16 ינואר 2007 | 07:45 ~ 29 תגובות | תגובות פייסבוק

שפעת הזהב

חום. צמרמורות. כאבים. הלוגיסטיקה של לאחד את הצפייה בטלוויזיה עם שינוע הלפ-טופ למיטה היתה בלתי אפשרית לגוף דואב. תודה לליהיא ולגיא אורבניאק שעשו פטרולים סביב המחנה הלילה ועשו עבודה נאה במקומי.

אז ככה, אם רק קמתם.

דרמה: “בבל”
קומדיה/מיוזיקל: “נערות החלומות”
במאי: מרטין סקורסזי
שחקן (דרמה): פורסט וויטאקר
שחקנית (דרמה): הלן מירן
שחקן (קומדיה): סשה ברון כהן
שחקנית (קומדיה): מריל סטריפ
שחקן משנה: אדי מרפי
שחקנית משנה: ג’ניפר האדסון
תסריט: המלכה
אנימציה: “מכוניות”
שיר: “שיר הלב” (פרינס), “תזיזו ת’רגליים”

מתוך עשר הקטגוריות עליהן הימרתי בפוסט הקודם, קלעתי לשמונה. טעיתי כשהימרתי על “השתולים” לדרמה ועל בראד פיט כשחקן.

ומה זה אומר לגבי האוסקרים? רק ש”נערות החלומות” פתח הלילה הובלה קלה על כל השאר.
עדכונים נוספים, אם השיעול יאפשר זאת, בהמשך.

נושאים: אוסקר 2006

29 תגובות ל - “שפעת הזהב”

  1. גריידון קרטר 16 ינואר 2007 ב - 7:57 קישור ישיר

    http://www.hfpa.org/nominations/index.html

    לדעתי יש אצלך טעות,
    השחקנית הטובה בקומדיה היא מריל סטריפ ולא הלן מירן

    רוה לגריידון: אתה צודק. תוקן.

  2. יניב אידלשטיין 16 ינואר 2007 ב - 9:05 קישור ישיר

    ציטוט של סשה ברון כהן בתרגום מבדח לעברית (באדיבות ynet):

    ריס וויתרספון הגישה את הפרס לשחקן הטוב ביותר בקומדיה או מיוזיקל לסאשה ברון כהן, על משחקו ב”בוראט”. כשעלה לקבל את הפרס הוא הופיע בתפקיד עצמו, עם מבטא בריטי ופאות לחיים. הוא הבהיל את הקהל ההוליוודי כשפתח בנימה חתרנית משהו: “ראיתי חלקים יפים באמריקה אבל ראיתי גם חלקים חשוכים שלה, שלעיתים נדירות רואים אור יום. אני מתכוון כמובן לפי הטבעת ולאשכים של השחקן שלצדי”, המשיך ברון כהן והקהל פרץ בצחוק משחרר. “כששני גלובוסי הזהב המקומטים שלו נצמדו ללחיי, חשבתי לעצמי שאני מאוד מקווה שאזכה בגלובוס הזהב על זה. כששותפי השמן לסרט, קן דוויטיאן, החליט לשבת על פרצופי, ניצבתי בפני בחירה גורלית: מוות או לנשום את האוויר שנלכד בכיס קטן בין לחיי ישבנו במשך 30 שנה. קנת’, אם לא הבועה הבאושה הזאת לא הייתי כאן היום. ותודה לכל אמריקני שלא תבע אותי עד כה”

  3. אורון 16 ינואר 2007 ב - 9:14 קישור ישיר

    קצת מפתיע אותי שאף אחד לא התייחס לזה (אנשים אין לכם לב!), אז אני אקח על עצמי את האחריות:
    יאיר, עזוב אותך מהגלובוסיאדה –
    הכי חשוב זה שתרגיש טוב!!
    מאחל לך רפואה שלמה, ושתחזור במהרה לאיתנך, כי בעוד קצת יותר משבוע אתה עומד לחלות שוב…
    נדמה לי שבעגה הרפואית מכנים את הוירוס הזה –
    OSCARius Feaverius!

  4. ליהיא 16 ינואר 2007 ב - 11:16 קישור ישיר

    אז קודם כל באמת החלמה מהירה…..התפלאתי כשלא שמענו ממך אבל הנחתי שנרדמת. 😉 שמחתי לעמוד על המשמר למרות ששוב, אלו לא היו ממש עדכונים אלא רק שיתוף של תחושות ותגובות ספונטניות. אני ממש לא מתיימרת לומר שזה היה יותר מזה.

    למען האמת, אני לא חושבת שדרימגירלז פתח פער…אם כבר, אני חושבת שכאילו “נתנו לו את שלו” ובאוסקר יזכה משהו יותר “רציני”, כמו “בבל”, בעוד הם יצטרכו להסתפק בשחקן ושחקנית משנה (מרפי והאדסון). זו תחושת הבטן שלי.

    עוד תחושת בטן…אני מפחדת שלהוליווד אולי יימאס מכל ההופלה (הכל כך מוצדקת) סביב הלן מירן והם יעדיפו לתת את האוסקר לאחת משלהם, מריל סטריפ. אם זה יקרה אני כל כך, כל כך אכעס.

  5. עידן 16 ינואר 2007 ב - 12:30 קישור ישיר

    אני מאוכזב שהלן מירן זכתה בפרס השחקרנית למרות שזה היה צפוי, קייט וינסלט היתה ראוייה יותר לטעמיץ נא להזכירכם שגם יצפאן עשה חיקוי של אליזבת’ השנייה ויש לא מעט נשים שמתפרנסות מזה בעולם. אם המלכה היה סרט יותר טוב היתה אולי הצדקה. באשר לבבל, תיארתי לעצמי שיזכה אבל מהשתולים נהניתי כמו שלא נהניתי הרבה הרבה זמן ולפחות זכייתו של סקורסזה ניחמה אותי(אם לא ייתנו לו את האוסקר השנה זה מחדל ממדרגה ראשונה). באשר לדרימגירלז, ביונסה לא מקבלת הרבה פרגון לגבי הופעתה, את ההצגה גונבת ג’ניפר הדסון שהצליחה להפוך התמודדות כושלת באמריקן איידול לסיפור הצלחה מפתיע. באשר לאדי מרפי, אין חולק על כשרונו אבל האם בשם התקינות הפוליטית צריך בראד פיט לשלם מחיר על תפקידו המעניין והמרשים ביותר זה שנים? פורסט ויטאקר הוא שחקן ותיק שהופיע גם בלא מעט סרטים רעים וביים גם כמה סרטים רעים עוד יותר, אבל כנראה שהופעתו כאידי אמין מצדיקה את ההייפ, הסרט אני מאמין יוצא בארץ בסוף ינואר(לא להחשיב כמובן את הקרנת העיתונאים המתחייבת בעוד ימים ספורים קרוב לוודאי, צפיה נעימה לאורון ולעדן). באשר לסשה ברון כהן, צורה לנו ולאן שהגענו.

  6. אורון 16 ינואר 2007 ב - 13:10 קישור ישיר

    עידן, קודם כל אני בדרך כלל לא קוטל את דעותך (המלומדות יש לציין) אבל תעשה לי טובה!
    הלן מירן נתנה הופעה צורחת אוסקר, ואם לא יתנו לה אותה, אז זו בושה לא פחות גדולה מאשר אם סקורסזי לא ייקח (ואני כבר הימרתי שהוא מפסיד לאיניאריטו..)
    תודה על האיחולים, אבל את “המלך האחרון של סקוטלנד” אני אראה כמו אחד האדם ביום רביעי ה-24 לחודש בשעה 19:00 בסינמטק. אני מת על ההקרנות שם, ומרגיש צורך לנצל את המנוי שלי כראוי.
    אני מקווה שלא יריתי לעצמי ברגל עכשיו מבחינת כרטיסים, אבל מצד שני לא התכוונתי לעשות יחצנות לסינמטק אז זה מתקזז.
    ואל תדאג עידן, אני בכל זאת אתן לך סיבה לשנוא אותי –
    אני הולך היום ל”בובי”…

    רוה לאורון: אוי, מסכן. קשה לתאר כמה “בובי” הוא סרט אידיוטי.

  7. עדן 16 ינואר 2007 ב - 14:22 קישור ישיר

    נו, לפעמים חייבים גם להסכים עם עידן על משהו. ההופעה של הלן מירן ב”המלכה” באמת לא מדהימה כמו שעשו ממנה, אם היו שואלים אותי הייתי נותן את הפרס לשרה פולי על “הסוד שמעבר למילים”.

  8. ליהיא 16 ינואר 2007 ב - 16:49 קישור ישיר

    תרשו לי לחלוק על דעתכם…..בעיניי ההופעה של מירן היא נהדרת, ומגיע לה לזכות עבורה. הסרט אמנם יכול היה להיות יותר טוב, אבל אל תרשו לזה להשפיע על תפיסתכם את הופעתה היא. היא נכנסה לדמות המלכה באופן מפחיד כמעט, והצליחה לעשות אותה אנושית בצורה מפתיעה. מה עוד שהוליווד נוטה “לפצות” שחקנים על הפסדים קודמים (ההפסד לג’ניפר קונלי כשהיא היתה מועמדת ל”גוספורד פארק” המופתי, בו היא נתנה הופעה לא מהעולם הזה) וגם להעניק פרסים לשחקנים על גוף הקריירה שלהם, במיוחד אם היא היתה מגוונת וארוכה כמו של מירן,שתמיד היתה מאוד מוערכת. בנוסף, זה כמו לפני כמה שנים עם ג’יימי פוקס – היא נתנה שלוש הופעות מרהיבות ושונות אחת מהשניה באותה שנה, וזה גם בודאות משפיע על הבוחרים. מתוך השלוש, אין ספק ש”המלכה” היא ההופעה הכי פחות מרשימה, אבל מה לעשות ש”החשוד המיידי” ו”אליזבת” הם לטלוויזיה.

    אני בעדה לאורך כל הדרך. לקייט וינלסט עוד תהיינה הזדמנויות, וזהו גם לא תפקיד חייה כמו מירן.

    ואם כבר, אני הייתי נותנת מועמדות לשרלוט רמפלינג על HEADING SOUTH (שלא יצא בארץ אלא רק על DVD).

  9. אור 16 ינואר 2007 ב - 18:35 קישור ישיר

    אין ספק שהקטגוריה המרכזית השנה היא הבמאי. אבל יש לי בעיה, מצד אחד, כמעריץ אדוק של סקורס’, אם הוא לא זוכה שוב אחרי כל ההייפ אני ארצה לבכות מבושה. מצד שני – על “השתולים”!? אחרי כל הקלאסיקות הוא יקח אוסקר על המותחן הבינוני הזה?

  10. james newton howard 16 ינואר 2007 ב - 19:43 קישור ישיר

    התבלבלת, ליהיא. “החשוד העיקרי” זה עם מירן. “המיידי” זה של בריאן סינגר. אבל קשה לעקוב כשכל סרט שני מקבל תרגום לעברית עם אותם צירופי מילים.

  11. מיילו טינדל 16 ינואר 2007 ב - 19:48 קישור ישיר

    אני לא מבין את הקולוניאליזם התרבותי הזה, איך יכול להיות שמתוך חמישה סרטים שמועמדים לסרט הטוב ביותר בקטגוריית הסרט הזר (כן, כן, “דובר שפה זרה”) שניים מהסרטים הם הפקות אמריקאיות למהדרין ואחד מהם גם לקח את הפרס.
    אם החברים בגלובוס הזהב לא רוצים לתת פרסים לסרט לא אמריקאי אולי כדאי שישנו את הקטגוריה לסרט הטוב ביותר שלא מדבר אנגלית, לפחות ככה אלמודובר ידע שאיו לו סיכוי.

    רוה למיילו: אם לצטט את אחד מכתבי הקולנוע באמריקה (אני מניח שדיוויד פולנד, אבל לא זוכר בוודאות) הסיבה לכך היא “כי חברי גלובוס הזהב הם אידיוטים”. התקנון שלהם לא מאפשר לסרט שאנגלית אינו שפתו העיקרית להיות מועמד לפרס הראשי.

  12. ליהיא 16 ינואר 2007 ב - 20:04 קישור ישיר

    תודה, ג’יימס. אכן התבלבלתי. 🙂 למרות שכאן התרגום הוא בסדר – לפחות באחד מהם -Primary Suspect אכן מתרגם ל”החשוד העיקרי”. העיקר הוא שזו מיני סדרה משובחת ומוצלחת!

  13. ליאור 16 ינואר 2007 ב - 20:31 קישור ישיר

    קצת מדפרסת עונת הפרסים הזאת. האם “דרימגירלז” הוא באמת סרט מופתי? נראה לי שההייפ נרגע קצת עם הזמן. הביקורות על “בבל” מעורבות. “השתולים” הוא סרט טוב אבל אני לא חושב שמגיע לו אוסקר. סקורסזה היה צריך לזכות על “החבר’ה הטובים”, ואם הוא יזכה עכשיו, זה יהיה בעצם על הסרט ההוא. “המלכה”? לא יודע. חסר לי איזה סרט סוחף כזה, אולי זה לא טוב למתח, אבל לא בא לי שידור חוזר של שנה שעברה שבה סרטים טובים אבל לא מופתיים התחרו זה בזה. היה בלתי מלהיב בעליל.

    טוב, אולי קלינט יציל את המצב.

  14. מיילו טינדל 16 ינואר 2007 ב - 20:45 קישור ישיר

    טינדל לרווה: איך התקנון הזה מתיישב עם “בבל”? נראה לי שהרעיון של שפה עיקרית קצת חותר תחת מה ששני המקסיקנים ניסו לומר.

    רוה למיילו: ע”ע “אידיוטים”.

  15. לירון 16 ינואר 2007 ב - 22:05 קישור ישיר

    גם החוקים של האוסקר לא טובים יותר בקטע הזה. סרטים כמו “מחבואים” מפספסים בגלל חוקים מטומטמים.

    לגבי הלן מירן, אני בד”כ מאוד נגד קונצנזוסים מוחלטים כאלה (אין כזה דבר “ההופעה הכי טובה” ושלאף אחד לא תהיה דעה אחרת) אבל…

    היא נותנת את אחת ההופעות הטובות ביותר של שחקנית שאני זוכרת ב-15 שנים האחרונות. למרות כל הטעויות שנעשו בעבר (אני עדין מדחיקה את הזכייה של “התרסקות” בשנה שעברה), אם היא תפסיד את האוסקר, הם יפסידו את שמץ האמינות האחרון שנשאר להם.

    וזאת תהיה אחת הפעמים היחידות שהפייבוריטית שלי זוכה בפרס הזה.

    רוה ללירון: החוק שמנע מ”מחבואים” להתמודד בשנה שעברה תוקן השנה. הוא מוכר כעת כ”סעיף מחבואים”.

  16. ליאור 16 ינואר 2007 ב - 23:02 קישור ישיר

    אני רוצה להבין, יש איזו מלכה בריטית שהלן מירן לא גילמה השנה?

  17. אורון 17 ינואר 2007 ב - 0:52 קישור ישיר

    כרגע חזרתי מ”בובי” (לא ממש כרגע אבל בואו לא נהיה קטנוניים) ומה אני אגיד לך יאיר – אני לא יודע אם הייתי משתמש במילה “אידיוטי”, אבל זה בהחלט סרט מוזר משהו…פשוט אין לי מושג מה דעתי עליו (וזה לא קרה מעולם, או כמעט מעולם)
    הצבת פרצופים מוכרים כדמויות משניות, ריבוי עלילות עם התמקדות על מאחורי הקלעים של האירוע , ואפילו שניים-שלושה דיאלוגים חופפים – האם אסטבז עושה מחווה לאלטמן נשמתו עדן? רוצה שישוו אותו אליו??
    האיש נשאר חידה בעיניי, לפחות כבמאי.
    אבל אני ממש לא מסכן, והסיבה היחידה שהזכרתי את זה היא כדי שלעידן יהיה על מה לקטר. למרות שהוא מסתדר די טוב גם בלעדיי, אז אני מפסיק מעתה.

    נ.ב.
    תודה על שחלקת עם הגולשים שלא צפו (אהההמ..) את הנאום של סאשה!!!

  18. עידן 17 ינואר 2007 ב - 11:11 קישור ישיר

    דרך אגב, אורון, עבור איזה עיתון או אתר אתה כותב, הייתי רוצה לקרוא. באמת, בלי ציניות.

  19. remotb 17 ינואר 2007 ב - 13:11 קישור ישיר

    Liron and Yair:
    What about “Cache”? what happened to it? Which law was that?
    Please explain for the dumb asses like me…
    🙂

  20. אורון 17 ינואר 2007 ב - 13:53 קישור ישיר

    עידן, באמת ובלי ציניות אני לא מתכוון לעשות פרסומת לעצמי באתר של מישהו אחר (רק אם היא סמויה).
    ועם הלינק שלי לא מספיק ברור לך, הרי שדעתי עלייך כאדם אינטליגנט (אך מעט משועמם) התעמעמה במקצת… טוב נו, לא יכולתי בלי ציניות.
    אתה מוזמן לקרוא ואפילו להגיב/לקטול אותי – אבל אתה לא תהנה מזה, מהסיבה הפשוטה שאני לא יכול לענות לך בחזרה!
    לשיקולך.

  21. הפינגווין 17 ינואר 2007 ב - 14:41 קישור ישיר

    remotb

    עד לאחרונה, אסרה האקדמיה לשלוח סרט לקטגורית הסרט בשפה זרה שהשפה הראשית בו אינה שפה רשמית של המדינה השולחת, או שעלילתו אינה קשורה לאותה מדינה. מסיבה זו, נפסל “מחבואים” דובר הצרפתית (+ שחקנים צרפתיים + מתרחש בצרפת) מלייצג את אוסטריה. החל מהשנה, שונה החוק וניתן לשלוח סרט בכל שפה שאינה אנגלית, ללא קשר למיקום העלילה. הדוגמא הבולטת לכך היא “מים” הקנדי שמתרחש בכלל בהודו ודובר הינדי.

  22. remotb 17 ינואר 2007 ב - 15:19 קישור ישיר

    תודה לפינגוין.
    עכשיו אני יכול להצטרף לאמירתו של רוה לגבי האקדמיה.
    אידיוטים.

    ומה לגבי “אפוקליפטו”? “הפסיון של ישו”? או שמדובר היה רק בשפות “חיות”?

  23. הפינגווין 17 ינואר 2007 ב - 15:39 קישור ישיר

    אפוקליפטו והפסיון של ישו הם סרטים אמריקאיים ולכן, פסולים מהשתתפות בקטגוריה שפתוחה רק למדינות זרות. דבילי, אני יודע.

  24. remotb 17 ינואר 2007 ב - 17:33 קישור ישיר

    סרקזם משעשע, אמנם, אך לא במקום.
    הסרטים הנ”ל, למרות היותם אמריקאיים, אינם דוברים את “השפה האמריקאית”(סוג של אנגלית משובשת).
    השאלה שלי היתה, בעצם, האם סרטים לקטגוריה הראשית נבחרו ע”פ מוצא ההפקה וברטים “זרים” נבחרו לפי השפה?

    רוה לרמוטב: אתה שואל על הגלובוסים או על האוסקרים? באוסקרים החוק פשוט לסרטים באורך מלא: כל סרט שבכורתו היתה קולנועית והוצג מסחרית בלוס אנג’לס למשך שבוע לפחות עד 31 בדצמבר רשאי להתמודד על כל קטגוריה באוסקר. כך שבאופן תיאורטי “לחזור” של אלמודובר יכול לקבל מועמדות על הסרט, הבמאי, התסריט והשחקנית, בדיוק כמו כל סרט אמריקאי אחר. כדי להיכלל בקטגוריית הסרט הזר צריך שהסרט יישלח כנציג רשמי על ידי המדינה בה הופק, והוקרן מסחרית במדינה ממנה הוא בא לפחות שבוע עד סוף ספטמבר, וזאת בלי קשר לכך אם הוא הוצג בבתי הקולנוע באמריקה או אם בכלל יש לו מפיץ. (ואכן, בשנה בה ספרד דפקה לאלמודובר ברז ולא שלחה את “דבר אליה” כנציגה אלא את “ימי שני בשמש”, האקדמיה פיצתה אותו והעניק לו אוסקר על התסריט).
    בגלובוסים זה פשוט יותר ודבילי יותר: לפרסי הסרטים הטובים ביותר יתקבלו סרטים דוברי אנגלית (וצדק מי שטען כאן קודם ש”בבל” מותח את הסעיף הזה ומציג את איוולותו). וסרטים בשפה זרה – קרי, שאינם באנגלית – יוכלו להיכלל רק בקטגוריית הסרט הזר. חוק אידיוטי, כאמור. ועוד דבר: חברי הגלובוסים לא צריכים מועמדות מטעם המדינה המפיקה, הם בוחרים על פי ראות עיניהם לפי הסרטים שהוקרנו מסחרית באמריקה באותה שנה, בלי קשר למי הנציג הרשמי לאוסקרים מאותה מדינה.
    במילים אחרות: אם “אביבה אהובתי”, “אדמה משוגעת” ו”הבועה” ייצאו במהלך 2007 להקרנות מסחריות באמריקה הם יוכלו, באופן תיאורטי, להיות מועמדים לפרס הסרט הזר בגלובוסים, או לכל פרס אוסקר כלשהו בתחרות של 2008, חוץ מקטגוריית הסרט הזר. אבל בשביל זה צריך מפיץ פוּשר, והצלחה קופתית אמריקאית.

  25. remotb 17 ינואר 2007 ב - 17:34 קישור ישיר

    תיקון לתגובה הקודמת:
    ברטים = סרטים, כמובן.
    (לעזאזל המקלדות הזולות!!!)

  26. remotb 18 ינואר 2007 ב - 10:35 קישור ישיר

    יאיר, תודתי נתונה לך. הארת את עיני.

    שתזכה לבריאות ובנים זכרים. וגם שאינם זכרים…


השאירו תגובה