20 פברואר 2007 | 15:06 ~ 37 תגובות | תגובות פייסבוק

מכתב שחרור

במלאת שבוע לאישפוז שוחררה היום בצהריים קטנטונת שלי מבית החולים וכעת היא בבית. וגם אני. תודה לכל מי שאיחל בריאות ושהמשיך לעקוב אחר הבלוג גם כשהוא עודכן בשלט רחוק. אני מקווה שזה הפוסט האחרון שעושה שימוש בכותרת מעולם הרפואה.

אני מרפרף על פני אתרי האינטרנט השונים והטוקבקים שלכם, ומנסה להשלים את מה שהחמצתי בימים האחרונים.

1. אני לא חושב שזה רעיון רע לעשות רימייק אמריקאי ל”מחבואים” של מיכאל האנקה, אבל זה רעיון איום שרון הווארד יהיה מעורב בו.

2. במדור הקדם-אוסקרי שלי שייצא לאור מחר, ושנכתב מספת ההורים בבית החולים לילדים ביום רביעי שעבר, כתבתי שאולי ייקחו האוסקרים האמריקאיים דוגמה מהאופירים הישראלים ויכריזו על תיקו בפרס הסרט. אולי זה לא רעיון כזה מופרך: גילדת העורכים חילקה בסוף השבוע את פרסיה והתוצאה היתה תיקו בין “בבל” ו”השתולים”.

3. “בופור” כבר נמכר להפצה לתאילנד ודילים נמצאים לפני סגירה להפצה באנגליה וצרפת.

4. שמוליק דובדבני על “בופור”.

5. הטוקבקיסט הבלתי נסבל גלעד, החותם באחרונה תחת השם “חתום למחיקה”, בדרך כלל מצליח להוכיח חוסר הבנה בקריאה ויכולת ניסוח ירודה, אבל לראשונה מאז שהוא נבט באתר הזה אני חייב להגיד שאני מסכים איתו לגבי המחווה מעוררת אי הנחת של הבאת ההורים השכולים לפרמיירה בברלין. כתבתי על כך השבוע לגיליון “7 לילות” הקרוב.

נושאים: כללי

37 תגובות ל - “מכתב שחרור”

  1. james newton howard 20 פברואר 2007 ב - 15:12 קישור ישיר

    זה רק אני, או שבריאן גרייזר דומה באופן מחשיד לג’ון טורטורו?

  2. אלירן 20 פברואר 2007 ב - 15:41 קישור ישיר

    רק לוודא שלא פיספסת… גונבה שמועה לאוזני על שני אתרים שמקשרים לסרטים באורך מלא אונליין.
    http://www.alluc.org
    http://www.peekvid.com

  3. רוני 20 פברואר 2007 ב - 16:54 קישור ישיר

    הי יאיר:

    קצת חצוף ומתנשא מצדך לבקר את התנסחות הטוקבקיסטים. בתור דיסלקטי, זה אף מעליב אישית.

    שלך רוני.

    רוה לרוני: לא ביקרתי את התנסחות הטוקבקיסטים, אלא את התנסחות הטוקבקיסט הספציפי שצוין לעיל, שמנהל כאן מערכה עיקשת נגדי תוך שימוש בשפה ירודה ופרטים שגויים והסתתרות מאחורי שם בדוי, למרות שהובהר בעבר שהוא מקורב לבעלי אינטרסים מעולם ההפצה.

  4. יוני 20 פברואר 2007 ב - 17:23 קישור ישיר

    למה זה רעיון רע שרון הווארד יהיה מעורב בו??
    אמנם ראיתי רק סרט אחד של רון הווארד “נפלאות התבונה” אבל הוא היה סרט טוב?

  5. סטיבי 20 פברואר 2007 ב - 17:40 קישור ישיר

    אולי הוא ימצא עומק קולנועי חדש עם הפיכתו לסב.

  6. גיא אורבניאק 20 פברואר 2007 ב - 19:19 קישור ישיר

    טום אוניל ,הנביא של זכיית “התרסקות” אשתקד,טוען שכל חברי האקדמיה שהוא דיבר איתם התרעמו על הטענה ש”השתולים” ו”סאנשיין” מובילים את המירוץ ושהם הצביעו בכלל ל”בבל”.
    אופס…
    האם זהו עוד פיאסקו בהתהוות??
    ודרך אגב, הזכיה המשותפת של בבל והשתולים בפרס ה”אדי” מסמלת יותר מכל את השנה הצמודה הזאת.
    רק חבל שסאנשיין לא זכה בקטגוריה הקומית,
    זה היה יכול להיות משעשע ביותר.

  7. ליאור 20 פברואר 2007 ב - 19:28 קישור ישיר

    יוני, גם לי אין כלום נגד רון הווארד. לדעתי הוא אחד הבמאים המסחריים הטובים היום בהוליווד, מסתדר בכל ז’אנר. שוכחים שבעבר, בשיטת האולפנים, כמעט כל הבמאים היו כאלה. אנשי מקצוע להשכיר.

  8. עופר ליברגל 20 פברואר 2007 ב - 19:56 קישור ישיר

    עבר כל הבמאים היו אנשי מקצוע להשכיר. רק שהיצ’קוק, וילדר, פורד, ויילר, לוביטש, קפרה, הוקס, וידור, סירק, (רשימה חלקית) הצילחו לבטא את עצמם בצורה יחודית גם כשהיו במאים להשכיר בשיטה של פעם.
    היחוד בסרטים של הווארד שהם נראים כאילו הם הולכים אחד לאחד לפי הספר. לעיתים זה עובד, במקרים אחרים זה באנלי להחריד. לתת לו לביים יצירה אנטי-קונבציונלית מורכבת כמו “מחבואים” רעיון איום. לא חסרים רבי מחר שהוא יכול לביים.

  9. james newton howard 20 פברואר 2007 ב - 20:21 קישור ישיר

    מסכים עם עופר לחלוטין (למעט זה שהייתי מאיית את “רבי מכר” עם כ’…)
    רון הווארד במאי מצויין כשהוא בבית הקולנועי שלו, כלומר כשהוא מביים דרמות סנטימנטליות כל-אמריקאיות עם נגיעות קומיות. ברגע שהוא מנסה דברים אחרים (“דה-וינצ’י”, “הנעדרת”, “הגרינץ'”) הוא מאבד את עצמו. לעומת זאת, הקולנוע של מיכאל האנקה הוא הדבר הכי רחוק שאפשר מזה של הווארד. הוא קיצוני, מטריד, אלים, עוכר שלווה ובלתי מפוענח. לתת להווארד לעשות לו רימייק זה עיקור מוחלט של היצירה וטעות חמורה.

  10. אור 20 פברואר 2007 ב - 20:36 קישור ישיר

    מישהו יכול להגיד משהו על הדיסק ראיונות עם סלבוי ז’יזאק THE PERVERT’S GUIDE TO CINEMA שצץ באוזן השלישית לפתע? שווה משהו?

  11. אורון 20 פברואר 2007 ב - 20:52 קישור ישיר

    הייתי מעוניין להתייחס לפסטיבל רון האוורד שמתחולל פה.
    יוני לא סתם הוסיף סימן שאלה בסוף המשפט השני שלו (תגובה מספר 4). אפילו הוא לא האמין לעצמו כשטען ש”נפלאות התבונה” היה סרט טוב! וכמו שלימד אותנו V (ההוא מ”ונדטה”) – אין צירופי מקרים!
    גם סטיבי, ניסתה לכתוב משהו חיובי על הבמאי, אבל לא הצליחה לשלב את את המילים “רון האוורד” ו”עומק קולנועי”, באותו משפט! (תגובה #5). וחזרנו ל-V.

    בקיצור, לדעתי לא כדי לתת להאוורד לביים רימייק ל”מחבואים”, משתי סיבות:
    1. אני לא אוהב אותו כבמאי, וזו דעתי האישית, כמובן.
    2. “מחבואים”, זה סרט די מחורבן… אני יודע שאני שוחה כאן נגד הזרם, אבל אני חושב שמדובר בסרט מפוהק ומשעמם, שלא הולך עם הקונספטואליות שלו עד הסוף.
    ובקולנוע, לא זכורים לי מקרים בהם משני מינוסים יוצא פלוס…

  12. ליאור 20 פברואר 2007 ב - 21:19 קישור ישיר

    אורון, אני דווקא הצלחתי לכתוב פסקה שכללה את המילים “רון הווארד” ו”במאי טוב”. מה זה אומר על תאוריית ה-v שלך?

    ומה כולם קופצים? רימייקים אמריקאים לסרטים זרים כמעט תמיד מעקרים אותם מהייחוד האירופי/אסייתי שהיה להם. זה לא אומר שהסרט יהיה גרוע. הוא פשוט יהיה שונה.

  13. סטיבי 20 פברואר 2007 ב - 21:25 קישור ישיר

    ואני לא התכוונתי לכתוב משהו חיובי עליו. דווקא להיפך.

  14. א"ש 20 פברואר 2007 ב - 22:20 קישור ישיר

    לאור –
    THE PERVERT’S GUIDE TO CINEMA הוא מין דוקומנטרי אסוציאטיבי. רואים את ז’יזאק מדבר על אספקטים פסיכולוגיים שונים מתוך סצנות וסרטים מפורסמים מההיסטוריה (יש הרבה היצ’קוק) ללא סדר מסוים אלא רק זרימה אסוציאטיבית מרעיון לרעיון ומסרט לסרט.
    הוא מעלה כמה רעיונות מבריקים וזויות ראייה מקוריות להסתכלות על סרטים מהפן הפסיכולוגי שלהם.

    זה לא דיסק ראיונות (אלא אם כן יש דיסק נוסף שאני לא יודע עליו) אלא יותר “מופע של איש אחד” כאשר לפעמים ז’יזאק נכנס פיזית לתוך הסצנות שהוא מדבר עליהן.
    מאוד מומלץ!

  15. איתן 20 פברואר 2007 ב - 22:59 קישור ישיר

    כמה הערות לסדר :

    1. “חיים של אחרים”- סרט שאכן מבויים ומשוחק לעילא, אבל משהו בסרט הרגיש לי מתוכנן מדי, נוסחתי מדי. רגשית, הסרט כמעט ולא עבד עלי.

    2. “מחבואים” בעיניי היה אחד הסרטים היותר טובים שראיתי בשנה שעברה, ורימייק אמריקאי שלו הוא רעיון גרוע. ואם כבר, דווקא רון האוורד ? אני כבר הייתי מציע את קרוננברג. ב “הסטוריה של אלימות” הוא היה במאי להשכרה (דבר שהרתיע אותי בהתחלה), אבל הסרט יצא משובח.

    3. “בופור”- אני לא רוצה להיכנס למחול השדים שמתחולל פה (ובמקומות אחרים) סביב הסרט הזה, אלא רק לומר שאני מלא תמיהה על כמות הארס האדירה שנשפכת בכיוון של הסרט המשובח הזה. “אדמה משוגעת” נגע בעצב חשוף וכואב ולא נחשף לכמות כזו של שנאה והכפשות. מה יש בסרט הזה שמוציא כל כך הרבה רוע מאנשים ?

    אלה היו שתי הערות לסדר, והערה אחת לסידר (התחכמות שכזאת…)

  16. מיקי לוי 20 פברואר 2007 ב - 23:04 קישור ישיר

    ומה אתם אומרים על הרימייק של הנקה לעצמו? Funny Games שלו, עם נעמי ווטס וטים רות’, כבר בשלבי הפקה. האם זה לא יותר מופרך מהרימייק ל”מחבואים” (רעיון מ-מ-ש מופרך אם שואלים אותי ואני מאוד אהבתי את המקור)??

    מעניין אם ההקשר הפוליטי-חברתי של “מחבואים” יקהה בבימוי האמריקאי (ואיך בכלל יקשרו סרט כזה לארה”ב) ואם הפסיכופטיות של הגרסה המקורית של “משחקי שעשוע” ילך לאיבוד בגרסה החדשה.

  17. גיא אורבניאק 21 פברואר 2007 ב - 1:47 קישור ישיר

    מחבואים ומשחקי שעשוע הם שני סרטים גאוניים
    (משחקי שעשוע קצת יותר גאוני ,נדמה לי)וגרסא אמריקנית זה רעיון מזוויע במחשבה ראשונה אבל במחשבה שניה אם הנקה מביים את הרימייק בעצמו אז למה שזה ייצא גרוע??
    זכור לי המקרה של ג’ורג’ סלוייצר שהחריב במו ידיו את יצירת המופת שלו “spoorloos” כשביים ב1993 את הרימייק האמריקני “the vanishing”, אבל במקרה של הנקה אני בטוח שזה לא יהיה אותו דבר מכיוון שהנקה הוא פסיכופאת אמיתי ופסיכופאת אי אפשר לאלף. בקיצור סביר להניח שמשחקי שעשוע האמריקני יהיה פסיכופאתי באותה מידה כמו האוסטרי.

  18. חתום למחיקה 21 פברואר 2007 ב - 1:56 קישור ישיר

    מזל”ט על השיבה לשגרה והיציאה מהמקום המחורבן והמיותר הקרוי “בית חולים”.

    1.שמחתי לקרוא שבזו הפעם אתה קצת מסכים עם דעתי אם כי נותרתי מוטרד בשאלה האם זה קרה למרות הניסוח.

    2. יש לי תחושה שאם היית מצליח להשתחרר קצת מן הפארנויה שלפיה אני מנהל נגדך “מלחמה עיקשת” רק בגלל שאני “מקורב לבעלי אינטרסים בעולם ההפצה”, היית מצליח למצוא עוד כמה פעמים שבהם הסכמת עם דעתי.

    3.כן. אפשר לומר שאני אכן “מקורב לבעלי אינטרסים בעולם ההפצה”, זה פוסל מראש את דעתי?

    4. מה הבעיה עם כאלה שהם “בעלי אינטרסים בעולם ההפצה”, הבלוג שלך מוכר משהו שהם מתחרים בו?

    5. ה”מלחמה” שלי היא לא נגדך אלא כנגד תפיסת העולם שאתה מייצג.

    6. אי אפשר לסיים בלי עקיצה לענייני ניסוח.
    “..”..שמנהל כאן מערכה עיקשת נגדי תוך שימוש בשפה ירודה ופרטים שגויים והסתתרות מאחורי שם בדוי, למרות שהובהר בעבר שהוא מקורב לבעלי אינטרסים מעולם ההפצה?”
    ה”למרות” במשפט שלעיל, למה הוא מתייחס?

    רוה לגלעד: כן, למרות הניסוח. אתה כותב איום ונורא. וה”למרות” מסעיף 6 שלך קשור לכך שאני מוצא את זה שפל שלמרות שאתה מייצג כאן אג’נדה של בעלי אינטרס שאיתם היית בקשר בעבר או בהווה, אתה עדיין שומר על אנונימיות. אני כותב כאן בשמי והמייל שלי ידוע לכל, אי אפשר לקיים דיון משמעותי, מעבר לעניינים של טעם, מול מישהו המסתתר מאחורי חלקי אמיתות ושמות בדויים משתנים.

  19. דן ברזל 21 פברואר 2007 ב - 1:58 קישור ישיר

    הכל תלוי בשאלה האם האנקה דרש (וקיבל) את זכות הפיינל קאט על הגרסה האמריקאית של “משחקי שעשוע”. הניחוש שלי אומר שלא.

  20. rubh 21 פברואר 2007 ב - 7:54 קישור ישיר

    נקודה למחשבה:
    בסרט ‘מדורת השבט’ של יוסי סידר. יש את קלישאת המכונית הלא נוסעת (ראו כנפיים שבורות, מיס שנשיין הקטנה’)’במדורת השבט’ המכונית תקועה מתחת לבית ושלוש הבנות לא מצליחות להזיז אותה (הם פשוט יודעות שהמכונית לא עובדת). ואז כשמגיע גבר למשפחה (איבגי) הוא בסך הכל מבין שיש בעיה במצבר ואז מתניע והכונית נוסעת. האם סידר רוצה לומר שבלי גבר המשפחה לא יכולה “לנסוע” ובכלל זה לא סימליות שובניסטית, הרי היתה בעיה רק במצבר.
    אגב בטריילר של הבופור נאמר אם יש גן עדן כך הוא נראה: ואז רואים גברים ערומים במיים. האם גברים ערומים משתכשכים במים זה גן עדן של סידר?

  21. חתום למחיקה 2 21 פברואר 2007 ב - 7:56 קישור ישיר

    לא עידכנו אותך? להיות מקורב לעולם ההפצה היא מחלה נפשית המוגדרת בDSM -IV.
    אבל נראה שהחתום המקורי, השתחרר מעט מהמחלה הנוראית הזו, עובדה, הוא מבקר סרט של התעשייה בה הוא עובד. מזל שלא כולנו שבויים באשלייה הקפיטליסטית.
    והערה דיסלקטית קלה:
    בתור אחד שכזה, בעולם השגיא נאור בו אנו חיים, חס וחלילה לצחוק על טוקבקסיטים באינטרנט בעלי טעויות כתיב או בעיות התנסחות, זה מותר רק למרצים באוניברסיטת תל אביב לעשות. אבל מי שיודע שהוא בעל חסך בכישורים מסוימים, אם הוא רוצה שייקחו אותו ברצינות, שיבדוק את עצמו וישיקע במה שהוא עושה יותר ממה שכל אחד עושה, ולא לפנף באיבחון דידקטי שמקנה הארכת זמן באוניברסיטה, זה חכמה קטנה מאד.

  22. הפינגווין 21 פברואר 2007 ב - 12:08 קישור ישיר

    rubh
    התשובה לשתי התהיות היא כנראה כן. אם המכונית מייצגת את המשפחה הלא מתפקדת, כניסתו של גבר המשלים את התמונה, מחזירה אותה למסלול הנכון. באותה המידה, זו יכולה להיות אישה שמסדרת את המכונית לאב חד הורי. קלישאה, אבל לפניך.
    מראה החיילים הרוחצים בטבע ללא מדים ונשק הוא פסטורלי ומנוגד לחלוטין לתמונות מלחמה. מהבחינה הזו, אם יש גן עדן (ויש רק גברים על הסט), מדובר בדימוי מאוד הגיוני שלו.

  23. אורון 21 פברואר 2007 ב - 12:12 קישור ישיר

    בנושא רון האוורד משחק מחבואים, אני אמשיך מהיכן שהפסקתי:
    ליאור- אם הצלחת לכתוב “רון האורד” ו”במאי טוב” באותה פסקה (או משפט) – כל הכבוד לך! משאית עמוסת מדליות בדרך אליך. אבל שים לב כמה הסתייגויות יש לך מעצמך. “אחד הבמאים המסחריים הטובים היום בהוליווד”. אחד מיני רבים, מסחרי, עכשווי והוליוודי. אחרי המחמאה הלא נורמלית הזו, גם ענה לך יפה עופר ליברגל במקבץ דוגמאות לבמאים להשכיר שגם היה להם סגנון אישי. אז זכותך לאהוב את האוורד, ואפילו לקשור לו כתרים לא ברורים, אבל למה לנפץ לי את תיאורית V? עכשיו לחיי אין משמעות.

    סטיבי- כציניקן מילדות זיהיתי מיד את הקור הסרקסטי שאופף את תגובתך. אבל אני עדיין צודק. פרויד לא איפשר לך להעניק לו קומפלימנט מזויף, ולכלול באותו משפט את שמו המפורש של הבמאי/סב.

    בכל מקרה, זה דיון על טעם אישי, וזו דעתי.
    וסליחה כולם, אני מצטער – לא כיף להתווכח איתי. ידוע.

  24. חתום למחיקה 2 21 פברואר 2007 ב - 13:14 קישור ישיר

    אני אף פעם לא הבנתי את הזלזול “בבמאים מסחריים”.
    מילא כל המבקרים (והטוקבקסיטים, לא אוציא את עצמי מידי חובה) חושבים שהם יכולים לעשות יצירות מופת יותר טוב מאמנים שהקדישו ליצירות אלו מחשבה, הקרבה ועוד, ניחא. אבל מה הזלזול הזה במסחר או בבידור?
    סרט מסחרי/בידורי זה לא דבר כזה פשוט לייצר, גם אם יש לך את האמצעים. הרי על כל סרט מצליח ומסחרי של במאי כמו האוורד, יש איסנוף כשלונות, סרטים שהולכים ישירות לDVD או לטלוויזיה.
    אישית אני גם חושב שהאוורד הוא לא הבן אדם לרימייק הנ”ל, אבל מכאן ולהשמיץ אותו, ולהפוך אותו לאיזה בובה שמביימת, המרחק גדול.

  25. חתום למחיקה 21 פברואר 2007 ב - 13:31 קישור ישיר

    אז הנה לך לעניין הקביעיה הנחרצת והבטוחה על “השפלות שבאנונימיות”.

    מי היה נעים פולייט????? הגם הוא ביצורים השפלים והמגונים?????

    רוה לחתום: א. בעניין הניסוח: סימן שאלה אחד זה מספיק. להבעת תדהמה נהוג לצרף סימן שאלה וסימן קריאה. חמישה סימני שאלה ברצף הן עדות לאנאלפביתיות. ב. לגבי נעים פולייט: בהחלט. שפל. זה היה לפני 13 שנה. התבגרנו מאז.

  26. גארדנר 21 פברואר 2007 ב - 14:07 קישור ישיר

    הערה לסדר.
    האמרקיקאים עושים “רימייק” רק לסרטים שלהם. כשזה נוגע לסרטים אירופים ואחרים הם עושים אמרקנזציה של סרט קרי, לוקחים רעיון מסויים שנעשה בשפה קולנועית שלא חביבה עליהם במיוחד ומעבירים אותו לשפת הקולנוע שהם מעדיפים. זה אומר שמבחינתם אם איזה הנקה אמריקאי יעשה את הנקה האוסטרי התוצאה תהיה אותה תוצאה; הקהל שם יזרוק את הסרט לפח אשפה מוזאוני בדיוק כמו שהוא עושה למקור. אז נכון שרון האורד מדבר בשפה קולנועית שונה מזו של הנקה אבל יותר מהנקה הוא יודע לבשל לאמריקאים את הדייסה שהם מסוגלים לבלוע.
    אז די מיותר לנהל דיון במגרעותיו או לא של רון האורד.

  27. james newton howard 21 פברואר 2007 ב - 14:22 קישור ישיר

    אורון, הרחקת לכת בעניין הווארד…
    זה דבר ידוע שכל מי שמחשיב עצמו לשוחר קולנוע אנין ואיכותי אוהב להיטפל להווארד, כי הקולנוע שלו כ”כ קונבנציונלי ומסחרי ונגיש.
    אבל אפילו גדול הציניקנים לא יוכל להתכחש לעבודה ש”ספלאש”, למשל, הוא אחת הקומדיות הרומנטיות הגדולות שנוצרו. או לעובדה ש”קוקון” מרגש עד דמעות גם בצפיות חוזרות ונשנות, ש”הורים במשרה מלאה” הוא תענוג טהור וש”אפולו 13″ הוא סרט מושלם בסוגו.
    אז אתה יכול לזלזל בהווארד כמה שאתה רוצה, אבל מבחינתי במאי שעשה סרטים כאלה יזכה להערצתי עד קץ הימים, גם אם כל מה שהוא יעשה מהיום ועד יום מותו יהיה זבל מוחלט.

  28. יוני 21 פברואר 2007 ב - 14:27 קישור ישיר

    לאורון אני ינסח מחדש:
    “נפלאות התבונה” הוא סרט טוב!!!!!!!

  29. ליאור 21 פברואר 2007 ב - 16:02 קישור ישיר

    אורון,
    תודה על משאית המדליות. לצערי אין אצלי חניה. ולא הוגן להשוות בין רון הווארד ובין היצ’קוק, פורד, לוביטש וכל השאר. מבחינתי אלו אוטרים. לא להם התכוונתי כשדיברתי על במאים מקצועיים. חשבתי על במאים כגון מייקל קרטיז, הנרי קינג, ג’ון סטרג’ס, רוברט וייז וכו’. במאים מיומנים שידעו לעבוד כמעט בכל ז’אנר וגם ידעו ליצור יצירות מופת.

  30. חתום למחיקה 21 פברואר 2007 ב - 18:34 קישור ישיר

    אבל יאיר שלוש עשרה שנה אחורה שלך מביא אותך אלי עכשיו, אז זה בכ”ז אומר שאני בסדר לא????? הופס. נפלטו סימני השאלה.
    ומי היה זה שניער את הנפטלין מעל נעים פולייט לצורך “הצדעה” לעוד שפלה (כהגדרתך) שקראה לעצמה וולווט?
    ולאן נעלם ה”אח קרמזוב” מודל 2006????? ועוד אחרים מאותה שנת ייצור כגון “פלאפי”???
    ויש עוד למכביר שרק מתוך עצלות איני מפשפש בארכיון שלך כדי לפלות אותם.
    אז אולי תשקול להוריד ממני את התווית הדרמטית?????

    רוה לחתום: ושוב, אתה מלהג שטויות. כל המגיבים כאן באופן קבוע, גם אם הם באים ממחנות המתנגדים לי, מזדהים בפניי באמצעות המייל שלהם או במייל פרטי, גם אם הם רוצים לשמור על אנונימיות פומבית. אתה יכול לשמור על אלמוניות ולחתום עם אימיילים מומצאים, אבל בתמורה אנחנו לא ניקח אותך ברצינות וכשתפריז שוב בבוטות ניסוחיך תיחסם בשנית.

  31. רונה 21 פברואר 2007 ב - 18:59 קישור ישיר

    חתום למחיקה 2: שגי נהור ולא שגיא נאור. זו אינה דיסלקציה כי אם בורות, ורצוי למי שיודע שהוא בור לפתוח מילון, במיוחד כשהוא מרגיש צורך להרשים עם ביטוי בארמית

  32. חתום למחיקה 2 21 פברואר 2007 ב - 19:54 קישור ישיר

    אם זו היה בורות, אז הייתי מייחס למושג הזה משמעות אחרת, ולא משתמש בביטוי נכון בכתיב לא נכון.
    ונ.ב.
    בבליון ובוויקיפדיה זה לא מופיע. ובשביל בלוג באינטרנט, אני מסתפק במקורות האלו.

  33. חתום למחיקה 2 21 פברואר 2007 ב - 19:57 קישור ישיר

    ועוד דבר קטנה לרונה-
    אני לא הבור היחיד בנינו:

  34. חתום למחיקה 21 פברואר 2007 ב - 20:37 קישור ישיר

    אבל יאיר שוב אני מבולבל ולא מנסה להיות כאן ציני.
    כשאתה מצנזר כ”כ הרבה וחוסם בהיסטריה כל מילה שנשמעת לך כביקורת עליך, אז אני חייב להחליף מיילים בתדירות שאתה חוסם אותי. תסכים שמבחינת העדיפות הפרוצודוראלית, במקרה כזה עדיף לפברק מיילים ולא לפתוח כל רגע חדש.

  35. פלאפי 21 פברואר 2007 ב - 21:09 קישור ישיר

    גלעד, לו הייתי מעניק חשיבות כלשהי לדעתך, אני מניח שהייתי נפגע מזה ששוב הפכת אותי לאחד מפיצולי האישיות של יאיר. אבל אני לא, ולכן אני יכול להמשיך לחיות את חיי מבלי לחשוש שהפסיכיאטר של יאיר ייתן לו תרופה שתמחק אותי מהמציאות.

    אני מבטיח לך שאני אדם חי וקיים (ממש כמו האח קרמזוב, אגב), ממודל 1981, וביננו, אני ממליץ לך לצמצם בכמות הפרנואיזם שאתה מפגין פה. השילוב שלו עם השימוש היצירתי שלך בסימני פיסוק מהווה מתכון בטוח לזה שאף אחד לא יקשיב לליהוגים שלך.

  36. חתום למחיקה 21 פברואר 2007 ב - 21:37 קישור ישיר

    פלואפי
    יאיר לא ממש מאפשר לי להתבטא כאן באופן חופשי אז אומר בעדינות שחשבתי שאתה כבר לא בין המגיבים בבלוג הזה. מן הסתם זה קרה לי בגלל שאתה מנפיק כאן מרגליות.
    וכדי להשתמש בסימני הפיסוק החביבים עלי, אוסיף שמודל 81 הוא באופן גורף לא כוס התה שלי אז תחסוך לי. בבקשה!!!!!

  37. אסף רזון 23 פברואר 2007 ב - 15:34 קישור ישיר

    כל הכבוד פלאפי, באמת לא נרצה שתעלם כמו בתמונה מ”בחזרה לעתיד”… גם אם נעלמת מחיי בזמן האחרון , נתראה בקרוב אני מניח 🙂


השאירו תגובה