מקבץ ממרואייני מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי

אחרי עשר שנות עבודה, השבוע עלה סוף סוף אחד האתרים החשובים והמושקעים לתיעוד ולהנצחת הקולנוע הישראלי: מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי. מאחורי הפרויקט הזה עומדים בני הזוג מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן. ב-2005, החל פרחומובסקי לתעד את הגווארדיה הוותיקה, המזדקנת והנעלמת של הקולנוע הישראלי. השניים גייסו לעניין תקציבים מקרן הקולנוע הישראלי וממפעל הפיס, ובעשר השנים מאז הם ראיינו חמישים מחלוצי ומבכירי תעשיית הקולנוע – במאים, צלמים, תסריטאים, עורכים, מפיקים ושחקנים. כל אחד מהמרואיינים קיבל את האפשרות לדבר על הקריירה שלו ללא הגבלה. הראיונות שצולמו נמשכים שעות, חלקם בין ארבע לשמונה שעות (מנחם גולן רואיין במשך עשר שעות), והתוצאה היא חומרי גלם יקרים מפז, המנותקים מתכתיבים יחצניים. הנה תקציר של המיטב ממשתתפי הפרויקט:

בין המרואיינים הבולטים נמצא את זוכה פרס ישראל השנה, חיים טופול. את אסי דיין ואת ניסים דיין. את איז׳ו שני, מי שהפיק את ״גבעת חלפון אינה עונה״, ואת אפרת לביא, שהיתה מושא החיזור של יהורם גאון ב״קזבלן״, ושברה לבבות בתפקיד חנה ב״מיכאל שלי״ של דן וולמן.

בעשר השנים שחלפו מאז, החשיבות של הפרויקט הזה הלכה ונהייתה מוחשית יותר, כשכמה וכמה מהמרואיינים נפטרו, וזהו, למעשה, התיעוד האחרון שלהם. איציק קול ואברהם הפנר, למשל, העניקו את הראיונות האחרונים שלהם למאגר העדויות. אסי דיין, יוסף שילוח, שמואל אימברמן, יכין הירש, ליה ון ליר, מוסקו אלקלעי, הלגה קלר, מיה שגריר, מיכאל שווילי, מילק קנבל ויואל זילברג הם בין אלה שבינתיים הלכו לעולמם, אבל שהונצחו בפרויקט הזה. תוכלו לפגוש אותם באתר שזה עתה הושק, ושחוץ מהראיונות, מספק חיתוכים לפי סרטים. לכל השאר נאחל אריכות ימים ובריאות.

אני השתתפתי לרגע בפרויקט הזה ב-2008, כשהוזמנתי לראיין את התסריטאי, אלי תבור (״חגיגה בסנוקר״, ״אסקימו לימון״, ״כל ממזר מלך״) ואת העורך דב הניג (שהתחיל ב״הבית ברחוב שלוש״ ו״אני אוהב אותך רוזה״ ואז הפך בשנות השמונים והתשעים לעורכו הקבוע של מייקל מאן), שהיה איש שיחה מרתק. הנה קטע מהראיון:

שניים מהאנשים הנדירים והעלומים של תולדות הקולנוע הישראלי נמצאים כאן: לארי פריש, האמריקאי שביים ב-1956 את ״מעשה במונית״ וב-1959 את ״עמוד האש״, ופרדי שטיינהרדט (שבינתיים כבר נפטר), שביים את שני סרטי ״סלומוניקו״.

ציוץ