"מלך האריות". מלך הקיץ?

ביום שלישי שעבר, הרחבה שמחוץ לקולנוע רב חן בכיכר דיזנגוף ראתה דבר שכבר מזמן נהפך לנדיר: תור. זה היה היום הראשון להקרנת "ספיידרמן: רחוק מהבית", היום השני לחופש הגדול ובארבעת אולמות בית הקולנוע – הנמצא כעת בסכנת סגירה – הוצגו ארבעה להיטים: "צעצוע של סיפור 4", שמכר עד כה כ-200 אלף כרטיסים בישראל; "החיים הסודיים של חיות המחמד 2", שמכר עד כה 100 אלף כרטיסים; "המוסד", שמכר כבר 80 אלף כרטיסים בעשרה ימים בלבד; ו"ספיידרמן", שהוצג מול אולמות מלאים בימים הראשונים לצאתו.

הקיץ הוא הפריים–טיים של שנת הקולנוע, הוא עונת הבלוקבאסטרים. בהוליווד ובתקשורת האמריקאית מנסים לשכנע אותנו כבר כמה שנים שעולם הקולנוע נהיה רב–שנתי והוא כבר לא עונתי (ולראייה, "דדפול" ו"חמישים גוונים של אפור" שברו קופות בפברואר; "היפה והחיה" ו"זוטרופוליס" הצליחו במרץ; "מהיר ועצבני" שבר שיאים באפריל ומ"אווטאר" ועד סרטי "מלחמת הכוכבים" האחרונים גם דצמבר הפך בית ללהיטי ענק). אבל למרות הרצון לפזר את הצלחות הענק לאורך השנה זו עדיין משאלת לב ואלה עדיין דוגמאות יוצאות דופן. הוליווד משקיעה הכי הרבה תקציבי הפקה והפצה בחודשי הקיץ, וגורפת בהם את ההכנסות הגבוהות ביותר. הקיץ ההוליוודי התחיל בעבר בממוריאל דיי (סוף השבוע האחרון של מאי) והסתיים בלייבור דיי (סוף השבוע הראשון של ספטמבר), אבל בשנתיים האחרונות מנסים בהוליווד להרחיב אותו בחודש, ושיתחיל בסוף השבוע האחרון של אפריל (וכך לכלול בתוכו השנה סרט כמו "הנוקמים: סוף המשחק"). באתר "בוקס אופיס מוג'ו", ממנו לקוחים כל נתוני הקופות בכתבה זו, עונת הקיץ מוגדרת מתחילת מאי ועד תחילת ספטמבר, ארבעה חודשים שבהם – חוץ מקיץ האימים הכושל של 2017 – הכנסות הסרטים בארה"ב בלבד הן כ-4 מיליארד דולר, שהם בין 35 ל-40 אחוז מכלל הכנסות אולפני הסרטים השנתית.

אבל למרות הרצון של הוליווד להיות חוד החנית של תנועת הגלובליציה ולגרום לעולם ליישר קו ללוח השנה שלה, בלי קשה לעונות וחופשות בית ספר, בישראל נגדיר את עונת סרטי הקיץ כזו שחופפת את ימי החופש הגדול מבתי הספר. הימים החמים שבהם בני נוער מחפשים בילוי עם מיזוג אוויר, והורים וסבים מחפשים סרטים לקחת אליהם ילדים ונכדים לצפיה כל–משפחתית. זו העונה בה הקהל הולך לסרטים בקבוצות, זו העונה שבה את הלהיטים הגדולים הילדים ובני הנוער רוצים לראות יותר מפעם אחת. אלה עשרת השבועות שפעם, עד שנות השמונים, קראו להם "עונת המלפפונים", כי כולם ידעו שבקיץ לא קורה כלום – חם מדי – והטלוויזיה מציעה שידורים חוזרים והקולנוע מציג פילרים, אבל הימים האלה חלפו מזמן. גם בבתי הקולנוע הקפואים ממיזוג זו העונה הלוהטת, והכי מושקעת בשנה מבחינת תכנים. עד כדי כך, שהשנה הוליווד רוצה לנסות לכבוש גם את האיטלקים. כל מי שהיה באיטליה ביולי–אוגוסט ודאי שם לב שהמצב שם שונה לחלוטין בקיץ: אין כמעט סרטי ענק הוליוודיים – אלה יוצאים מספטמבר ואילך – ולא מעט בתי קולנוע בכלל סגורים בקיץ. הקהל בחופשה, ותיירים מן הסתם לא יבואו לראות את טום קרוז מדובב לאיטלקית. השנה, לראשונה, בתי הקולנוע באיטליה יציגו גם ביולי–אוגוסט את אותם הסרטים שהפכו לשוברי קופות גם בתל אביב.

לשנת 2019 כבר יש להיט ענק אחד: "הנוקמים: סוף המשחק". 2.7 מיליארד דולר הכניס הסרט בעולם – מרחק 35 מיליון דולר מ"אווטאר", שכבר עשר שנים מחזיק את תואר "הסרט הקופתי בכל הזמנים" – מתוכם, חצי מיליון כרטיסים שנמכרו בישראל. האם סרטי יולי–אוגוסט יצליחו לייצר להיט גדול ממנו?

עיון ברשימת הסרטים הכי מצליחים בישראל בחמשת הקיצים האחרונים מראה דפוס ברור: הקהל רוצה סרטי אנימציה. ולא סתם אנימציה, אלא סרטי אנימציה של דיסני/פיקסאר או אולפני אילומיניישן (שאחראי על סרטי "גנוב על הירח" ונמצא בבעלות אולפני יוניברסל). בכל הקיצים האחרונים אחד הסרטים האלה מכר בין 500 ל-650 אלף כרטיסים. השנה שני האולפנים מתחרים זה בזה במקביל: פיקסאר עם "צעצוע של סיפור 4" ואילומיניישן עם "החיים הסודיים של חיות המחמד 2". בינתיים, נדמה ששני הסרטים האלה יתקשו לשחזר את הישגי קודמיהם: 650,000 הכרטיסים של "החיים הסודיים של חיות המחמד" ב-2016 ו-400,000 הכרטיסים של "צעצוע של סיפור 3" ב-2010. הסיבה לכך אינה רק התחרות בין שני המותגים האלה שתפצל את הצופים אלא העובדה ששני הסרטים החדשים פחות טובים מהסרטים שקדמו להם, ועל הקהל קשה לעבוד.

במידה רבה טעם הקהל הישראלי זהה לקהל האמריקאי והגלובלי, ושמות שוברי הקופות המקומיים זהים ברובם לאלה שמצליחים בכל העולם. ובכל זאת, בחיפוש אחר זהות הסרט שעשוי להיות אלוף הקופות של קיץ 2019 בישראל, צריך לשים לב לטעם הקולנועי הייחודי של הקהל הישראלי:

סרטי אנימציה:

הסיבה להצלחה של סרטי האנימציה בישראל פשוטה: הם דוברי עברית. הקהל העיקרי שלהם הם הצופים שעדיין לא יודעים לקרוא. חודשי הקיץ (ושאר חופשות בית הספר, בעיקר פסח וחנוכה) גורמים לכל המפיצים לחפש סרטי אנימציה, אפילו הנידחים ביותר, אבל הקהל המקומי יודע לזהות את אלה המושקעים יותר, שיש להם גם מוניטין בינלאומיים. הקולנוע הוא משחק של מיתוג, ודיסני/פיקסאר, אילומיניישן (ובעבר דרימוורקס, האולפן של "שרק") הם המותגים המנצחים בארץ ובעולם.

לכן, אם "צעצוע של סיפור 4" ו"החיים הסודיים של חיות המחמד 2" יתקשו להגיע למספרי הענק של קודמיהם, גורלו של הקיץ נמצא בייו של סרט אחד תוצרת דיסני: "מלך האריות". אולפני דיסני אמנם מגדירים אותו כלייב אקשן ולא כסרט אנימציה, אבל בואו: זה רימייק ללהיט אנימציה ענק מ-1994, הוא בכיכובן של חיות מדברות (מונפשות דיגיטלית), הוא מלא שירים (של אלטון ג'ון וביונסה) והוא מדובב לעברית. מבחינתנו: אנימציה.

"אווטאר" מ-2009 היה הסרט האחרון בארץ שמכר מיליון כרטיסים. להערכתנו, אם יש איזשהו סיכוי שיהיה סרט שיצליח לשבור את השיא הזה, זה "מלך האריות", שאמור להריץ אליו גם את ההילדים וגם את המבוגרים. האם הוא יהפוך לאירוע הקולנועי הגדול של השנה? יש לכם שבוע להרהר בזה, הוא יוצא בארץ ב-17.7.

סרטי אקשן:

מאז ש"סופרמן" הפך את האחים אדרי למיליונרים ב-1978, הקהל הישראלי כמעט תמיד אוהב גיבורי-על, אבל עוד יותר מזה סרטי אקשן עם מכוניות ואגרופים. סרטיו של ג'ררד באטלר מצליחים בארץ הרבה יותר מכל מקום בעולם (סרטו החדש, "המטרה: שומר הראש", סרט ההמשך ל"המטרה: הבית הלבן", ייצא ב-22.8). והלהיטים הכי גדולים בישראל בחמש השנים האחרונות היו סרטי "מהיר ועצבני". האם הספין–אוף, "מהיר ועצבני: הובס ושואו", שבו אולפני יוניברסל יבדקו האם מספיק רק שני כוכבים בסרט ולא צוות של שבעה, יצליח להתקרב ל-700,000 הכרטיסים שמכר "מהיר ועצבני 8" לפני שנתיים?

סרטים ישראליים:

עונת הקיץ אמורה להיות העונה החמה של הקולנוע הישראלי, בדיוק מאותה הסיבה שזו העונה החמה של סרטי האנימציה: ההורים מחפשים לילדיהם סרטים דוברי עברית. יוצרי הקולנוע הישראליים עוד לא הפנימו את זה, אבל חברת יונייטד קינג כן. מאז ההצלחה של "זוהי סדום" באוגוסט 2010 (550,000 כרטיסים) החברה, ששותפה בבעלות סינמה סיטי, מנסה ליזום ולייצר סרטים לילדים ולנוער לחופש הגדול. "ג'סטה", "גאליס", "איביזה" ו"שושנה חלוץ מרכזי" כוונו לעונה הזאת וזכו להצלחה סבירה אבל רחוקה משוברת שיאים. אבל בקיץ 2014 יצא "אפס ביחסי אנוש", שלא תוכנן להיות סרט קיץ, ושבר קופות עם קרוב ל-600 אלף צופים. השנה "המוסד" יצא בדיוק באותו סוף שבוע שבו יצא "אפס ביחסי אנוש" חמש שנים קודם, והוא כבר מסתמן כלהיט הגדול של השנה. המתכון ברור: קומדיה. הקהל הישראלי אוהב את התוצרת המקומית כשהיא מצחיקה. האם גם ל"המוסד" יש סיכוי להגיע למספרים של "זוהי סדום" ו"אפס ביחסי אנוש"?

סרט ישראלי נוסף שינסה לטרגט את בני הנוער הוא "הרפתקאה בשחקים", סרט הרפתקאות לילדים עשיר באפקטים שיוצא בסוף השבוע הקרוב, סרט שהיינו מצפים שיביא לקופות לפחות מאה אלף נערים ונערות, שאולי יהפכו סרטים כאלה לשגרה שנתית.

סרטים זרים:

הוליווד מחפשת בקיץ את הקהל הכי רחב – קהל של משפחות, עם סרטים שיענגו ילדים וירגשו מבוגרים. אבל לקהל הישראלי יש גם טעם יחודי שמדי פעם מצליח להפתיע ולחרוג מטבלאות שוברי הקופות האחידות בעולם, ולהוכיח שלמרות שזו עונה שבה קהל היעד הוא ילדים, גם למבוגרים יש עדיין טעם משלהם, וגם הוא יכול להיות מתורגם ללהיטים.

העובדה שפסטיבל הקולנוע בירושלים מתקיים ביולי מהווה נקודת זינוק גם לסרטים שאינם דוברי אנגלית ועברית, סרטי איכות, סרטי פסטיבלים (ארט–האוס). סרטי הפתיחה של פסטיבל ירושלים, המוקרנים מול 5,000 איש בבריכת הסולטן, לעיתים הופכים ללהיטי ענק. למשל, "דבר אליה" ו"הכל אודות אמא" שמכרו בסביבות 400,000 כרטיסים. ב-1.8 יגיע לבתי הקולנוע סרטו החדש של אלמודובר, "כאב ותהילה", עם אנטוניו בנדרס, ואנחנו צופים שזה יהיה הלהיט הגדול ביותר של אלמודובר בארץ בעשור האחרון.

"פרזיטים", הסרט הקוריאני הזוכה בפסטיבל קאן, שייפתח ב-25.7 את פסטיבל ירושלים, גם ינסה לחרוג מהתווית המצמצמת של סרט סינמטקים ולהפוך לאירוע קולנועי. יש לו סיכוי לעשות את זה.

קוונטין טרנטינו:

הוא במאי אקשן? הוא במאי סרטי איכות? הוא במאי ישראלי? הוא כל זה והוא גם מותג. ב-8.8 ייצא בארץ "היו זמנים בהוליווד" והשילוב בין החתונה הישראלית שלו לדניאלה פיק והכוכבים (לאונרדו דיקפריו ובראד פיט) עשויים להפוך את סרטו התשיעי של קוונטין טרנטינו לסרט שיצליח בישראל יותר מכל מקום אחר בעולם. זה כבר קרה לו עם "ממזרים חסרי כבוד".

(גרסה מורחבת לאייטם ב"כלכליסט", 8.7.2019)

ציוץ