07 אוקטובר 2010 | 12:04 ~ 41 תגובות | תגובות פייסבוק

א.ד מטלון: הסוף

הסוף


זהו. עשו אקזיט. מטלון נהנתה ככל הנראה מהשנה הכי טובה בתולדותיה, עם הכנסות של למעלה מ-13 מיליון דולר בזכות “אווטאר”, וכנראה שזה הספיק להם. אחרי שדיווחתי לכם כאן על הכוונה של פורום פילם למזג את מטלון לתוכה (ועל התשאול שעשו לי אנשי הממונה על ההגבלים העסקיים), אתמול התקבל האישור. א.ד מטלון בזאת מפסיקה להתקיים והיא נקנית על ידי פורום פילם.


תכל’ס, לא ממש תרגישו בהבדל, חוץ מהעובדה שהלוגו המזמר האדום “א.ד מטלון ושות'” יעלם מהמסכים. מטלון ופורום פילם שנים פעלו בשיתוף פעולה, ובמשך שנים ארוכות, מאז שנסגר קולנוע דקל שהופעל על ידי משפחת מטלון, סרטי מטלון הוקרנו בלעדית בבתי הקולנוע של רשת רב חן (שנמצאת בידי אותה בעלות של פורום פילם). כיום, בעידן המגה-פלקסים, כבר אין כל כך עניין של בלעדיות. שתי החברות גם עבדו ממילא עם אותו משרד פרסום ואותו משרד יחסי ציבור. כך שמבחינות רבות הן פעלו כגוף אחד כבר שנים.


אבל עכשיו שא.ד מטלון התאחדה עם פורום פילם, ולמעשה חדלה להתקיים, הגיע הזמן להביט לאחור ולהגיד “ברוך שפטרנו”. קשה לקבוע איזו חברה בארץ היא אלופת הגניזות, אבל נדמה לי שזו תחרות די צמודה בין מטלון ו-ג.ג, ואני כמעט בטוח שכשזה מגיע לסרטים גבוהי פרופיל – זוכי פרסים ובעלי הצלחה בחו”ל – מטלון היתה אלופת הגניזות בארץ. הנה כמה רגעי השפל של ההפצה הישראלית, באדיבות א.ד מטלון:


– חוץ מהסרטים של פוקס ושל סוני (קולומביה), מטלון היו בעלי זכות ההפצה של חטיבות האיכות העצמאיות של האולפנים האלה: פוקס סרצ’לייט וסוני פיקצ’רז קלאסיקס. הסרטים של שתי החברות האלה, באופן עקבי למדי, לא הגיעו ארצה. למשל:


– “נפוליאון דיינמייט” (פוקס סרצ’לייט)

– “קונג פו האסל” של סטיבן צ’או (סוני פיקצ’רס קלאסיקס)

– “Get Low” ו”סיירוס”, שניים מהסרטים העצמאיים המסקרנים של השנה הנוכחית באמריקה.

– “Please Give” (סוני פיקצ’רס קלאסיקס), סרט מקסים שהוקרן בפסטיבל ירושלים ושהקהל שמתענג על “הילדים בסדר” היה זולל אותו בתיאבון (ובעיני הוא טוב וחריף יותר מ”הילדים בסדר”).

– “נוטוריוס”, הסרט על נוטוריוס ביג (מטלון ופורום הם מאלופי מנציחי הגישה שסרטים על שחורים וסרטים על ספורט פשוט אסור להביא לישראל).

– “רייצ’ל מתחתנת” (סוני קלאסיקס).


עוד גניזות? בבקשה:

– הם גנזו את “גטקה”. על זה לעולם לא אסלח להם.

– הם גנזו את “פיי”, סרט הבכורה של דארן ארונופסקי.

– הם גנזו את “לב לא שפוי” הנהדר, למרות שג’ף ברידג’ס זכה עליו באוסקר.

– הם גנזו את “הטורפים”. ממש השבוע.

– הם גנזו את “יומנו של חנון”, הסרט שכל בני ה-9 בארץ הכי חיכו לו השנה.

– הם גנזו את “פיית השיניים”, סרט סימפטי עם דה רוק שראיתי במטוס.

הם, ככל הנראה, גנזו את “Easy A”, סרט נעורים עצמאי מדובר למדי, שהניב לסוני את כוכבת “ספיידרמן” הבאה שלהם.

– הם גנזו את “פול בלארט”, אחד הלהיטים הגדולים באמריקה בשנה שעברה.

– הם גנזו את “מר שועל המהולל” של ווס אנדרסון (אבל היו אדיבים מספיק להשאיר עותק פילם בארץ שהסתובב בין הסינמטקים).

– הם גנזו את “הגופה של ג’ניפר”, הסרט השני של דיאבלו קדי (“ג’ונו”) כתסריטאית.

– הם גנזו את “פיינאפל אקספרס”.

– הם גנזו את “Walk Hard”.

– הם גנזו את “כל אנשי המלך” (סרט שכנראה רק אני אהבתי).

– הם גנזו את “28 שבועות אחרי”, סרט ההמשך שהיה טוב יותר מהמקור של דני בויל. לדעתי (ובכלל, סרטי אימה נזרקו ישר לפח שם. כך גם “מראות” של אלכסנדר אג’ה).

– הם גנזו גם את “אידיוקרטיה” וגם את “Office Space”, שני סרטי הפולחן של מייק ג’אדג’ (את “Extract”, סרטו האחרון של ג’אדג’, גנזו פורום פילם. כך שהמיזוג הזה לא אומר כלום למעריצי מייק ג’אדג’).

– והם גנזו את “אלווין והצ’יפמנקס” על שני חלקיו.




והם עשו ניסים ונפלאות בתרגומי שמות. בשליפה מהזכרון:


“Cloudy With Chance of Meatballs” הפך ל”גשם של פלאפל”

“Quantum of Solace” הפך ל”קוואנטום של נחמה”.

“The Phantom Menace” הפך ל”אימת הפנטום”

הם הפכו את “קליק” (סרט שאני אוהב מאוד של אדם סנדלר) ל”קליק – לזפזפ את החיים”.

הם רצו להפוך את “סופרבד” ל”חרמן על הזמן” (ברגע האחרון, התקוממות אינטרנטית עצרה את החרפה והותירה את “חרמן על הזמן” כמעין שורת שיווק, וצלקת נצחית בשמי ההפצה הישראלית).

הם הפכו את “Vantage Point” ל”שמונה צדדים לאמת”.



– נקודה טובה: לפני שהם נסחפו אחרי מחרימי המבקרים, הם הטיסו אותי ב-2002 לליסבון לראיין את פול תומס אנדרסון לקראת צאת “מוכה אהבה”. זה אחד הראיונות שהכי נהניתי לעשות בכל חיי. אז על כך, תודה. (אה, צריך לציין שבזכותם גם נכחתי בפרמיירה של “מלחמת הכוכבים, פרק 1 ” ופגשתי את ג’ורג’ לוקאס. אירוע שיש לי רגשות מעורבים כלפיו, אבל משמעותי בחיי בכל זאת).

– עוד נקודות טובות: הם הפיצו בארץ את “מת לחיות” ואת “הורטון שומע מישהו”. שני סרטים שהצפייה בהם שינתה את חיי.



זוכרים עוד דוגמאות של תרגומים וגניזות? אשמח להמשיך ולעדכן את הפוסט בסרטים נוספים.



(ולמי שמתגעגע: הנה הפתיח הישן של א.ד מטלון, עם רקע האדום ומנגינת האורגן העליזה).


נושאים: בשוטף

41 תגובות ל - “א.ד מטלון: הסוף”

  1. michaly 7 אוקטובר 2010 ב - 12:19 קישור ישיר

    דווקא “גשם של פלאפל” הוא שם חמוד, אם מתעלמים מהעובדה שאין ולו כדור פלאפל אחד בסרט. כלומר השם מתאים לרוח הסרט.

  2. יוסי 7 אוקטובר 2010 ב - 12:28 קישור ישיר

    אני אזכור לעד את צלילי הלוגו שלהם בקולנוע ספיר בקירית ביאליק של שנות השמונים

  3. רותם 7 אוקטובר 2010 ב - 12:34 קישור ישיר

    את גופתה של ג’ניפר המכס היה צריך לגנוז בכניסה לארץ.

  4. ספוילר 7 אוקטובר 2010 ב - 12:43 קישור ישיר

    מה שאני זוכר הכי טוב זה את עותק הפילם של מופע הקולנוע של רוקי שהיה בקולנוע פריז, שגם בתחילתו התנוסס הלוגו של א.ד.מטלון. מעריצי הסרט, שדיקלמו כל מילה בו בקול רם, התחילו כל הקרנה בקריאה רמה של “אדם” מלווה בצחוקים ברגע שהלוגו הופיע. כך הפך גם שם החברה לחלק מהפולחן של הסרט. מעניין אם מועדון מעריצי רוקי הנוכחי, שעדיין פעיל לדעתי, משתמש גם הוא באותו העותק.

  5. רז 7 אוקטובר 2010 ב - 12:51 קישור ישיר

    על “גאטאקה” גם אני לא אסלח להם, אבל הגניזה של “הטורפים” היא פשוט טמטום שאין כדוגמתו. אם למחזר תגובה שלי מלפני כמה חודשים – הסרט לא-רע (לא איכותי במיוחד, אפילו לא לסוגו, אבל לא-רע), אבל מעבר לזה: יש שם דמות של חיילת ישראלית שהיא הדבר הכי קרוב לדמות חיוביות בסרט כולו. בימים אלה, כשצה”ל צריך כל בדל של תקשורת חיובית שנותנים לו, האהבלים הולכים וגונזים את הסרט *הזה*? אחר-כך הם מתפלאים שלתעשיית הקולנוע פה יצא שם של עוכרי ישראל.

    בנוגע ל-“הגוף של ג’ניפר” – זכור לי שנעשתה דווקא הקרנת מבחן של הסרט פה בישראל (הוזמנתי, לא יכולתי להגיע). אני מניח שהתגובה של הקהל היתה כל-כך שלילית, שהם החליטו פשוט לא להתקרב לסרט הזה. אם להיות הוגנים, זה לא שונה מדי מהתגובה של הקהל לאותו סרט בארה”ב.

  6. ערן 7 אוקטובר 2010 ב - 12:53 קישור ישיר

    28 יום אחרי הרבה הרבה הרבה יותר טוב מההמשך שלו, בכל פרמטר.

  7. רותם 7 אוקטובר 2010 ב - 13:09 קישור ישיר

    רז, למרות שאנחנו ממש בכיוון הזה, המשטר הצבאי עוד לא מתקיים כאן. לפחות לא רשמית. אז עדיין לחברות פרטיות יש את הזכות לחשוב שרק בגלל שיש אזכור חיובי של מדינת ישראל הסרט עדיין לא שווה/ראוי להפצה.

  8. suzi 7 אוקטובר 2010 ב - 13:15 קישור ישיר

    28 יום אחרי יצא
    ראיתי אותו בקולנוע בהקרנה מסחרית

    ===========

    רוה לסוזי: את בטוחה? אני כמעט בטוח שזה כמו מקרה “הטורפים”: שהגיע עותק פילם והוקרן באייקון ואולי עשה סיבוב סינמטקים אבל לדעתי מעולם לא הגיע להקרנות סדירות. אבל אולי אני טועה. אם יש מישהו שזוכר במדויק (אורי אביב באיזור?), שיעדכן.

  9. מיכאל 22 7 אוקטובר 2010 ב - 13:17 קישור ישיר

    ערן –
    דווקא ההיפך – ’28 שבועות אחרי’ יותר מחשמל ומזעזע, אני מצפה בקוצר רוח ל’28 חודשים אחרי’, נדמה לי שהחלו בצילומים כבר.

  10. רז 7 אוקטובר 2010 ב - 13:19 קישור ישיר

    רותם, זה נקרא “בדיחה”. תשתחרר קצת.

  11. עופר ליברגל 7 אוקטובר 2010 ב - 13:26 קישור ישיר

    GET LOW הוא סרט טוב מאוד. אין סיכוי שעשכיו הוא בכל זאת יגיע?

  12. רותם 7 אוקטובר 2010 ב - 13:29 קישור ישיר

    מאחר וקראתי באינטרנט וכאן דברים כאלה שנאמרו ברצינות, קשה להבחין.
    אם נגיד היית כותב שגופתה של ג’ניפר הוא סרט טוב, הייתי מבין שזו בדיחה.

  13. ז'וז'ה 7 אוקטובר 2010 ב - 13:31 קישור ישיר

    אוף אבל אני לא ידעתי שאני צריך לשנוא אותם עד עכשיו ועכשיו השנאה שלי לא שווה כלום

  14. אביגיל 7 אוקטובר 2010 ב - 13:31 קישור ישיר

    מכל הדוגמאות המחרידות הקיימות, דוקא את שני תרגומי השמות האלה הבאת? “גשם של פלאפל” הוא לדעתי תרגום מקסים, שעושה בדיוק מה שתרגום צריך לעשות – משמר את רוחו של הטקסט המקורי אבל גם הופך אותו לנגיש בשפת התרגום. לעומתו, “קואנטום של נחמה” הוא תרגום מדויק לגמרי, שמשמר, לצערי, את הסרבול והעמימות של השם המקורי. אי אפשר להאשים את המתרגמים במחדל הזה.

    אני מבינה שאין לך רגשות חמים לגבי מטלון (ועכשיו ששמעתי ש-Easy A כנראה נגנז אני מצטרפת אליך) אבל האם באמת לא תהיה לכך כל השפעה על השוק המקומי? והאם יש סיבה לחשוב שפורום לא יגנזו את אותם הסרטים שמטלון גנזו?

  15. באנדר 7 אוקטובר 2010 ב - 13:45 קישור ישיר

    אתה יודע מה? רוב הסרטים ברשימה לא מתאימים לקולנוע בארץ והיו נגנזים מהר מאד ובהפסד. אתה באמת חושב שהיה צריך להקרין את “פיי” בקולנוע מסחרי? מי בדיוק היה הולך לזה?
    בשביל זה יש סינמטקים.
    “פיית השיניים” ודומיו הם ממילא סרטי ישר לדויד, ואין להם לא ערך אומנותי ולא מסחרי.

    ============

    רוה לבאנדר: או, יופי. מישהו נפל למלכודת שלי. הנה, הוכחת עכשיו בדיוק למה שיטת ההפצה הישראלית כושלת. מטלון דמיינה שהיא חברה הוליוודית שמוציאה בלוקבאסטרים הוליוודיים: בהרבה עותקים והרבה פרסום. ויודע מה, לסרטים כאלה – שוברי קופות המיועדים לבני 40-60 ומעלה – הם עשו עבודה לא רעה. “צופן דה וינצ’י”, ג’יימס בונד האחרונים. כאלה. אבל בגלל ענייני חוזים וגלובליזציה הם קיבלו לידיהם גם זיכיונות של סרטי ארט-האוס ואיכות. באמריקה הם מופצים על ידי חברות בת של התאגידים, בהנהלה עצמאית, ועם חשיבה על הפצה אלטרנטיבית. אבל בישראל מטלון היתה צריכה לטפל בכל, בשוברי הקופות ובסרטי האיכות. וסרטי האיכות אכלו אותה. אני חותם לך ומבטיח לך שאם היה כאן מפיץ חכם וממזר, מעין מייקל ברקר ישראלי (האיש מאחור סוני פיקצ’רס קלאסיקס), הוא היה לוקח את “פיי” בעותק אחד או שניים ועם תקציב פרסום מינימלי היה הופך את הסרט ללהיט קטן ורווחי. ההגיון קבוע: אם אתה לא שופך המון כסף על ההפצה אתה לא זקוק להמון צופים כדי להרוויח. ולהביא 5,000-10,000 לסרטי איכות באמת טובים, אם זה “פיי” או “לב לא שפוי”, זו משימה בהחלט אפשרית. אם “לב לא שפוי” היה סרט של לב, הוא היה מופץ ב-5-8 עותקים והוא היה מביא 20-30 אלף צופים ומניב למפיצים ולבתי הקולנוע הכנסה נאה. אבל בשביל מטלון זה כסף קטן. אז הם מעדיפים פשוט להתעלם מהסרטים האלה. לא כי הם היו מפסידים כסף, אלא כי הם החליטו שהמודל העסקי שלהם הוא כזה שמתחיל ב-50,000 צופים ומעלה. זו זכותם, כמובן. אבל מי שנדפק הוא הצופה הישראלי, שלמעשה המפיץ הישראלי לא מאפשר תחרות על הסרטים שבידיו ואם הוא גונז, הם נעלמים לעד ואף אחד לא יכול לגאול אותם. למרבה הצער, את העיוות הזה הממונה על ההגבים העסקיים עדיין לא הצליחה לפתור. ניפגש במיזוג הבא. לגבי “פיית השיניים”: אין הבדל בין הסרט הזה ובין, נגיד, “סיפורים לפני השינה”. חמודים, אידיוטיים וילדותיים באותה מידה. אז למה זה הופץ וזה לא? כי ב”פיית השיניים” יש עלילת משנה שלמה שקשורה בהוקי. וכאמור, כל מה שקשור לספורט, בארץ כמעט אוטומטית נגנז. למה? כי המפיצים מאמינים שהקהל הישראלי לא אוהב ספורט בסרטיו. ככה זה כשחיים בדיקטטורה הפצתית. אנחנו כבולים בטעמו של המפיץ.

  16. דני 7 אוקטובר 2010 ב - 14:31 קישור ישיר

    למיקאלי – כעיקרון, גם קציצות אין בסרט 🙂

    ===========

    רוה לדני: קציצות דווקא יש. ו”גשם של קציצות” היה (לדעתי) שם נורמלי יותר מ”גשם של פלאפל”.

  17. מתן 7 אוקטובר 2010 ב - 15:24 קישור ישיר

    אגב הצלחת אוואטאר (זהירות, זו הולך להיות קישור לא הכי מוצלח), האם זוהי סדום הצליח לעקוף אפילו אותו?

    =============

    רוה למתן: “זוהי סדום” גמר את סוכות עם 540,000 צופים. אני בספק אם הוא יצליח להגיע הרבה יותר גבוה מזה. הוא בטח ייעצר בדקה ל-600,000. שזה חצי מ”אווטאר”.

  18. קובי 7 אוקטובר 2010 ב - 15:35 קישור ישיר

    גשם של פלאפל הוא אכן שם מוצלח לאחד מסרטי האנימציה הטובים והמצחיקים של השנים האחרונות.

  19. נאור 7 אוקטובר 2010 ב - 16:26 קישור ישיר

    1. מי שדרך קבע לועג לאחרים על חוסר הבנתם עולם שמשתנה מקונן בעידן הזה על סרטים גנוזים. גנוזים? גש לספריית הוידאו הקרובה או לאתרים הנכונים ברשת ותראה לך כל סרט שרק תרצה כמה שרק בא לך.
    2. בתגובה לבנדר למעלה מתגלית בורות הפצתית. השאלה בהפצה אינה מהי כמות הצופים הפוטנציאלית אלא מה כמות ההקרנות הנדרשת כדי לממש את מלוא הפוטנציאל ותבין שאין דומה מימוש 50 אלף צופים בשבועיים הקרנה למימוש 50 אלף צופים בחצי שנה של הקרנה. גם הקרנה עולה כסף וגם הסינמטק צריך להתמודד עם בעיה של סרטים שמצליחים מיומם הראשון לעבור תסף הנדרש לתפעול האולם לבין כאלה שמיומם הראשון עובדים על הפסד.
    3. אפילו בעולם אידיאלי לחלוטין, תמיד יהיו סרטים “גנוזים” ולא תמיד צריך בילדותיות כזו לחפש אשמים למצבים טבעיים.

  20. למתן 7 אוקטובר 2010 ב - 16:27 קישור ישיר

    לפי מה שזכור לי שקראתי אז אווטאר מכר מיליון ו 200 אלף כרטיסים ושבר את השיא של טיטאניק.מה שזה אומר ש”זוהי סדום” שמכר עד כה כ 500 אלף+ ממש לא מתקרב לאווטאר.

  21. X 7 אוקטובר 2010 ב - 16:48 קישור ישיר

    אבל דווקא המילה “פלאפל” מוזכרת ב”גשם של פלאפל” לרגע אחד. מה שיותר מביך היה משפט הקופי של הסרט – הסרט שיצחיק אתכם בפיתה. ובכל זאת, הייתי שמח אם מישהו היה מעלה את הפתיח הישן שלהם.

  22. ארז 7 אוקטובר 2010 ב - 17:06 קישור ישיר

    נפוליאון דינמייט הופץ ברחבי העולם על ידי פארמונט ולא פוקס , הסרט היה שייך ל ג.ג.

    EXTRACT אמור לצאת בשבוע הבא ל DVD בארץ ועד כמה שאני זוכר הוא לא היה של פורום.

    עוד ששכחת :

    רייצ’ל מתחתנת (סוני קלאסיקס)
    אלווין והצ’יפמאנקס 1,2 (פוקס) ממש לא סרטי איכות אבל מהנים שלא לדבר על היות שניהם שוברי קופות גדולים מעל 200 מיליון $ בארה”ב כל אחד.

    ==========

    רוה לארז: תודה. עדכנתי.

  23. לביא 7 אוקטובר 2010 ב - 17:44 קישור ישיר

    שמישהו יסביר לי, למה בכל זאת סגרו את אין הדג?!

  24. ניר נ. 7 אוקטובר 2010 ב - 17:53 קישור ישיר

    השאלה היא מה יקרה עם ארכיון הסרטים הישנים של מטלון ?
    אניגמה לא ברורה שמעולם לא אורגנה לכדי קטלוג.
    בעיקרון יש שם כל מיני הפתעות כמו תעתועי גוף של דה פאלמה בעותק סביר מאוד.

    האם זכויות הסרטים יועברו לפורום פילם ?
    האם הסרטים פיזית יועברו ממחסני מטלון למחסני פורום ?

    ===============

    רוה לניר: אני מאמין שכן. ואולי זה יהיה היתרון הגדול של המהלך הזה, שסוף סוף מישהו יעשה סדר בקטלוג המבולגן שלהם.

  25. יעקב 7 אוקטובר 2010 ב - 18:44 קישור ישיר

    איך פעם היינו יושבים מול הוידאו שהשכרנו מהספריה, ולפני הסרט הינו בוהים באנימציה האיטית והיבשה הזאת עם הלוגו של מטלון.
    היו מקרים שהוא הופיע כמה פעמים, בין כל פרסומת, וזה היה מציק כל כך… 🙂

  26. טל 7 אוקטובר 2010 ב - 22:38 קישור ישיר

    בא לך לספר למה “הורטון שומע מישהו” שינה את חייך?
    “מת לחיות” שינה גם את חיי, והוא עדיין אחד הסרטים האהובים עלי בעולם. אבל “הורטון”? טוב, לא ראיתי אותו, אבל גם לא חשבתי ששווה להשקיע. אולי אני טועה?

  27. העט המרקד 7 אוקטובר 2010 ב - 22:58 קישור ישיר

    לאביגיל –

    א. קוואנטום של נחמה יכול להתפרש, לדעתי, בתור “נחמה פורתא”. כמובן, אף סרט של ג’יימס בונד לא ייקרא “נחמה פורתא”, אבל אפשר להמשיך לשחק על הפירוש הזה. (וכן, אני יודע שלמילה קוואנטום יש דו משמעות)
    ב. Easy A נגנז? אוי לא! הוא נראה סרט ממש מגניב. כמה חבל .

  28. דני 7 אוקטובר 2010 ב - 23:07 קישור ישיר

    רוה, לא זכור לי שום קטע עם כדורי בשר בסרט.

    באיזה חלק זה היה?

  29. ערן 7 אוקטובר 2010 ב - 23:54 קישור ישיר

    הטורנדו בסוף היה של ספגטי וכדורי בשר

  30. בן 8 אוקטובר 2010 ב - 2:17 קישור ישיר

    זה גם בשם הסרט – מיטבולז הן קציצות בשר.

  31. קציצות! 8 אוקטובר 2010 ב - 11:14 קישור ישיר

    גשם של קציצות!! קציצות!!! גשם של קציצות!!!! אם היית רואה שבחרו לקרוא לסרט גשם של קציצות, היית מצליח למלא שלושה ארבעה פוסטים מתמרמרים על חרפת המפיצים בארץ…

  32. א.מיכאל .חןלון 8 אוקטובר 2010 ב - 11:38 קישור ישיר

    חבל שכך בעולם העסקים הגדולים בולעים את הקטנים .בכל מיקרה בעולם ההפצת הסרטים הישראלי הם יזכרו לעד ממני המעריץ

    ==============

    רוה לא. מיכאל: הו, מטלון לא היו קטנים כלל. רק זקנים ועייפים ורצו לצאת לפנסיה, זה הכל.

  33. רני 8 אוקטובר 2010 ב - 12:49 קישור ישיר

    מאד אהבתי את הלוגו שלהם. נדמה לי שראיתי אותו בפעם הראשונה (או ששמתי לב אליו בפעם הראשונה) כשראיתי, כילד, את “מלחמת הכוכבים” בקולנוע “תל אביב” הענק, וזה היה ללא ספק הלוגו המזוהה ביותר בעולם הפצת הסרטים הישראלי. חבל שהוא יעלם.

  34. מ 8 אוקטובר 2010 ב - 14:12 קישור ישיר

    טל- הורטון שומע מישהו, הוא לא סרט שהייתי מגדירה אותו כ”משנה חיים” אבל הוא ללא ספק אחד מסרטי האנימציה המסחריים המעולים של העשור. הייתה לי הפתעה אדירה ממנו… מקורי מעניין ומלא רבדים. כמעט מכל סרטי האנימציה של העשור, הוא בין אלה שחייבים לראות לטעמי..

  35. ארז 11 אוקטובר 2010 ב - 14:11 קישור ישיר

    EXTRACT מופץ בארץ על ידי סרטי שפירא ולא פורום פילם

  36. jaco 11 אוקטובר 2010 ב - 15:32 קישור ישיר

    please plaese ..plaese
    אנה במטוטא את שמות הסרטים גם באנגלית.
    שאוכל לאתר אותם .
    את אידיוטיקה לא הצלחתי

  37. אביב 11 אוקטובר 2010 ב - 16:28 קישור ישיר

    ל Jaco

    Idiocracy

  38. תום 11 אוקטובר 2010 ב - 18:41 קישור ישיר

    לא נשכח ולא נססלח את חרפת Office Spaceוגטקה!!!

  39. קורא 12 אוקטובר 2010 ב - 1:48 קישור ישיר

    אני ממש לא מצטער שגנזו את פיינאפל אקספרס, אפילו המעריצים השרופים לא היו הולכים לסרט הזה, לא בסינמטק, לא באולם בחולון ואפילו לא באולמון בנהריה. זה פשוט סרט גרוע.

  40. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 1:43 קישור ישיר

    Thanks friend. That has been nice hearing

  41. compare game prices 5 פברואר 2011 ב - 19:23 קישור ישיר

    Outstanding news it is really. My boss has been awaiting for this update.


השאירו תגובה