"מלחמת העולם Z", ביקורת
זה התחיל כביקורת אגבית במדור סיכום סרטי יולי, החלטתי להרחיב קצת.
פורסם ב"פנאי פלוס", 31.7.2013
ביקורת א':
הבה נשים לב לסרטי הקיץ שהכי הצליחו בארץ. נטרלו את סרטי האנימציה, שתמיד כה מצליחים בארץ, ונקבל את הרשימה הבאה: “מהיר ועצבני 6” (שיהיה ככל הנראה הסרט הכי קופתי של השנה), “איש הפלדה" ו"מלחמת העולם Z”. מה המשותף לשלושתם? שחקניות ישראליות. גל גדות מופיעה שישית בקרדיטים של "מהיר ועצבני 6” עם תפקיד גדול משמעותית מזה שהיה לה בסרט החמישי, דניאלה קרטס מופיעה שלישית בקרדיטים של "מלחמת העולם Z”, ולמרות שתפקידה קטן ודי זניח, זמן המסך שלה (לצד בראד פיט) משמעותי מאוד, ואיילת זורר היא הדבר הראשון שאנחנו רואים ב"איש הפלדה". אפשר להסביר את הצלחתם של הסרטים האלה בארץ עם נימוקים אחרים – סרטי אקשן עם נשים, אקדחים ומכוניות מצליחים בארץ; סרטי סופרמן תמיד עשו כאן חיל; והקהל הישראלי רץ לכל מה שבראד פיט קשור אליו – אבל אי אפשר להתחמק מהעובדה שבשלושתם גם היתה משיכה מקומית. צרפו לכך את העובדה שנתח נכבד מעלילת "מלחמת העולם Z” מתרחש בירושלים (הסיקוונס הכי טוב בסרט, לדעתי), למרות שלא צולם בה, ונגלה את הצד הפטריוטי של שוברי הקופות של קיץ 2013: שני סרטים ישראליים שצולמו בירושלים ("פלאות" ו"לצוד פילים"), שני סרטי אנימציה שרוב הקהל ראה בדיבוב לעברית, ושלושה סרטי אקשן עם שחקניות ישראליות. הקולנוע הישראלי מת בארץ, וחי בשלום באמריקה.
“מלחמת העולם Z” הוא סרט שממחיש את עוצמתה של הוליווד כמפעל. כבמאי, מרק פורסטר ("קוונטום של נחמה", "מעיף העפיפונים") הוא אחד היוצרים הפחות מעניינים שפועלים כעת, עם כמות שווה של סרטים סבירים לצד סרטים מעצבנים. הוא עושה הכל. הוא מין מרטין קמבל או מייקל אפטד צעיר – מישהו שיכול לעשות סרטי אקשן וג'יימס בונד, או דרמות, ויעשה את הכל ביעילות בינונית. אלא של"מלחמת העולם Z” יש את בראד פיט כמנהל מותג, ואחד הכוכבים האחרונים שמרגיש מחויב להביא לקהל שלו סרט שהוא יהנה ממנו. ולכן, כשדווח שהקרנות המבחן לסרט מאוכזבות מאוד מסופו (שכנראה היה קודר מאוד), פיט היה זה שגייס את כל השותפים (ויש לסרט הזה הרבה מפיקים ומשקיעים) כדי למצוא לו סוף חדש. התחושה היא שהסוף החדש הוא בעיקר הסרתו של הסוף הישן. ל"מלחמת העולם Z” פשוט אין סוף. אין מערכה שלישית. יש שלושה סיקוונסים עלילתיים, ואפילוג. משהו משמעותי בו חסר. אבל עד אז, הוא בפשטות סרט אימה קצבי להחריד וטורד מנוחה. הסצינה הראשונה בפילדלפיה והסיקוונס השלישי בירושלים הם מהמותחים ביותר שראיתי הקיץ.
==============
ביקורת ב':
"מלחמת העולם Z" הוא סרט מבלבל. כל פגמיו חשופים לעין – תסריט שמדלג בקפיצות מעל מהמורות עלילה ענקיות, סצינות ודמויות שנעלמו, סוף שלא נמצא בסרט – ובכל זאת, זה סרט שהושיב אותי על קצה הכסא ומתח אותי כהוגן. זה סרט עם ארבעה סיקוונסים, קטעי אקשן גדולים (מה שבהוליוודית קוראים לו set-pieces): אחד בארה"ב, אחד בקוריאה, אחד בירושלים ואחד בוויילס. סצינת אקשן ענקית שמתרחשת בכיכר האדומה במוסקבה נחתכה מהסרט, ומתברר שכל הסיקוונס המעבדה בוויילס התווסף בצילומי ההשלמה כשבהפקה הבינו שמשהו שם לא עובד (למעשה, כל מה שקורה אחרי הבריחה מירושלים הוסף בצילומי ההשלמה, וכל מה שהיה שם נזרק לפח). ובכלל, למקרא סיפור ההפקה הזאת, בה נראה ששום דבר לא עבד כפי שתוכנן, זה פלא שהסרט הזה בכלל יצא ושהוא כל כך בר-צפיה, אפילו מהנה. הוא מהנה, בעיני, בזכות שני סיקוונסים: בפילדלפיה ובירושלים (למי שמוכן לקבל את נופי מלטה וסמטאותיה בתפקיד ירושלים – ספילברג ו"מינכן" כבר עשו את זה קודם), שהיו פשוט אינטנסיביים, מהירים ומאוד מלחיצים. יש כאן בוודאי משל כלשהו על האופן שבו ניתן להציל סרטים גם כשנדמה שהם אבודים, ו/או על הסטנדרטים הנמוכים שיש לנו מסרטים בקיץ.
והוא גם מעיד על כוחו של בראד פיט. כוח אחד הוא להצליח לשכנע את האולפן להוציא כסף על צילום מחדש של כמעט רבע סרט, כשהתברר שהסוף המקורי לא עובד; כוח שני הוא להצליח להביא קהל לסרט שבמשך שנה שומע רק כמה צרות יש על הסט שלו. זה היה הקיץ בו מניותיו של וויל סמית קרסו ככוכב מביא קהל, מה שמשאיר את בראד פיט לבד בצמרת העולמית: הקהל בא לכבודו, מתוך אמונה – שעדיין מוכיחה את עצמה כנכונה – שפיט ידאג לכך שהסרט שהוא משתתף בו יהיה ראוי לכספו.
אם הוליווד היתה קמה בישראל, "מלחמת העולם Z" הוא בדיוק המודל שלפיו היו נעשים סרטים כאן: סרט מלחמה. בירושלים. עם בראד פיט. ומוזיקה של מיוז. בחיי שנראה שישראלי בן 21, שהרגע גמר צבא, אישר את הסרט הזה להפקה. עכשיו כבר עובדים על סרט המשך. מעניין אם ימצאו דרך לשלב בו את קרב הזומבים ממוסקבה שנגנז מהסרט.
סרט מעולה. אבל לא היה לי ספק לרגע שזה יהיה סרט מעולה. הספר הוא בלתי נשכח, אבל הקשר בינו לבין הסרט מקרי בהחלט. ולמרות זאת חיכיתי לסרט חודשים רבים ונהניתי מכל רגע. זה כל כך נכון שלא היה ממש סוף נורמלי לסרט. וזו אמת שהקטעים על ישראל היו מעולים. היה משהו אחד מרכזי משותף בין הסרט לבין הספר- לא הייתה התעכבות על קטעים מבחילים. למעשה, גם מי שממש לא אוהב זומבים יכול להינות מהסרט הזה כי יש בו הרבה אקשן ומתח, וזה סרט שמקפיץ אותך מידי פעם כמו כל סרט מתח טוב. אבל מה הקטע של הוליווד עם התעלמות מוחלטת מנרטיבים מקוריים? פעם אחר פעם לוקחים שם של יצירה כלשהי (מ – "שלגיה" "ג'ק ואפון הפלא" ועד "מלחמת העולם Z") ואז ממציאים לה סיפור אחר לגמרי. מאיזו סיבה? כל הקונספט וההתרה בסרט היו מקוריים לחלוטין ולא קשורים לפיתרון שהעלה הספר ל"מלחמה". האם זה כדי שהתסריטאי יוכיח את העבודה שלו? בכל מקרה, בראד פיט אכן מבסס את המעמד שלו כמו שנאמר כאן למעלה, בזכות הסרט הזה…
אני התאכזבתי. הסרט התחיל טוב ומלהיב והדרדר ככל שנקפו הדקות עד שלקראת הסוף כבר לא עיניין יותר מה קורה. אם הייתי צריח להמליץ על סרט קייץ אז הייתי הולך על פסיפיק רים ו-וולברין קודם.
והסצנה ב"ירושלים" הייתה סתמית לצערי כי מאוד חיכיתי לה.
סליחה, אבל מרטין קמפבל ביים את גולדן איי וקזינו רויאל, שניהם סרטי בונד מכובדים ביותר (הראשון הוא הטוב ביותר של ברוסנן. זה אולי לא אומר הרבה, אבל בכל זאת) אי אפשר להכחיש שהבן אדם יודע לביים אקשן ומבין את הקצב של כל תסריט בנפרד.
מרק פורסטר הוא במאי בינוני שנכנס לקוואנטום של נחמה כשהקו שהנחה אותו היה שוטים קצרים, ולמרות שהוא לא האשם היחיד, התוצאה הייתה אחד מהסרטים הגרועים בסדרה.
מסכים. מרטין קמפבל הוא במאי אקשן בחסד, שהוכיח את עצמו יותר מפעם אחת. מארק פורסטר, אם כבר השוואות, יותר דומה לג'ואל שומאכר או ג'יימס מנגולד: במאי להשכרה, נטול כל חותם סגנוני אישי, שפועל במגוון רב של ז'אנרים ובמידה משתנה של הצלחה.
בשנים האחרונות צולמו ומצלמים הרבה סרטים בירושלים, עם תמיכה כספית יפה. למה הוליווד ממשיכה לצלם את "ירושלים" במלטה ובמקומות אחרים?
כי זה עוד יותר זול
מה שהכי הפריע לי זה העובדה שהוא היחיד שגילה שהם לא הורגים חולים. לא שמו לב שהם לא נכנסים לבתי חולים?