09 אוגוסט 2020 | 11:33 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

“תקופת מבחן” (“Blindspotting”), ביקורת

“תקופת מבחן” (Blindspotting). חיים בחרוזים

דיברתי על “תקופת מבחן” (כולל שיר מהפסקול) בפודקאסט הקולנוע “סינמסקופ ברדיו הקצה”. האזינו כאן

////

המילטון הפך את דויד דיגס לכוכב. כן, דויד כמו דויד גרוסמן, לא כמו דיוויד בואי. דיגס, שזכה בטוני ובגראמי על כך שגילם בהמילטוןאת לפאייט ואת תומאס גפרסון, הוא אפריקאיאמריקאי יהודי (בוגר בית ספר יהודי), ואת ההצלחה שבה זכה הוא מינף כדי ליזום ולכתוב סרט אישי המבוסס על החיים בעיר הולדתו אוקלנד, קליפורניה. הסרט, “Blindspotting” (“תקופת מבחןבעברית), יצא כבר ב-2018 והיה אחד מסרטי הביכורים היפים של אותה שנה. אבל הוא לא זכה לתשומת לב גדולה, ורק השבוע הוא מגיע לראשונה לvod של יס ולפרטנר טי.וי.

אפשר לקרוא לתקופת מבחןסרט ספוקןוורד. דיגס ראפר ואשף להטוטנות מילולית כחלק מלהקת האימפרוב של ליןמנואל מירנדה פריסטייל לאב סופרים” – כתב את הסרט עם חבר הילדות שלו, הראפר הלבן רפאל קאסל. השניים גם מככבים בו. מה שמתחיל כמו קומדיה על שני חברים שמתרעמים על הגנטריפיקציה שעוברת שכונת ילדותם, הופך בהמשך לדרמת מתח על חיים בתוך סכסוך בין גזעי. מה שמיוחד בסרט הוא שבנקודות מפתח עלילתיות, כשהמצב הרגשי של הדמות הראשית הופך בלתי ניתן להכלה, הסרט קצת כמו מיוזיקל מאפשר לו לעבור לדיבור בחרוזים, ברגעים שהם על הגבול שבין מציאות והזיה. זה מפתיע ויוצא דופן ובתוך הסרט הקטן הזה, הרגעים האלה, כמו מיניהופעות ספוקןוורד, מוסיפים לעוצמה ולמקוריות של היצירה, אבל גם שמים את הסרט ברובריקת הבוסר. כעבודת ביכורים של כל היוצרים כולל של הבמאי המקסיקני קלרוס אסטרדה לופז ולמרות רגעי בוסר, הסרט הזה מפתיע בקצב, באנרגיה ובמקוריות שלו.

דיגס מגלם נהג משאית בחברת הובלות, שהשתחרר מהכלא בגלל תגרה שהיה שותף לה, ונמצא עכשיו בשנה עלתנאי, והוא מחויב לשהות בבית מעבר לאסירים משוחררים. אם הוא יפר את תנאי השחרור שלו עד סוף השנה הוא יחזור לכלא. רוב הסרט מתרחש, כמו ספירה לאחור, בשלושת הימים האחרונים לתקופת המבחן שלו, כשהוא מגלה שגם כשאתה מנסה להיות אזרח למופת, החיים בשכונות השחורות, ועם חברי הילדות הגנגסטרים שלך, וכשמסביב עוד ועוד הייטקיסטים עשירים לבנים שקונים בתים ומשנים את הדמוגרפיה העירונית, הופכים את הימים האלה למורטי עצבים עבורו.

שם הסרט המקורי רומז לנקודות העיוורון שלנו כחברה, ולעובדה שגם לשחורים וגם ללבנים יש נקודות מתות בנקודות התצפית שהם לא תמיד מודעים להם. באחת הסצינות בסרט מתדיינים ביניהם שני חברי הילדות למה השחור לא מהסס לכנות את חברו הלבן ניגר“, אבל החבר הלבן לא מעז לכנות כך את חברו השחור. אם זו מילת גנאי הרי שאף אחד מהם לא אמור להשתמש בה כלפי חברו, בלי קשר לצבע עורו. והאם העובדה שגם החבר הלבן מאמץ לעצמו את גינוני הגטו השחור דבר שהיה טבעי עבורם כל השנים יכול להיתפס כיום כניכוס תרבותי.

תקופת מבחןהיה אחד משלושה סרטים אמריקאים מרתקים ושונים מאת יוצרים שחורים כמו השנאה שנתתםשל גורגטילמן גוניור (שהיה דידקטי יותר) הוא מציג באופן מצמרר את המציאות שבה שחורים חיים בפחד בכל פעם שהם רואים שוטר, מתוך הבנה לרוב על בסיס חוויה אישית שמפגש של שחור עם שוטר ברחוב בלילה עשוי להסתיים במוות. כמו סליחה על ההפרעהשל בוטס ריילי הוא משתמש באנרגיה וביצירתיות של עולם ההיפהופ כדי לספר סיפור על שחורים ולבנים, מנקות מבט מקורית. עכשיו שלושת הסרטים האלה זמינים לצפייה ב-yes, ולא רק שעכשיו אפשר סוף סוף להשלים צפייה במיטב סרטי 2018, אלא גם לראות עד כמה הסרטים האלה רלוונטיים עד צמרמורת למה שקורה עכשיו ברחובות ארהב.

(גרסה מורחבת לביקורת שהתפרסמה ב”כלכליסט”, 30.7.2020)

נושאים: ביקורת

השאירו תגובה