החטאים״, אחרי 200,000 כרטיסים, ״הכל שבור ורוקד״ ו״ספליט״.
מתוך ״ילדותו של מנהיג״
האזינו לפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או הורידו כאן
השבוע דיברנו על:
מתוך ״הקיר״, סרטה של מורן איפרגן
ב-11 במאי ייפתח פסטיבל דוקאביב בפעם ה-19. זו תהיה השנה הראשונה תחת ניהולה האמנותי של קרין ריבקינד סגל, שהחליפה השנה את סיני אבט, שהלך לנהל את המחלקה התיעודית בתאגיד השידור הציבורי. כמו בשנה שעברה, גם השנה יתחרו 13 סרטים תיעודיים ישראליים על פרס בסך 70,000 שקל. כמו בשנה שעברה, גם השנה תשעה מהסרטים הם פיצ׳רים, סרטים באורך מלא (מעל 70 דקות). אבל להבדיל משנים קודמות השנה רק סרט אחד הוא בן פחות מ-60 דקות. זו התקדמות בעיניי, שמאפיינת את הקולנוע התיעודי הישראלי של השנים האחרונות שכבר חושב קולנוע (מבחינת אורך ומבנה) ולא טלוויזיה. אני מקווה שבשנים הבאות התחרות הרשמית של דוקאביב תוגבל רק לסרטים באורך מלא, לצד תחרות נוספת לסרטי תעודה קצרים, עד 60 דקות.
מיכה לבינסון ז״ל, בצילום מ-27.1.2017, מתוך עבודת וידיאו של רועי ניצן. צילום: גיל אזרחי
אתמול הובא למנוחות מיכה לבינסון, שנפטר בשנתו כשהוא בן 64. לבינסון מוכר בעיקר כאיש תיאטרון: במאי בכיר, מנהל בית צבי ומנהל פסטיבל ישראל. בקולנוע הוא זכור בעיקר בזכות תפקידו ב״הערת שוליים״ בתור פרופסור גרוסמן, הנמסיס של שלמה בראבא. בחודש האחרון החל לבינסון את החזרות לעיבוד של תיאטרון הקאמרי לספרו של דויד גרוסמן, ״סוס אחד נכנס לבר״.
לפני כחודשיים, ב-27 בינואר, הגיע לבינסון לאולפן בדרום תל אביב להשתתף ביום צילום לעבודת וידיאו-ארט שמביים רועי ניצן. במרכז העבודה ניצבת דמותו של אבשלום פולק, וסביבו ומולו דמויות מתחלפות. אחד מהם היה לבינסון. מלבד עבודות הווידיאו ארט שלו, ניצן מוכר כמי חתום על האפקטים ב״ואלס עם בשיר״ ומיוצרי הסדרה ״מפלצות קטנות״ (עם אשתו, שני מלמד ניצן).
״מיכה לבינסון הביא אותה בענק באותו יום״, אומר ניצן. ״הוא הבין מיד מה אנחנו עושים וזרם איתנו לגמרי. אני המום מהמוות הפתאומי הזה ומרגיש עכשיו אחריות גדולה כלפי החומר המצולם כי אני חושב שזאת הפעם האחרונה שלו מול מצלמה״.
הצילום בראש הפוסט הזה הוא מהעבודה, שנמצאת עכשיו בעריכה ומיועדת להצגה במוזיאון תל אביב בקיץ במסגרת סדרת ״קומפוזיציות לזמן חלל״.
======================
ובנוסף לכל, היום יוצא בצרפת להקרנות מסחריות הסרט ״אווה״, עליו דיווחנו כאן כבר פעמיים ב-2011 וב-2014, אחת ההרפתקאות המשונות והמסויטות של הקולנוע הישראלי בן זמננו. ״אווה״, קופרודוקציה ישראלית-צרפתית-פולנית, היה אמור להיות סרט הביכורים של מיכה לבינסון כבמאי קולנוע. הוא צולם ב-2011 תחת השם ״צירלסון יוצא לפנסיה״ עם אבי קושניר ויבגניה דודינה. שנתיים אחר כך, הסרט נגנז וצולם מחדש בבימויו של חיים טבקמן, הפעם תחת השם ״אשתו״, ולימים ״אווה״, עם קושניר ואפרת בן צור בתפקידים הראשיים. סיקרנו את סיפור הגניזה כאן. כשאני קורא כעת את הדיווח המקורי מ-2011 אני שם לב שלבינסון היה עסוק בצילומי הסרט בדיוק כש״הערת שוליים״ בהשתתפותו הוקרן בבכורה בפסטיבל טורונטו וזכה שם לשבחים.
תגובות אחרונות