11 ינואר 2021 | 21:01 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

סיכום 2020: הסינים כבשו את צמרת טבלת שוברי הקופות

“השמונה מאות”. אפוס מלחמה סיני, בינתיים לא זמין לעיניים מערביות

דיברתי על The Eight Hundred בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן

בחסות מגיפת הקורונה, ששיתקה בעיקר את הקולנוע ההוליוודי, הושלם הכיבוש הסיני. הסינים שכבר שנים מנסים להשתלט על צמרת טבלת שוברי הקופות, עשו את זה סוף סוף השנה: לראשונה סרט סיני הוא הסרט הקופתי ביותר בעולם לשנת 2020. מדובר בסרט המלחמה ״השמונה מאות״ שהכניס 460 מיליון דולר מאז שיצא ב28 באוגוסט. כמעט כל הכנסותיו אך ורק ממכירת כרטיסים בסין, וזה הספיק לו כדי לעקוף את כלל מכירות הכרטיסים העולמיות של ״בחורים רעים לתמיד״ של וויל סמית מינואר שעבר, ולהפוך לשובר הקופות הגדול של השנה.

תגידו ״זה לא חוכמה״, ותצדקו: הרי הקולנוע האמריקאי מושבת מאז מרץ, אז ברור שלא יהיו שוברי קופות אמריקאים. ובכל זאת, הטבלה הזאת מלמדת אותנו כמה דברים כמו למשל את העובדה שבעוד תעשיית הקולנוע פחות או יותר חזרה לשגרה בסין וביפן החל מאוגוסט, ועבדה באופן סביר ובריא לסירוגין בצרפת, גרמניה ובאנגליה, בארצות הברית המצב רק הלך והידרדר מחודש לחודש. אבל לא רק זאת. גם אם יש בטבלה תחושה של ״הרצחת וגם ירשת״ וירוס שהתחיל את מסעו בסין, מעניק למדינה הזאת את ראשות טבלת שוברי הקופות היא לא נראית בעינינו כטעות סטטיסטית נסיבתית, אלא תחזית של פני הדברים לבוא.

המפנה חל ב2017, אז בפעם הראשונה נכנס סרט סיני לעשרת המקומות הראשונים של טבלת שוברי הקופות העולמית השנתית. הסרט היה ״Wolf Warriors 2״ שהכניס 800 מיליון דולר בסין לבדה. ב2018 ו2019 סרטים סיניים הצליחו להשתחל למקומות ה12 וה13 בטבלת הסיכום השנתית. מה שמעניין בכל הסרטים הוא העובדה שהם כמעט ולא הופצו במערב בלי בכורות בפסטיבלי קולנוע, בלי ביקורות משתפכות. אלה פשוט סרטי אקשן ומלחמה שמראש לא נועדו לייצוא. וחבל שכך: אין לי ספק שלו היה מפיץ ישראלי בעל יוזמה, סרטי הפעולה הסיניים האלה היו הופכים לסנסציה בישראל. הם כמו מנחם גולן על סטרואידים.

הבמאי של ״השמונה מאות״ הוא הו גואן בן ה52, והוא יצרן הלהיטים הגדול של סין כרגע. בשנה שעברה הוא היה אחד משבעה במאים שהיו חתומים על סרט האנתולוגיה הפטריוטי ״עמי, ארצי״, שהופק במסגרת חגיגות 70 השנה ליסודה של הרפובליקה והיה הלהיט הסיני הגדול של השנה. והשנה, חוץ מ״השמונה מאות״ הוא אחד משלושה במאים שחתומים על סרט מלחמה נוסף, שהיה הסרט השלישי הכי קופתי בסין השנה ״ההקרבה״, העוסק במלחמה שבין סין וקוריאה בשנות החמישים.

השאלה היא מה היה דווקא ב״השמונה מאות״, שגרם למיליוני סינים לרוץ דווקא אליו לבתי הקולנוע ברגע שאלה נפתחו אחרי סגר הקורונה. מדובר בסרט מלחמה מושקע, גרנדיוזי ומרהיב, שצולם כולו במצלמות איימקס כשעל האפקטים והפסקול מופקדים אנשי צוות אמריקאיים המספר על הקרב על שנגחאי בין הצבא היפני ובין הצבא הסיני ב1937. הצבע היפני ריסק את שנגחאי לרסיסים בהפצצות מהאוויר, אבל דאג שלא לגעת באיזור הסחר הבינלאומי, המובלעת בשליטת אנגליה, איטליה, צרפת וארה״ב הנמצאת על גדות נהר החואנגפו. אבל מהצד השני של הנהר מול עיניהן האדישות של אנשי העסקים המערביים התחולל קרב התאבדות בין 20 אלף חיילים יפניים שכיתרו כמה מאות חיילים סיניים שהתבצרו במחסן סחורות נטוש, אחרי שכל הצבא הסיני נסוג מהעיר. מול מצלמות העיתונות של הכתבים הבריטיים והאמריקאיים, הסינים הצליחו להדוף את הסינים שוב ושוב במהלך ימי המצור, בסרט שלא מהסס להציג את הרגעים הכי אלימים ואכזריים במלחמה, משני צדדיה. באחד מקטעי השיא המחרידים באמצע הסרט, חוגרים על עצמם החיילים הסינים חגורות נפץ ורימונים וקופצים מהקומה השניה של המחסן אל הרחוב בו מכונסים החיילים היפנים, כשהם מפוצצים את עצמם בזה אחר זה.

למרות שהו גואן מזוהה בסין עם סרטים פטריוטיים ורוב להיטי האקשן שוברי הקופות של השנים האחרונות בסין הם כאלה שמריעים לגבורה הצבאית של הסינים, בסרטים שמזכירים את המנוני הקרב של סילבסטר סטאלון משנות השמונים ״השמונה מאות״ הוא סרט שלא מציג את כל החיילים הסיניים ככאלה שרצים בעיוורון הירואי אל הקרב. יש ביניהם גם פחדנים ועריקים, ולא כל החלטות הפיקוד הסיני נעשות בקור רוח ושיקול דעת. זו אולי הסיבה לכך שהסרט, שצולם כבר ב2018 והיה אמור לצאת בקיץ 2019, נתקל בבעיות מול הצנזורים הסיניים, שעיכבו את צאתו בשנה שלמה. אבל כשהוא סוף סוף הגיע למסכים, כתוצר הראשון שיוצא למסכים אחרי סגר הקורונה, זה לא רק הספקטקל עצום המימדים ומורט העצבים שמשך אליו את ההמונים, אלא בוודאי גם הסיפור על עם שמתגייס בהקרבה עצמית להציל את עריו מפניו של פולש קטלני. לקהל הסיני הצעיר זכרונות ממלחמת סיןיפן אולי רחוקים, אבל התחושה של ניצחון בקרב בלימה בתוך העיר עצמה ודאי הרגיש מוכר.

אז זהו הסרט שניצב בראש טבלת שוברי הקופות, סרט שכרגע לא זמין לצפייה חוקית מחוץ לסין. עכשיו נשאלת השאלה: האם בכלל יש עוד טועם ושימוש בטבלאות האלה? הקורונה עשויה להתגלות כמחלה קטלנית עבור טבלאות שוברי הקופות, שנעלמו בשנה האחרונה לחלוטין מהעיתונים ואתרי הבידור והחדשות. אם אולפני הוליווד אכן יעבירו את רוב התוצרת שלהם לשירותי הסטרימינג, לא יהיה בהם יותר עניין והשאלה ״כמה כסף הסרט הכניס?״ תפסיק להיות מדד להצלחה, בתהליך גמילה שדווקא עשוי להיות חיובי גם לתעשייה וגם לתקשורת. בעשרים השנים האחרונות לא מעט כלי תקשורת מודדים את איכותו של סרט, ואת מידת העניין שלהם בו, על פי כמות הדולרים שהוא הכניס. אבל אולי לא עוד. במקרה כזה, שנת 2020 לא תהיה היוצאת מהכלל אלא המאפיין של מה שעתיד לקרות הלאה: טבלאות שוברי הקופות, שילכו ויעלמו מהתקשורת המערבית, יישלטו על ידי שוברי קופות סיניים, אולי קצת סרטי אנימציה יפניים, ולא יותר משלושה עד חמישה להיטים הוליוודיים שעדיין יופצו בשיטה הגלובלית הישנה. כשזה מגיע לקולנוע, הסינים נמצאים כעשור מאחורי אמריקה עולם הסטרימינג עדיין לא משחק תפקיד משמעותי עבורם. ואולי הדרך שלהם להתחיל להפוך את הסרטים הסיניים לשוברי קופות כללעולמיים תהיה באמצעות טבלאות שוברי הקופות. כי מי לא רוצה לראות את הסרט הכי קופתי של השנה?

+++++++++

הסרטים הכי קופתיים בבתי הקולנוע בעולם ב2020

1. השמונה מאות (סין): 460 מיליון
2. בחורים רעים לתמיד (ארה״ב): 426 מיליון
3. עמי, מולדתי (סין): 422 מיליון
4. טנט (ארה״ב): 362 מיליון
5. Demon Slayer (יפן): 318 מיליון
6. סוניק (ארה״ב): 310 מיליון

(גרסה מורחבת לטקסט שפורסם ב”כלכליסט”, 6.1.2020)

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “סיכום 2020: הסינים כבשו את צמרת טבלת שוברי הקופות”

  1. עודד 12 ינואר 2021 ב - 11:22 קישור ישיר

    הערה להערה:
    במקום 5 ברשימת הסרטים הכי רווחים לשנת 2020 (כבר עלה למקום 4 לפי ויקיפדיה) ניצב הסרט “Demon Slayer: Mugen Train” (ואם כבר לתרגם לעברית אז-‘קוטל השדים’ לא הדרקונים). הסרט ממשיך את עלילת סדרת האנימה הפופולרית Demon Slayer ששודרה במהלך 2019. הסדרה עצמה היא עיבוד ללהיט המנגה של היוצרת ‘קיוהרו גוטוגה’. ולא מדובר בעיבוד למשחק מחשב כמו עם ‘סוניק’.


השאירו תגובה