״טוני ארדמן״. אבא עושה בושות

ג׳ק ניקולסון, שיחגוג באפריל יום הולדת 80, יחזור לקולנוע אחרי שבע שנות פנסיה כדי לגלם את דמות האב האקסצנטרי ברימייק האמריקאי לסרט הגרמני ״טוני ארדמן״ (שיעלה בישראל ב-23.2). הדיווח הבלעדי של ״וראייטי״ מדווח שהיוזמה לרימייק היתה של ניקולסון עצמו. על פי הדיווח של ״וראייטי״, ניקולסון ראה את הסרט והתלהב ממנו, הרים טלפון לחברו, בראד גריי, שעומד בראש אולפני פרמאונט, ואמר לו שאם הוא יקנה את זכויות הרימייק של הסרט, הוא מתחייב לככב בו. גריי הבין את האוצר שהוא קיבל, ויצא לעשות שופינג. קריסטן וויג (״מסיבת רווקות״, ״מכסחות השדים״) תגלם את הבת, שהיא בעצם הדמות המרכזית בסרט. אדם מקיי, שביים את ״מכונת הכסף״ (וזכה באוסקר על חלקו בתסריט) יפיק את הסרט, אבל עדיין לא נקבע מי יביים (או, הגיוני יותר, תביים) אותו. התפקיד האחרון בקולנוע של ניקולסון היה ב״איך אתם יודעים״ מ-2010.

עד כאן, הכל נשמע יחסית סטנדרטי: סרט אירופאי מאוד מצליח (״טוני ארדמן״ סחף את פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע), זוכה לרימייק אמריקאי. העניין הוא כזה: הסיבה ש״טוני ארדמן״ מושך כל כך הרבה תשומת לב היא בדיוק משום שהוא ההפך הגמור מסרט הוליוודי. הוא אקסצנטרי לחלוטין ופועל באופן הפוך לכל קונבנציה קולנועית, והוא צועד בנתיבים לחלוטין בלתי צפויים. זה סרט על אב משונה, חובב מתיחות, שככל הנראה סובל גם מאיזו מחלת נפש שלא מדברים עליה, אבל אנחנו בהחלט רואים איך גם הבת שלו, עם דחיפה קטנה, מידרדרת לאותה תסמונת. אם יוחלט להעתיק את הסרט אחד-לאחד, אבל באנגלית, הרי שיהיה מדובר בסרט ארט-האוס ביזארי ומקורי, אבל לא כזה שמיועד לקהל המאוד רחב. היוצר האמריקאי המשמעותי שעשה באחרונה סרטים בעלי אופי אידיוסינקרטי כזה היה פול תומס אנדרסון עם ״המאסטר״ ו״מידות רעות״. רוברט אלטמן היה מתמוגג לביים את הרימייק הזה, למשל (ומלהק את ג׳וליאן מור לתפקיד הבת).

אופציה שניה היא לקחת מישהי כמו ננסי מאייר לביים את הסרט ולתת לה להפוך אותו להוליוודי. בראש ובראשונה, לקצר אותו מכמעט שלוש שעות, לפחות משעתיים (זה דווקא קל), לתת לדמויות סיפורי רקע, רצונות וגאולה. להפוך את ההומור מהומור קיומי לקומדיה של מצבים.

הנה הנקודה שתגרום לאולפן כאב ראש גדול: סצינה מרכזית בסרט מחייבת את השחקנית הראשית, ולא מעט משותפיה לסצינה, להסתובב בעירום מלא. האמנם, קריסטן וויג בעירום מלא בסרט שיעשה כותרות אבל שהקהל (האמריקאי) הרחב יבהל ממנו? או שזו תהיה גרסה אמריקאית מרוככת? אם הגרסה האמריקאית – טיפול ביחסי הורים-ילדים ומעמד האשה בתוך העולם האגידי – הרי ש״טוני ארדמן״ יכול להפוך לסרט לא רע בכלל של אלכסנדר פיין (שכבר ביים את ניקולסון ב״אודות שמידט״ ואת וויג בסרטו הבא). אבל ההגיון מחייב שאת הרימייק, ממש כמו את המקור, תבייים במאית.

יהיה מעניין, ברמה הפילוסופית, לראות איך יוצרים אמריקאים יתמודדו עם הסרט, שלא מסביר את דמויותיו, את מניעיהן, ואת סיפורי הרקע שלהן. זה בהחלט אנטי הוליוודי. ויהיה מעניין לראות תוך כמה זמן הם יוציאו את כל זה אל הפועל. בגיל 80, לניקולסון אין עכשיו זמן להתחיל להתעסק עם פיתוח שיימשך שנים. ולכן השאלה האמיתית היא: האם זה בכלל יקרה?

========================

עכשיו רק חסר לנו רימייק אמריקאי ל״היא״.

========================

ועוד בענייני הוליווד והעולם: ״סקרין דיילי״ מדווח היום שהסתיימו צילומי הסרט המבוסס על מבצע אנטבה. הסרט שצולם באנגליה ובמלטה בחודשים האחרונים, בויים על ידי הברזילאי ז׳וזה פדיליה (״רובוקופ״). רוזמונד פייק ודניאל ברוהל מגלמים את הטרוריסטים. ליאור אשכנזי הוא יצחק רבין, אדי מרסן הוא שמעון פרס. את הסרט מימנה חברת פרטיסיפנט, שעוסקת בקולנוע פוליטי. חברת ההפקה הבריטית וורקינג טייל (״נוטינג היל״ וסרטי האחים כהן) הפיקה, ופוקוס פצ׳רס, החברה הבת של אולפני יוניברסל לסרטי איכות, תפיץ באמריקה. למרות שאנחנו קוראים לו כאן בינינו ״אנטבה״, או ״מבצע יהונתן האמריקאי״, לסרט אין עדיין שם רשמי.

ציוץ