19 נובמבר 2020 | 15:09 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

“בובספוג הסרט: מבצע הצלה”, ביקורת נטפליקס

“בובספוג הסרט: מבצע הצלה”. מביקיני בוטום לאטלנטיק סיטי

לסרט הקולנוע השלישי שלו בובספוג מגיע יתום. סטיבן הילנברג, היוצר הגאון שמתוך עבודתו כחוקר ימי המציא את עולם האנימציה של ביקיני בוטום, הלך לעולמו ב2018, רגע לפני שהתחילה הפקת הסרט החדש. לכן זהו הסרט הראשון ביקום הקולנועי של בובספוג שלא היתה להילנברג שום תרומה ליצירתו. ערוץ ניקלודיאון השיק באחרונה את העונה ה13 של הסדרה, ולסרט הקולנוע החדש שעלה לנטפליקס אחרי שנמנעה הפצתו בקיץ בבתי הקולנוע בגלל הקורונה היוצרים מגיעים מיובשים ותשושים. הטירוף, האבסורד, הסוריאליזם ההזייתי והאנרכיה של הסדרה המקורית הופכים בסרט השלישי לטיול סמלי בחנות מזכרות שמחזיקה במלאי רק מעט מכל דבר טוב ומקורי שהפך את בובספוג מכנס מרובעלחומר הדבק שמחבר פעוטות והוריהם אלה שמחים מהצבעוניות והילדותיות של הדמויות, ואלה מתפעלים מההומור המוטרף שהיה חייב להיכתב תחת השפעת סמי הזיה. כשלסרט החדש מגיע סנופ דוג להופעת אורח זה הופך למעין הודאה בחומרים הנרקוטיים שהיוצרים משתמשים כדי להמציא הרפתקאות של ספוג ימי, דיונון מנגן קלרינט, כובב ים מטומטם וסרטן תאב בצע שמבשל את בני מינו ומגיש אותם לסועדים במסעדה שלו. אבל למרות סנופ דוג ועוד הופעת אורח של קיאנו ריבס, הסרט החדש נטול כל טירוף או הומור.

עייפות החומר של בובספוג: מבצע הצלהמאכזבת, כי לדמויות האלה יש פוטנציאל לתוכן נצחי (ולראייה, גרסת המיוזיקל בברודוויי שקיבלה ביקורות מצוינות לפני שלוש שנים). אי שם בקרקעית האוקיינוס ניתן לגלות את העומק שמסתתר מתחת להתפרעות היצירתית של יוצרי הסדרה והסרטים. בובספוג הוא פו הדוב של הדור שלנו. הוא עצמו דמות שכולה חיביות ואופטימיות, אישילדספוג שהולך בשמחה לעבודה כל בוקר, ומנסה להצטיין גם במשימות הטריוויאליות ביותר; מולו גר פטריק סטאר, כוכב ים טיפש, בן דמותו של טיגר השמח תמיד, עם קורטוב חרדתיות, כי זו אחרי הכל סדרה שנולדה לתוך המילניום החדש; בינהם גר סקווידוויד (או סקווידוורד, אם אתם מכירים רק את הגרסה באנגלית), שכמו איה החמור מצב הרוח שלו תמיד מחורבן; וכולם עובדים במסעדה של מר קראב, הינשוף שלהם, שמסתכל על הכל מלמעלה, לאו דווקא בעין טובה. אפשר לכתוב ספרי עזרה עצמית, מבחנים לאבחון רגשי לאנשים על הספקטרום, להמחיש דרכם תורות פילוסופיות ולנסח את הטאו של בובספוג“. אבל לכל מי שיש ילדים קטנים, וגם כשהם כבר גדלו והגיעו לגיל גיוס, השאלה מה בובספוג היה עושה במצב הזה?”, היא דרך טובה להתמודד עם החיים.

בסרט החדש שמתחיל קצת כמו פרק שגרתי של הסדרה הטלוויזיונית אבל באנימציית מחשב ברזולוציה גבוהה פוסיידון מלך הים חוטף את גארי, חילזון המחמד של בובספוג, כי הוא זקוק לריר חלזונות לשגרת טיפוח עור הפנים שלו. מפתה מאוד מפתה לדמיין את טים היל, הבמאי והתסריטאי (והאחיין של הבמאי הגאון גורגרוי היל, שביים את קיד וקאסידיוהעוקץ“), שובר את הראש איך להפוך עוד סרט של בובספוג וחבורתו לטקסט בעל משמעות אקטואלית. האם פוסיידון הוא דונלד טראמפ של האוקיינוס, שמשבש את חייהם של תושבי ביקיני בוטום ומוציא להם את החשק לחיות ולתפקד? העובדה שפוסיידון חי בתוך קזינו בעיר האבודה של אטלנטיק סיטי הופכת את התרחיש הזה לאפשרי, אבל בהיעדר סיטואציות קומיות מוצלחות, “בובספוג: מבצע הצלההוא אולי סרט ילדים סביר לגיל הרך, אבל הוא בוודאי לא טקסט פוליטי.

(פורסם ב”כלכליסט”, 15.11.2020)

נושאים: ביקורת

השאירו תגובה