ארבע הערות ספיידרמניות:

1. נראה לי שארים טלפון לעידן וילנצ'יק ונלך הערב לטיול על שפת הים בו נוכל לייבב בצוותא על כך שכל המבקרים המניאקים הולכים הערב ל"ספיידרמן 3" ביס פלאנט ורק אותנו לא הזמינו.

2. אהיה סקרן לראות האם כל אנשי התקשורת שיגיעו הערב להקרנה יצליחו לעמוד בקיום האמברגו שמכתיבים מפיצי הסרט.

3. כמו שאני אוהב את זה: באתר של יס פלאנט כבר אפשר לקנות כרטיסים ליום הבכורה בעוד שבוע. מ-14:00 עד חצות יש הקרנה בכל שעה. כמו באמריקה. ואני מצוי בדילמה: מצד אחד, אני רוצה לראות את הסרט בהקרנתו הראשונה בארץ, כדי שבערב המוקדם כבר אוכל להעלות כאן ביקורת על הסרט. אבל ההקרנה הראשונה ב-14:00 מוצגת באולם 4. אולם 6, האולם הכי גדול ביס פלאנט, מקרין את הסרט רק בהקרנה השלישית, ב-16:00. לא יודע האם לחכות לאולם הגדול או להסתפק באולם הקטן יותר.

4. בשעה האחרונה אני מסמס לכל העיתונאים בזכרונות הסלולריים שלי להבין מי מהם יסמס לי ביקורת על הסרט ביציאה מההקרנה. הייתי בטוח שכולם ישעטו לכיוון ההקרנה. להפתעתי רובם אכן הוזמנו אך הם לא הולכים. חלקם לא יכולים. מאה אחוזים מכל הבנות העיתונאיות ששאלתי ענו שהסרט פשוט לא מעניין אותן. בכל אופן: מי שרואה ורוצה לספר איך היה. זה המקום.

פסטיבל הקולנוע הצרפתי ייפתח ביום שלישי ומארגניו פנו לכמה קולנוענים ישראליים ושאלו אותם מה הסרט הצרפתי שהם הכי אוהבים. הסרט שזכה בהכי הרבה קולות הוא "הנידון למוות ברח" של רובר ברסון והוא יוקרן תחת הכותרת "בחירת הבמאים" במהלך הפסטיבל.
בפסטיבל בשנה שעברה התקיים משאל דומה בקרב מבקרי קולנוע. הסרט שזכה במירב הקולות היה "חוקי המשחק" של ז'אן רנואר. אז הבטיחו מארגני הפסטיבל שהסרט יוקרן בעותק פילם משופץ. נלהב לראותו לראשונה בפילם הגעתי לסינמטק רק כדי לגלות שהסרט מוקרן מדי.וי.די. האיכות היתה מחפירה. השנה שאלתי את יחצנית האירוע האם יוקרן "הנידון למוות ברח" בפילם או מדי.וי.די. היא בדקה, ובדקה שנית, וסיפרתי לה את הסיפור מהשנה שעברה, והיא אימתה פעם נוספת וענתה בנחרצות: בפילם.
הנה רשימת הבמאים שהשתתפו במשאל והסרטים שהם בחרו. מצא חן בעיני שדובר קוסאשווילי ורם לוי בחרו באותו סרט של טריפו.

אופק דוד – הנידון למוות ברח
אבו וואיל תאופיק – 400 המלקות
בת אדם מיכל – ילדי גן העדן
גולדווסר ינקול – לילה אמריקאי
גראד צחי – לפתע ביום ראשון
גרין איתן – הנידון למות ברח
גולן מנחם – ילדי גן העדן
דר גידי – פרובידנס
דוידוף עודד – הכחול הגדול
הגר דליה – הנדון למוות ברח
הספרי שמואל – אמלי
הוכנר יאיר – לחיות את חייה(*)
חלפון אייל – על אהבה וטעמים אחרים
ידעיה קרן – רוקמת התחרה
כנות שי – עד כלות הנשימה
לוי רם – ילד פרא
לרנר דני – הנידון למוות ברח
מדמוני יוסי – הנידון למות ברח
מזרחי משה – חוקי המשחק
נאמן ג'אד – ז'יל וג'ים
נשר אבי – המעגל האדום
סידר יוסף – לב בחורף
ענר איתן – פיירו המשוגע
קוסשבילי דובר – ילד פרא
קידר נורית – לילה וערפל
ריקליס דינה – המולה וזעם
רוזנבאום מארק – עד כלות הנשימה

(*) יאיר הוכנר הוא היחיד שמופיע גם בסקר הבמאים (כיוצר "ילדים טובים") וגם בסקר המבקרים (כמבקר האתר "סרט"). כבמאי טעמו שונה לחלוטין מאשר כמבקר.

הנה הביקורות שלי, מגיליון "פנאי פלוס" שיצא היום, ל"שמש" של דני בויל ול"דרך אדומה" של אנדריאה ארנולד.
אכן, אמש בסינמטק ראיתי את "שמש" בפעם השנייה. הוא פחות מלהיב בצפייה שניה. אכן, "דרך אדומה" הוא סרט מהסוג שאני לא מחבב בדרך כלל, הוא מחוספס מדי לטעמי, אבל הוא ברובו עשוי כל כך טוב שהתקשיתי לעמוד בפניו. אבל הסוף שלו די קילקל.

ומי שעוד לא ראה את "צרעה", הסרט הקצר של אנדריאה ארנולד עליו היא זכתה באוסקר, הנה הלינק אליו.

===========

חי נפשי! הכותרות הבוקר נראות כאילו עברנו לעולם שכולו קומיקס:

1. התגלה כוכב לכת במערכת שמש אחרת הדומה לכדור הארץ!
2. התגלה מינרל בסיביר המזכיר את הקריפטונייט של סופרמן!
3. הזמן חוזר על עצמו והודעות לעיתונות שהתפרסמו כבר לפחות ארבע פעמים בשנתיים האחרונות על הקמת סינמה סיטי 2 בחולות ראשון לציון ממשיכות להתפרסם שוב ושוב!
3. אולפנים הוליוודיים מכנים בלוגר ישראלי "טארבל-מייקר"!

==========

ולסיום, חידה: איזה מפיץ ישראלי פנה באחרונה לקרן הון סיכון וביקש ממנה אשראי של מיליון דולר? ולאיזו מטרה? לאיזה מבקר קולנוע (טראבל-מייקר) פנתה הקרן כדי שיעזור לה לשערך את שוויו של אותו מפיץ ולהחליט האם לאשר את קו האשראי?

ניקי פינק מדווחת מהשוחות במזרח התיכון: מבקרי הקולנוע הישראלים מוחרמים מההקרנות המוקדמות של "ספיידרמן 3" (סוני), "עדות שבורה" (ניו ליין) ו"Death Proof" (וויינסטין). בלוגר ישראלי מסוים – מעניין מי? – תוהה אצלה האם האולפנים ההוליוודיים המיוצגים על ידי המפיצים המחרימים יודעים על כך. פינק, מצידה, שואלת בדאגה: האם מה שקורה בישראל הוא רק רמז למה שיקרה בקרוב גם באמריקה בקשר בין אולפנים ומבקרים? בשבועיים האחרונים שלחתי מיילים בנושא לאנשי סוני, מארוול, וויינסטין וניו ליין. קיבלתי בינתיים תשובה מגלן באסנר ומייקל רוטשטיין מוויינסטין, שלא ממש ידעו על מה אני מדבר והבטיחו לבדוק עם פורום פילם. לא הגיעה תשובה נוספת מאז. עכשיו פינק מחכה לתגובות שלה.
עדכון: כנראה פינק קיבלה תגובה או שתיים בינתיים כי היא הוסיפה את השורה הבאה לפוסט שלה: Some studios are telling me Raveh is just a troublemaker. אני?! טראבל-מייקר? זה מה שחושבים עלי בהוליווד? אני מניח שפורום ומטלון הצליחו לגרום לבוסים שלהם בהוליווד לחשוב שאני סתם נודניק ממורמר. אללי, הפכתי לטרול.

=========

רוג'ר איברט טוען שממילא הוא לא היה כל כך פוטוגני גם כשהיה בריא. עכשיו, כשחלק מלסתו הוסר בעקבות ניתוח להסרת סרטן בבלוטות הרוק (שהגיע עד לעצם הלסת), הוא עם חור נשימה בצוואר ופנים די מעוותות. איברט – בחיי שהוא אמיץ – פרסם את תמונותיו ב"שיקגו סאן טיימס" (תודה לאידלשטיין על הלינקים אתמול כשאני הייתי עסוק בזלילת ארבעים סוגי קבב שונים) כדי להקדים את הדיווחים המזועזעים על מצבו ומראהו שבטח יגיעו הלילה כשהוא יגיע לפתיחת פסטיבל הקולנוע שלו באוניברסיטת שיקגו. כדאי לקרוא את הטקסט המרגש שלו.

=========

ראיון נחמד עם ג'וס ווידון: על "וונדר וומן", X מן 4, "באטלסטאר גלקטיקה" ו"Goners", שאמור להיות הסרט הבא שלו (ויה Cinematical).

ועד שהחג הזה יעבור, הנה השאלה המתבקשת, אשמח לשמוע תשובות גם מהמגיבים הקבועים וגם מהקוראים בשורות האחוריות שיכולים לנצל את היום הזה, ואת העובדה שהם לא מצטופפים בטקס הכרזת העצמאות של גאידמקלנדיה, כדי לנופף לשלום:

מה הסרט הישראלי האהוב עליכם? ארוך, קצר, חדש, ישן, עלילתי, תיעודי. מה שאתם הכי אוהבים. נימוקים יתקבלו בברכה.

מתוך רצון לרענן את הרפרטואר הקולנועי המוצג בערוצי הטלוויזיה ביום העצמאות, הצעתי בגיליון "7 לילות" האחרון מקבץ סרטים שונה ממה שהרפלקס המותנה של הזכיינים מספק לנו מדי שנה.

continue reading…

אני מחבב את תומר קמרלינג. גם כשהוא מעצבן אותי, הוא עושה את זה בחן ובכשרון. כמו בפעם ההיא בה השתלח בסטיבן ספילברג ב"בלייזר" (סליחה: קמרלינג מעדכן אותי שזה היה עופר שלח שהשתלח בספילברג ולא הוא). אבל הוא בבירור אוהב קולנוע ויודע לכתוב על כך באופן שמצליח להיות גם קומוניקטיבי להמונים וגם מוכיח שהוא יודע על מה הוא כותב.
אבל בשבוע שעבר הוא כתב טקסט ל"7 לילות" טקסט בעייתי. בגלל שהקולנוע הישראלי מצליח כעת בקופות, הוא טען, אולי כדאי להפסיק לו את המימון הממשלתי. כל כך כעסתי על מה שהוא כתב שישבתי לכתוב תגובה ספונטנית, מתוך הנחה שכבר אמצא מקום לפרסם אותה. היא התפרסמה אתמול, עם קיצורים, בגיליון "7 לילות" החדש. הנה הגרסה המעט יותר ארוכה שלה:
continue reading…

אם נטלי פורטמן אכן תככב ב"סיפור על אהבה וחושך" על פי עמוס עוז, ואם אדם סנדלר אכן יצלם את סרטו הבא בישראל, ואם "אדם בן כלב" של פול שריידר אכן ייצא ראוי, אני חושב שהקולנוע הישראלי יזכה לתנופה בינלאומית חסרת תקדים. וחוץ מזה, פורטמן היא אחת המרואיינות הכי טובות כרגע בהוליווד. לא קראתי ראיון שלה שבו היא לא הצליחה אפילו בקטנה לרגש אותי. בראיון מאתמול ב"גרדיאן" היא מדברת באופן נבון למדי על מיניות ועל תפקידיה המוקדמים, שהפכו אותה למושא תשוקה פדופילי. אבל יש שתי פסקאות על ישראליות ויהדות שמתאימות ליום העצמאות:
continue reading…

חלב אורגני זה קשקוש. חלב עם הורמוני גדילה של בקר, זה נס אלוהי. סטיבן קולבר, מתוכניתו שלשום, מנמק.

רשימת סרטי התחרות הרשמית ומסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן פורסמה אתמול. מה שהדיווחים שכחו לציין זה שהתחרות הרשמית מכילה שני סרטים בהשתתפות בני משפחת מושונוב: הבן, מיכאל מושונוב, מופיע ב"תהילים" של רפאל נדג'רי, והאבא, מוני מושונוב, מופיע בסרט האמריקאי "We Own The Night" של ג'יימס גריי, לצד חואקין פיניקס, מארק וולברג ורוברט דובאל. זה סרטו הראשון של גריי מזה שבע שנים, מאז "רחובות מושחתים" המעולה בשנת 2000.

עדכון: דבורית מעדכנת שהידיעה הזאת התפרסמה היום בשער האחורי של "ידיעות" מאת אמיר קמינר. מה שבעיקר מעלה את השאלה: האם היא היחידה מבין קוראי הבלוג הזה שעדיין קוראת עיתונים?