16 ינואר 2007 | 22:19 ~ 12 תגובות | תגובות פייסבוק

גלובוסונים

הבשורות הטובות: זו כנראה באמת סתם שפעת מהסוג הברוטלי ולא דלקת ריאות, כפי שנחשד היום אחרי הצהריים. הרופא הורה לי לשתות הרבה ולהימנע מהתגובות של עידן וילנצ’יק, שנראה שמעלות לי את החום. שמרו מרחק לא להידבק, השתעלתי על הפוסט הזה.

עוד גלובוס מאחורינו. הפרסים? חוץ מהגלובוס לסשה ברון-כהן, שמסתמן כרגע כשיאה של קדחת “בוראט” באמריקה (ובכך יסתיים קטיף פרסיו לעונה זו), הם היו, כצפוי, סתמיים. אבל משדר הגלובוסים הוא מופת של חוסר משמעת. מבחינה טלוויזיונית זה די מרענן. ככה נראים כוכבי הוליווד כשאין להם את קלגסי משדר האוסקר מעל לראש. חוץ מג’ניפר האדסון, קירה סדג’וויק ופורסט וויטאקר, שבאמת התרגשו מהזכייה, המשתתפים היו כמעט אדישים למאורע. וכמעט כל נאום זכייה מוטט את האולם מצחוק. ובכל פעם שמישהו התייחס לאיגוד העיתונאים הזרים באופן רציני – נשיא האיגוד, רנה זלווגר, וורן בייטי – נשמעו צחקוקים מהקהל.
הנה רגעים מהטקס של אתמול שיכולים לקרות רק בגלובוס

1. ג’סטין טימברלייק רואה שפרינס לא מגיע לקבל את הפרס על השיר ומקבל אותו בשמו, כשהוא מתכופף לגובהו המיניאטורי של הזמר. (פרינס, למדנו בהמשך, היה תקוע בפקק והגיע לאולם רק מאוחר יותר).

2. אווה לונגוריה (אני יורה מהזיכרון, מישהו יכול לאשש?) מתמהמהת בהקראת שם הזוכה בפרס שחקן המשנה בטלוויזיה ועושה פאוזה אחרי השם הפרטי “ג’רמי”. מישהו בשולחנו של ג’רמי פיבן כנראה קם בצהלה. ואז מגיע שם המשפחה “איירונס”. ג’רמי איירונס, שיושב בדיוק מאחורי פיבן, קם לקבל את הפרס ועוצר ליד השולחן ומושיט ללחוץ יד לאיש שקם לפניו, אבל הוא מחווה לעבר פיבן ומבהיר “זה לא אני זה הוא”.

3. ואז הנאום של איירונס: “אני גר באירלנד, אז אני שוכח את כולכם. ואז אני מגיע ואני נזכר בכם אבל שוכח את השמות. בכניסה פגשתי מישהו אמרתי לו שלום, אני ג’רמי והוא ענה לי I’m Ed. עניתי, שלום אד. והוא אמר ‘לא אד’, I’m Ed. עד שהבנתי שקוראים לו Ahmed (אחמד).” על המיני סדרה עליה זכה, “אליזבת I”: “באנגליה די התעלמו ממנה” ועל הבמאי, טום הופר: “הוא לא הפריע לנו”.

4. הנאום של יו לורי:
“I’m speechless. I mean it, I’m literally without a speech”
ואז: “אני רוצה להודות לצוות המצוין שלנו. אני יודע שכל מי שעלה לכאן טוען שיש לו צוות מצוין, אבל אתם יודעים שזה בלתי אפשרי מבחינה הגיונית. מישהו חייב להיות תקוע עם הצוות שמלא גנבים ושיכורים. אבל זה לא אני, כי לי יש באמת צוות מצוין”.

5. צ’רלי שין עושה פדיחות לאחיו הבכור, אמיליו אסטבז. הוא מציג תקציר של “בובי”, הסרט שביים אחיו, וטוען שהסרט מתרחש במשך יום אחד, 6 ביוני 1968. הסרט למעשה מתרחש ב-4 ביוני, היום שבו סנטור בובי קנדי נורה, ולא ב-6 ביוני, היום שבו הוא מת בבית החולים.

6. מריל סטריפ: “תודה לטום רותמן שחותם על הצ’קים, ולרופרט שחותם על הצ’קים שלו”. רותמן, נשיא אולפני פוקס שיושב ליד רופרט מרדוק, בעל הבית, מהנהן בהכנעה.
ואז מילות הסיכום שלה: “הסיבה שראיתם את ‘השטן לובשת פראדה’ היא כי הסרט הציג בבתי הקולנוע בכל רחבי אמריקה. אבל אם אתם לא יכולים לראות בבית הקולנוע שלכם את ‘ילדים קטנים’, ‘המבוך של פאן’, ‘לחזור’, ‘רשימות על סקנדל’, כל הסרטים הנפלאים שראיתי באחרונה, גשו למנהל הקולנוע שלכם ותשאלו אותו למה. אתם לא תאמינו מה אפשר להשיג אם רק מבקשים בשקט, בנימוס ובסמכותיות”. היא מורידה את משקפי הקריאה וחותמת כמירנדה אמנדה פריסטלי: That is all.

7. ביל ניי: “חשבתי פעם שפרסים הם מזיקים ומפלגים עד שקיבלתי אחד. ועכשיו הם נראים לי רבי משמעות ואמיתיים”.

8. טום הנקס מדבר על אשכיו של וורן בייטי.

9. המושל ארנולד שוורצנגר מדדה על קביים. הבמאי אלחנדרו גונזלס איניאריטו, שקיבל מידיו את פרס הסרט הטוב, אומר “אדוני המושל, הניירות שלי בתוקף”.

10. זה…

אולי נאום הזכייה הגדול בכל הזמנים. שימו לב לתגובות בקהל, בייחוד לאלה של ג’ק ניקולסון (שכמעט איבד טחול מרוב צחוק) ושל פורסט וויטאקר (שנראה די המום מהשפה).

ולבסוף, חידת טריוויה חביבה, פשוטה להפליא לסינפילים ומגגלים מקצועיים, חסרת חשיבות לשונאי טריוויה: מרטין סקורסזי הודה לעורכת שלו תלמה סקונמייקר והודה לחברי איגוד העיתונאים הזרים על שתרמו כסף לשימור ושיחזור הסרט “נעליים אדומות” של מייקל פאוול ואמריק פרסבורגר. פורסט וויטאקר הודה לבמאי הסרט “המלך האחרון של סקוטלנד”, קווין מקדונלד. מה הקשר בין סקונמייקר, מקדונלד, פרסבורגר ופאוול?

נושאים: אוסקר 2006

12 תגובות ל - “גלובוסונים”

  1. גיא אורבניאק 16 ינואר 2007 ב - 22:34 קישור ישיר

    חבל שפיבן לא זכה
    הוא שחקן מבריק בסדרה הכי מבריקה בטלויזיה כרגע

  2. פלאפי 16 ינואר 2007 ב - 23:08 קישור ישיר

    אני לא מחשיב את עצמי לסינפיל, ועלי להודות שמעולם לא שמעתי על מישהו מנשואי החידה שלך, אבל גיגול, ימדוב ואימזון (כן, זה לא באמת פועל) קלים גילו לי שסקונמייקר היתה אשתו של פאוול, בעוד מקדונלד הוא נכדו של פרסבורגר.

    זה זה, או שפספסתי משהו יותר עמוק?

    רוה לפלאפי: לא, זהו. כולם משפחה אחת גדולה.

  3. james newton howard 16 ינואר 2007 ב - 23:20 קישור ישיר

    סשה הזה גדול… מחכה בקוצר רוח לנאום שלו באוסקר.

    אגב, שכחת ברשימה את האיום של דסטין הופמן ב”בטלנים מאישתר 2″.

    רוה לג’יימס: לא נראה לי שיהיה לו נאום באוסקר. מקסימום ייתנו לו להגיש פרס לסרט אנימציה כדי שיוכל לעשות קצת שטויות על הבמה.

  4. הפינגווין 16 ינואר 2007 ב - 23:37 קישור ישיר

    דבר אחד שאני חייב לומר לזכות גלובוס הזהב: נאומי הזכיה. בעוד באוסקר, יש לזוכה פחות מדקה להודות לכל העולם (ולכל האולם), בגלובוס הזהב, לוקחים את הזמן ויכולים להסתכל לחבר’ה מהתעשיה בעיניים ולהריץ איתם דחקות.
    אגב, בנסיונותי ליצור הימור סופי לפני הכרזת המועמדים לאוסקר, הבנתי ששם מאוד גדול עומד למצוא עצמו מחוץ לרשימת המועמדים לשחקן המשנה. המובילים ברשימה כרגע הם: ג’ק ניקולסון, מארק וולברג, בראד פיט, אדי מרפי, אלן ארקין, בן אפלק ודג’ימון הונסו. גם אם הונסו לא נחשב שם גדול, איך שלא נחלק את זה, לפחות שניים מהם לא יהיו מועמדים.

  5. הפינגווין 17 ינואר 2007 ב - 0:18 קישור ישיר

    שכחתי לציין גם את מייקל שין (המלכה). לא שם גדול, אבל בהחלט עשוי להעיף אחד כזה מהרשימה.

  6. Kobi 17 ינואר 2007 ב - 2:55 קישור ישיר

    G-d help us all, but unfortunately it look like Scorsese is going to win an Oscar this year for that awful piece of shit movie he stole from Hong Kong (Minus the talent).

    Baron-Cohen’s win, is no big surprise, because if there is something that unifies Foreign and American film people, it’s commercial success. Unlike his TV clips that can be found on UTube, which are truly inspiring satire (through the Jew down the well, being the best), the movie was actually boring. Not offending, not aggressive or insulting just boring. Not funny. Sorry. Let the record state, that Borat the movie is not satire, but rather a mockumentory, which are not one of the same.

    Of course, most people wouldn’t know the difference, and truly don’t care. Why split hair when commercial success is on the line? I say, better Baron-Cohen then Scorsese. At least he knows how to course in Hebrew, that’s got to count for something, doesn’t it?

  7. Dandan 17 ינואר 2007 ב - 7:15 קישור ישיר

    Meryl Streep’s character is Miranda Priestly, not Amanda Pristly

    רוה לדנדן: וואלה. תודה.

  8. עידן 17 ינואר 2007 ב - 11:43 קישור ישיר

    יאיר, תרגיש טוב, אני אשתדל לא לעצבן עד שתשוב לאיתנך.

  9. ניקנור 17 ינואר 2007 ב - 18:09 קישור ישיר

    בסיום נאום הגלובוסונים של סשה הוא זורק רשימת תודות ובין היתר מודה לארוסה שלו. בערוץ E טרחו לתרגם את זה “מייק ביונסה”. כאילו שלביונסה יש זמן לטקסים כאלה.

    רוה לניקנור: אוי, מביך. אם כי ביונסה היתה שם. היא הרי היתה מועמדת על משחק ועל השיר.

  10. יוני 20 ינואר 2007 ב - 22:25 קישור ישיר

    אני היחיד שמופתע שתזיזו ת’רגליים לא זכה.
    ואני לא מאמין שDreamgirls ניצח את Little Mis Sunshine

  11. סטיבי 20 ינואר 2007 ב - 23:18 קישור ישיר

    מייק ביונסה!
    טעויות תרגום זה מביך ואף עצוב לפעמים, אבל זה ממש הצחיק אותי. יש עוד? 🙂

    רוה לסטיבי: לא יודע מי תרגם לעברית את הגלובוסים אבל התוצאה היתה מפתיעה. מצד אחד מי שתרגם קלע בול בכמה שמות לא פשוטים, מכאן שיש לו בקיאות מסוימת, ומאידך הוא פספס בדברים כמעט טריוויאליים. למשל: בנאום של סב”כ הוא תיעתק נכון את שמה של איילה פישר, הארוסה של סב”כ, אבל לא הבין את הצירוף “הארוסה שלי”. הוא תרגם נכון את שמו של דניארל באטסק, מנכ”ל מיראמקס הנוכחי, אבל כשאלחנדרו גונזלס איניאריאטו דיבר על המשפחה הסינמטוגרפית שלו הוא תירגם את זה ל”משפחת צלמי הקולנוע שלי”. וכו’ וכו’ וכו’

  12. יניב אידלשטיין 21 ינואר 2007 ב - 0:30 קישור ישיר

    סטיבי – את בטח כבר מכירה, לא?
    http://www.fisheye.co.il/story.php3?id=234


השאירו תגובה