12 יוני 2008 | 08:08 ~ 26 תגובות | תגובות פייסבוק

אם העולם מגיע לקיצו ואף אחד לא רואה את זה, האם זה קרה?

אני רוצה לראות היום את “ביום שזה יקרה”, הסרט החדש של מ. נייט שמאלאן. כן, אני קורא שהתקשורת האמריקאית מנבאת לסרט הזה חורבן גדול וששמאלאן יתקשה למצוא עבודה אפילו בהודו אחרי הפלופ שצפוי כאן. ובכל זאת מתחשק לי. לתומי חשבתי שפלופ הוא כשסרט יוצא ואיש לא בא לראות אותו. מתברר שברשת רב-חן פלופים הם עניין א-פריורי: קודם נדאג שאף אחד לא יוכל לראות אותו, ואז הוא יכשל. ברב חן דיזנגוף היום – על פי האתר – יוקרן הסרט פעמיים בלבד: בחמש ובשבע. הקרנה ראשונה באולם 5 (המרתף). הקרנה שניה באולם 3. מעדיף לחכות לדי.וי.די, תודה.

==========

מצד שני, אני מבין שצריך להיזהר מלהאמין יותר מדי לשעות ההקרנות המפורסמות באינטרנט. הנה סיפורו העגום של הבלוגר אורן צור, שהפגיש את בנו הפעוט לראשונה עם בייביסיטר ושינה את שעות ההנקה שלו רק כדי שיוכל לצאת עם זוגתו להצגה יומית של “אינדיאנה ג’ונס”, ואז הגיע לקולנוע וגילה ש…. תקראו לבד.

===========

ואם לא הוזמנתם: היום ברבע לעשר בערב ברב חן אופרה, הקרנת העיתונאים ל”אל תתעסקו עם הזוהן”. נסו להידחף פנימה: זה מצחיק עד דמעות.

===========

אז אחרי שכבר פורסם כאן ש”בופור” יהיה הסרט הישראלי הראשון שישודר ב-HD, הנה השלב הבא: “ביקור התזמורת” יהיה הסרט הישראלי הראשון שייצא בבלו-ריי, ברזולוציית 1080P. זה יקרה ביולי בהפצה סימולטנית של סוני באמריקה, סקדנדינביה, הודו ואירופה. הנה הפרטים.

the band’s visit is the first israeli movie on blu ray dvd

(תודה לרותם על הלינק)

=======

אורי חסון, נאוה רובין ואוהד לנדסמן מתבקשים להגיע למזכירות. השלושה, חוקרים ודקטורנטים לנוירולוגיה ולקולנוע ב-NYU (ועמיתיהם), פרסמו מחקר בו הם בדקו תגובות נוירולוגיות בגזע המוח של צופים בעת הקרנה של סוגים שונים של סרטים – פרק מסדרת הטלוויזיה של אלפרד היצ’קוק, חצי שעה מ”הטוב, הרע והמכוער”, פרק מ”תרגיע” ולמטרות ביקורת: שוט רצוף, לא ערוך, של הופעה בוושינגטון סקוור פארק (הככר מחוץ ל-NYU). התוצאה? היכונו… מתברר שהמוח מגיב יותר לאמצעים אסתטיים, כמו עריכה, סגנון ותוכן. פששש… אבל ציניות בצד, הרעיון שבמאים כמו היצ’קוק וסרג”יו ליאונה מסוגלים לגרום למוח של רוב הצופים שלהם להגיב באותו אופן היא די מדהימה. ולא מבחינה נוירולוגית.

(ויה imdb)

========

וואו, זה חתיכת ביג דיל: שר התקשורת הבריטי, אנדי ברנהם, הודיע היום שהוא יסרב לאשר שילוב תוכן שיווקי בתוך תוכניות הטלוויזיה הבריטיות. “וראייטי” מדווח שהשר אמר שתוכן שיווקי יפגע במעמד הבינלאומי של הטלוויזיה הבריטית ו”יזהם” את התוכניות. ההצהרה הזאת צפויה להכעיס את זכייניות הטלוויזיה באנגליה וכבר הביאה לירידה במניות ITV, ערוץ הטלוויזיה המסחרי הגדול באנגליה.
למה שקול הדבר? לכך שדורון צברי או יוסי מדמוני יהיו ממחר שרי התקשורת בארץ. בהנחה שהצהרותיו של השר לא יגרמו מחר להעפתו מהממשלה, לנושא הזה יש סיכוי שיהיו השלכות מרתקות בעולם, כשמדינות נוספות ינסו להילחם בחדירת הפרסום לכל חלקת תוכן. “ברגע זה”, אמר השר, “הטלוויזיה צריכה להוכיח לנו שניתן לסמוך עליה, ולא שנאפשר לה לטשטש את ההבדל בין תוכניות ובין פרסומות. כצופה אני לא רוצה להרגיש שהתסריט נכתב על ידי מנהל שיווק מסחרי“. ועוד: “לתוכניות הבריטיות יש יושרה שזוכה להערצה מסביב לעולם ואני לא חושב שאני צריכים להרשות שהמוניטין האלה, שעמלנו קשות להשגתם, יעמדו עכשיו למכירה”.
חי נפשי, האיש לא רק רוצה לחסום מפרסמים, הוא גם מבין שלתוכניות איכותיות יש תפקיד תרבותי בעל השלכה בינלאומית. אפילו אני, שבוויכוח בעד ונגד תוכן שיווקי מוכן לקבל עמדה רכה ופשרנית, של תוכן שיווקי כרעה חולה הכרחית (תוך שימוש בטעם ושיקול דעת), נפעם מול מישהו, ועוד בעל שררה, שמסוגל לקום ולעמוד מול בעלי ההון ולהגיד להם “עד כאן”. עכשיו יהיה מעניין לראות האם הוא יצליח ליישם את עקרונותיו.

========

סקופונצ’יק שהגיע מאיזור התגובות (ולפיכך לא מאומת): הסרט החדש של איתן גרין, “הכל מתחיל בים”, יוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל חיפה, שם גם תתקיים רטרוספקטיבה של סרטיו. נחמד.

יש למישהו עוד סיפורים שהוא רוצה להדליף לנו אינקוגניטו בתגובות?

=========

יצא לי לעבוד בערך שלוש דקות עם מוטי קירשנבאום והתרשמתי שמדובר באדם די חסר סבלנות לקולנוע. נדמה לי שזה בכלל לא מעניין אותו. לכן כששמעתי אותו אומר אתמול בתוכנית שלו ש”ואלס עם בשיר” הוא “אחד מסרטי הקולנוע החשובים ביותר שהופקו בארץ”, הבנתי שארי פולמן הצליח לסדוק עם הסרט שלו לא מעט חומות, גם של קהל שאמור להיות עוין (לעצם המדיום!). “ואלס עם בשיר” מהיום בבתי הקולנוע. סוג של חובה.

26 תגובות ל - “אם העולם מגיע לקיצו ואף אחד לא רואה את זה, האם זה קרה?”

  1. איתן 12 יוני 2008 ב - 9:43 קישור ישיר

    1. לגבי “The happening” – בוא ליס פלאנט. גם תנאי צפייה יותר טובים, וגם מוצג כל שעתיים, החל מהשעה 14:00 (ולא, אני לא עובד שם). וגם – יאיר, תנסה לבוא עם ראש פתוח. בדרך כלל אתה מבקר שקול, ונעים לקרוא אותך (גם אם אני לא מסכים איתך), אבל יש מספר במאים מצומצם שמפעילים אצלך איזשהו מנגנון דעות קדומות. אני לא יודע אם אי פעם כתבת ביקורת חיובית על דן וולמן, עמוס קולק, או מ. נייט שאמאלאן (ומהצד השני – אני לא יודע אם אי פעם כתבת ביקורת שלילית על ספילברג). לגבי “התקשורת האמריקאית” – אני לא ממש עברתי על כולה, אבל קראתי חלק ממה שג’ף וולס כתב (הוא הזהיר מספוילרים, אז הפסקתי). הוא לא צופה כישלון, ולפי מה שהבנתי,הוא גם די סימפט את הסרט.
    2. לגבי וואלה סרטים – משהו חייב להיות חשוד שם, אם בעמוד הראשי שלהם, תחת הכותרת “דירוג הגולשים”, מופיעים שם סרטים מלפני שנתיים.
    3. לגבי “אנטארקטיקה” – הבחירה בגבר שיגלם תפקיד של אישה, או כל סיפור החייזרים ממש לא הפריע לי. להפך. אני הרגשתי שבסרט שמגדיר את עצמו כבר מהתחלה כקומדיה,אלו בחירות שמוסיפות מוזרות משונה ומצחיקה (מה גם שכל סיפור החייזרים נתמך במשחק מצוין של רבקה נוימן). ואני אזכיר שגם האחים כהן עשו שימוש בסיפור חייזרי ב”האיש שלא היה שם”, וזו היתה הסצינה הכי מצחיקה בסרט היפהפה ההוא. אבל יש לי גם טרוניה בסגנון עדות היאיר רוה (סליחה יאיר. מקווה שתיקח את זה בהומור) : “אנטארקטיקה” הוא סרט שגדוש בסצינות סקס הומוסקסואליות. בסדר. סבבה. אין בעיה. אבל כשמגיע הזמן לסצינה אחת לסבית, היא נחתכת החוצה. למה ?
    4. לגבי “איים אבודים” – אני לא יודע אם זה אומר משהו, אבל להקרנת האקדמיה של אתמול לא נותרו כרטיסים, ולא יכולתי להיכנס להקרנה. ועד עכשיו, באף הקרנת אקדמיה לא היתה תפוסה מלאה שכזו.

  2. איתן 12 יוני 2008 ב - 11:18 קישור ישיר

    וגם לי יש סקופצ’יק משלי(מאושר ע”י גורם רשמי) : סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הברזילאי ב-3 באוגוסט הוא “יחידת עילית”, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין האחרון. הסרט עולה לאקרנים בישראל מספר ימים לאחר מכן. כמו כן יוקרן בפסטיבל סרטו הקודם של אותו במאי, “קו 174” הדוקומנטרי שזכה לתהודה בעולם. מתקיימים מגעים להבאתו של הבמאי לארץ לבכורה, אבל זה עדיין לא סגור.

  3. עבאדי 12 יוני 2008 ב - 11:44 קישור ישיר

    לאיתן:
    אני הצלחתי להיכנס לאיים אבודים – והסרט הזה פגז. חזק מאד. הסרט הכי טוב שראיתי השנה. ועוד לא ראיתי את ולס, אבל איים בהחלט עשה לי את זה בגדול.

  4. מיכל 12 יוני 2008 ב - 14:19 קישור ישיר

    אני גם הייתי בהקרנה אתמול של הסרט המשעמם “איים אבודים”. משחק רע של מושונוב ואושרי כהן ופס קול מזעזע. איך אפשר להשתמש בצורה כל כך עילגת וחסרת מודעות ב Mad World של Tears for Fears אחרי השימוש המופתי בשיר הזה בסרט “דוני דארקו”. כמעט אף בדיחה בסרט לא עובדת, הקהל ישב דומם. סרט שמשתמש בנוסטלגיה בצורה זולה כדי לנסות ולרגש וההתייחסות לאירועים הפולטיים של אותה תקופה שטחית ופטתית. הייצוג של מלחמת לבנון כל כך שטחי ועלוב בייחוד אחרי שרואים את “ואלס עם בשיר”. התגלית של הסרט זו הנערה היפה הג’ינגי’ת. אין ספק שזה יהיה להיט הנוער של הקיץ.

  5. רונן 12 יוני 2008 ב - 15:14 קישור ישיר

    למיכל:
    כנראה שלא ראינו את אותו סרט. איים אבודים זה סרט נשמה מרגש ומקסים. התסריט שלו מבריק, כל החוטים נסגרים בצורה בלתי רגילה ולא מייצגת את הקולנוע הישראלי. הדמות של אורלי שוברת לב, אישה רעה מצד אחד, ועם זאת אמיתית ונוגעת ללב מצד שני. מאד אהבתי את מושונוב. פחות את אשרי, אבל גם הוא היה בתפקיד הכי טוב שלו עד היום. אני לא מבין מה ההשוואה המביכה שלך לאלס עם בשיר. ראיתי את ולאס וזה סרט מצוין, חזק, אגרוף לבטן, אבל למה להשוות בין שני סרטים כל כך שונים – מצד אחד סרט אנימציה תיעודי, אישי, ומצד שני סרט קולנוע עלילתי מוקפד ויפה. זה שהם מתחרים באותה תחרות זה איוולת. אין ייצוג של מלחמת לבנון באיים אבודים, לא כל דבר בקולנוע הוא ייצוג של דיעה פוליטית זה פשוט חלק מהתקופה והסיפור.

  6. עדן 12 יוני 2008 ב - 15:16 קישור ישיר

    אני באמצע בכל הקשור ל”איים אבודים”: אשרי כהן אכן רע למדי והסצינות של מלחמת לבנון הן באמת החלשות ביותר בסרט, אבל יש בו גם המון בדיחות מצחיקות, הרבה רגעים מרגשים ופסקול מצוין. הג’ינג’ית היא יובל שרף שבאמת הייתה מצוינת ואני צופה לה בעקבות הסרט הזה עתיד גדול.

    אבל אם משווים את “איים אבודים”, לצורך פרס האקדמיה, ל”ואלס עם באשיר” מגלים שהם בכלל לא באותה ליגה וש”באשיר” הרבה הרבה יותר טוב.

  7. עדי 12 יוני 2008 ב - 15:23 קישור ישיר

    השאלה הגדולה לגבי ואלס עם בשיר, הוא איך הסרט היה ללא הגימוק של האנימציה – אם הוא היה נשאר סרט תיעודי לפני שציירו את האנשים שמופיעים בו. והתשובה – סרט תיעודי נחמד ביותר ולא מעבר לזה. כבר היינו בסרט הזה הוא פשוט לא היה מצוייר אז. אני עדיין חושב שהשנה זה השנה של רונית ושלומי אלקבץ וסרטם המופתי שבעה.

  8. עדן 12 יוני 2008 ב - 16:01 קישור ישיר

    לשאול איך באשיר היה נראה ללא ה”גימיק” של אנימציה זה כמו לשאול איך משפחת סופר-על היה נראה ללא ה”גימיק” של אנימציה, או אפילו יותר גרוע: איך כל סרט קולנוע היה נראה ללא ה”גימיק” של תמונות זזות.

  9. אילן 12 יוני 2008 ב - 16:08 קישור ישיר

    הדמות של האימא באיים היא דמות פלקטית ובוטה שהתפקיד היחידי שלה בכל סצנה וסצנה הוא להראות כמה היא מעדיפה בן אחד על השני. הבנו את זה בפעם הראשונה.

    היחיד שמצליח להצחיק הוא יגאל עדיקה.

    העיסוק בעבר באופן נוסטלגי ולא ביקורתי מאוס ומתאים לסרטים של שנות השבעים.

    והדבר היחידי שהצופה באמת מחכה לו – מושונוב ושרף מתנשקים בסוף – נמנע ממנו. למה??????????

    אם הסצנה הזו לא ירדה בעריכה, אני נקניקיה.

  10. אור ברקת 12 יוני 2008 ב - 16:15 קישור ישיר

    האנימציה בואלס עם באשיר אינה גימיק היא הסרט.

    ובתגובה להזמנת הסקופים רציתי לתת לינק לתסריט קודם של אינדיאנה ג’ונס שהודלף לרשת (לא בטוח עם התסריט אותנטי) – זה של תסריטאי חומות של תקווה. אבל כבר נעלם הדף. שמרתי את זה לקריאה על המחשב אז אני יכול לספק למעוניינים.

  11. אלון רוזנבלום 12 יוני 2008 ב - 17:12 קישור ישיר

    לאורן צור

    ראשית, למרות שאין לי כל קשר אל וואלה, אני מבין את הבאסה שנתקלת בה. אני עורך אתר קולנוע אחר, אבל, לצערי הרב, הסיטואציה שאתה מתאר היא לא חד פעמית, אומנם לא משהו שקורה בתדירות גבוהה (או אפילו בינונית) אבל לא בלתי נשמע. אני אנסה להסביר את העניין ולתת את האינפוט שלי.

    כל שבוע מעבירים המפיצים השונים את רשימת בתי הקולנוע, השעות, והמיקומים למערכות השונות, המערכות הללו, בדרך כלל בלי ממש לבדוק ועל אחת כמה וכמה בלי לאמת (כולל המערכת שלנו חייב לציין) מעלה את הרשימות שמגיעות לאינטרנט (אם אתה רוצה, עושים קופי פייסט). זה הרי יהיה בזבוז זמן אטומי להתחיל להתקשר לכל מפיץ ולעבור איתו כל בית קולנוע וכל סרט וכל שעה, חוץ מזה שזו לא אמורה להיות העבודה של מערכות האינטרנט והעיתונים.

    בעבר היו מקלידים את השעות והיום הכל מוכנס למעין קובץ ותוכנה שמעלה את זה אז איז לאינטרנט. מוזנים ידנית רק בתי קולנוע קטנים ולעיתים סינמטקים.
    ולכן, כן קורה, שלעיתים יש טעות, או שמי שהכין את הקובץ לא שינה את השעות מהשבוע שעבר, או שהקובץ לא עלה במלואו (בגלל באגים אלו ואחרים).

    אישית, אני עדיין מאמין בשיטת הגיבוי, אני מסתכל באינטרנט כדי לדעת את השעה אבל אני גם מרים טלפון כדי לוודא שזה אכן נכון.

    אני חייב לציין שאני עושה את מה שאני עושה כמעט עשור ואליי הגיעו תלונות ממש מועטות במהלך כל התקופה הזו, פחות מעשר, ובכל זאת, יש דברים שאני הייתי מציע לגבות במקור מידע נוסף. מבחינתי האינטרנט, בקטע הזה, הוא מקור מידע ראשוני לשעות ותו לא (לא יודע, אולי אני עדיין אולד פאשין, אבל אני אוהב לקנות את הכרטיסים אצל הקופאי, להסתכל לו בעיניים ולהגיד את השורה והכסא 🙂

    רוה לאלון ולאורן: בשנתיים בהן הייתי עורך “עכבר העיר” גם אני נתקלתי כפעמיים-שלוש בתלונות של טעות בפרסום שעות סרטים. באחת מהפעמים הקורבן היה אני: הלכתי בעקבות המלצת העיתון של עצמי וגיליתי שהשעה היתה שגויה. חזרתי למערכת, שלפתי את דפי הפרוגרמציה וגיליתי שהטעות היתה אצל בעל בית הקולנוע. היו גם מקרים בהם הטעות היתה בהקלדה בעיתון. וגם אני כמו אורן לא יודע עד היום האם 2-3 התלונות האלה מייצגות את סך הטעויות או רק את סך האנשים שתפסו אותנו בטעות או שטרחו להתלונן ולא הסתפקו בקללה עסיסית ושבועה שבחיים-אבל-בחיים הם לא קונים יותר את העיתון הזה.

  12. ניר 12 יוני 2008 ב - 17:22 קישור ישיר

    עכשיו גיליתי מה הסוף של “ביום שזה יקרה” והוא ממש מפגר,אני חוזה פלופ רציני ביותר.

  13. אינדי 12 יוני 2008 ב - 17:53 קישור ישיר

    לאור ברקת – אני אשמח מאוד אם תשלח לי את התסריט 🙂

    האימייל שלי הוא:

    jbbjk@walla.com

    תודה.

  14. דרורית 12 יוני 2008 ב - 17:58 קישור ישיר

    אופטופיקים- על החדש המתוכנן של אפטאו ומי שאמור להשתתף בו
    http://www.empireonline.com/news/feed.asp?NID=22726
    ובניק לינק, איך היו נראים סלבים שונים עם קרחת?

  15. ט.ל. 12 יוני 2008 ב - 18:27 קישור ישיר

    נתקלתי בבעיות לגבי השעות המפורסמות גם מהכיוון ההפוך: אני יודעת בוודאות שסרט מציג בשעה מסויימת, אבל זה לא מופיע באתר. וכן זה קורה גם באתרים החביבים עלי.

    נדמה לי שהצלבת מידע עם http://www.ticketnet.co.il
    שם אפשר להזמין כרטיסים, או דרך קולנועפון (אפשר לשמוע אילו סרטים מציגים גם בלי לרכוש כרטיסים), היא דרך טובה לוודא. ברגע שמעורב כרטיס אשראי, לא אמורות להיות בעיות.

  16. דורון 12 יוני 2008 ב - 18:31 קישור ישיר

    אוף-טופיק:
    יכול להיות שכבר דיווחו על זה כאן, אבל זה עבר לי מתחת לאף. בקולנוע לב ת”א מתקיים שבוע מייק לי, בו (הפתעה הפתעה) מוקרנים סרטי עבר של הבמאי האנגלי.
    את עירום כבר פספסנו, אבל האירוע ממשיך עד יום ה’ הבא, אז שווה לבדוק. פרטים בניק-לינק.

  17. הממ 14 יוני 2008 ב - 10:23 קישור ישיר

    יאיר, בלינק שנתת כתוב שסוני כרגע מחקו את ההכרזה, ושהסרט יצא בדיוידי בלבד ב29 ליולי.

  18. רני 15 יוני 2008 ב - 22:52 קישור ישיר

    ובינתיים ראיתי את “ביום שזה יקרה” של שאלאמאן (בפלאנט, אולם 7, הקרנה משובחת צליל היקפי רועם) ולמרות שלא ציפיתי להרבה, ואפילו הייתי מוכן לאכזבה, מאד הופתעתי. לטובה.

    זה לא שאין בסרט חסרונות, אבל הוא בהחלט ממצב את שאלאמאן כבמאי מעניין, כזה שראה הרבה סרטי בי משנות החמישים ומתייחס אליהם (לדעתי, במודע), ולא חושש להעביר ביקורת לא כל כך מרומזת על תרבות השפע האמריקאית. יותר מכך: כסרט אימה, הוא אפקטיווי ביותר. במאי שמצליח להצמיד את צופיו אל כורסת בית הקולנוע כשכל מה שנראה על המסך היא רוח המנשבת בעצים, הוא במאי שיודע מה הוא עושה, ויותר.

    הוא משתמש בסיטואציה בסיסית למדי כדי לומר משהו על תרבות השפע האמריקאית, על הפינוק של החיים בפרברים ובשולי הערים, ועל ההתעלמות הכמעט מוחלטת מהצורך לעזור למישהו במצוקה. קיים פה בפירוש מבט ביקורתי של מישהו שגדל מחוץ לארה”ב.

    ובכל זאת, ישנם גם פיספוסים חוזרים ונשנים לאורך הסרט: סצינות האימה היו יכולות להיות הרבה יותר אפקטיוויות לו היה מקצר אותן רק בכמה שנית (הסבר יהיה ספוילר, אבל תזכרו את סצינת מכסחת הדשא ואז נסו לקצר אותה בראשכם ב 2-3 שניות, ותראו שהיתה יכולה להיות הרבה יותר אפקטיווית ללא שאנו ממש רואים מה קורה – היצ’קוק ידע את זה, שאלאמן עוד צריך ללמוד את זה), וגם מוסר ההשכל הסביבתי שהסרט מנסה להנחיל לצופיו הוא פשטני מדי, אמריקאי מאד.

    ובכל זאת: סרט אפקטיווי מאד, מוצלח בהרבה מרוב סרטיו של שאלאמן, וכזה שלא מנסה להתבסס על טוויסט עלילתי כדי להדהים את צופיו. “החוש השישי” יש רק אחד, וטוב ששאלאמן למד את זה.

  19. Dietassaludables 17 ינואר 2011 ב - 21:17 קישור ישיר

    As a Freshman, I am always searching online for articles that can help me get further ahead.

  20. sky club opinie 28 ינואר 2011 ב - 1:32 קישור ישיר

    Wow! That is a single of the most beneficial blogs I’ve actually occur throughout on this subject. Basically Amazing

  21. Hotels Panama 28 ינואר 2011 ב - 7:36 קישור ישיר

    I just needed to say that I found your site via Goolge and I am glad I did. Keep up the good work and I will make sure to bookmark you for when I have more free time away from the books. I really have to say thank you!

  22. Melissa Salls 30 ינואר 2011 ב - 19:24 קישור ישיר

    Straightforward and written well, appreciate the post.

  23. Royal Decameron Panama 31 ינואר 2011 ב - 9:44 קישור ישיר

    You are very kind to make http://blog.orange.co.il/cinemascope/?p=1191, it is good ofor my English, thank you

  24. Registro Publico de Panama 31 ינואר 2011 ב - 10:23 קישור ישיר

    Thank you for your help, this site has been a great rest from the books,

  25. Online MLM Secrets 4 פברואר 2011 ב - 3:30 קישור ישיר

    Love your website, will be stopping back again.

  26. wpolscemamymocneseo 5 פברואר 2011 ב - 21:57 קישור ישיר

    Seo cup from USA


השאירו תגובה