בוקס לאופיס
אז כמה כרטיסים מכר משימה בלתי אפשרית 3 בישראל בסוף השבוע הראשון? ג.ג, מפיצי הסרט בארץ, לא הסכימו לשחרר נתונים רשמיים. אבל מדיווחים בעיתוני התעשייה בחו"ל נכתב שסך ההכנסות בישראל בסוף השבוע הראשון עומד על 250 אלף דולר. על פי טבלת נתוני קופה שהגיעו לידיי, בה חושבו כרטיסי הקולנוע בארץ לפי מחיר ממוצע של 31 שקלים ושער הדולר חושב לפי ערך של 4.6 שקלים, מתברר שהסכום הזה מקביל למכירות של כ-37 אלף כרטיסים.
לשם השוואה: המספר הזה שקול פחות או יותר לכמות הכרטיסים שמכר "קינג קונג" בארץ בסוף השבוע הרביעי שלו. במילים אחרות, זה נתון לא רע, אבל רחוק מלהיות שובר קופות. רחוק מה-50 אלף כרטיסים של "הארי פוטר" בסוף שבוע ראשון, או ה-60 אלף כרטיסים של "נרניה" (אם כי, יש לציין, שהסרטים האלה הופצו במספר כפול של עותקים וגם בגרסאות מדובבות הפונות לקהל צעיר ורחב בהרבה מזה של מב"א3).
בישראל הסרט הופץ ב-31 בתי קולנוע, מול 4400 עותקים באמריקה. הדרך היחידה להשוות בין הצלחת הסרט בארץ ובאמריקה היא לחשב כמה כסף הכניס הסרט פר-אולם. התוצאה היא כ-8000 דולר לעותק. באמריקה, שם נחשב סוף השבוע הראשון של מב"א3 למאכזב למדי עבור האולפן, הכניס הסרט 11,000 דולר פר-אולם. במילים אחרות: טום קרוז צולע גם בישראל.
אולי כדאי לבדוק גם את גדול האולמות. התחושה שלי היא שבארץ הם בדרך כלל יותר קטנים (או הרבה יותר קטנים) מאשר בארצות הברית.
המבקרים אשמים!
אה, רגע – הביקורות היו חיוביות.
עופר – גודל האולמות עשוי להיות פקטור רק אם האולמות היו מלאים עד אפס מקום, ובמקרה הזה ברור שהם לא היו.
יש בעיה בעצם ההגדרה שובר קופות
שהרי הכנסות כמו של הסרט הזה, יכלו לגרום לסרטים רבים לקנאה, כבר אחרי השבוע הראשון
אז זה לא בדיוק כמו פתיחות אחרות של סרטים גדולים
זה הופך את זה לבאמת גרוע?
אני מאמין שהסרט יחזיק הכנסות גבוהות לאורך זמן כי הקהל יוצא מסופק ומספק לחברים
לדעתי, בגלל כל מה שעבר על טום קרוז וההתנהגות שלו, אנשים פשוט חיכו לראות איך הסרט (משמועות, מחברים וממבקרים) ולא רצו מיד
הסרט עוד יעשה את שלו
אפרופו 'משימה בלתי אפשרית', הנה מועמד לראזיסקופ:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/221/304.html
יובל צוקר בNRG מנסה להבהיר מה חשב על ב'משימה בלתי אפשרית' בביקורת שכותרתה: גמד, אבל מציל כוסיות.
כבר בהתחלה הטיעון שלו כנגד הסרט הוא:
"כל פריים שמצטרף למשנהו בסרט הוא מופרך מיסודו, גם יחסית לסרט אקשן." צוקר מוסיף וטוען כי "הדרך המוצלחת ביותר לצלוח את "משימה בלתי אפשרית 3" היא לדמיין שמדובר בפרודיה על סרטי אקשן"
הנימוק שלו:
"כאשר אדם נדרש למשימות מופרכות ובלתי סבירות כמו אלו שגיבור הסרט נדרש אליהם, חייבת להיות מלווה להן נימה רפלקסיבית של הומור עצמי."
(תסלחו לי כן? שאני קוטעת לכם את הרצף, אבל איך קוראים לסרט???)
צוקר מוסיף שהדרך היחידה בה תבוצע המשימה הבלתי אפשרית והוא יהיה מוכן לקבל אותה בסרט- היא כאשר דמותו של האנט תהיה מטובלת בהומור עצמי שיצביע בעצם על מופרכות העלילה.
הוא ממשיך וטוען:
"לסרטי אקשן גרועים… ובהם "משימה בלתי אפשרית 3", לוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות עד שהם נהיים פומפוזיים וחסרי קוהרנטיות לחלוטין."
השורה התחתונה של הביקורת שלו:
"ובכל זאת, מדוע בחר טום קרוז להירתם לסדרת הסרטים המביכה הזאת, כאילו היה מינימום שוורצנגר או צ'אק נוריס? כאן נכנסת לתמונה "תיזת הגמד"… "בשילוב עם משבר גיל ה-40 שהבחור כנראה עובר, במהלכו נפרד מאהובתו האוסטרלית והחל לקפץ כשוטה על ספות בתוכניות אירוח, קרוז היה חייב לעצמו כי הוא גבר גבר. ואין דרך טובה יותר להוכיח זאת מלעופף מעל בנינים. כל ריצת אמוק של קרוז על המסך בה הוא יורה כדורים מהתת-מקלע, היא לדידו הוכחה לגבריותו, למרות גובהו המינימלי".
ובכן, טום קרוז מודה למר צוקר על האבחון החינמי שקיבל…
כמו כן, לקבול נגד 'משימה בלתי אפשרית' שהגיבור נדרש לבצע שם משימות בלתי אפשריות… זה קצת כמו להתלונן שבסרטי אימה יש דם…
ברגע שגיבור הסרט עצמו ירמוז למופרכות עלילה ע"י הומור נקבל סרט מז'אנר 'האקדח מת מצחוק' ולא סרט פעולה (למרות הדוגמא הנגדית שצוקר נתן: סרטי ג'ימס בונד- לדעתי גם כשיש בסרטי ג'יימס בונד הומור, הוא לא בא להצביע על מופרכות עלילה) .
כדי שסרט פעולה ידביק לכסא הוא חייב להיות אמין- כי אם אני לא מאמינה לסיטואציה, איזו סיבה יש לי להיות במתח בגינה?
בקיצור, נראה שצוקר נדרש לכתוב ביקורת וקצת התבחבש עם עצמו, ובאין שורה תחתונה- גלש לרכילות.
לא מפתיע- הלכתי לראות את MI3 אתמול (ב"שבעת הכוכבים", הרצליה), והאולם היה כמעט ריק.
אז נכון, מדובר ביום שני בלילה. אבל עדיין, הסרט די חדש וציפיתי ליותר אנשים (כשראיתי את IceAge 2 בארנה לפני כמה שבועות, גם באמצע השבוע, האולם היה מלא למדי. בשני המקרים לא מדובר באולמות גדולים במיוחד).
דעתי על הסרט? בדיוק מה שהייתי צריכה אחרי יום עבודה עם יותר מידי ישיבות מייבשות מוח… מצד שני, הוא לא היה הרבה יותר מזה (והמצלמה הרועדת בקטעי האקשן, במיוחד בהתחלה, הייתה מעצבנת במיוחד).
X-SELF – סתם מתוך עניין, כשראית את עידן הקרח 2, זה לא היה במקרה בחופש פסח?
קודם כל, הכינוי שלי הוא xslf, לא x-self (הוא מבוסס על ר"ת של שמי, לא על המילה self).
כן, ראיתי את עידן הקרח בחופשת פסח (כשאני חושבת על זה. לפני יותר זמן ממה שזכרתי).
למה?
ובהבעת תמיכה גורפת…
סיגל (תגובה 5) צודקת בכל מילה. הביקורת של צוקר מקושקשת וקלישאתית. הוא לוקח את טום קרוז – כרגע, הברווז הכי צולע בסביבה – ויורה בו באוטומט, מתוך מחשבה שמה-שלא-יהיה, איזה כדור כבר יפגע.
באמת. לרדת על קרוז בצורה רצינית, תהומית וחסרת תיחכום שכזו היה כבר מיושן עוד בימי משימה בלתי אפשרית 2.
וסרטי פעולה הוליוודים הם מופרכים ביסודם? איזה הבחנה מדהימה! טוב שצוקר פה לחדש לנו.
מעניין אם הוא עבד יותר משעתיים על הביקורת שלו. זלזול מוחלט בקוראים.
ואגב – Xslf: גם את צודקת לחלוטין. הקטע האומנותי-עלק של המצלמה הרועדת כבר מזמן עלה על העצבים (פתאום מציפים אותי זכרונות רעים מ-Bourne Supremacy). לפעמים נדמה שבמאים שלא יודעים מה לעשות עם סצינות פעולה מסוימות מרעידים את המצלמה וזהו. באותם רגעים נזכרתי בצילום המדויק והמרהיב של בריאן דה פלמה (או של הצלם שלו, אם להיות מדויק), במשימה ב"א הראשון.
זה באמת מפתיע שMI3 לא כ"כ מצליח בישראל וחבל שכבר יש בלוקבאסטר ראוי יחסית שלא מבזה את האינטיליגנציה של הצופים, הצופים ברובם בוחרים להדיר את רגליהם.
ל-x-slf – קודם כל, אני מתנצל על עיוות הניק, שמתי לב לזה רק אחרי ששלחתי את ההודעה.
שנית, האמת ששאלתי מתוך קינטרון. אבל בעיקרון, זה די הגיוני שבאמצע שבוע במהלך חופש יהיו יותר צופים באולם מאשר בשבוע רגיל. חוצמזה שלעידן הקרח יש לדעתי יותר קהל פוטנציאלי מאשר למב"א3. אבל אין ספק שאלו נתוני פתיחה מאכזבים ביותר. ההערכה המקובלת הייתה שהסרט הזה ישבור קופות בגדול.
אני יודע שאני מגלה את אמריקה כאן, אבל לדעתי, טום קרוז הוא לא הסיבה היחידה לכמעט-כישלון הזה. אני מאוד אופתע אם יותר מסרט אחד השנה (סופרמן חוזר) יהיה שובר קופות ברמות של 100 מיליון בסופ"ש הראשון. המשבר במכירות הכרטיסים בשנה שעברה לא היה מקרי. הקהל הרחב מחכה כיום לdvd, רוב הסרטים ששומרים על רמת הכנסה יציבה באולמות הם אלו שפונים לקהל של מה שנקרא "שוחרי קולנוע". (או שאני טועה)
ובצדק. אחרי שני קודמיו הזוועתיים (שהקשר בינם לבין הסדרה "משימה בלתי אפשרית" מקרי בהחלט) שהיו לא יותר מאגו טריפ של טום קרוז, למה שמישהו ירצה לתת לפרנצ'ייז הזדמנות שלישית?
בפרט כשמדובר בג'יי.ג'יי אברהמס – יוצר טלויזיה קלישאי שקשה לחשוד בו שהמעבר לקולנוע יהפוך אותו לעילוי בתחום.
להגנתו אגיד שהסרט הזה הוא הדבר הכי מוצלח שיצא ממנו(אחרי זוועות כמו "פלסיטי", "זהות בדויה" ו"אבודים" באמת שבאתי עם אפס ציפיות), לא יצאתי ממנו בתחושה שצריך לבקש את הכסף בחזרה ואפילו היה דמיון זעיר בינו לבין הסדרה המקורית, אבל אם צריך לבזבז כסף בקולנוע על סרט כלשהו, זה לא הסרט הזה.
אני מחכה לLady in the Water של מ.נייט שאמאלאן. יש לי תחושה שזה הסרט שיחזיר עטרה ליושנה אחרי מפח הנפש של הכפר לפני שנתיים, שלא לדבר על סיינס ובלתי שביר.נדמה לי שהסרט אמור להגיע לארץ בספטמבר, בטח יאיר יראה כבר באוגוסט(סתם,סתם,צחקתי).
רוה לעידן: כמו שהעניינים מתגלגלים כרגע בארץ, יש לי תחושה שעוד ניפגש לא מעט בהצגות יומיות בימי חמישי.
עוד על הביקורת הגרועה כהרגלו של צוקר – לטענתו קרוז "טרח להקפיד בזמן צילומי "עיניים עצומות לרווחה" ש[קידמן והוא] ייראו תמיד באותו הגובה". מה לעשות שלאורך כל עיניים עצומות ניתן לראות בבירור שניקול גבוהה בהרבה מקרוז. השמועה, מה לעשות הייתה הפוכה – קובריק חייב את קרוז להצטלם ליד אנשים גבוהים ממנו, בניגוד לסרטיו האחרים.
הביקורת של צוקר ממש גרועה כמו שאומרים פה, לשניצר יוצאות לפעמים ביקורות הרבה יותר תמוהות.
הבעייה העיקרית היא שיש שם ערבוב של ביקורת עם רכילות וזה תמיד בעייתי ומעצבן. כל האמירות שלו על המגוחכות של ז'אנר הפעולה נכונות לגמרי ובכלל ז'אנר הפעולה סובל לפעמים מבעייה דומה למיוזיקל שכמו שאתה שואל את עצמך במיוזיקל "למה הם מתחילים לשיר פתאום ?" ככה אתה שואל את עצמך באקשן "למה הם מתחילים לירות אחד על השני פתאום ?"
יאיר, שלום
אודה לך אם תפרסם בבלוג את הביקורת שלך על הסרט הקנדי "קרייזי"
וחן חן על הבלוג המעניין, קוראת אותו בקביעות יחד עם בלוגים נוספים של דבורית שרגל וכו..
אולי תמליץ גם על בלוגים בנושאי קולנוע בחו"ל?
תודה
רוה לאיילת: שם נהדר. ביקורת על "קרייזי"? הולך. אנסה מחר. בלוגים חו"ל: קודם כל, עקבי אחרי הלינקים בפוסטים השונים, כולם מובילים לאייטמים באתרים ששווים ביקור. שנית, אנסה בקרוב להעשיר את תיבת הלינקים משמאל עם מיטב בלוגי הקולנוע בעולם.
אני לא nna מבין תהתעסקות במכירות סרט, או את מי חוץ ממס ההכנסה, זה בכלל אמור לעניין, או מה זה בעצם אמור לומר לנו. אבל אם כבר יש כאלה. שמשום מה. מוצאים בזה עניין, אז תיקון קל לנתוח.
כדי לנסות ולבדוק את מידת הצלחתו של סרט, נהוג בד”כ לבדוק את כמות הצופים ולא את ההכנסות – זה אותו הביטוי כמובן, אלא שכמות הצופים מאפשרת ביתר פשטות לבחון את מיצויי הפוטנציאל שהוא למעשה הדבר החשוב.
על-פי הנתונים שנמסרו כאן, מדובר ב 37000 צופים, ב 31 עותקים = אולמות וב 2 ימי הקרנה (יום חמישי לא נחשב). חישוב פשוט נותן 1194 צופים לאולם. אם נזכור שהמדובר הוא ב 5 הקרנות נקבל תוצאה של 238 צופים להקרנה. אם נחשב 6 הקרנות התוצאה תהיה 199 צופים להקרנה. כך או כך ומיכוון שברוב הזמן והמקרים אולם בארץ בממוצע לא מכיל יותר מ 200 צופים, אז ניתן לנחש שהסרט פוצץ את הקופות בסוף השבוע הראשון להקרנתו. בכל אופן, המספרים הראשונים האלה ובהנחה שהסרט "יתנהג" באופן "נורמלי" ולא תתרחש כאן איזו שהיא תפנית דרמטית (שיחות ברזיה לא טובות), אפשר להעריך עכשיו שסך כל הצופים שיראו אותו בארץ יהיה בין 450000 לחצי מיליון צופים.
רוה לגלעד: ניתוח מעניין, אך כושל. למה יום חמישי לא נחשב? לפי החישוב שלך, ומתוך הבנה שיום חמישי כן נחשב (ביום חמישי בערב הקולנועים מלאים יותר מאשר במוצאי שבת), אנחנו מקבלים כ-80 צופים לאולם. כאמור, לא מדובר בפלופ, אבל חצי מיליון איש לא יראו אותו. הוא יגרד בקושי את ה-200 אלף.
gilador: המעקב אחרי הבוקס-אופיס היא (כמעט?) המסגרת היחידה בה מבקר קולנוע יכול להמשיך לכתוב על סרט אחרי יציאתו. אם תשים לב, רוב הכתיבה על סרטים חדשים מתבצעת לפני שהסרט יוצא ולפני שהמבקר רואה אותו. במקביל ליציאה, מתפרסמת הביקורת. אחרי יציאת הסרט, המבקר נמצא בבעיה. הוא לא יכול להעריך עד כמה הקהל אהב את הסרט, או מה הוא חשב לגביו. הוא לא יכול לדעת האם אלפיים איש ראו את הסרט וכל אחד מהם חשב שהוא יצירת מופת, או האם עשרים אלף ראו אותו ורק בודדים נהנו ממנו. הוא לא יכול להגיד האם הסרט פגע בעצב תרבותי מסוים והפך לתופעה, כי זה לוקח זמן. כל מה שהוא יכול לעשות זה לתת מספרים ולהניח שכמות הצופים בקולנוע, למרות שרוב האנשים צופים בסרטים בדיוידי ומסגרות ביתיות אחרות, משקפת משהו כלשהו.
מישהו (כולל יאיר) יכול להסביר כבר את המשוואה המוזרה הזאת: המבקרים אוהבים – הקהל לא הולך. המבקרים לא אוהבים – הקהל מציף בהמוניו.
אז למי בעצם המבקרים כותבים את ביקורותיהם? ל 35,000 איש בארץ? מי כותב ל 300,000 האחרים?
אייל,
300,000 האחרים ממילא לא קוראים ביקורות, אלא הולכים כי שמעו מחברים שהסרט טוב, כי יש לו מסע פרסום מסיבי (יחסית, בארץ הכל נעשה יותר בקטן), כי העיקר לצאת מהבית ובמקרה יש סרט שנשמע נחמד וכו'. זו גם הסיבה שאני לא מקבל את הטענה של המפיצים כאילו ביקורות משפיעות על הכנסות בצורה יותר משמעותית מאיכות האולם והשירות.
ביצה ותרנגולת – אולי הם לא קוראים כי טעם המבקרים זר להם?
אולי הגיע הזמן להעסיק בעיתוני התרבות גם עיתונאים הקרובים יותר לדעותיהם של רוב תושביה מדינה.
קולנוע מורכב מכל כך הרבה ז'אנרים. לא היה עולה על הדעת שמבקר המוסיקה היחיד בעיתון יהיה איש מוסיקה קלאסית או רוק מוצהר – שיתקשה לפרגן לתקליטי פופ (או להפך)
לדניאל פאיקוב
למען האמת טענה קצת מוזרה. בכל אופן, מידת הצלחתו או אי הצלחתו של סרט ידועה לכל, גם אם לא נידרש למספרים המדוייקים.
וליאיר.
יום חמישי נחשב ליום הפאבים ואם יש לו ערך כלכלי הוא מתקיים ביחס לסרט רץ. באשר לסרט יוצא הוא לא נספר ונחשב כבונוס.
אני לא מתווכח אם הסרט יעשה 200 או 400 אלף צופים, ס"ה ניתחתי את הנתונים ששאתה מסרת. יש "כללי התנהגות" לסרט ולפי הכללים האלה, אם לא תהיה פה בדרך נפילה חופשית ומיידית, הוא יגיע ל400 . לא ראיתי ואין לי כוונה לראות את הסרט הזה, אז אני לא יודע לזהות את התגובה אליו ולהעריך כראוי אייך הוא יתנהכ, אבל אם אני נותן קרדיט לביקורת שלך, וזה מה שיש כאן, אז אני חושב שהוא יגיע למס' שבו אני נוקב.
רוה לגלעד: הסיבה שכבר הועפת מפה היא נטייה שלך, חוץ מלפרוץ בקללות כלפי משתתפי האתר, להכריז בהחלטיות ובטון סמכותי וידעני קביעות שהן פשוט מגוכחות. "יום חמישי הוא יום הפאבים"? זה כל כך 1991, על מה אתה מדבר? אין הבדל בין 200 אלף ו-400 אלף? מב"א3 יביא 400 אלף צופים? זה הכל ג'יבריש. אז או שתסייג ותגיד שזו עמדתך ודעתך, או שתעדכן שזו גישה ששמעת פעם כשעבדת אצל המפיץ ההוא וההוא, או שפשוט תמנע מלספק את פרשנויותיך המוטות והשגויות, כי זה מעצבן נורא.
ליאיר.
לא שמתי לב שהגבת לעניין ההערכה שלי.
ראשית אם אני מעצבן אותך, אני מתנצל ומצטער מיכוון שזו לא הכוונה. אני בד"כ לא נוטה לעצבן בכלל ובפרט לא אנשים שאני לא מכיר. האמת היא שאני לא ממש מבין למה אתה מתנצח איתי לעניין זה.
ראשית. שנות ה90 של המאה שעברה או שנת ה10 של המאה הזו, נהוג בארץ לאבחן סרט במס' צופים ולא בהכנסות הכלליות. ה"בורדרור" של בתי בתי הקולנוע מתייחס לצופים ולא לכסף.
בחישוב שהצגתי לכמות הצופים, כתבתי 5 או 6 הקרנות. לעניות דעתי. ביום שישי יש 2 הקרנות וכנ"ל גם בשבת. זה אומר שלמרות שאני סבור שיום חמישי לא ניספר, כן הכנסתי אותו לחישוב וזה משאיר את המסקנה שלי במקומה.
חוץ מזה. נראה לי שאתה קורא את מה שאני כותב בעצבים וישר חושב איפה לתקוף. אבל במקרה הזה אפילו לא התווכחתי איתך אלא סתם הצעתי הערכה שלי שיכולה להיות נכונה. האמת. לא יקרה כלום גם אם היא לא תהיה נכונה.
אני חוזר ואומר לא ראיתי את הסרט האמור (שאז אולי הייתי יכול להעריך ביתר וודאות)ואני לא טוען שאין הבדל בין 200 ל 400. ברור שיש. אני אומר דבר פשוט לגמריי. סרט שעושה בסו"ש 37000 צופים, הצפי הטבעי שלו אומר שבסוף השבוע הראשון הוא יעשה בסביבות 70000צופים ובסך כל ימי הצפי יגיע הוא אמור להגיע ל400000צופים. הדרך לבדוק אם סרט מתנהג באופן טבעי ובהתאם לציפיות, היא להסתככל על סוף השבוע השני. אם הסרט שומר על מצב של +- 37000 צופים, הוא יגיע לקו ה400 בוודאות, אם משום מה הוא צונח ל20000, הוא יגרד את ה200 אלף אולי ולא בטוח.
ולמרות הסיגנון הפסקני שלי, בקשה. אל תהיה מראש כזה עויין.
יאיר,
ציינת שתפרסם את הביקורת על "קרייזי" בבלוג לפני כמה ימים… יש טעם להמתין?
האם בשל הסכם עם פנאי פלוס, אתה מנוע מלפרסם את כל
הביקורות שלך בסינמסקופ?
* ראיתי את משימה בלתי אפשרית ברעננה ביום חמישי- והאולם היה ריק למדי, בקושי 20 איש.. הסרט מותח אבל מופרך לחלוטין כך שהתסריט היה מיותר לגמרי ודקה אחרי שיצאנו מהאולם הסרט נמוג מזיכרוננו כבועת סבון.
בתור מי שהייתה ילדה בשנות ה70 אני עדיין זוכרת לטובה את הסידרה… אבל מלבד נעימת הפתיחה הקשר בין הסרטים לסידרה די קלוש.