מבול של צרות
לפני כמה שנים ביים גיא נתיב סרט בשם ״מבול״, על מערכת יחסים פנים משפחתית הנפרסת בזמן שילד לומד את פרשת נוח לבר המצווה שלו. ומחר מגיע סרט בשם ״המבול״ לבתי הקולנוע בבימויו של דארן ארונופסקי, שהוא עיבוד קולנועי לאותה פרשת בתורה, על מערכת יחסים בין אדם ומשפחתו ובין אדם ואלוהים. ובדיוק באותו יום עולה סרט חדש של גיא נתיב, יחד עם ארז תדמור, בשם ״הבן של אלוהים״. וזה קורה כמה שבועות אחרי שבאמריקה עלה סרט אחר בשם ״הבן של אלוהים״, המספר את סיפורו של ישו. בקיצור, גיא נתיב מקדים את זמנו. ובכל מקרה, אלוהים הוא כוכב הקולנוע הגדול של סוף השבוע הקרוב בבתי הקולנוע. לפני שאני מעלה את ביקורותיי המפורטות אתן טיזר ואגלה ש״הבן של אלוהים״ הוא סרט שלמרות מגרעותיו יש בו משהו מאוד סוחף ויפה, ודומני שקהל יתרגש ממנו. אנחנו נמצאים בתקופה משברית של הקולנוע הישראלי: הסרטים מעניינים, אבל הקהל מתעלם לחלוטין, ולעיתים קרובות אני בהחלט מבין למה. אבל נדמה לי ש״הבן של אלוהים״, אם הקהל ייתן לו הזדמנות, הוא סרט שעשוי לעבוד, ולגרום לצופים להמליץ לחבריהם עליו. נשאלת רק השאלה הקבועה: איך גורמים לצופים האלה לבוא מלכתחילה?
===============
מעניין אם נטלי פורטמן תלך בסוף השבוע לראות את ״המבול״. סרטו הקודם של ארונופסקי היה ״ברבור שחור״, עליו היא זכתה באוסקר. והנה שניהם עושים אחרי זה סרט המבוסס על טקסט עברי.
===============
״וואלה״ מדווחים שבעקבות מחאתו של דויד גרוסמן יופץ הסרט ״יש ילדים זיגזג״ תחת השם… ״יש ילדים זיגזג״. זה לא רק שמו של הספ, אלא גם השם שאיתו הוקרן הסרט בפסטיבלים בארץ בהם כבר הוצג בשנה שעברה. כשכתבתי את האייטם הכועס והמעוצבן לפני כמה ימים על ההחלטה האומללה להפוך את שם הסרט ל״זיג זאג קיד״ לא ידעתי מי המפיץ. בינתיים זה התחוור: את ״יש ילדים זיגזג״ (הגרסה הקולנועית ההולנדית לספרו של דויד גרוסמן) מפיצים בארץ אנשי טרנספקס, חברת ההפקות של מרק רוזנבאום, שעד כה הפיצו בעיקר סרטים ישראליים, ובעיקר את הסרטים שבהפקתם. באחרונה הם מרחיבים את פעילות ההפצה שלהם. ״בשר תותחים״, למשל. ועכשיו גם סרט זר. ואין כמו לפתוח את השלב הבינלאומי בתחום ההפצה עם פיאסקו כזה, שבו לוקחים מותג מקומי מוכר ומשבשים לו את השם. לפחות יש לזה סוף טוב, ההגיון הבריא ניצח (גם אם זה אחרי צעקות) ועכשיו אפשר ללכת לסרט בלי להרגיש מבוכה. ננסה לגייס את גרוסמן לשכנע מפיצים לשנות שמות מביכים גם כשזה לא קשור לספריו.
===============
חבריי במכללה הישראלית לאנימציה הכריזו על תחרות: אם אתם מאיירים או אנימטורים או סתם טובים בציור, ציירו גרסה עכשווית לאחד מסיפורי התנ״ך ותוכלו לזכות בפרסים מגניבים למדי (אייפד אייר, ריור ריור). אני מספר לכם את זה כי בין השאר גייסו אותי להיות אחד השופטים בתחרות. העבודות הבולטות יוצגו בתערוכה בסינמטק במהלך פסח במסגרת פסטיבל אנימיקס. כל הפרטים התנאים וההוראות – כאן.
================
על כך ש״הנסיך הירוק״, סרטו התיעודי של נדב שירמן (״מרגל השמפניה״) יוקרן בדוקאביב בחודש מאי אולי כבר שמעתם. אבל יש עוד: חברת מיוזיק בוקס קנתה את הסרט להפצה בארצות הברית. ויש עוד: קולנוע לב יהיו מפיצי הסרט בארץ. הסרט זכה בפרס הקהל בפסטיבל סאנדאנס האחרון.
שני סרטים שמתרחשים בארץ ישראל? נח היה בארץ ישראל?
====================
רוה ל-ר׳: כדי להימנע ממחלוקות פרשנויות שיניתי ל״טקסטים עבריים״.
בין החוליות החלשות של תעשיית הקולנוע הישראלית
נמצאות מחלקות השיווק והפרסום.
בתור סינמפיל שעובד בפרסום ומאוד מפרגן לקולנוע הישראלי,
מעציב אותי לראות את היעדר היצירתיות והאנכרוניזם של המפיצים
(בניגוד גמור ליוצרים עצמם, שרק הולכים ומשתכללים,
מגלים המון אומץ יצירתי ומיישרים קו עם העולם).
זו כבר קלישאה שחוקה לציין שהיום קל וזול מתמיד
ליצור באזז ודיבור על מוצר/מותג/רעיון.
ואין מוצר סקסי, מרגש ומעניין יותר מסרט קולנוע.
אבל רוב המפיצים בארץ תקועים עדיין בשבלונת ה- "שלטי חוצות/מודעות עיתון/ 5 שניות מהטריילר בברייק פרסומות או בוידאו באנר בYNET"
קמפיין ניומדיה ורשתות חברתיות המנוהל ע"י אנשי מקצוע המתמחים בתחום יכול לשנות לחלוטין את מפת מכירות הכרטיסים בארץ.
רק לחשוב איזה מטעמים יכולים אנשי קריאייטיב לעשות
מעבודה על סרטי ה-"ניו יזראלי אקסטרים" של השנים האחרונות.
ואנשי שיווק מתקדמים יכולים גם להשתמש ברשת כדי ליצור מערך חדש לגמרי של הפצת ומכירת כרטיסים (ע"ע שוק חיי הלילה, המסיבות וההופעות החיות).
אני ממליץ בחום לכל מי שקשור למלאכת ההפצה/שיווק/פרסום
להיפתח ולשמוע מה יכולים אנשי הדיגיטל והניומדיה לעשות עבורם.
יש המון משרדים מצוינים בתחום, ולהקשיב לא עולה כסף.
הסרט "המבול" מתרחש בארץ ישראל???? יותר מדוייק יהיה לומר ששניהם עשו סרטים על אפוסים ישראליים. החילוני והדתי
לצערו של דוד גרוסמן(מן הסתם…), כנראה שההחלטה להחזיר ל"זיג זג קיד" את שמו העברי הגיעה כבר אחרי שהודפסה תכניית סינמטק י-ם.