הפוסט הזה הוא חלק מפרויקט סיכום תשס"ט באינטרנט של כל הבלוגרים ב"אורנג'-טיים". עברו לכאן כדי לקרוא את כולם.

==============

הכיוון ידוע ומדברים עליו כבר שנים: איחוד מסכים. מסך הטלוויזיה ומסך המחשב יאוחדו מתישהו לאחד. ממש ממש בקרוב. תכף. כל רגע. ולא כדי שתוכלו לבדוק מייל על מסך פלזמה 50 אינץ' בזמן שכל המשפחה נאספת בסלון מול קערת פלחי אבטיחים, אלא כי זמינות הסרטים ואפשרויות ההורדה החוקיות הולכות ונהיות כאלה שכדי לצרוך קולנוע ביתי, כל ה-vod יעבור, בקרוב ממש, דרך האינטרנט ולא דרך תשתית הברודקאסט. ואם ממילא באינטרנט נמצא הרפרטואר, למה שנצרוך אותו ישובים על כסא משרדי, או רכונים/חצי שכובים במיטה, מול מסך 13 אינץ'? הבה נתעל אותו אל המסך המרכזי בבית, זה עם הגודל, האיכות והסאונד. משתמשים רבים, אגב, כבר עושים את זה, אבל זה לא הפך עדיין לנחלת הכלל, שהם ההורים שלנו. אבל אתרי הצפייה באינטרנט נהיו השנה משמעותיים יותר, איכותיים יותר, מסקרנים יותר.

Hulu האמריקאי הוא ככל הנראה הבולט והמשפיע בחבורה, אלא שהוא חסום כמעט לחלוטין לצפייה מחוץ לאמריקה (זה יהיה השלב הבא בחוזי ההפצה הקולנועיים, שיעברו מהטריטוריאלי אל הגלובלי). אבל עזבו את הגדולים, ראו את הקטנים: הם יוצרים סינמטקים קטנים של סרטים שקשה מאוד למצוא כרגע בבתי הקולנוע ואפילו בפסטיבלים ובסינמטקים. ואתרי הסטרימינג, או ה-vod, הפכו לספקי תוכן קולנועי משמעותי. האתר snagfilms מתמחה בהפצה אונליין של סרטי תעודה. הוא הבין ש-vod לבדו לא מספיק וקנה את אתר התוכן indieWire המתמחה בסיקור הקולנוע העצמאי והבינלאומי. indieWire, מצידו, רכש באחרונה את בלוג הקולנוע של אן תומפסון, אחת מחמשת בלוגרי הקולנוע הבכירים והמוצלחים באמריקה. האתר The Auteurs מתמחה בקולנוע איכותי בינלאומי (והוא מציע סרטים לא יקרים גם לצפייה בישראל), והוא העביר אליו את דיוויד האדסון, בלוגר משובח שנודד בשנה האחרונה בין אתרים שונים ובכולם הוא מכסה בשקדנות את עולם פסטיבלי הקולנוע. תאגיד האינטרנט MCM, מצידו, רכש את הבלוגרית ניקי פינק, ומיתג מחדש את הבלוג הארסי והכה פופולרי שלה. במקרה של פינק ותומפסון, השתיים עזבו השנה את הכתיבה בעיתון והפכו לבלוגריות במשרה מלאה.

ובאופן משונה ומפתיע, גם אני משתלב בין האדסון, תומפסון ופינק. בדצמבר 2008 (כסלו תשס"ט) עבר הבלוג העצמאי שלי לחסות אורנג', שהקימה אתר vod אינטרנטי ולמעשה עשתה במקביל ל-snag ול-The Auteurs מהלך זהה: בניית ספריית סרטים, ולצידה יצירה של איזור בלוגים ותוכן דעתני, עצמאי, ביקורתי.

אם עד עכשיו התבוננתי בתופעה הזאת מהצד ותהיתי איך זה ישפיע על חיי כצרכן קולנוע, והאם יש לאתרים האלה סיכוי להצליח, כעת אני בעל עניין. אם יתברר שתחום ה-vod באינטרנט לא תופס, יהיו לכך השלכות כלכליות גם עליי. אז כולם יודעים שכך יראה העתיד המאוד לא רחוק: מחשב שמחובר (כנראה באופן אלחוטי) למסך הפלזמה בסלון או בחדר השינה או בחדר הילדים (או גם וגם וגם) ומזרים משם תכנים. אבל למה נדמה שעדיין כולם מהססים בקשר לזה? למה התאגידים, האולפנים והרשתות (באמריקה) עדיין לא נכנסים בכל כוחם לתחום הזה (Hulu – שיתוף פעולה בין אולפנים – הוא שמינית ממה שהוא יכול להיות), למה לא מתחילים מבצעי שיווק זולים ואטרקטיביים למכשירים בסגנון המדיה-סנטר שמחברים בין המחשב לטלוויזיה? למה הזכיינים – בארץ ובחו"ל (נדמה שזה קורה באופן סימולטני) – רק עסוקים במדידת טמפרטורת המים בצורה מהוססת ועדיין לא קופצים פנימה בכל הכוח? ההנחה שלי שגם אם זו מציאות בלתי נמנעת, הרי שאת הצד הכלכלי שלה איש עוד לא ממש הצליח לפתור. איך עושים מזה כסף? בוכטות של כסף. לכן אני לא יכול שלא לראות בכל המיזמים האלה טריילרים, פיילוטים למשהו שנמצא בהתהוות. אני רק מקווה שברגע שגוגל או תאגיד וורנר או קשת יפצחו את השיטה ויבינו איך עושים את ההון מהסטרימינג של תכני וידיאו, וברגע שכל הגדולים יבלעו את כל החלוצים, שעדיין יהיה להם עניין ורצון שבדף קטן ושולי בצד, עדיין יפעלו בלוגי הקולנוע. שיהיה מה לקרוא, כדי לדעת מה לראות.

לפוסטים נוספים בפרויקט סיכום תשס"ט באפצה בלוגים:

מה כבר תש"ע? וחמש הודעות טוויטר שאני מצפה לקרוא השנה // רונן דורפן, "תופעת דורפן"

פוסט קצת יותר ארוך על מגמה שאהבתי השנה // אחי רז, "שיר + ביום"

פרויקט תשס"ט: גם אני סטרימינג // יאיר רוה, "סינמסקופ"

מה כבר תש"ע? במקום סיכום // דבורית שרגל, "ולווט אנדרגראונד"

הרשת הישראלית: עוד שנה של פיליבסטר // גדי שמשון, "ערס פואטי"

ציוץ