"מחתרת השישה". פיצוץ

רגע לפני שהעשור הזה מסתיים, נטפליקס הופכת לגמרי את עולם הקולנוע – סרטי ארט–האוס בקולנוע, סרטי אקשן במחשב הביתי. שלושה סרטים של נטפליקס מוצגים כעת בבתי הקולנוע בארץ ובעולם, שלושתם סרטים שאמרו עליהם שאילולא נטפליקס איש לא היה מממן אותם בימינו – סרטי איכות, סרטי פסטיבלים, ושלושתם מועמדים לפרס סרט הדרמה הטוב ביותר בגלובוס הזהב ("האירי", "סיפור נישואים" ו"האפיפיורים"). כולם גם מקבלים ביקורות מצוינות וממלאים אולמות עם קהל שוחר איכות.

ולעומת זאת, "6Underground" הסרט החדש של מייקל ביי – אחד מאלופי העולם בשבירת קופות – הגיע עם תקציב ענק ואפקטים מטורפים הישר לשירות הסטרימינג על המחשב, הטלפון או הטלוויזיה שלכם בסוף השבוע האחרון, בלי לעבור קודם בבתי הקולנוע. לכאורה זה לא הגיוני, אבל אחרי צפייה בו חייבים להגיע למסקנה שנטפליקס יודעים מה הם עושים והם חילקו כרגע ל-150 מיליון מנוייהם את בונוס הכריסמס (או חנוכה) האולטימטיבי – קחו סרט שאולי לא הייתם טורחים לראות בקולנוע, אבל שלא תוכלו להסיר את עיניכם ממנו כשהוא אצלכם בבית. "מחתרת השישה" הוא הגילטי–פלז'ר המושלם – סרט אידיוטי מראשיתו ועד סופו, ומבדר באופן קיצוני.

נטפליקס מוציאה את "מחתרת השישה" בדצמבר, החודש שהפך את "קופסת הציפורים" ללהיט הענק ביותר שלה עד כה. שניהם סרטים שהמבקרים מעקמים כלפיהם את האף, אבל הקהל עשוי להפוך לאירוע, אך בעוד "קופסת ציפורים" היה סרט ז'אנר נשי, "מחתרת השישה" חוזר לעבר ומערבב את מייקל ביי וריאן ריינולדס בקוקטייל טסטוסטרון של מכוניות, פיצוצים ומחשופים. 80 מיליון איש צפו ב"קופסת הציפורים" בחודש הראשון לבכורתו בדיוק לפני שנה – האם יש סיכוי ש"מחתרת השישה" יהיה הסרט הראשון של נטפליקס שיחצה את 100 מיליון הצפיות בחודש הראשון להצגתו? עם תקציב של 150 מיליון דולר הציפיות של נטפליקס ממנו בוודאי גבוהות.

זו, ככל הנראה, תחילתה של סדרה. ריאן ריינולדס חוזר לשתף פעולה עם התסריטאים שהפכו את "דדפול" ללהיט ומגלם ממציא הייטק מיליארדר שמביים את מותו, כדי להקים יחידת קומנדו שתטפל בכל חלאות העולם, אלה שהממשלות איטיות ומפוחדות מדי להתעסק איתם. הוא מלקט עוד חמישה מומחים – רופאה, מרגלת, נהג, צלף ופורץ שמתמחה בפרקור – ומגייס אותם להצטרף במאבקו לחיסול הרוע העולמי. המטרה הראשונה שלהם הוא הדיקטטור של מדינת טורג'יסטן (כי הגיבורים אמיצים, אבל התסריטאים מפחדים מדי להגיד "סוריה", אז הם המציאו מדינה מזרח תיכונית, וצילמו אותה באבו דאבי). את הדיקטטור הזה – שהסרט משווה לדמות שייקספירית – מגלם ליאור רז, כוכב "פאודה", שהיתה להיט גדול בנטפליקס. אם הקהל יתלהב, נראה שבנק המטרות העתידיות של החבורה הזאת – כמו גם האופציות שלהם להתרחב לחברי צוות נוספים (בסגנון סרטי "מהיר ועצבני") – יעבוד גם בסרטי המשך.

כשהוא בנטפליקס, מייקל ביי הופך להיות במאי על ספידים. אחרי חמישה סרטי "רובוטריקים" נדמה שהעולם ביקש מביי להתבגר, להפסיק לביים סרטים שנראים כמו פרסומות סופרבול, ואז הוא קיבת צ'ק שמן מנטפליקס ואיתו הבקשה "תן לנו בדיוק את מה שאתה יודע לעשות הכי טוב". ואפילו יותר מזה: ביי היה מאותם במאים שמאז שנות התשעים יצרו אלימות סטרילית – פיצוצים ויריות, אבל בלי דם והרוגים. זה היה המתכון שאיפשר לסרטי הפעולה להיות משווקים לבני נוער. אבל נטפליקס מייעדת את "מחתרת השישה" לבני 16 ומעלה, אבל לא מפעילה מערך קופאים וסדרנים כדי לאכוף את זה, וכך "מחתרת השישה" הוא הומאז' סטרואידי לסרטי האייטיז: הגופות נערמות בכמויות. הסרט הזה מטורלל בכמות האלימות שלו.

זה מתחיל עם סצינת מרדף מכוניות פסיכופטי ברחובות פירנצה – כולל סצינה בתוך מוזיאון האקדמיה (יש לקוות שהיא צולמה בלוקיישן חלופי ושפסל דוד של מיכלאנג'לו לא באמת היה בסכנת דריסה). זו חצי השעה הכי טובה בסרט, ואם היה לכם די מהסרט בסופה, דעו שהטוב כבר מאחוריכם. התסריט, שנראה שנכתב על ידי תסריטאים שנגמר להם המרשם לריטלין, קופץ מנושא לנושא ולא מצליח לספר סיפור קוהרנטי רצוף. אבל ביי ממילא היה טוב יותר בבימוי טריילרים מאשר לספר סיפור ליניארי, אז התסריט הקופצני והאסוציאטיבי יושב היטב על החוזקות שלו. העלילה מטופשת ונטולת הגיון, אבל סצינות הפעולה פוערות עיניים מרוב טירוף המערכות של אוקטן מרדפים, מכות, יריות, פיצוצים ונפילות מגובה רב. גם סצינת חילוץ וחטיפה מפנטהאוס בהונג קונג המגיעה בחצי השני של הסרט, ראויה לצפייה. זה לאו דווקא קולנוע, זה יותר קרקס מצולם עם הבדיחות הצפויות של ריאן ריינולדס בין לבין, חלקן גם משעשעות. אבל יש משהו כל כך קיצוני באקשן של הסרט הזה, שאין מנוס אלא להכריז בתשואות נבוכות שמיד אחרי "הפריצה לאלקטרז" מ-1996, "מחתרת השישה" הוא סרטו הטוב ביותר של מייקל ביי. במאי נורא עם כשרון גדול.

(פורסם ב"כלכליסט", 16.12.2019)

ציוץ