צריך להגיד את זה: על סמך כמה מהדוברים שראיתי בכנס הקומדיה של סם שפיגל אני מסיק שהכותרת הנכונה יותר לאירוע היתה "הכנס להריסת בדיחות". שלא יהיו הבנות: כל הדוברים שראיתי שם היו מרתקים ומבריקים. באמת, זה היה מחכים מאוד. אבל צריך לקחת בחשבון שכשמישהו מסביר במשך 15 דקות למה בדיחה מצחיקה, זה הורס את הבדיחה.

מה שנותר, אם כן, הוא הערך האוטוביוגרפי שבצפייה באנשים מוכרים שעונים לשאלה "מה מצחיק אותי". לפני כמה ימים חשפנו כאן את תשובתו של רשף לוי, שדיבר על זה שדווקא הומור מקאברי, ובדיחות על לוויות, הן שמצחיקים אותו. ועכשיו, בווידיאו השני מתוך אותו כנס, מגיעה אילנה דיין, המודעת לעובדה שהיא לוהקה לתפקיד "הרצינית ההיא", שבוחרת בסצינה מתוך "מסעות ג'יימס בארץ הקודש" של רענן אלכסנדרוביץ ובעצם מסגירה שמה שמצחיק אותה זה אירוניה, בעיקר חברתית:

ציוץ