״אפריקה״ של אורן גרנר. הפתעה מקסימה, וחצי של דאבל פיצ׳ר מומלץ עם ״מותו של הקולנוע ואבא שלי גם״

למה צריך עוד פעם יום קולנוע ישראלי, חודש וחצי אחרי הקודם? ומה מומלץ? האזינו לפתיחת פודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו בספוטיפיי או כאן

יום הקולנוע הישראלי הוא יום של חג והתרגשות, חלון ראווה ליבול של שנה קולנועית שלמה, הזדמנות לצפות לפני כולם בסרטים שעוד לא יצאו והזדמנות להשלים, במחיר מציאה, את הסרטים שהחמצנו. אבל יום קולנוע ישראלי שני תוך חודש וחצי הוא כבר לא חגיגה אלא קריאה לעזרה. אנשי השיווק קבעו בראש ההודעה לעיתונות שבעקבות ההצלחה העצומה של יום הקולנוע הישראלי ב–26.10, בו נמכרו מאה אלף כרטיסים בעשרה שקלים, הוחלט להרים יום קולנוע ישראלי נוסף, שמתקיים היום (8.12), כאילו זה סרט המשך חפוז לשובר קופות.

אבל המשמעות עגומה יותר: הקולנוע הישראלי לא התאושש מהקורונה. הקהל לא מגיע ובתגובה, המפיצים ממשיכים לעכב במחסנים את הסרטים שלהם, שרק הולכים ונערמים עוד מ–2019.

מדובר בתעלומה שרוב תעשיית הקולנוע העולמית מתמודדת איתה מאז סוף הסגרים: לאן נעלם הקהל המבוגר? הצעירים באים לבתי הקולנוע, והם הצליחו להפוך את סרטי מארוול (״שאנג צ׳י״, ״ונום 2״) וסרטי מרדפי מכוניות (״מהיר ועצבני 9״ ו״לא זמן למות״) להצלחות קופתיות סבירות (גם שוברי הקופות הגדולים סבלו מירידה משמעותית בהכנסות אחרי הקורונה והעסקים גם שם עוד לא חזרו לרמה שבה היו ב–2019). גם בישראל: הילדים הפכו את ״לשחרר את שולי״, עם מיליון כרטיסיו, ללהיט הכי גדול שהיה בישראל מאז 1978, אבל שאר הסרטים הישראלים שהופצו בארץ מאז יוני, והיו מיועדים לקהל בוגר יותר, הביאו כמות קטנה יותר של צופים, למרות שהם היו אמורים להיות סרטים מסחריים לחלוטין (ובעיקר הקומדיות הרומנטיות ״אחד בלב״ ו״עוד סיפור אחד״, שבשנה נורמלית היו אמורים להביא בקלות מאה אלף צופים, והשנה הביאו חצי). המבוגרים – זוגות עם ילדים ופנסיונרים – נעלמו מאולמות הקולנוע. זה משונה כי הקהל הזה חזר למלא את אולמות התיאטרון, ההופעות והקונצרטים. אבל לקולנוע הם לא באים, והמפיצים מגרדים את ראשם בתסכול. בתגובה, מאז ספטמבר כמעט ולא הופצו סרטים ישראליים חדשים.

לכן, הפתרון שמצאו המפיצים שמטפלים בסרטים ישראליים הוא לשוב ולדפוק על דלתו של משרד התרבות, שמסבסד את יום הקולנוע הישראלי. אתם משלמים עשרה שקלים במזומן – מיליון שקל לא הולכים ברגל בשנה כזאת – ומשרד התרבות משלים את מחיר הנטו של הכרטיס המלא למפיצים ולבעלי בתי הקולנוע. משרד התרבות שעוזר במימון הפקות הסרטים עכשיו עוזר לממן את הכרטיסים.

ההצלחה של יום הקולנוע הקודם, שאכן הביא לאולמות צופים רבים שזה היה הביקור הראשון שלהם בקולנוע מאז תחילת מגיפת הקורונה, היא אולי הפתרון לתעלומה. מה שהקורונה חיסלה זה את הספונטניות. הצגות תיאטרון ומופעים מוזיקליים הם אירועים שמזמינים להם כרטיסים מראש. ולראייה: למעלה ממאה אלף איש כבר הבטיחו את ביקורם בצערוכה של יאיוי קוסאמה מעכשיו ועד פברואר. אבל קולנוע הוא בילוי שבנוי על ספונטניות. ואז, מספיק שיש ידיעה אחת על עלייה במספר הנדבקים, או סרט טוב בנטפליקס, והתוכניות משתנות בקלות, והיציאה נדחית למועד אחר. לכן, מה שמפיצי הקולנוע צריכים לעשות בעתיד הקרוב הוא להפוך את הסרטים הגדולים שיש להם לאירועים נדירים יותר, באולמות גדולים יותר. להיעזר במועדוני הצרכנות לא למכירת כרטיסיית מנויים אלא כרטיסים להקרנת טרום בכורה ספציפית, שיהיה בה אלמנט של אירוע ואטרקציה חד פעמית. אבי נשר מכיר את האסטרגיה הזאת היטב וסרטיו זוכים להקרנות טרום בכורה רבות ומלאות הרבה לפני שהם מופצים לקהל הרחב. סרטו החדש, ״תמונת הניצחון״, היה הסרט המבוקש ביותר ביום הקולנוע הקודם, ואחרי כחודשיים של טרום בכורות הוא כבר נחשף מול למעלה מ–20,000 צופים, הרבה לפני תאריך ההפצה המיועד ב–23.12. זו עבודה חדשה עבור המפיצים, להפוך למשרדי בוקינג לאירועים, אבל במצב הנוכחי זו כנראה הדרך היחידה להביא קהל לאולמות – להגיד להם שאם הם לא יראו את הסרט הזה בתאריך הנתון, למחרת הוא כבר לא יהיה. ואם כבר, אז למה לא לעשות יום קולנוע ישראלי קבוע פעם בחודש?

===============

מה לראות? עשו לכם דאבל פיצ׳ר של ״אפריקה״ (במאי: אורן גרנר) ושל ״מותו של הקולנוע ואבא שלי גם״ (במאי: דני רוזנברג), שני סרטי ביכורים מרגשים ויוצאי דופן שבו בן קולנוען הופך את הוריו לשחקנים הראשיים בסרט שלו, שלא תמיד ברור מתי נגמר הבדיון ומתחיל התיעוד המשפחתי. ואם יש לכם זמן לסרט שלישי, לכו ל״הנה אנחנו״ של ניר ברגמן. עוד סרט מרגש נורא על אב ובנו. טריפל פיצ׳ר אבות ובנים.

================

הסרטים הכי מבוקשים ביום הקולנוע הקודם, 26.10.2021

1. ״תמונת הניצחון״, אבי נשר
2. ״לשחרר את שולי״, בן בכר
3. ״זרים מושלמים״, ליאור אשכנזי
4. ״עוד סיפור אחד״, גורי אלפי
5. ״אחד בלב״, טליה לביא

ציוץ