18 ינואר 2010 | 15:33 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

הנפילה

אוליבר הירשביגל, הבמאי של "הנפילה", דווקא מבסוט מאוד מגל הסרטונים שצצו ביו-טיוב, שלוקחים את הסצינה בבונקר של היטלר מתוך הסרט שלו (את היטלר מגלם ברונו גאנץ) ומוסיפים כתוביות תרגום שמוציאות את הסצינה מהקונטקסט המקורי שלה. שולחים לו כל הזמן עוד ועוד גרסאות והוא כבר צפה ב-145 וריאציות שונות. הוא רק מצטער שהוא לא רואה מזה תמלוגים.


ובעוד זה מדבר, הנה צץ הסרטון האחרון בשרשרת. היטלר, רגע לפני נסיעתו לחופשה בלוס אנג'לס, מקבל את הבשורה שקונן אובריאן הפסיק להנחות את ה"טונייט שואו" ושג'יי לנו חוזר להנחות אותה:






ועידו רוזנטל ב"העין השביעית" מסכם את פרשת אובריאן-לנו. אני לא בטוח שאני מסכים עם המסקנה בכותרת המשנה שג'יי לנו הרוויח וקונן הפסיד. יש לי תחושה שבראייה לאחור ולטווח הארוך, זהו תחילת הסוף של לנו. ונראה לי שקונן יצליח להמציא את עצמו מחדש במקום אחר. או שלא. או שקברניטי אן.בי.סי מכירים ממש טוב את הקהל שלהם ולנו ישלוט בטבלאות הרייטינג של הלייט נייט בעשור וחצי הקרובים, עד שיגיע לגיל 75.


ובכל אופן, יש כאן נושא נוסף: מי שגרם למחאה ולהורדה של לנו היו תחנות השידור המקומיות הפועלות בזכיינות בלעדית לשידור תכני אן.בי.סי, ה-Affiliates. הם על פי רוב מקבלים את תכני הרשת כמות שהם. אבל הם לא הסכימו לקבל את לנו בפריים-טיים (זה דפק להם את הרייטינג של החדשות המקומיות, שמשודרות ב-23:00), ויותר ויותר מהן הודיעו שהן מסרבות לשדר אותו. אן.בי.סי הודיעה על ביטול התוכנית של לנו רגע לפני שהתחנות המקומיות יצאו בהודעה שהן מורדות ברשת ובאופן קולקטיבי מסרבות לשדר את התוכנית. יש כאן שני עניינים: האחד – כמדומני, זו פעם ראשונה שרשת נכנעת לתכתיבי התחנות המקומיות (היו מקרים של תחנות מקומיות שסירבו לשדר סדרות בעלות תוכן שהן הגדירו פרובוקטיבי). השני – יתכן שאן.בי.סי פשוט עשו את המהלך שלהם שנתיים-שלוש מוקדם מדי. כי רבים מאמינים שכעת, עם המעבר לשידור דיגיטלי, ומרגע שהרשתות לא זקוקות לתחנות המקומיות בשביל הכיסוי הקרקעי של תדר השידור, מודל הזכייניות המקומיות יעלם מהעולם.


מה שכן, הסיפור הזה נגמר בקליף-הנגר. לכאורה הסדר הושב על כנו. אבל בפועל, זה רק שקט זמני לקראת בלאגן גדול יותר. אם קונן ישיק תוכנית ב-23:30 זה יפתח מלחמה רבת חזיתות. עכשיו זה כולם נגד ג'יי. אבל ברגע שקונן יהפוך למתחרה, גם לטרמן וקימל יתנפלו על קונן וינסו להביס אותו. איך ייראה עולם הלייט-נייט האמריקאי בעוד שנתיים? שאלה טובה. אולי בדיוק אותו דבר. או אחרת לגמרי.



והנה ג'יי לנו, לפני חמש שנים, מבשר שקונן יחליף אותו ב-2009 ומבטיח שלא יקרה כל מה שבדיוק בסוף קרה. ואנשי "סאטרדיי נייט לייב", גם הם באן.בי.סי, מצטרפים להתנפלות על קונן-לנו.


=========




נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “הנפילה”

  1. בירנית גורן 18 ינואר 2010 ב - 16:20 קישור ישיר

    מאמר ראוי, ואבחנה נכונה. הטור של עידו רוזנטל הרגיז אותי בשטחיותו ובחוסר הידע שהפגין.

  2. יוסף 18 ינואר 2010 ב - 18:19 קישור ישיר

    מבין המגישים, אני חושב שקונן יצא מופסד. בפועל הוא קיבל את התוכנית מלנו במצב הרבה יותר טוב ממה שהוא מחזיר אותה. אני לא סובל את לנו, אבל הוא גבר על לטרמן ברייטינג, וקונן הפסיד, כניראה זה כל מה שקובע לרשת.

    לנו הפסיד, אבל פחות, כי הוא נכשל בשעה שהיא כניראה בלתי אפשרית. בכל מקרה, ברור שעתידו מאחוריו.

    עם קונן כמתחרה, הרייטניג של כולם ירד בעוד קצת, מה שלדעתי יסמן את תחילת דעיכתו של הז'אנר.

    יאיר, אפילו אתה תסכים איתי שהמריבות האלו היה הדבר המענין היחיד בתוכניות של כולם בשנים אחרונות.

  3. okok4 18 ינואר 2010 ב - 19:59 קישור ישיר

    באיזו כתבה שקראתי לפני שנה-שנתיים נכתב שהירשביגל מאוד לא אוהב את סרטוני היוטיוב האלה. מעניין מה גרם לו לשנות את דעתו.

  4. בירנית גורן 18 ינואר 2010 ב - 20:11 קישור ישיר

    יוסף: אני חושבת שאי אפשר לומר נחרצות שקונאן נכשל, בלי להזכיר שני דברים חשובים שחסרו לו – ושהיו לג'יי לנו:

    1) פריים טיים חזק שהוביל לתוך לנייט שואו. לנו בשיאו הגיש תוכנית בערוץ החזק ביותר דאז. תזכורות של תוכניות שהובילו בפריים טיים באן.בי.סי: סיינפלד, חברים, צ'ירס, אי.אר. וכו'. באמצע שנות התשעים, הם טבעו את המושג Must See TV.

    2) הרייטינג של לנו היה על הפנים בשנים הראשונות שלו. לקח זמן לצופים של קרסון להתרגל אליו.

    אז אלה שני דברים שהיו ללנו: הרשת נתנה לו זמן לגדול, והפריים טיים דחף אליו צופים.

    קונאן לא קיבל זמן, ובוודאי שלא קיבל צופים, להיפך…

    הכשלון הוא כל כולו של אן.בי.סי. – ואולי במידה מסויימת של התוכנית של לנו. קונאן אכן הפסיד, אבל בארצות הברית לפחות התחושה היא שמעולם לא היה לו צ'אנס.

  5. עידו רוזנטל 18 ינואר 2010 ב - 23:21 קישור ישיר

    בירנית,

    צר לי שהרגזתי אותך, אבל מה שניסיתי לעשות בטור הוא בעיקר להביא את השתלשלות העניינים למי שלא שוחה בביצה הטלוויזיונית האמריקנית.

    דווקא ההנחה שלך שב-nbc לא מודעים לדברים שקונאן לא קיבל מנתחת את הדברים באופן שטחי. הכל ידוע ואם הרשת היתה מאמינה באמת ובתמים שקונאן יכול להחזיק את התוכנית הם היו נותנים לו את הזמן (הם נתנו לו את כל הגיבוי בעונות הראשונות והמזעזעות של תוכנית הלילה שלו).

    לגבי השאלה מה יעשה המהלך הזה לקריירות של שני המגישים ואיך הם נתפשים עכשיו בציבור בארה"ב? יכול להיות שלנו יוקצה ויכול להיות שקונאן ייעלם בפוקס (או אפילו לא יעלה בה תוכנית). כרגע עוד מוקדם מדי לדעת.

  6. בירנית גורן 18 ינואר 2010 ב - 23:47 קישור ישיר

    עידו: איפה אמרתי שב-אן.בי.סי "לא מודעים"? אתה צריך לקרוא את מה שיאיר רוה כתב כאן, לדעתי, על נושא תחנות הלווין, שהוא מפתח משמעותי בהבנת השתלשלות העניינים.

    נוסף לזה עוד נדבך, והוא היריבות המאד עמוקה ומאד משמעותית בתוך אן.בי.סי. בין החברה בחוף המערבי לזו בחוף המזרחי.

    אפשר לכתוב על כל הפרשה עוד הרבה יותר. אני רק אישית לא חושבת ש"העין השביעית" הוא מקום שבו צריך להגיש את תקציר הפרקים הקודמים על חשבון ניתוח מעמיק. זה לא אמור להיות סגנון הדיווח של "העין", ובוודאי מחמיץ את קהל היעד. מי שקורא את "העין" הוא לרוב מישהו עם התעניינות או קשר לתעשייה. מספיק היה לתת לינק לאחד הדיווחים החדשותיים או אולי פסקה קצרה – ולהתמקד בניתוח.

    לטעמי, הדבר היחיד שהיה נכון – ומעניין – בכתבה זה השורה התחתונה שלך. לו היית נוגע בזווית הזו מבלי לחלוף בריפרוף על גבי שאר הנושאים, לא הייתי מתלוננת.

    תודה 🙂


השאירו תגובה