אתמול לפנות בוקר השיק ג׳ימי פאלון את הקדנציה שלו כמנחה ה״טונייט שואו״. הרייטינג לתוכנית הפתיחה – שנעזר גם בסקרנות מהמוצר החדש וגם בזכות הרייטינג הגבוה של שידורי אולימפיאדת החורף של אן.בי.סי – העמיד את פאלון עם כ-10 מיליון צופים למשדר הפתיחה שלו, יותר מכמות הצופים של דיוויד לטרמן וג׳ימי קימל יחד באותה שעה (אבל פחות, כמובן, מתוכנית הפרידה של ג׳יי לנו).

אם בעבר פאלון יכול היה להיות בטוח שקבלת כסא מנחה ה״טונייט שואו״ הוא ג׳וב לשלושים השנים הבאות, הגיעה פרשת קונן אובריאן-ג׳יי לנו לפני כחמש שנים שהוכיחה שאם הוא מפשל הוא בחוץ. לכן הוא פתח את המונולוג שלו ואמר ״אני ג׳ימי פאלון ואני אהיה מנחה הטונייט שואו. לעת עתה״.

האורח הראשון שלו היה וויל סמית, והאורחים המוזיקליים היו יו-2. והתהייה העיקרית שלי היא: האם הקהל בבית, והמשבצת של 23:35 מזוהה עם קהל מבוגר מאוד, יקבל ילדון בעל בייבי-פייס כמנחה תוכנית הלילה שלו. הקהל האמריקאי רוצה את המנחים שלו סמכותיים מאוד, וג׳יי לנו וג׳וני קרסון היו כאלה. וגם מצחיקים. ג׳ימי פאלון אמנם מתחיל עם J, שזה לטובתו במשבצת הזאת (מתברר), אבל האם הוא לא נראה כמו ילד אבוד?

מה שכן, הוא הצליח לגייס לא מעט כוכבים למערכון הראשון שלו:

הנה וויל סמית:

הפסקול הוא של הרוטס.

תוספת. אני אוסיף כאן עוד קטעים מהתוכנית ששודרה הבוקר כשהם יעלו (אני רוצה את יו-2) ובינתיים, הנה חידוש נוסף: למרות שהפתיח לתוכנית לא נראה יוצא דפן או שונה מפתיחים של תוכניות אירוח אחרות, בכל זאת יש בו ענין: פאלון וחבורתו שכרו את ספייק לי לביים את הפתיח. הרצון הוא להדגיש שה״טונייט שואו״ חזרה לניו יורק:

ציוץ