אוויר הרים
רק היום גיליתי שבקומת מחלקת הילדים יש כיתת לימוד ובה מחשבים עם אינטרנט. השלכתי הצידה כמה ילדים קטנים (הם חולים, חיוורים ועם אינפוזיה כך שהם לא ממש הצליחו להתנגד) כדי לעדכן את הבלוג. ופתאום אני קולט שהדבר שהכי מעסיק אותי זה מה שלום "בופור" בברלין. נראה לי שמאז שנדרתי שאני נקניקיה אם הסרט לא יהיה מועמד לאוסקר בעוד שנה התחלתי להרגיש ניחוחות חרדל באפי. מצד שני, הימורים פזיזים זה אני.
והנה הביקורות מתחילות להגיע, והן משבחות את הסרט מבחינה קולנועית (אם כי באיפוק, ללא סופרלטיבים והתעלפויות) אבל די מתנקשות בו מבחינה פוליטית.
תודה לרתם מהתגובות על הלינק לביקורת ב"וראייטי" המתארת את הסרט כ"בעל עוצמה", מציינת את העובדה שבתסריט יש אלמנטים ביקורתיים אבל הסרט שומר על איזון. משפט הסיום של הפסקה הראשונה עושה לסרט נזק תדמיתי בניכר:
offshore it may face more uncertain fortunes of war given its impartiality won't chime with frequently anti-Israeli sensibilities of arthouse auds, especially in Europe.
אני מקווה שיגיעו המבקרים האירופאיים שיבינו שהסרט הזה, בדרכו המתונה, עושה לצבא הישראלי את מה ש"מדורת השבט" עשה למפעל ההתנחלויות: מזדהה עם הפרטים, אבל מבקר את המערכת.
קירק האניקאט מ"הוליווד ריפורטר" כותב ביקורת נפלאה על הסרט, ובפסקת הפתיחה משווה את האבסורד שבו לאלה של "מילכוד 22" ו"מ.א.ש". פששש… הוא רואה את הסרט באופן רחב יותר, העוסק "במלחמה כמוסד" יותר מאשר בפוליטיקה מקומית, משפט שסוכני המכירות של הסרט (סרטי בוואריה) בוודאי ידגישו למפיצים אמריקאים. ולקראת סיום גם האניקאט מתלונן על כמה קלישאות סרטי מלחמה (שאני התבאסתי מהם כבר בטריילר)
The movie doesn't completely escape war film conventions. The chief offense is the scene where we really get to know about a guy and his girl moments before he gets killed, a tradition that was old in John Wayne movies.
רק התלוננתי אתמול ש"סקרין דיילי" שלחו את דן פיינרו לסקר את "בופור" ולא את דיוויד ד'ארסי והנה ד'ארסי, כאילו בהזמנה, מפרסם ביקורת משלו בבלוג גרין-סין. הוא משווה את "בופור" ל"הצוללת" "הספינה" של וולפגנג פיטרסן, ומוסיף – בצדק – שלא בטוח אם יוסף סידר יקח את זה כמחמאה. כן, זו מחמאה בעייתית. מצד אחד "הצוללת" "הספינה" היה מועמד לששה אוסקרים והזניק את הקריירה ההוליוודית שלפיטרסן, מצד שני מבחינה אנושית ואידיאולוגית הסרט היה יותר מפרובלמטי וספק אם היה זוכה לקבלת פנים באקלים הפוליטי של ימינו. גם ד'ארסי מתעכב על על הבעייתיות הפוליטית של הסרט, במיוחד אחרי מלחמת לבנון השניה, אבל חותם במשפט מעולה לסידר והסרט: His film certainly elevates this year's Berlinale competition.
דרור שאול גבר על טרזים! מדהים! "אדמה משוגעת" זכה בפרס דב הקריסטל בתחרות סרטי הילדים והנוער של פסטיבל ברלין, בשעה ש"The Fall" של טרזים סינג ("תא קטלני" הנפלא והקליפ ל"מאבד את דתי" של אר.אי.אם) קיבל רק ציון לשבח. (וואלה הקדימו אותי).
והנה הביקורת שלי על "שומר המדינה" (The Good Shepherd) של רוברט דה נירו, שעלה אתמול בארץ ומתחרה השבוע בברלין.
טקס חלוקת פרסי דוב הזהב בברלין: מחר בשידור חי בערוץ ארטה. מי שעוקב מוזמן לעדכן כאן בזמן אמת. דיווח בסמ"ס לטובת המאושפזים והמנותקים יתקבל בברכה.
תגובות אחרונות