"מתחיל מחדש", הביקורת
למרות שלא הייתי רוצה שנתרגל לשפוט סרטים על פי האופן שמתייחסים אליו המפיצים בארץ, לפעמים זה עובד לא רע. ולראייה: “מתחיל מחדש". מה אנחנו יכולים ללמוד מסרט שבחרו לקרוא לו "מתחיל מחדש" בעברית? דבר אחד: שמפיציו לא השקיעו בו יותר מדי מחשבה ויצירתיות. זו התחושה שעולה בראשי למראה השם (יתכן והיא שגויה). כי הרי, אם חושבים על זה, לכל סרט אפשר לתת את הכותרת "מתחיל מחדש" או "להתחיל מחדש". הרי זה מהות הסיפור, לא? דמות שהיו לה חיים בנתיב אחד, ואז חייה עוברים לנתיב אחר ואנחנו עוקבים אחריו מסתגל. גם ל"תלוי באוויר" וגם ל"אווטאר" אפשר היה לקרוא "מתחיל מחדש".
דבר שני: הם לא מתכננים או מצפים שתזכרו הרבה מהסרט אחרי שצפיתם בו. כי אחרת איך תבדילו בין הסרט הזה ובין כל שאר הסרטים שכבר לפני כן זכו לשם הכה חלבי וחסר הנוכחות הזה? בעוד כמה חודשים יגידו לכם "מתחיל מחדש" ולכו תשברו את הראש על מה מדברים. על הסרט ההוא מ-1980 של אלן ג'יי פאקולה? על הסרט ההוא עם טום הנקס עם האי הבודד? על הסדרה ההיא על הזוג הגרוש? ובטח היו עוד "להתחיל/מתחילים/מתחילים מחדש" שפרחו מזכרוני בדרך.
אבל העניין הוא שמי שבחר בשליפה את השם "מתחיל מחדש" (לסרט שגם שמו המקורי, “The Boys Are Back”, נשמע בלתי זכיר וחסר ייחוד), ייצג נאמנה את הסרט הזה. הוא סביר. הוא בסדר. הוא לא גרוע. הוא לא מופתי. יש סיכוי שאם אתם בעניין של להתרגש, הוא אפילו יספק אתכם למדי וילחץ לכם על כל כפתורי הדמעות. וייאמר לזכותו שלמרות שהוא טובל את רגליו בקיטש, הוא לפחות נטול ציניות ועשוי בטוב לב וברגש שנראה אמין. אבל זו עדיין מכונת דמעות מתועשת.
"מתחיל מחדש" מספר על עיתונאי ספורט שאשתו מתה מסרטן והוא נשאר לגדל בעצמו את בנו הצעיר. נקודת המוצא הזאת לבדה (אבל עם ילדה במקום ילד) הנפיקה בעבר את אחד הסרטים היפים והמרגשים שראיתי מימיי, “לעוף כל הדרך הביתה". אבל "מתחיל מחדש" אינו כזה, למרות שיש בו רגעים יפים של מערכות יחסים בין-דוריות. הסרט הזה לא מספיק מקורי כדי להיחרט, אבל בזכות הנוכחות המצוינת של קלייב אוון בתפקי הראשי – שמצליח לשכנע בכל מצב רגשי בו הוא נתון – ובזכות העובדה שסקוט היקס (“ניצוצות") הוא במאי עם עין לא רעה לסגנון – הסרט הזה מצליח להיות סביר מסוגו, גם אם נדוש. מה שכן, העריכה המוזיקלית שלו לא רעה. מודה, אני די שפוט על סרטים שמשבצים את סיגור רוס בפסקול.
"מתחיל מחדש", בתי קולנוע ושעות הקרנה
פורסם ב"פנאי פלוס", 3.1.2010
תודה שציינת גם את שמו המקורי של הסרט. כמי שחי בחו"ל, הרבה פעמים אין לי מושג על איזה סרט אתה כותב רק על סמך השם המתורגם…
ונילה סקי עשה שימוש בשני שירים של סיגור רוס, אם אינני טועה.
סיגר רוס היה גם בסרט הזה של נני מורטי, מה שמו.
חדרו של הבן.
הדרישה שלך מהמפיצים להיות בקיאים בפסיכולגיית המונים שאתה חוננת בה מן הסתם בדרך הטבע, עדיין לא נמאסה עליך ברמת הטיעון? הבנו כבר שאתה מומחה בלתי נלאה לשמות, מה עוד אתה רוצה? די כבר. קבלנו, הבנו, שאתה הגדול מכולם לענייני שמות ופירושם היחודי והבלעדי. לא מערערים. אז שחרר ודבר סתם לעניין ובלי שמות. בבקשה.