"שארקייה" זכה בפסטיבל ירושלים. אז למה הוא לא מועמד לפרס אופיר?
ביום שישי זכה "שארקייה", סרטם של עמי ליבנה וגיא עופרן, בפרס הראשון בתחרות הקולנוע הישראלי של פסטיבל ירושלים. הוא יצא מהטקס עם שני פרסים נוספים: לעריכה של זוהר סלע ולצילום של בועז יהונתן יעקב ("בוקר טוב, אדון פידלמן").
הייתם חושבים שהזכייה הזאת – אחרי שהסרט הוצג כבר בפנורמה בפסטיבל ברלין ובמסגרת צדדית בפסטיבל קאן – תמנף את סיכוייו של הסרט בפרסי אופיר, אלא ש"שארקייה" כלל לא נרשם לתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע. ההחלטה הזאת, של מפיקי הסרט איתי תמיר ואייל שיראי, יצרה מירמור קל בקרב אנשי הצוות של הסרט דל התקציב הזה. אנשי צוות שדיברו איתי רטנו על כך שלדעתם מפיקי הסרט החליטו לחסוך בהוצאות רישום הסרט לפרס אופיר בגלל שהניחו (כנראה בצדק) שלסרט אין סיכוי להשתלב בחמשת המועמדים הסופיים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. אבל בעשותם כך, הם הפקירו את אנשי הצוות שחלקם ראו עצמם מועמדים אפשריים בקטגוריות הטכניות (ואולי אף בקטגוריות המשחק).
– איתי תמיר, למה לא רשמתם את "שארקייה" לפרסי אופיר?
"יש לי שלושה סרטים שהפקתי השנה: 'אליס', 'לא בתל אביב' ו'שארקייה'. את שלושתם החלטתי שלא לרשום לפרס אופיר. אני חושב שהקרנות האקדמיה הם המקום הלא נכון להציג בו סרט חדש. להקרנות האלה מגיעים רק המתחרים שלנו והאווירה בהם ממש לא נעימה. ביקשתי מהבמאים שיילכו להקרנות אקדמיה כדי להרגיש את זה, והם הסכימו איתי. אני מעדיף בכורה בפסטיבל קולנוע ולא בהקרנות אקדמיה.
"יש בעיה באקדמיה. בשנה שעברה 'השוטר' שהפקתי היה מועמד לשבעה פרסים ולא זכה בכלום. בכל הקטגוריות שהוא התחרה בהם זכה סרט אחד. בשתי קטגוריות נוספות, של שחקנית ושחקנית משנה, זכה סרט אחר של אותם מפיקים (תמיר מתכוון ל'הערת שוליים' ול'אחותי היפה' שהפיקו דוד מנדיל ומשה וליאון אדרי)."
כשתמיר הבין שהמצב הוא כזה שסיכוייו לזכות אפסיים הוא החליט שלא להשתתף בתחרות, ואף שלא לחדש את חברותו באקדמיה השנה. הוא גם לא יצביע למתחרים. כשאני שואל אותו האם בתור מפיק בכיר למדי בתעשייה הוא לא יכול לגייס עוד מפיקים ויוצרים וליזום מהלך לשנות את תהליך הבחירות לפרסי אופיר, הוא עונה לי: "אני עסוק בהפקת סרטים, אין לי זמן לפוליטיקות".
– ומה אתה עונה לבעלי התפקידים הזוטרים יותר שנעלבו מכך שהמהלך שלך אולי מנע מהם להיות מועמדים בתחום שלהם?
"קודם כל, אף אחד מהם לא פנה אליי, אז לא ידעתי שיש בעיה. שנית, הם לא שותפים שלי. במאיי הסרט הם שותפים שלי ואיתם התייעצתי והם הסכימו איתי. להכניס סרט לאקדמיה זה סיפור יקר. חוץ מההרשמה צריך לדאוג גם להקרנות. אם אתה מארגן פחות משש הקרנות מבחינה סטטיסטית אין לך סיכויים להיכנס למועמדויות. אני מעדיף להגיע לפרמיירה של הסרט עם הפרסים מברלין וירושלים, פחות מעניין אותי מועמדות לעיצוב פסקול בפרס אופיר".
==================
הנה עוד דבר שהאקדמיה צריכה לשים אליו אליו. אני התקשרתי לאיתי תמיר כדי להבין איך יתכן שבמחי החלטה אחת שלו – החלטה שעולה לו 1,200 שקל – הוא מונע מכל אנשי הצוות שלו לראות עצמם מועמדים אפשריים לפרס אופיר, על עבודה שהם עשו במחיר סמלי בסרט דל תקציב, ומתוך תקווה שלפחות אולי יזכו לתהילה קטנה בשלב המועמדות, והתברר לי שהמפיק עצמו מרגיש שהמערכת של פרסי אופיר במצבה הנוכחית רומסת אותו.
מה אפשר לעשות?
קודם כל, לחשוב על אנשי הצוות. לאפשר בטופס הבחירה להוסיף בכתב יד בכל קטגוריה שם של איש צוות, גם אם הוא עצמו או סרטו לא היו מועמדים. אם כל צופי "שארקייה" בפסטיבל ירושלים חושבים שהעריכה או הצילום ראויים למועמדות לפרס אופיר, טופס ההצבעה של הפרס צריך לאפשר להם לבטא את דעתם גם אם הסרט לא נורשם לתחרות, מסיבות כאלה ואחרות. אחרת זה באמת הופך לתחרות של סרטים עשירים.
אפשרות נוספת היא לאפשר לאנשי הצוות עצמם לקושש יחד את דמי הרישום ולרשום את סרטם, ללא תמיכת המפיק. יתכן וששה מאנשי הצוות של "שארקייה" היו מסכימים להשקיע 200 שקל כל אחד כדי לרשום את סרטם, ולאפשר להם ולחבריהם לחלום על מועמדות.
שנית, אם מתברר שהפרסים מבטאים הטייה כלפי מפיקים מסוימים, צריך למצוא דרך לתקן את ההטיה הזאת, אחרת המשחק לא הוגן.
שלישית, את מה שתמיר אומר לגבי הקרנות האקדמיה והאווירה העכורה בהן, אני אומר שנים. גם את הפתרון להם אני אומר מזמן והוא פשוט מאין כמוהו: תחרות האקדמיה צריכה להתקיים רק בין סרטים שכבר הופצו מסחרית. באופן כזה הקרנות האקדמיה הן רק הקרנות השלמה למי שהחמיץ את הסרט בבתי הקולנוע, ולא הבכורות העולמיות של הסרטים האלה, שנחשפים מול הקהל הכי פחות חם ומרגן שמגיע לסרט לפגוש בשלב כה עוברי של חייו.
צריך לזכור: האקדמיה וכל חוקי ההצבעה שלה הוקמה כשבקולנוע הישראלי נעשו בין חמישה לשמונה סרטים בשנה. כל תקנון ההצבעה לא עובד במצב הנוכחי בו יש 31 סרטים רשומים (ועוד לפחות שלושה סרטים נוספים שלא נרשמו לתחרות). זה משבש את כל שלב ההקרנות, הסינון, המיון, הבחירה. זה נהיה משחק לא הוגן ולא שיוויוני.
ב מ ח א ה – מ ת מ ש כ ת – הצלחנו עד עתה לגעת ולשנות רק מקצת מהליקויים בתקנון ובהתנהלות של האקדמיה.
למרבה התדהמה והצער, עדיין לא הצלחנו ליישם בה דמוקרטיה אמיתית ומלאה.
עד כדי כך הדברים 'חמורים' – שאין אפשרות לחבר אקדמיה (או לחברת אקדמיה)להעלות נושאים לדיון באסיפה הכללית – אלא אם ההנהלה תסכים לאשר את הנושא. כלומר, רק חברי הוועד המנהל, שחלקם יושבים בתפקידם בקביעות כבר למעלה מ-20 שנה – רשאים 'לנווט', למיין ולסנן את הנושאים שעולים או לא עולים לדיון.
כל זה נוגע רק לתקנון העמותה. במקביל ישנו גם "תקנון הפרסים" – שָׁם בכלל הנגישות של החבר הבודד (או החברה הבודדת) מוגבלת ובלתי-ניתנת להשפעה כלשהי בינתיים.
הפיתרון יוכל להיות מושג רק אם תהייה דמוקרטיה שוויונית מלאה ואמיתית לכלל חברי האקדמיה – כ-900 במספר – עת וכאשר כל נושא יוכל להיות מועלה לדיון באסיפה הכללית, ועת וכאשר החלטות על שינויים ותיקונים מתבקשים ונדרשים, יתקבלו בשיטה דמוקרטית מורחבת. אז, יהיה אפשר לא רק לחלום – אלא גם להגיע למצב טוב הרבה יותר.
או אז – יהיה גם אפשר לתקן דברים ברוח שלנו (המוחות והמוחים למען אקדמיה דמוקרטית ועדכנית) וההצעות אותן מציע לפעמים יאיר רוה.
על כל פנים, על פי התבטאויותיו כרגע ברור, שאִיתָּי תמיר לא מאמין או לא מרוצה במיוחד מ'השיטה' הקיימת ומתקיימת לעת-עתה.
היו אופטימיים – בסוף נ צ ל י ח !!!
=================
רוה לשאול: שאול, צריך להודות בפכחון שהמחאה שלכם לא עשתה ולא עושה כלום. אבל פרישתו של איתי תמיר מהאקדמיה עלתה למוסד השנה 3,600 שקלים בדמי רישום לשלושה סרטים. אם עוד שלושה מפיקים יעשו כמוהו והאקדמיה תראה שההכנסות שלה צונחות, יצטרך איתן אבן להרים טלפון למפיקים האלה ולשאול אותם מה צריך לעשות כדי שהם יחזרו. זו תהיה המחאה האמיתית. דודי זילבר הוא אחד מצוות ה"מחאה" נכון? ויש לו בשנה הבאה סרט, נכון? ועוד סרט מז'ורי. איך זה יראה אם הוא בתור מוחה ימשיך להשתתף בתחרות בתקנונים שהוא יוצא כנגדם? בקיצור, כל הטקטיקה שלכם לא עובדת.
יאיר, גם הטקטיקה שלנו וגם האסטרטגיה שלנו עובדת ועוד תעבוד במיוחד שכל השינויים עד לרגע זה הם מתוך "י ר א ה" שלמה מפעילותינו. זוהי מערכה מורכבת וארוכה ונצחון בקרב הוא כידוע לא ניצחון במלחמה כולה. ס-ב-ל-נ-ו-ת.
העניין הכספי שציינת הוא 'בטל בשישים' כיוון שברובו הוא הרי מיועד לתשלום שכירות אולם ההקרנה. האקדמיה, בתקציב של למעלה משלושה מיליון שקלים בשנה לא זה מה ש'לוחץ' על קברניטיי האקדמיה במיוחד, כשנרשמו למעלה מ-30 סרטים בכל אחת משתיי הקטגוריות הקיימות בתחרות.
יש הרבה מאוד חשק, רצון וצורך לתקן דברים באקדמיה – אבל מה שלא יתוקן על 'א ד נ י ם' של דמוקרטיה אמיתית ושוויונית – לא יחזיק מעמד וגם לא ייראה טוב.
עוד תבין שאנחנו מפוכחים וגם 'מובילים' את המאבק בדרך היחידה האפשרית … לעת-עתה.
השאלה היא האם תמיר יסכים להכניס את הסרטים לאקדמיה *לאחר* הקרנת בכורה בפסטיבלים ובקולנועים. אם יש לו בעיה עם הקרנת בכורה אצל האקדמיה (בעיה מובנת ונכונה) אולי אחרי שהסרטים יופצו והקהל יגיב אליהם, ההקרנות יהיו שונות ופרסי הקולנוע המקומיים יהנו מעוד סרטים אחרים. בסופו של דבר ההחלטה בידיים שלו, ואין לדעתי שום בעיה תקנונית שהסרטים הללו יצטרפו לאופיר 2013.
מה שכן, אני מאוד לא מסכים אתו לגבי "השוטר" (אחד הסרטים האהובים עלי משנה שעברה). יחסית לסרט ארט-האוס שלא הביא קהל ועניין רק מבקרים, האקדמיה הייתה מאוד נדיבה בעיני עם הסרט. 7 מועמדויות בקטגוריות מרכזיות היא לא משהו להתאונן עליו. אז הוא נפל על שנה של סידר. קורה. חלק מהמשחק.
מה עם ביקורת על הסרט הזוכה ולא רק עניינים פוליטים? לא יצא לך לראות אותו? ואגב, אני חושב שכותבים שרקייה ולא שארקייה, לפחות לפי שאר האתרים
לומר שהאווירה בהקרנות האקדמיה היא לא נעימה, זה קישקוש מוחלט.האווירה אולי לפעמים לא נעימה למי שמקרין סרט שבלשון המעטה ניתן לקרוא לו לא טוב, כמו השוטר. אבל זו אינה בעייה של חברי האקדמיה אלא בעיה של הסרט.
לומר שיש הטיות בבחירות של חברי האקדמיה זו אגדה שרווחת אצל מתחרים עם סרטים לא טובים, כאלה שלא זכו.
נכון שלמה שקרוי אנשי אדרי, יש מסה שכביכול מטה אבל אין אחד שיכול להוכיח שהיה לה אי פעם משקל מטה בבחירות עצמם.
חוץ מהמתחרים שמטבע הדברים מחפשים תמיד סיבות לכשלון שאינם תלויות בסרט שלהם ושאליהם תמיד ובאופן אוטומטי מצטרף אחד דישי, אין אף אחד שיכול להצביע בבטחון שאי פעם, ואני מדגיש אי פעם, נעשתה בחירה בהטיה מובהקת והכביכול דוגמא שמביא איתי היא קיטור סטנדרטי של מי שהפסיד ובדין ומסרב להבין.
באופן הכי ברור. אם שרקייה היה סרט טוב אבל ממש טוב, איתי לא היה מהסס והיה מגיש אותו לבחירה למרות הכאילו אווירה והכאילו הטיה. אני לא ראיתי את הסרט אבל אני משוכנע שאם הוא לא הוגש ומהטעמים שאיתי טוען להם, אז למרות הפרס בירושלים, אני מבין שמדובר בסרט לא טוב ו1200 ש"ח עלות הקרנות, היא תירוץ מהיותר מגוכחים ששמעתי.
האם יש לפחות כוונה להפצה מסחרית?
מסחרית??? ברור שלא. מדברים פה על אמנות.
לא מתייחס לענייני הפוליטיקה שהועלו פה, אלא רק לנקודה קטנה יחסית במכלול: באקדמיה ממשיכים לתהות למה טקס פרסי אופיר לא מעורר עניין מחוץ לתעשייה, ואף גוף שידור איננו מעוניין לשדר את הטקס.
היות והבחירה היא לרוב בין סרטים שעדיין לא הוקרנו מסחרית, הדבר משול, וסליחה ענקית על ההשוואה, ללשדר תחרות מלכת ביופי בלי להראות את המתחרות.
המילה 'פוליטיקה' כמילת גנאי שלילית מפחיתה מאוד מראיית העובדות לאשורן ומונעת אבחנה בליקויים הקשים, בהתנהלות הכושלת ובבעייתיות ה-מ-ת-מ-ש-כ-ת … כשאנשים יבינו שאיש לא נלחם כאן על אינטרסים אישיים הם יוכלו להבחין בעקמומיותו של המצב שמוליד את כל התלונות ואת חוסר שביעות הרצון של היוצרים לסוגיהם השונים.
מצד אחד יש משהו מוזר שסרט שזכה לכזו הצלחה בעולם לא זכה בפרס אקדמייה. מצד שני הטעם של רוב חברי האדמיה שמרני מאוד ולא בטוח שהוא מתאים ליצירה שכזו.במובן הזה שבע מועמדויות זה מרשים כשלעצמו.
אופן בחירת הסרטים כיום שגויה ולא נכונה, לדעתי. איך יכול חבר אקדמיה לבחור את 5 הסרטים בכל קטגוריה אם הוא לא ראה אתם כולם כבר כאן המערכת עקומה מיסודה. בנוסף, אולי צריך לאפשר לצלמים להצביע על צילום, סאונד לסאונד……אולי, הצעה )