האם ״לה לה לנד״ באמת הולך לזכות באוסקר?
בעוד שבוע מהיום (24.1) יפורסמו המועמדויות לאוסקר. לפני כשבוע ״לה לה לנד״ זכה בכל פרסי גלובוס הזהב להם היה מועמד ושבר את שיאי הזכייה. גלובוס הזהב היה הטקס האחרון, והבולט ביותר, מבין הפרסים המחולקים על ידי עיתונאים. מאותו רגע ההצגה עברה לידי אנשי תעשיית הקולנוע, והאנשים שגם אשכרה מצביעים לאוסקרים. בשבוע האחרון פורסמו המועמדויות של שלושת הגופים שמתפקדים בתור חזאי האוסקר הכי טובים: הבאפט״א, גילדת המפיקים וגילדת הבמאים. ושלושתם הציגו חזית אחידה: יש ארבעה סרטים במירוץ, ועוד כארבעה לוויינים שינועו סביבם בלי סיכוי אמיתי לזכות. זה כרגע הסיפור: זה ״לה לה לנד״ ועוד שלושה קבועים. בואו נראה האם באמת הוא זה שהולך לזכות.
המועמדים הם:
באפט״א:
״לה לה לנד״
״אור ירח״
״מנצ׳סטר ליד הים״
״המפגש״
״אני, דניאל בלייק״
״לה לה לנד״ מוביל את מספר המועמדויות לבאפט״א, והוא עומד ליד שלושת הסרטים שרצים איתו לאורך כל העונה. ההפתעה כאן היא ההכללה של ״אני, דניאל בלייק״ של קן לואץ׳. אהדה מקומית גדולה, ובכלל לא צפויה, מצד האקדמיה הבריטית לסרט של לואץ׳ שזכה בדקל הזהב בקאן.
במאי:
״לה לה לנד״, דמיאן שאזל
״המפגש״, דניס וילנב
״מנצ׳סטר ליד הים״, קנת לונרגן
״אני, דניאל בלייק״, קן לואץ׳
״יצורים ליליים״, טום פורד
כאן ההפתעה היא ההעדרות של ״אור ירח״ מרשימת הבמאים. את מקומו של בארי ג׳נקינס נוטל כאן טום פורד על ״יצורים ליליים״. האם זה מחליש את מעמדו של ״אור ירח״ בתחרות?
גילדת הבמאים (DGA):
דמיאן שאזל, ״לה לה לנד״
בארי ג׳נקינס, ״אור ירח״
קנת לונרגן, ״מנצ׳סטר ליד הים״
דניס וילנב, ״המפגש״
גארת דיוויס, ״סארו, הדרך הביתה״
אותם ארבעה ועוד אחד. במקרה הזה, ״סארו, הדרך הביתה״. גילדת הבמאים (שמכילה 16,000 חברים) היא חזאית מעולה לזוכה באוסקר לבימוי. במקור, כמעט כל מי שזכה באוסקר על הבימוי זכה גם באוסקר לסרט, אבל בשנים האחרונות זה התפצל כמה וכמה פעמים, כולל בשנה שעברה בין ״ספוטלייט״ ל״האיש שנולד מחדש״.
גילדת המפיקים (PGA):
״לה לה לנד״
״אור ירח״
״מנצ׳סטר ליד הים״
״המפגש״
״גדרות״ ("Fences״)
״הסרבן״
״באש ובמים״
״דדפול״
״סארו, הדרך הביתה״
״מאחורי המספרים״
ארבעה סרטים ועוד ששה. יש סיכוי לא רע בכלל שרשימת המועמדים לאוסקר תהיה מאוד דומה לזה (אני אהיה בשוק אם האקדמיה תיתן מועמדות ל״הסרבן״ של מל גיבסון או ל״דדפול״). הסרטים של מרטין סקורסזי וקלינט איסטווד, שפעמים רבות זוכים למועמדויות אוטומטית, לא ברשימה. בגלל שיטות ההצבעה הדומות, גילדת המפיקים אמורה להיות חזאית אוסקרים מצוינת. שמונה מתוך תשעת הסרטים האחרונים שזכו שם, זכו אחר כך באוסקר, אלא שדווקא בשנה שעברה זה לא קרה: ״מכונת הכסף״ זכה ב-PGA ו״ספוטלייט״ זכה באוסקר.
אגודת הצלמים (ASC)
״לה לה לנד״ (ליינוס סנדגרן)
״אור ירח״ (ג׳יימס לקסטון)
״המפגש״ (ברדפורד יאנג)
״סארו, בדרך הביתה״ (גריג פרייזר)
״שתיקה״ (רודריגו פרייטו)
איגוד הצלמים לא באמת מנבא כלום, אבל גם הוא פרסם את מועמדיו, וגם כאן התמונה די זהה: שלושה ועוד שניים. ״מנצ׳סטר״ בחוץ כי הוא באמת מצולם די מכוער. הצילום של ״שתיקה״ עשוי להיות גם המועמדות היחידה לסרט של סקורסזי השנה באוסקרים.
״לה לה לנד״, שבוודאי יהיה הסרט עם הכי הרבה מועמדים השנה לאוסקר, מועמד גם לפרסים באגודת מעצבי התלבושות, אגודת המאפרים ומעצבי השיער ואגודת אנשי המיקס ומעצבי הסאונד.
======================
הכותרת הצפויה בשבוע הבא תהיה ״לה לה לנד״ מוביל עם מספר המועמדויות לאוסקר. קל להמר שסרטו של דמיאן שאזל יהיה מועמד ל-14 קטגוריות (סרט, תסריט, בימוי, שחקן, שחקנית, צילום, עריכה, תלבושות, עיצוב, מיקס סאונד, עריכת סאונד, פסקול ושתי מועמדויות לשירים).
=====================
במילים אחרות: אם הוא מוביל במועמדויות בכל הגילדות ואיגודי היוצרים, ויהיו לו הכי הרבה מועמדויות לאוסקר, הרי שזכייתו אמורה להיות ברורה מאליה, לא? ואכן, ההימור הבטוח הוא ש״לה לה לנד״ יזכה באוסקר. אם הייתי חבר אקדמיה, זו גם היתה הבחירה האישית שלי. זה סרט נפלא ממש. קלאסיקה לדורות.
אבל…
הנה כמה סיבות שאמורות לגרום לנו לחשוש לגורלו של ״לה לה לנד״ בקטגוריית הסרט הטוב ביותר:
א. אפקט המיאוס. יש עוד חודש וחצי לאוסקרים. ״לה לה לנד״ כרגע מוביל. אבל האם לא הגיוני שיהיה רגע שבו מצביעי האוסקר יגידו לעצמם, ״טוב, הזכייה שלו ודאית, אז אני אתמוך בסרט אחר, קטן יותר, כדי לתת לו הזדמנות״ ובכל בבת אחת יפילו אותו? בפרסי אופיר זה קורה כל הזמן.
ב. הם הוא נחשב גדול מדי לאוסקרים? יש תקופות בהן האוסקרים חגגו את הסרטים הגדולים. ״טיטאניק״, ״שר הטבעות״, ״הפצוע האנגלי״. אבל יש תקופות שבהן האוסקרים מעדיפים את הקטנים יותר, על פני הגדולים: ״אנני הול״, ״קריימר נגד קריימר״, ״הנהג של מיס דייזי״.
תראו מה קרה בשנים האחרונות: כל הסרטים הווירטואוזיים, עם הקולנוע המפואר, זכו בפרס הבימוי והשאירו את פרס הסרט לסרט קטן יותר, ובעיקר מצפוני. זו תקופה שבה הוליווד, כך נראה, מעדיפה את התוכן על פני הצורה. וכך ״האיש שנולד מחדש״ הפסיד ל״ספוטלייט״, ״כוח משיכה״ הפסיד ל״12 שנים של עבדות״, ״חיי פיי״ הפסיד ל״ארגו״. לפי החשבון הזה, דמיאן שאזל יזכה באוסקר על הבימוי אבל יפסיד את האוסקר לסרט לטובת ״אור ירח״, שהוא סרט המצפון של העונה (קטן מאוד, ועוסק גם בשאלות של זהות, גם של גזע וגם של מיניות). אם זה יקרה, נשמע ש״לה לה לנד״ הפסיד כי הוא היה, פשוט, לבן מדי.
ג. בשנים האחרונות היתה הלימה כמעט מוחלטת, ומאוד תמוהה בעיניי, בין הזוכים באוסקר ובין הזוכים בפרס האינדיפנדנט ספיריט, שמחולקים יום לפני כן, לקולנוע עצמאי ודל תקציב. עם תקציב של 30 מיליון דולר, ״לה לה לנד״ הוא סרט עצמאי אמנם, אבל יקר מדי להתמודד בפרסי האינדיפנדנט ספיריט. כך ששם יש להניח ש״אור ירח״ או ״מנצ׳סטר ליד הים״ יזכו.
לפי התרחיש הזה, ממש כמו שקרה בשנים קודמות, ״לה לה לנד״ יהיה הזוכה במספר הגדול ביותר של פרסים בערב אחד, אבל יפסיד את הפרס הגדול. צריך להתכונן לאפשרות כזאת.
אז כן, זה יכול לקרות. אבל מצד שני:
א. מניסיון העבר, הסרט שפורץ החוצה ראשון, הוא זה שמחזיק מעמד עד הסוף. זה התחוור לנו היטב בשנה שעברה. ״ספוטלייט״ היה המועמד המוביל מאז ספטמבר, אז הערכנו שסרטים כמו ״מכונת הכסף״ או ״האיש שנולד מחדש״ יוכלו לעקוף אותו כי לאנשים יימאס ממנו (וגם שיגיע הגל השני של אלה שמתאכזבים מהסופרלטיבים של הגל הראשון). ובסופו של דבר, ״ספוטלייט״ זכה. ו״לה לה לנד״ היה הראשון: מרגע שנחשף בוונציה בסוף אוגוסט. ״אור ירח״ היה צמוד אליו בהשתפכויות כבר מטלורייד, אבל ״לה לה לנד״ זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל טורונטו. וכבר למדתי שלא לזלזל ביכולת הניבוי של הפרס הזה. אז זה עונה לתהייה מסעיף א׳ הקודם.
ב. ״בירדמן״ ו״הארטיסט״ הם התשובה לתהייה מסעיף ב׳ הקודם. ״לה לה לנד״ הוא לא ״האיש שנולד מחדש״ ו״אור ירח״ הוא לא ״ספוטלייט״.
ולכן, בסיכומו של דבר, לפני פרסום המועמדויות, ולפני שהגילדות מתחילות לחלק את הפרסים שלהן, אני חוזה ש״לה לה לנד״ אכן יזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. ולבימוי, ולשחקנית, ולצילום, ולפסקול, ולתלבושות, ולעיצוב, ולמיקס סאונד, ואוי אפילו לשיר. שבעה או שמונה פרסים.
=====================
המועמדויות לאוסקר יוכרזו ביום ג׳ הבא, 24.1, ב-15:30 שעון ישראל. והשנה חידוש: האקדמיה האמריקאית הולכת בדרכי האקדמיה הישראלית ומבטלת את אירוע ההכרזה המסורתי שהועבר בשידור חי מהאודיטוריום של בניין האקדמיה, והם עוברים להפקה עצמאית שתצולם ללא קהל ותועבר באתר האקדמיה ובשידור חי ב״בוקר טוב אמריקה״, תוכנית הבוקר של איי.בי.סי (בעלת זיכיון השידור לטקס). האם זה אומר שזה לא ישודר גם בסי.אן.אן וסקיי ניוז, שם היינו רואים את ההכרזה בישראל? לא מעט יחצנים, שהיו הקהל העיקרי של אירוע ההכרזה (שמתקיים ב-5:30 בבוקר שעון הוליווד) התלוננו על כך שהרסו להם את המסורת. מנקודת המבט הישראלית שלי, זה נראה לי בדיוק אותו הדבר.
=====================
לדמיאן שאזל יש מחרתיים (19.1) יום הולדת. הוא יהיה בן 32. אם הוא אכן יזכה באוסקר על הבימוי, הוא יהיה הבמאי הצעיר ביותר שזכה באוסקר. מחזיק השיא כרגע הוא נורמן טאורוג, שזכה ב-1931 באוסקר על בימוי סרט בשם ״סקיפי״, כשהיה בן 32 ושמונה חודשים.
זה לא נתפס ששאזל בן 32, פשוט לא יאמן. העבודה שלו בלה לה לנד היא וירטואוזית ברמה שצריכים להשתפשף עשרות שנים כדי להגיע אליה, גימורים של סצינות כמו שמזמן לא ראיתי בקולנוע וחיתוכים חכמים שלא משאירים מקום לספק- האיש גאון. חוץ מהחוש הטכני האדיר שלו (שגם ראינו כבר בשנה שעברה בסרט התיפוף הענק שלו), יש לו ידע עמוק בקולנוע ואהבה למדיום הזה ברמה של התענגות על מחוות קטנות וגדולות שהוא שתל בלה לה לנד כמו שיאיר ציין בביקורת שלו.
מצד שני, שפילברג היה פחות או יותר באותו סדר גודל של גיל כשהפגיז אותנו עם השנים הכי חזקות שלו (מלתעות, איטי, מפגשים וכו'). אז לדעתי יש איזו תקרת זכוכית של גיל שאם לא עשית את זה עד אליו, אתה כנראה לא תעשה את זה לעולם (ראו ערך מוצארט למשל). אין מה לעשות, יש מציאות ויש חלומות.
לא אגזים לדעתי אם אגיד שאלה הוא, דניס וילנב, כריסטופר נולן, אנרייאטו גונזלס ואלפונסו קוארון שמובילים את מקצוע הבימוי בעת המודרנית שהיא מאתגרת במיוחד ולא פשוטה בעליל.