ארבעה פיצ׳רים ישראליים וסרט קצר בפסטיבל טורונטו

החדשות הטובות:

התוכנייה המלאה של פסטיבל טורונטו פורסמה, ובספירה הסופית יש שם ארבעה סרטים ישראליים באורך מלא ועוד סרט קצר. על ״געגוע״ של שבי גביזון ו״פוקסטרוט״ של שמוליק מעוז כתבנו בפוסט קודם. אל שניהם (שיעברו קודם בפסטיבל ונציה; ״פוקסטרוט״ גם יעבור בדרך בפסטיבל טלורייד), הצטרפו אתמול שני סרטי ביכורים במסגרת ״תגלית״ (Discovery) של הפסטיבל: ״פיגומים״ של מתן יאיר, שמועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר לצד ״געגוע״ ו״פוקסטרוט״; ו״מונטנה״, סרט הביכורים של לימור שמילה (שזכתה לפני שנה בפרס אופיר על ליהוק ״סופת חול״). אל ארבעתם מצטרף הסרט הקצר ״אמא לנצח״ של אלינור נחמיה, שיוקרן במסגרת Short Cuts, לסרטים קצרים.

===========================

החדשות הרעות:

בתחרות פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע לא יתחרה השנה אף סרט ישראלי. צריך לחזור אחורנית עד ל-2003 כדי למצוא שנה שאין בה סרט ישראלי בתחרות האקדמיה האירופית. למה זה קרה? יש סיכוי טוב מאוד שזה קרה בגלל חברי האקדמיה האירופית הישראלית.

שיטת מיון הסרטים לפרסי האקדמיה האירופית היא כזו: האקדמיה יוצרת סינון ראשוני של כ-50 סרטים, שעליהם יצביעו כל 3,000 חברי האקדמיה. 20 המדינות עם כמות החברים הגבוהה ביותר בוחרות בעצמן את הנציג שלהם. כלומר, הסיבה שבכל שנה בשנים האחרונות היה סרט ישראלי בשלב המיון הראשוני של פרסי האקדמיה היא כי 55 חברי האקדמיה האירופאית מישראל הצביעו ובחרו בנציג שלהם. כך בוחרות 20 מדינות, את 20 הסרטים הראשונים במיון. ואז יש ועדת מיון נוספת, שמוסיפה לסרטים האלה בין 20 ל-30 סרטים נוספים על פי דעתה. לרוב, מן הסתם, יהיו אלה סרטים שבלטו באחד מפסטיבלי הקולנוע הגדולים. וכך, יכול לקרות שיש למדינה נציג אחד. בשנה שעברה, למשל, היו בשלב המיון הראשון שני סרטים ישראליים: ״מעבר להרים ולגבעות״ ו״תיקון״. אחד מהם נבחר על ידי חברי האקדמיה האירואית הישראלית, השני צורף לשם על ידי הוועדה הממיינת של האקדמיה בברלין (מעניין מי זה מי). ב-2013 היו שלושה: ״כנס העתידנים״, ״למלא את החלל״, ״מעל הגבעה״.

אבל, כדי להכניס סרט מקומי לרשימת צריך שמינימום 25 אחוז מחברי האקדמיה האירופאית הישראליים ישתתפו בהצבעה. כלומר, שלא היו 14 ישראליים שבכלל טרחו להשתתף בהצבעה ולהכניס לרשימה סרטים כמו ״חדרי הבית״, ״החטאים״, ״אנשים שהם לא אני״, ״אבינו״, ״לעבור את הקיר״ ו״לא פה, לא שם״. אבל – הוועדה הממיינת מטעם האקדמיה – שכוללת את חברי הנהלת האקדמיה (אחד מהם הוא מרק רוזנבאום) – היתה יכולה להכניס פנימה בכל זאת סרט ישראלי, אבל זה לא קרה.

(פסקל אדלמן, דובר האקדמיה האירופית לקולנוע, עונה בתגובה לשאלתי שאכן, אין אף סרט ישראלי בפרסי הקולנוע האירופאי השנה כי ישראל לא עמדה בסף 25 אחוז מינימום של הצבעה מבין חבריה. אני חוזר: 25 אחוז מסך חברי האקדמיה האירופאית בישראל זה 14 אנשים. לא היו 14 אנשים מתעשיית הקולנוע שטרחו להצביע כדי לקדם את הקולנוע הישראלי בזירה הבינלאומית).

ובכל זאת, יש הזדמנות נוספת. יש פרס נוסף בתחרות האקדמיה האירופאית שנבחר באופן שונה. זהו פרס התגלית המוענק על ידי פיפרסקי (הפדרציה הבינלאומית של מבקרי הקולנוע). ועדה מטעם פיפרסקי בוחרת באופן עצמי חמישה סרטי ביכורים שהוצגו בפסטיבל כלשהו בין פסטיבל 2016 לפסטיבל קאן 2017. בשנה שעברה ״סופת חול״ של עילית זקצר היה מועמד בקטגוריה הזאת, בלי להיכלל בשלב המיון הראשוני. כך שיש סיכוי תיאורטי שאחד מסרטי הביכורים של השנה החולפת – אולי ״לא פה, לא שם״ של מייסלון חמוד או ״אנשים שהם לא אני״ של הדס בן ארויה – ייכנס לקטגוריה הזאת.

(״פוקסטרוט״ יהיה מועמד בשנה הבאה).

המועמדויות הסופיות לפרסי הקולנוע האירופאי יתפרסמו ב-5 בנובמבר. הטקס יתקיים בברלין ב-9 בדצמבר.

==================

ועוד חדשות טובות:

״המהפכה הצרפתית״, סרט הגמר של חי אפיק מבית ספר מעלה בירושלים, הוא אחד מחמשת המועמדים למדליית זהב בתחרות סרטי הסטודנטים של האקדמיה האמריקאית לקולנוע (או: האוסקר של סרטי הסטודנטים), בקטגוריית סרט עלילתי בינלאומי. סרטו של אפיק הוא הנציגות הישראלית היחידה השנה בתחרות, המחלקת פרסים לסרטי אנימציה, תעודה ועלילה, עם הפרדה לבתי ספר אמריקאיים ובתי ספר בינלאומיים. ספייק לי, למשל, זכה בפרס הזה עם סרט הגמר שלו מאוניברסיטת ניו יורק. בשנה שעברה זכתה מיה צרפתי במדליית הזהב בתחרות התיעודית על סרטה ״האשה היפה בעולם״. ב-2014 זכתה הדס איילון, בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, במדליית הכסף על סרטה ״פריז על המים״.

את ״המהפכה הצרפתית״, אותו הצגנו לכם לראשונה לפני שנתיים, הגדרתי כשילוב (מודע לעצמו) ואינטנסיבי בין ״כלבי הקש״, ״משחקי שעשוע״ ו״כיפה אדומה״. איתמר רוטשילד משחק בתפקיד הראשי. תוכלו לצפות בו כאן (לזמן מוגבל).

ציוץ