בשבוע האחרון הצטברו כמה כותרות מכמה פסטיבלים בארץ ובעולם. נרכז אותן:

1.

בשורה די מדהימה עבור פסטיבל דוקאביב: האקדמיה האמריקאית לקולנוע הודיעה הבוקר שהיא מכלילה את דוקאביב ברשימת הפסטיבלים שהסרטים הזוכים בהם זכאים להיכנס אוטומטית לרשימה הארוכה של סרטי התעודה שיכולים להתחרות באוסקר. הזכאות להשתתף באוסקר שונה לסרטי תעודה. להבדיל מסרטים עלילתיים ארוכים, שכל סרט שהופץ מסחרית בבתי הקולנוע בניו יורק ובלוס אנג'לס לזכאי להתמודד על האוסקר, סרטי התעודה צריכים שיטת קבלה אחרת, כי רובם לא מוקרנים מסחרית בבתי הקולנוע. לכן האקדמיה האמריקאית יצרה רשימה של פסטיבלי קולנוע שמתפקדים כמעין לקטורים או מסננים עבור האוסקרים. כמובן, פסטיבל הקולנוע התיעודי הגדולים, כמו הוט-דוקס בקנדה ואידפ"א בהולנד, ועכשיו מצטרף אליהם דוקאביב, במהלך שמאשש שהאקדמיה האמריקאית רואה בו אחד מ-28 הפסטיבלים המובילים בעולם לקולנוע תיעודי. דוקאביב יכניס לרשימה מהשנה את הזוכים בשלוש התחרויות שלו: התחרות הישראלית, התחרות הבינלאומית ותחרות הסרט הקצר (לקטגוריית הסרט התיעודי הקצר). מה שאומר בפועל ש"משפחה בטרנס" הישראלי ו"כלבים נובחים רחוק" ייכללו כבר השנה ברשימת הסרטים הראשונית, שמתוכם תבחר ועדה של חברי אקדמיה את המועמדים לאוסקר. רשימת הפסטיבלים המלאה שמקפיצה סרטי תעודה לאוסקר נמצאת כאן.

2.

בשבוע שעבר פורסמו שמותיהם של סרטי הפתיחה והנעילה של פסטיבל הקולנוע בירושלים, שייפתח ב-26 ביולי ויינעל ב-5 באוגוסט (השנה הפסטיבל מתחיל מאוחר מהרגיל כדי לתת גם למונדיאל וגם לתשעה באב לעבור).

סרט הפתיחה: "הבלתי רשמיים" של אלירן מלכה.

הנה הטריילר שהופץ היום:

הללויה, סרט ישראלי פותח את הפסטיבל. אני חושב שזו צריכה להיות מסורת אבל זה עדיין קורה באופן ספורדי. אגב, בפעם הקודמת שנבחר סרט ישראלי לפתוח את פסטיבל ירושלים זה היה ב-2014 עם "ערבים רוקדים" של ערן ריקליס וסייד קשוע: גם אז זה היה אחרי המונדיאל ואז פרץ מבצע צוק איתן וההקרנה החגיגית בבריכת הסולטן בוטלה.

"הבלתי רשמיים" הוא סרט הביכורים של מלכה, שבשנה שעברה יצר את הסדרה "שבאבניקים". הסרט מתרחש בשנות השמונים ועוסק בהקמה של תנועת ש"ס. שולי רנד מגלם את הרב יעקב כהן, אחד ממייסדי ש"ס, ולצידו השחקן יעקב כהן. הסרט יופץ מסחרית בבתי הקולנוע באותו יום. מלכה הוא אחד היוצרים הצעירים שהכי כבר חיכיתי לסרט העלילתי הראשון שלו, והמפגש שלו עם שולי רנד מסקרן מאוד. העובדה שהוא מקל כזאת הצבעת אמון מצד הפסטיבל רק מוסיפה לציפיות. הכרטיסים לאירוע הפתיחה בבריכה הסולטן כבר למכירה כאן.

אגב, מלכה ביים ב-2010 את סרט הגמר שאני אוהב בבית ספר "מעלה", "71 מטר מרובע", אתם יכולים לצפות בו כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=YJgES1IMs50

סרט הנעילה יהיה "אי הכלבים", סרט האנימציה של ווס אנדרסון.

עוד אייטם על פסטיבל ירושלים, בסוף הפוסט הזה.

3.

בדרך כלל פסטיבל ירושלים מתחיל עם אירועי הסיום של חממת התסריטים של סם שפיגל, אבל השנה בגלל העיכוב בפתיחת הפסטיבל שני האירועים האלה מתפצלים לשני הקצוות של יולי. אירועי הסיום של חממת התסריטים יתקיימו כבר בסוף השבוע הבא (5-8.7). אורן מוברמן, תסריטאי, במאי ומפיק ישראלי לשעבר שכעת פועל בניו יורק, יעמוד בראש חבר השופטים בתחרות הפיצ'ינג המסיימת של המחזור השביעי.

במסגרת אירועי סוף מחזור החממה יינתן פרס מיוחד למפעל חיים לדיטר קוסליק, המנהל של פסטיבל ברלין. מה שמוביל אותנו לאייטם הבא.

4.

פסטיבל ברלין הבא, בפברואר 2019, יהיה האחרון בניהולו של דיטר קוסליק, שעמד בראשו ב-17 השנים האחרונות. בימי כהונתו זכתה טליה לביא בפרס הראשון בתחרות הסרט הקצר על "חיילת בודדה" ויוסף סידר זכה בפרס הבימוי על "בופור". שנות הקדנציה הראשונות של קוסליק חפפו באופן מדויק את שנות הפריחה של הקולנוע הישראלי החדש, ופסטיבל ברלין היה הראשון ששם לכך לב (פסטיבל קאן גילה את הקולנוע הישראלי הצעיר ב-2004). ניר ברגמן זכה בפרס בפנורמה על "כנפיים שבורות". איתן פוקס זכה לכבוד עם זכייה של "ללכת על המים" ועם הזמנה של "הבועה" להיות סרט הפתיחה של מסגרת הפנורמה ו"עץ לימון" ו"הכלה הסורית" זכו בפרסי הקהל. קוסליק גם היה מיוזמי וממייסדי שוק הקופרודוקציות של פסטיבל ברלין, שלא מעט סרטים ישראליים השתתפו בו.

מי שיחליפו את קוסליק החל מ-2020 יהיו שני אנשים שיפצלו ביניהם את התפקיד: קרלו שטריאן יהיה המנהל האמנותי ומריאן ריזנבק תהיה המנהלת הכללית. שטריאן מגיע לברלין מניהול פסטיבל לוקרנו. תפקיד שהוא מחזיק מאז 2012, כשהמנהל הקודם, אוליביה פר, עבר לנהל את ארטה. זו הפעם השניה שמנהל פסטיבל לוקרנו עובר לנהל את פסטיבל ברלין: גם מוריץ דה הדלן, שהיה מנהל פסטיבל ברלין לפני דיטר קוסליק, עשה את המסלול הזה. מה שמעניין הוא ששטריאן כלל לא מדבר גרמנית.

על פי התוכנית שטריאן יעזוב בקרוב את פסטיבל לוקרנו (שמחפש עכשיו מנהל במקומו) ויתחיל את החפיפה עם קוסליק כבר בתחילת 2019.

5.

עוד מינויים בסינמטקים ובפסטיבלים: ירון כפתורי, שהיה מנהל ההפצה של רשת קולנוע לב, התמנה למנכ"ל סינמטק ופסטיבל חיפה. פנינה בלייר נשארת המנהלת האמנותית של הפסטיבל.

בחודשים האחרונים התחלף הניהול בכל הסינמטקים הגדולים: רוני מהדב עזב את סינמטק חולון ועבר לנהל את סינמטק ירושלים, תחת נעה רגב, המנכ"לית; אלון רוזנבלום מונה להחליף את מהדב בסינמטק חולון, וכפתורי ימנכ"ל את סינמטק חיפה. לכפתורי, אחד המפיצים הבכירים בארץ, תהיה עכשיו משימה מעניינת: פסטיבל חיפה הוא כבר כמה שנים מתחרה צמוד של פסטיבל ירושלים מבחינת גטדל, קהל, ותקציבים, אבל סינמטק חיפה הוא אחד הסינמטקים הקטנים והעניים בארץ, ושניהם מתקיימים באותו מתחם ומאותם משרדים. אולי עכשיו כפתורי יצליח להעלות את הפרופיל של סינמטק חיפה?

6.

בחזרה לפסטיבל ירושלים. אחד האירועים המסורתיים שמתקיימים בימים הראשונים של הפסטיבל הוא אירוע הפיצ'ינג, "פיצ'פוינט". מה שמעניין באירוע הזה, להבדיל מאירועי פיצ'ינג רבים אחרים, שרוב מוחלט של הסרטים שמוצגים בפיצ'פוינט אכן מבשילים והופכים לסרטים גמורים. שיטת המיון היא כזו שבוחרת סרטים בהיתכנות הפקה גבוהה. יותר מזה: באופן די מסורתי, הסרט שזוכה בפיצ'פוינט הופך להיות תוך שנה שנתיים לאחד הסרטים הבולטים בשנת הקולנוע הישראלי. כלומר, שעיון ברשימת 17 הסרטים שישתתפו בפיצ'פוינט (עשרה סרטים במסגרת הראשית, שנמצאים בשלבי כתיבה וקדם-הפקה, ושבעה סרטים שכבר צולמו ומגיעים למסלול השלמת הפקה) היא טיזר לתפריט הקולנועי שצפוי לנו בארץ בשנה-שנתיים הבאות.

הפרויקטים בתחרות הפיצ'ינג הראשית (לא רק בחיפוש אחר פרס, אלא גם הצגת הפרויקטים בפני מפיקים זרים שעשויים להיכנס כמשקיעים):

"הורה מלווה". בימוי: שירה גפן ("בורג", "מדוזות"), הפקה: אלעד גביש (מרקר פילמס).

"כאילו מעולם לא היית פה". בימוי: אתי ציקו, הפקה: אמיר הראל, איילת קייט (למה הפקות).

"ילדי הרכבת". בימוי: תאופיק אבו ואיל ("עטאש"), הפקה: אברהם פרחי, חיליק מיכאלי ((UCM), קובי עזרן (שטוקה סאנוק)

"רעידת אדמה".בימוי: עידן חגואל ("אינרציה"), הפקה: נעמי לבארי, סער יוגב, אלונה רפואה (בלאק שיפ)

"עיד". בימוי: קאיד אבו לטיף, יוסוף אבו מעידם, הפקה: שלומי אלקבץ, גלית כחלון, (דו בו גרסו פילמס), אלעד פלג, חגי ערד (דרומה הפקות).

"אשת לוט". בימוי: אבישי סיון ("תיקון"), הפקה: רונן בן טל (פלאן בי הפקות)

"המשלחת". בימוי: אסף סבן ("בית בגליל"), הפקה: יואב רועה (גם סרטים)

"השחיין". בימוי: אדם קלדרון, הפקה: נעמה פיריץ

"אתה החיים שלי". בימוי: מיכל ויניק, הפקה: גל גרינשפן, מאיה פישר (גרין פרודקשנס)

"קריוקי". בימוי: משה רוזנטל, הפקה: אפרת כהן (גאודאמוס הפקות)

שבעה פרויקטים נבחרו להשתתף בתחרות הפיצ׳פוינט במסלול פוסט–פרודקשן (עבודה בתהליך):

"אפריקה". בימוי: אורן גרנר, הפקה: איתי עקריב

"טרילוגיית האהבה – עיניים שלי". בימוי: ירון שני ("עירום", "עג'מי"), הפקה: נעמי לבארי, סער יוגב (בלאק שיפ)

"קולות רקע". בימוי: יבגני רומן, הפקה: איתן אבן (אבנסטון), אברהם פרחי, חיליק מיכאלי (UCM)

"מאמי". בימוי: קרן ידעיה, הפקה: מרק רוזנבאום (טרנספאקס הפקות)

"הבשורה על פי אבא שלי". בימוי: דני רוזנברג, הפקה: סתיו מרון (פרדס סרטים)

"בתולים". בימוי: מאור זגורי. הפקה: רונן בן טל (פלאן בי הפקות)

תקצירי כל הפרויקטים כולל רשימת הפרסים המלאה, תמצאו בלינק הזה.

(עדכון: הסרט "3 אחים", שבתחילה נכלל ברשימת הסרטים במסלול הפוסט-פרודקשן, כבר הושלם ועבר לתחרות הישראלית בפסטיבל עצמו).

מה שמעניין ברשימה הזאת הוא הגילוי שיש דור חדש לחלוטין של מפיקים בקולנוע הישראלי.

ציוץ