אורי זהר עונה לשאלות הסטודנטים במכללת ספיר, 26.5. צילומים: שני צדיקרו

שני קולנוענים גדולים הגיעו לשוחח עם סטודנטים באותו יום, אבל בשני מוסדות שונים. וקולנוענית שלישית, עדיין לא סופר-סטארית, גונבת את ההצגה משניהם.

במכללת ספיר בשדרות הגיע אורי זהר לענות לשאלות הסטודנטים, ערב המחווה שתיערך לו בפסטיבל קולנוע דרום (ובסינמטקים) ובמסגרת סמינר על יצירתו במכללה. אנחנו עובדים על השגת וידיאו מהאירוע. הנה עוד צילום מהמפגש:

הרב אורי זהר. משמאל: אפרת כורם, מנהלת אמנותית של פסטיבל קולנוע דרום

ובמקביל, מתקיימת לה עונת טקסי הגמר של האוניברסיטאות באמריקה, מה שאומר שבוגרים מפורסמים מוזמנים לשאת נאומים בפני הבוגרים הטריים עם עצות לחיים. ב-26.5 הגיע ג'וס ווידון ("באפי", "הנוקמים"), בוגר מחזור 87', לאוניברסיטה שלו כדי לתת את נאום "התחלת החיים האמיתיים" המסורתי של האוניברסיטאות, רגע אחרי קבלת תואר דוקטור לשם כבוד. בטקסט שמזכיר קצת את הסטנד-אפ של לואי סי.קיי, ווידון נותן ל-875 הבוגרים הטריים את המסר: כולכם הולכים למות, אז לפחות תחיו עד אז. הנה:

באותו יום קיבל גם בן אפלק תואר דוקטר של כבוד מהאוניברסיטה שלו, בראון.

ושבוע לפני כן, הגיעה התסריטאית והשחקנית בריט מרלינג (שבקרוב כבר לא תצטרכו לשאול "מי זאת", כי היא נהדרת) לאוניברסיטת ג'ורג'טאון כדי לדבר בפני בוגריה וסיפרה סיפור מקסים וכתוב לעילא על המפגש שלה עם שני אנשים – מייק וזאל. מייק הוא מייק קייהיל, שביים את "כדור הארץ הנוסף" שמרלינג כתבה ובו כיכבה; זאל הוא זאל בטמאנגליג', שביים את "שמע את קולי" ואת "המזרח", שני סרטים נוספים שמרלינג היתה שותפה לכתיבה ולמשחק בהם:

ציוץ