סיכום חודשי: 5 הסרטים הטובים של יולי
"מלחמת העולם Z". לצוד זומבים בירושלים
כמה סרטים! בשבוע שעבר עלו תשעה סרטים. השבוע חמישה. לפני שבועיים ארבעה. רגע, המספרים מטעים. כי כשיוצא "וולברין" זה נראה כמו סרט אחד, אבל זה ארבעה סרטים שתופסים ארבעה אולמות: תלת מימד, דו מימד, וביס פלאנט ראשל"צ גם איימקס ו-4DX. כשיוצא "הדרדסים 2" זה גם נראה כמו סרט אחד, אבל הוא בעצם ארבעה: עברית בתלת מימד, עברית בדו מימד, אנגלית בתלת מימד, אנגלית בדו מימד. כלומר שמבחינת תפוסת אולמות, יוצאים גם השבוע שמונה סרטים. זה אומר שצריך בכל שבוע לפנות אולמות מהמולטיפלקסים, לזרוק סרטים שלא עובדים, קצב התחלפוה רצחני. מי שממצמץ בקיץ מפספס סרטים. ובכלל, איך אפשר לעמוד בקצב? והאמת, אני לא מבין את הקדחת. ברגע שסרט ממלא חצי אולם הוא עף לטובת הסרט החדש יותר שימלא אולם שלם. בסינמה סיטי גלילות עובדים על בניית שבעה אולמות נוספים כדי לעמוד בביקוש. ביקוש שנוצר בגלל כמות היסטרית של סרטים וסף ריכוז נמוך. הסרטים נפגעים מכך, הם מוחלפים מהר מדי. לבעלי בתי קולנוע לא חשוב הסרט חשוב רק הכסא. סרטים שהיו יכולים להגיע ל-200,000 צופים נזרקים ב-100,000 צופים כי אין סבלנות לחכות להם.
ואצלי בבלוג: אחרי שהצלחתי להשלים סרט שלא ראיתי, מתי אמצא זמן גם לכתוב עליו. לכן נחמד שיש את המדור הזה, לא רק לסכם מה היה אלא גם להדביק פערים. אז הנה סרטי יולי שאהבתי, בחודש שהיה גדוש סרטים בבתי הקולנוע וגם בפסטיבל ירושלים.
5 הסרטים הטובים של יולי:
1. "לפני חצות"
הסרט שגורם לי להתחיל לחשוב על טבלת סוף השנה ולתהות האם זה יהיה סרט השנה שלי.
סרט האנימציה שהכי אהבתי עד כה השנה.
4. "לצוד פילים"
=================
ועכשיו קצת סטטיסטיקות. קודם כל: לפני כשבוע חצה הבלוג את קו מיליון הדפים הנצפים לשנת 2013, בערך ארבעה חודשים יותר מהר מהשנה שעברה. שזה כאילו, וואו. מיליון. מאיפה כולכם באתם? ותודה. חלק מזה הוא באדיבות ההצלחה הגדולה של "לצוד פילים" שהביקורת על הסרט היא כרגע הביקורת הכי נקראת בבלוג השנה.
5 הפוסטים הכי נקראים של יולי:
2. חי מפסטיבל ירושלים: "הנוער" ו"ההיא שחוזרת הביתה" גורפים את הפרסים העלילתיים (דיווח חי מחלוקת הפרסים בפסטיבל ירושלים)
4. לצוד מבקרים (רשף לוי מתכתש עם אורי קליין)
5. רוני קידר עושה טריילר נפלא לסרט שעדיין לא קיים; וזוכה עליו בפרס (כמעט תיקו)
יאיר, מספיק להיות אייטיז, שלא לומר סבנטיז. אין סרט או סרטים שהיו יכולים להגיע ל-200,000 צופים ונזרקים ב-100,000 צופים כי אין סבלנות לחכות להם. אין דבר כזה היום ולא תוכל למצוא אף דוגמה לכך.
על אף הביקורת המפרגנת ברובה ל"לפני חצות" הקהל לא נוהר לסרט, וגם חסידי הסדרה לא תמימי דעים כלל וכלל שהשלישי הוא הטוב מבין השלושה. כך שתקוותך לגבי מספר הצופים שהסרט יעשה רחוקה מרחק רב מן המציאות בבתי הקולנוע.
איך לא כללת את "פארק היורה" ברשימה הזו?!