26 מאי 2010 | 16:57 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

אלף-נטיטיס

agora_hebnicola_heb


בקולנוע לב נתקפו כנראה געגועים לארמית. וכך נקבל החודש שני סרטים שמתורגמים לארמית במקום לעברית, ומתהדרים ב-א’ בסוף שמותם: “אגורא” של אלחנדרו אמנבר ו”החברים של ניקולא” של לורן טיראר. מעניין אם הם יוציאו גם את “ניקיטא” להקרנות חוזרות. התעתיק המקובל יותר לעברית, אגב, היה נראה גם פחות משונה, או לפחות פחות מיושן: “אגורה” ו”החברים של ניקולה”. מזל שהמפיצים של “הקופסה” לא הלכו על הגרסה המיושנת, אבל העדיין נפוצה באוכלוסיות ותיקות, “הקופסא”.



נושאים: בשוטף

18 תגובות ל - “אלף-נטיטיס”

  1. עומר 26 מאי 2010 ב - 17:09 קישור ישיר

    אגורה זו יופי של דוגמא

  2. יואב 26 מאי 2010 ב - 17:14 קישור ישיר

    ששים שניות על אגורות:

    נראה שמפיצי הסרט ניסו לחמוק ממשמעות המילה “אגורה” בעברית המדוברת – מטבע קטן. האירוניה היא שמקור המילה “אגורה” בעברית היא בדיוק באותה מילה יוונית שאמנבר בחר לשם של סרטו. “אגורה” ביוונית עתיקה היא כיכר השוק, המקום הציבורי בו פועם לב הפעילות העירונית, וזו משמעותה בשם הסרט (אם הבנתי נכון את הסינופסיס). בהשאלה, העברית של תקופת המשנה לקחה את המשמעות המשנית של המילה “אגורה”, והיא עיגול או מעגל (כמו כיכר עגולה), והעניקה אותה למטבע קטן ועגול.

  3. מיכאל 22 26 מאי 2010 ב - 17:34 קישור ישיר

    חייב להסכים עם 3, זה קטנוני…
    א’ או ה’, ווט’ס דה דיפרנס?

  4. אהוי 26 מאי 2010 ב - 18:14 קישור ישיר

    בדיוק בפוסט הקודם נופפת בכך שאינך מבין צרפתית.
    כידוע גם ללא דוברי השפה, בצרפתית אין צליל הדומה לה”ה העברית, וה-h הצרפתית נהגית כאל”ף. לכן נהוג לתעתק כך, למשל אנרי במקום הנרי, ולפעמים גם במקרים שבהם אין h, למשל ניקולא. זה אולי מיושן ונראה לא טוב, אבל בהחלט לא טעות.
    בכל מקרה, עם תום השבתון שלך מומלץ למלא את תאבונם של הקוראים בפוסטים אמיתיים ומעניינים בענייני קולנוע, כפי שאתה מנפק כשאתה במיטבך, ולא בזוטות כאלה.

  5. אורון 26 מאי 2010 ב - 19:13 קישור ישיר

    לו היה מתורגם שמו של הסרט ל”אגורה”, היית יורד עליו (כמוני וכמו כל טוקבקיסט) על כך ששמו מרמז על איכותו ושאר משחקי מילים בנוסח “שווה אגורה”. דווקא הא’ הארמית בסוף מתאימה כאן לו רק כדי להתרחק מן המשמעות הקיימת ובכך להיבדל, אלא גם כדי לטעת את הסרט בזמנים עברו.

    הניקולא באמת נראה קצת מוזר, אבל ההסבר בתגובה מעליי מניח את הדעת.

  6. רז-ש 26 מאי 2010 ב - 19:30 קישור ישיר

    מסכים עת תגובות מעלי, אם אתה מבקר את המפיצים בארץ על דברים כאלה אתה פוגע רק בעצמך ובמעמד של הביקורת שלך על המפיצים. יש לפיצים בארץ עכשיו נשק מאוד טוב לטעון נגדך שאתה קטנוני ובלתי ניתן לריצוי לא חשוב מה. חבל כיבדרך כלל הביקורת שלך עניינית הרבה יותר.

  7. מיקי 26 מאי 2010 ב - 21:31 קישור ישיר

    לא משנה איך כותבים את זה – AGORA הוא חתיכת יצירת מופת אמיצה שאני לא מבין איך לא קבלה יותר נפח בעולם.

  8. eu 27 מאי 2010 ב - 0:55 קישור ישיר

    לא יודע אם זה נכון מבחינה לשונית, אבל אצלי לפחות, ניקולה נקרא אוטומטית במלעיל, כמו השם הרוסי, וניקולא נקרא באופן טבעי במלרע, בהגייה הצרפתית. לכן זה הגיוני כפליים לכתוב ניקולא.

  9. yanek 27 מאי 2010 ב - 1:39 קישור ישיר

    ממש ממש לא חזק בעברית כך שלא יודע איך לומר לך זאת אבל “אגורה” (כסף קטן) כמו “ניקולה” נחתכים מהר (יותר קצרים) בהגהה והם לא נכונים בעליל עניין שמן הסתם המבינים יבחינו בו בין מלעיל למלרע.

  10. ענבל קידר 27 מאי 2010 ב - 5:03 קישור ישיר

    כנציגת הקטנוניים, אלה שה”שטויות” האלה מעניינות אותם לפחות כמו קולנוע ושחושבים שחיפופי כתיב ותעתיק הם בהחלט עדות לבעיית מקצועיות של הרבה מפיצים, אני רוצה להצטרף בנימוקים מלומדים למבחינים בין שני המקרים ולמגינים (למגינת לבך) על “ניקולא”.
    אני נוהגת לכתוב את השם הזה בא’ כדי להבדיל אותו לא, כפי שכתבו כאן מעליי, מהגרסה הרוסית (שככל הידוע לי היא “ניקולאי”), אלא דווקא מהשם האנגלי הנשי “ניקולה” (ע”ע “מותק של חיים”), שבו ההברה הראשונה היא המוטעמת והוא נגמר בתנועה לא רק בהגייה אלא גם בכתיב (Nicola).
    גם אם מתעלמים מעניין השיוך הנשי של סיומת קמץ+ה”א בעברית, אני חושבת שהאל”ף, ששמורה בדרך כלל בתעתיקים לתנועת A באמצע מילה, מתאימה יותר לתעתוק המילים הצרפתיות שמסתיימות בעצם בעיצור שלא מבוטא. הדוגמה המוכרת השנייה מתחום השמות הפרטיים היא “תומא”, שאני מניחה שגם אתה כותב אותו בא’ (ואולי גם התעתיק של “מארדי גרא”, או “פואה גרא”, נפוץ בא’ בדיוק מאותה סיבה). בגרסאות של השמות האלה בשפות אחרות אכן יש עיצור (שנהגה) אחרי התנועה, ואז אפשר להחליט אם צריך להשאיר את הא’ או לא (ניקולאס/ניקולס, תומאס/תומס), אבל בעיניי תעתוק הגרסה הצרפתית בא’ לא קשור לסיומות ארמיות, אלא מייצג איזו פשרה בין תעתיק הגייה לתעתיק כתיב ורומז שהמילה לא באמת מסתיימת ב-vowel. אגב, גם בספרי “ניקולא הקטן” שתורגמו לעברית בשנים האחרונות בחרו בכתיב הזה.
    כל זה לא תופס כמובן במקרה של “אגורה”, שאכן מגיעה מיוונית, שֹפה שאני לא חושבת שיש בה עיצורים לא מבוטאים. את המילים ממקור יווני שנגמרות בתנועת A אנחנו בדרך כלל מתעתקים באופן טבעי בה’ (ולכן גם מייחסים להן אוטומטית מין נקבה), ולפעמים – מה לעשות – הן אכן נראות כמו מילים אחרות בעברית. המקרה המתסכל ביותר הוא ההבחנה בין “ספֵירה” ל”ספִירה” או בין “ספֵרה” ל”סִפרה”. מגיהים משתי אסכולות הכתיב נזקקים לניקוד כדי להבחין בין צמדי המילים האלה. אבל זאת לא סיבה לדחוף שם א’, כמובן. כשהסרט שנקרא באנגלית “Sphere”
    הוצג בארץ, לא היתה דרך לצאת מזה בשלום (חוץ מלקרוא לו “כדור”), אבל סביר להניח שאף אחד לא חשב לקרוא לו “ספירא” כדי להקל על הקהל. אני לא זוכרת אם כן חשבו אז על הפתרון הפשוט יחסית של ניקוד, אבל במקרה של “אגורה” גם הוא לא היה עוזר. כמו שיואב הסביר יפה, הדמיון בין המילים האלה הוא לא מקרי. הן צריכות להיכתב באותו אופן כי המילה העברית היא רק שאילה של המילה היוונית שפירושה “כיכר השוק”, שהיום אנחנו נתקלים בה בעיקר כרכיב של שם ההפרעה הנפשית “אגורָפוביה” (אני מקווה שהמפיצים והקהל המבולבל שמדאיג אותם לא חושבים שמדובר בחרדה מכסף קטן).

  11. . 27 מאי 2010 ב - 9:36 קישור ישיר

    פליקס אנגר זה הניק החדש של וילנצ’יק?

  12. יואב (אחר) 27 מאי 2010 ב - 10:58 קישור ישיר

    פליקס, אתה איש קטן ומריר. ענבל, היה מאלף ושימושי, באמת.

  13. Yo-man 27 מאי 2010 ב - 17:22 קישור ישיר

    יואב(אחר) – אני מקווה שזה היה מעלף, מלשון “להתעלף”. אלא אם מה שענבל כתבה, בידע מרשים מאוד, גרם לך להיות מאולף 🙂

    אני אוהב את הדיון שנוצר על מילים ותעתיקים. החכמתי.

  14. גיל 27 מאי 2010 ב - 20:29 קישור ישיר

    YO-MAN, לפני שאתה מנסה לתקן, אולי כדאי לבדוק במילון.

    מאלף
    (ת’) מלמד, משכיל, מסביר, מדריך, מדגים, מרחיב אופקים, מעניין, מרתק, שימושי, מועיל.

    השימוש באות א’ היה נכון ומתאים.
    אם יואב היה ילדה בת 12 הוא היה אולי כותב מעלף.

  15. מושיקו 28 מאי 2010 ב - 12:31 קישור ישיר

    מר רוה היקר – אני מקווה שאתה מגיע לתגובה זו….
    אני עוקב אחר הבלג שלך עוד מימי סינמהסקופ… תחושתי היא שלאחרונה הבלוג נהיה פחות ופחות מעניין… אם פעם מירב העניין הוקדש לקולנוע – באזים, ביקורות, למה לצפות וכו’ (מה עוד שטעמך הקולנועי הינו רענן.. ותאם את שלי), הרי שהיום נראה שהוא מוקדש יותר לתעשיית הקלונוע. בתור אחד שמעניין אותו לדעת מה קורה ומה ייקרה, מה לראות ומה לא לראות – הרי שהבלוג מאבד אותי יותר ויותר.. כמעט ואין ביקורות סרטים… אם פעם הייתי נכנס לאתר פעם ביום לפחות והייתי מוצא מה לקרוא – הרי שהיום אני נכנס פעם בשבוע – ומרגיש שלא ממש הפסדתי שום דבר…וחבל לי – חבל לי מאוד! יעיד על כך הפוסט הזה – שהוא באמת – אבל באמת – לא מעניין וקטנוני…

    הרבה הצלחה ויישר כח,
    מושיקו (אליאס)

  16. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 1:35 קישור ישיר

    Thanks pal. That is special reading

  17. Discount Codes 28 ינואר 2011 ב - 3:27 קישור ישיר

    I wanted to post you this bit of note to finally give thanks again for these wonderful knowledge you have discussed at this time. This has been surprisingly generous of you in giving openly what a few individuals could possibly have supplied for an electronic book to generate some money for themselves, most notably since you might well have done it in the event you wanted. The techniques also acted to become fantastic way to recognize that many people have the identical dreams similar to mine to find out a lot more pertaining to this issue. I am sure there are millions of more pleasurable opportunities in the future for many who take a look at your site.

  18. Miki Delonais 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    I know this is really boring and you are skipping to the next comment, but I just wanted to throw you a big thanks – you cleared up some things for me!


השאירו תגובה