אבישי סיון, זוכה בפרס התסריט ובפרס הסרט

סיכום האירוע: ״תיקון״, יצירת המופת של אבישי סיון, הוא הזוכה הגדול של פסטיבל הקולנוע בירושלים. ״חתונה מנייר״, סרט הביכורים העלילתי של ניצן גלעדי, ו״ג׳רוזלם״, סרט האימה והזומבים של האחים דורון ויוב פז, יצאו גם הם עם פרסים מרובים.

ככה התחיל הערב:

השעה 19:40. יוצרי הקולנוע שהתחרו השנה במסגרות השונות בפסטיבל ירושלים מתאספים בגינה למרגלות הסינמטק לטקס הענקת הפרסים שיתחיל ב-20:00. נדווח כאן בשידור חי על הזוכים.

עד שיתחילו לחלק את הפרסים הרשמיים, הנה כמה סיכומים משלי (סיכום נרחב עוד יגיע). את רוב הימים האחרונים בפסטיבל העברתי בצפייה ב-11 סרטי ביכורים עלילתיים בינלאומיים וישראליים, כחלק מצוות השיפוט של פיפרסקי, הפדרציה הבינלאומית של מבקרי הקולנוע, המעניקה בפסטיבל את פרס סרט הביכורים. מה שאומר שראיתי כמה סרטים מדוברים, כמה סרטים אלמוניים, חלקם טובים, חלקם איומים, אבל אף אחד מהם לא היה שיחת הפסטיבל. זה מעין פסטיבל פרטי משלי. את הסרטים הישראליים השלמתי רק היום. אז הנה מחשבות ראשונות.

שישה סרטים ישראליים התחרו על פרס חג׳ג׳ לקולנוע עלילתי (לפי סדר הא׳-ב׳): ״ארץ פצועה״, ״האיש שבקיר״, ״ג׳רוזלם״, ״חתונה מנייר״, ״נדיה – שם זמני״ ו״תיקון״. שני הראשונים היו בעלי הפרופיל הגבוה ביותר: ״האיש שבקיר״ הוקרן כבר ברוטרדם, ״ארץ פצועה״ הוא סרט בעל פוטנציאל מסחרי, ״ג׳רוזלם״ הפתיע בכך שהיה סרט הז׳אנר הראשון בתולדות הקולנוע הישראלי ששובץ לתוך תחרות רשמית (ולא במסגרת פסטיבל אוטפיה). למעלה מ-20 סרטים הוגשו לתחרות בשלב המיון, מתוכם נבחרו הששה האלה (סרט שביעי שנבחר, ״למה עזבתני״, פרש מהפסטיבל, כנראה בגלל קבלתו לפסטיבל ונציה). הבוקר הגיעה הידיעה ש״תיקון״ של אבישי סיון התקבל לתחרות הרשמית בפסטיבל לוקרנו (בה ישפוט נדב לפיד. סיון ולפיד שניהם עובדים עם הצלם שי גולדמן, אני מקווה שזה לא יעשה בעיות).

הסרטים בתחרות, באופן כללי, לא היו מאוד מלהיבים. מה שכן, זה היה פסטיבל כביר לצילום. ארבעה מששת הסרטים הציגו צילום מרהיב ביופיו ובתחכומו. הצילום של אסף סודרי ל״ארץ פצועה״, לדעתי, עושה את הסרט. יש בו משהו רב עוצמה. שי גולדמן עושה ניסים ונפלאות בשחור לבן ב״תיקון״. טליה (טוליק) גלאון מסגרה נהדר את הנופים שסביב סינמטק ירושלים ל״נדיה – שם זמני״ ורואי רוט נתן לסרט הקטנטן ״חתונה מנייר״ נפח כמעט אפי, עם צילומי מדבר שהם לא פחות ממרגשים.

סילבינה לנדסמן מקבלת מידי ארז ברנהולץ את פרס הסרט התיעודי על ״הוטליין״

השעה 20:20. הטקס עוד לא התחיל… נמשיך עם הסיכומים.

הסרט שאני הכי אהבתי בתחרות הישראלית הוא ״תיקון״ של אבישי סיון. סרט שלא משתבץ לשום קטגוריה. זה סרט ארט האוס מובהק, עם קצב שלעיתים נראה כמו וידיאו-ארט. אבל זה מסע של שכל, רגש ונשמה אל עולמות של אמונה וכפירה, קדושה וטומאה, וסיון הוא משורר קולנועי שמוצא את השפה הוויזואלית (והקולית) כדי לבטא את המסע הזה באופן שהוא מרהיב ויזואלית גם ברגעים שהוא מקומם. זה סרט שקט מאוד, מדוד ושקול, אבל יש בו משהו מסעיר לחלוטין. זה בעיניי סרט אימה ירושלמי הרבה יותר מלחיץ מאשר ״ג׳רוזלם״.

אם תרצו, זהו ״סרט פסטיבלים״, מהסוג שהקהל הרחב לא יידע איך לתקשר איתו (אם כי, בגלל המסע של הגיבור בין זונות תל אביב, הייתי שמח לראות את עורך הטריילר של ״איביזה״ מנסה להפוך אותו לקומדיית הסקס החדשה של הקיץ), אבל הוא – בפה מלא – יצירת מופת.

20:30: הטקס מתחיל. מעכשיו, זוכי הפסטיבל.

טקס הזוכים בפסטיבל ירושלים 2015

נועה רגב, מנ״כלית הסינמטק והפסטיבל פותחת: ״ראינו איך האמנות הופכת לכלי לניגוח על ידי כל הצדדים הפוליטיים. אני מקווה שאירועי השבוע הקרוב יהפכו לכלי לדיאלוג״.

פרס חבר השופטים הצעיר לסרטי הילדים בפסטיבל:

ציון לשבח: ״שון כבשון״.

פרס לסרט ילדים ונוער: ״מטוסי נייר״

אני בתחרות הזאת הכי אהבתי את ״הנביא״. עוד נעסוק בו.

פרס החוויה היהודית:

״זלדה, אשה פשוטה״, יאיר קדר

ציון לשבח: ״החזן והים״, יהונתן אינדורסקי

פרס ברוח החופש:

ציון לשבח: ״בלי לומר מילה״, ענת גורן.

פרס לסרט תיעודי: ״כפתור הפנינה״, פטריסיו גוזמן

פרס לסרט עלילתי: ״שלושה חלונות ותלייה״, איסה קוסיה

פרס פיפרסקי לסרט ביכורים:

בתחרות השתתפו 11 סרטים: תשעה סרטים בינלאומיים, רובם זכו בפרסי ביכורים בפסטיבלים הגדולים בעולם, ושני סרטי ביכורים ישראליים, שהוקרנו בבכורה עולמית בפסטיבל.

ציון לשבח: ״חתונה מנייר״, ניצן גלעדי

הפרס לסרט ביכורים: ״שירים שלמדתי מהאחים שלי״ (ארה״ב), קלואי ז׳או

זה הסרט שהכי אהבתי בתחרות הזאת. יש בו משהו שמזכיר את טרנס מאליק המוקדם.

פרס לסרט ניסיוני:

״מפעל״, מאיה גלר

״אחרון היורים בגוף ראשון״, בועז לוין ואדם קפלן

פרס לסרט קצר:

אנימציה: ״שלג חם״, אירה אלשנסקי

תיעודי: ״בינתיים, מזל״, מזל בן ישי

בימוי עלילתי: ״החזן והים״, יהונתן אינדורסקי (את הסרט צילם שי גולדמן, שצילם גם את ״התיקון״ של אבישי סיון)

סרט עלילתי: ״הקו של גרייס״, רותם קפלינסקי

ציון לשבח: ״גבולות״, דנה לרר

ד״ר נועה רגב, מנכ״לית פםסטיבל ירושלים, מעניקה לאסי לוי את פרס השחקנית על ״חתונה מנייר״

פרס ון ליר לסרט תיעודי:

ציון לשבח: ״פרינסס שואו״, עידו הר

בימוי תיעודי: נירית אהרוני, ״בת זונה״

מוזיקה: אופיר ליבוביץ׳, ״בת זונה״

הסרט התיעודי הטוב ביותר: ״הוטליין״, סילבינה לנדסמן

פרס פורום המבקרים הישראלי לסרט עלילתי ישראלי:

״נדיה – שם זמני״, טובה אשר

ציון לשבח: ״תיקון״, אבישי סיון

פרס חביב הקהל:

״ג׳רוזלם״, דורון ויואב פז

פרסי חג׳ג׳ לקולנוע הישראלי:

צילום: שי גולדמן, ״תיקון״

שי גולדמן מקבל את פרס הצילום על ״תיקון״ של אבישי סיון

עריכה: ״ג׳רוזלם״, רעות האן, יואב ודורון פז

שחקן: חליפה נאטור, ״תיקון״

הנה רגע שבו חבל לי שאבישי סיון ומפיקיו לא שלחו את ״תיקון״ לפרסי אופיר. כי מה שחליפה נאטור עושה ב״תיקון״ הוא לא ייאמן. אתם רואים אב חסיד, איש בעל גוף, שוחט, קפדן, ורק בקרדיטים אתם מגלים שמי שגילם אותו הוא לא חסיד אמיתי, אלא החלילן מ״ביקור התזמורת״. טרנספורמציה מדהימה. נאטור היה לכל הפחות מועמד לפרס אופיר, אם הסרט היה בתחרות.

שחקנית: אסי לוי, ״חתונה מנייר״

תסריט: אבישי סיון, ״תיקון״

סרט ביכורים: ״חתונה מנייר״, ניצן גלעדי

הסרט הטוב ביותר: ״תיקון״, אבישי סיון

ובכן, קונסנזוס. לא רק אני הכי אהבתי את ״תיקון״, גם חבר השופטים שהעניקו לו ארבעה פרסים – צילום, שחקן, תסריט והסרט.

רונן בן-טל ואבישי סיון, מפיקי הסרט ״תיקון״, עם פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים

״ארץ פצועה״ ו״האיש שבקיר״ נותרו ללא פרסים. בשנה שעברה הזכיה של ״גט״ (כמו ״תיקון״, הסרט שהוקרן ראשון בתחרות) הקפיצה אותו לעבר זכייה בפרס אופיר. הזכייה בתיקו של ״פרינסס״ הזניקה אותו לסיבוב בינלאומי. ״תיקון״ ממשיך מכאן לפסטיבל לוקרנו.

עד כאן.

ציוץ