ג'ורג' ואיירה גרשווין19 ספטמבר 2010 at 0:05Permalink
הנה השיר שלי לסוף הימים הנוראים, שנכתב על ידי צמד יהודים טובים ומוכשרים. אם אתם קוראים פסוקים קדושים, תמיד זכרו לקרוא אותם עם קריצה שובבה, בתוספת מנה הגונה של ספק:
26 מדינות כבר בחרו את נציגיהן. ועוד בדרך (בניק לינק מרוכזים גם הטריילרים לכל אחד).
שווה לשים לב ל:
הטריילרים להולנדי ולרוסי נראים מרשימים במיוחד.
נציג אלג'יריה, ראשיד בושארב, כבר היה מועמד לאוסקר בעבר.
הנציג הצרפתי, "על אלוהים ואנשים", עושה גלים כבר כמה זמן בסצינה הבינלאומית.
הנציג הגרמני יוקרן בפסטיבל חיפה המתקרב (וגם הטורקי. אבל איכשהו נדמה לי שלטורקיה אין סיכוי).
זוכה פסטיבל קאן מייצג את תאילנד (לא נראה לי שיש לו סיכוי).
אוסטריה שולחת סרט דובר איטלקית (בסיס לפסילה, על סמך תקדים "תשוקה, זהירות"?)
לתשומת לב דישי: גם סלובקיה וגם פינלנד שולחות סרטים דוקומנטרים. מדינות חוצפניות שכמותן.
האמת – שיר קצת מעצבן. אני שונא כשאמריקאים אומרים שאם רק תרצה תוכל לעשות הכל. או כשמישהו אחר אומר את זה. לא אמין בשום שפה.
אני מת על השיר שבכותרת (וגם דויד) – רק שהוא מכניס אותי בדיוק לדילמה שלי אם יש אני או לא? (אפשר לקרוא לה בודהא vs קרישנה). אטמן? אנאטמן? אטטה? אני עוד בודק. זה די עמוק בפנים. קשה להגיע.
עד אז, כל פעם שדויד רואה את השיר שבכותרת (עדיף בעיני בביצוע המקסים של המלחין, עוזי חיטמן זכרו לברכה) אני קצת מתלבט וקצת מאושר כשאנחנו שרים ביחד. http://www.youtube.com/watch?v=Rta4fzH5C9E
השיר מקסים (בהקשר של רחוב סומסום – לא בהקשר של סדנאות העצמה, שלא לומר סדנאות איי אם). הקליפ מקסים (לא יכולה לראות אותו בלי לנער את הראש כמוהם). אני רק לא ממש מבינה איך הוא מתקשר לך ליום כיפור. אני מקווה שזה לא בגלל שורת הסיום, "אני ממשיך להתחזק".
לג'ורג' ואיירה גרשווין: לפי הניק והביצוע שבחרת ייתכן שאני מאתגרת פה עמדה של נאמנות קנאית למקור, אבל לשלל הביצועים האהובים של השיר הזה נוסף לאחרונה גם אחד של בריאן ווילסון (http://www.youtube.com/watch?v=lzDHJsdQgr0) מתוך אלבום הקאוורים הנהדר שלו לגרשווין, שאיכשהו מצליח לחבר את האירוניה המופלאה של צמד היהודים הגאוני עם המתיקות נטולת האירוניה (והבלתי יהודית בעליל) שמזוהה עם הביץ' בויז ולגרום לחיבור הזה להישמע לגמרי טבעי. פתאום גרשווין עצמו נשמע קצת כמו גוספל.
I take it whenever it's pos'ble
מאז ששמעתי את הדיסק הזה.
רוצים לעזור לממן את פעילות הבלוג, טבלת המבקרים והפודקאסט? מוזמנים לבקר בדף שלי ב-Patreon ולבחור לכם את אחת מדרגות התמיכה, ולהצטרף לקבוצות הסודיות של "סינמסקופ" לקבלת עדכונים והמלצות פרטיות. לחצו כאן
הנה השיר שלי לסוף הימים הנוראים, שנכתב על ידי צמד יהודים טובים ומוכשרים. אם אתם קוראים פסוקים קדושים, תמיד זכרו לקרוא אותם עם קריצה שובבה, בתוספת מנה הגונה של ספק:
http://www.youtube.com/watch?v=juW7SC_7bfM
מילים:
http://www.guntheranderson.com/v/data/itaintne.htm
בוקר טוב, יאיר. מקווה שהצום עבר בקלות. גם אני, כמוך: סוגר הכל ביום כיפור. גם אני נהנה מהשקט של היום הזה.
אבל יום כיפור עבר. Back to bussiness.
הנה לינק לאתר שמרכז את המתמודדים לאוסקר הסרט הזר.
http://movie-on.blogspot.com/2010/08/2011-oscar-foreign-language-film.html
26 מדינות כבר בחרו את נציגיהן. ועוד בדרך (בניק לינק מרוכזים גם הטריילרים לכל אחד).
שווה לשים לב ל:
הטריילרים להולנדי ולרוסי נראים מרשימים במיוחד.
נציג אלג'יריה, ראשיד בושארב, כבר היה מועמד לאוסקר בעבר.
הנציג הצרפתי, "על אלוהים ואנשים", עושה גלים כבר כמה זמן בסצינה הבינלאומית.
הנציג הגרמני יוקרן בפסטיבל חיפה המתקרב (וגם הטורקי. אבל איכשהו נדמה לי שלטורקיה אין סיכוי).
זוכה פסטיבל קאן מייצג את תאילנד (לא נראה לי שיש לו סיכוי).
אוסטריה שולחת סרט דובר איטלקית (בסיס לפסילה, על סמך תקדים "תשוקה, זהירות"?)
לתשומת לב דישי: גם סלובקיה וגם פינלנד שולחות סרטים דוקומנטרים. מדינות חוצפניות שכמותן.
האמת – שיר קצת מעצבן. אני שונא כשאמריקאים אומרים שאם רק תרצה תוכל לעשות הכל. או כשמישהו אחר אומר את זה. לא אמין בשום שפה.
אני מת על השיר שבכותרת (וגם דויד) – רק שהוא מכניס אותי בדיוק לדילמה שלי אם יש אני או לא? (אפשר לקרוא לה בודהא vs קרישנה). אטמן? אנאטמן? אטטה? אני עוד בודק. זה די עמוק בפנים. קשה להגיע.
עד אז, כל פעם שדויד רואה את השיר שבכותרת (עדיף בעיני בביצוע המקסים של המלחין, עוזי חיטמן זכרו לברכה) אני קצת מתלבט וקצת מאושר כשאנחנו שרים ביחד.
http://www.youtube.com/watch?v=Rta4fzH5C9E
השיר מקסים (בהקשר של רחוב סומסום – לא בהקשר של סדנאות העצמה, שלא לומר סדנאות איי אם). הקליפ מקסים (לא יכולה לראות אותו בלי לנער את הראש כמוהם). אני רק לא ממש מבינה איך הוא מתקשר לך ליום כיפור. אני מקווה שזה לא בגלל שורת הסיום, "אני ממשיך להתחזק".
לג'ורג' ואיירה גרשווין: לפי הניק והביצוע שבחרת ייתכן שאני מאתגרת פה עמדה של נאמנות קנאית למקור, אבל לשלל הביצועים האהובים של השיר הזה נוסף לאחרונה גם אחד של בריאן ווילסון (http://www.youtube.com/watch?v=lzDHJsdQgr0) מתוך אלבום הקאוורים הנהדר שלו לגרשווין, שאיכשהו מצליח לחבר את האירוניה המופלאה של צמד היהודים הגאוני עם המתיקות נטולת האירוניה (והבלתי יהודית בעליל) שמזוהה עם הביץ' בויז ולגרום לחיבור הזה להישמע לגמרי טבעי. פתאום גרשווין עצמו נשמע קצת כמו גוספל.
I take it whenever it's pos'ble
מאז ששמעתי את הדיסק הזה.
Outstanding story it is really. My girlfriend has been seeking for this tips.