מבול של סרטים ישראלים
כרגע יש סרט ישראלי אחד שמציג בבתי הקולנוע – "מבול" – אבל בשמונה השבועות הקרובים יעלו בזה אחר זה לא פחות מששה סרטים ישראלים, אולי אפילו שבעה. הנה הם:
"ציון ואחיו" של ערן מרב יעלה כבר בסוף השבוע הקרוב (31.3). מתישהו במהלך אפריל אמור לצאת גם "בין השמשות" של אלון זיגמן, סרט מקסים מאוד שחיבבתי בפסטיבל חיפה האחרון. "וביום השלישי" שביים משה איבגי, יעלה ב-28.4. באותו יום מתוכנן כרגע לעלות גם "ז'ה טם איי לאב יו טרמינל" של דני מנקין (אני מקווה שהוא יזוז מהתאריך הזה כי אין שום הגיון להוציא שני סרטים ישראליים זה בצמוד לזה). "אמא של ולנטינה", של מתי הררי ואריק לובצקי, יעלה ב-5.5. ו"הערת שוליים", החדש של יוסף סידר, יעלה כאמור ב-2.6. לפני כמה חודשים היה דיבור על זה שגם "שני דגלים" של ליאור מולכו יעלה במהלך אפריל, לקראת חופשת פסח. אבל אין לי מושג אם זה עדיין בתוקף.
יש סיבה לחשוש: מאז ספטמבר אף סרט ישראלי לא הביא לקופות יותר מ-70,000 צופים. הרוב התקשו להביא אפילו 50,000 צופים. וזה בוודאי יהיה קשה יותר כשסרטים ישראליים יתחרו זה בזה על הקהל שלהם. האם יש סיכוי שאחד הסרטים האלה יצליח?
יש לשים לב: חוץ מ"הערת שוליים", כל הסרטים האלה הם הפצות מאוחרות לסרטים שכבר הוצגו בבכורות לפני כמה וכמה חודשים, ואף שנים. "ציון ואחיו", "אמא של ולנטינה" ו"שני דגלים" התחרו על פרס אופיר בשנת 2009 (בשנה שבה זכה "עג'מי"). "בין השמשות" ו"ז'ה טם איי לאב יו טרמינל" הוקרנו בפסטיבל חיפה האחרון, ו"וביום השלישי" הוקרן בפסטיבל ירושלים הקודם. שלושתם התחרו על פרס אופיר בשנת 2010.
ובערך ביוני יתחילו הקרנות האקדמיה לתחרות של שנת 2011. במילים אחרות, אנחנו שוב עדים לכך שפרס אופיר הוא תחרות בין הסרטים הכי טובים שרובם יוקרנו בשנתיים שאחרי הטקס (אם בכלל, לא פחות מששה סרטים מהתחרות של שנת 2009 לא הופצו באופן מסחרי רשמי, או עדיין לא הופצו, ואלה מהם שכן הוקרנו עשו זאת במסגרות סמי-מסחריות כמו הקרנות סינמטקיות או הפצה באינטרנט: "אחים", "לב של אבן", "בדרך אל החתולים", "מופע החיים של גוטל בוטל", "מוקי בוערה" ו"נתיב המזלות"). ואחר כל מתפלאים שאף זכיין לא רוצה לשדר את הטקס ושהוא זוכה לרייטינג של אחוזים ספורים. מתי כבר מישהו ינער את הפרס הזה?
חבל שלא נכחת בכנס חברי האקדמיה שהיה בסינמטק בשבוע שעבר. אקדמיה שבה חברי ההנהלה יושבים במקומם מכח מינויי האיגודים, והם לא נבחרים ומוחלפים בבחירות חברי הגוף עליו הם מופקדים, חייבת להיות גוף שמרני שנמנע משינויים. לכתרי שחורי, למשל, יש מקום מובטח לעד כנציג קרן הקולנוע. הוא לא חייב להוכיח את עצמו, כך שאין לו שום מניע לשיפור ושינוי האקדמיה. אפשר להניח שהדבר נכון גם לגבי חברי הנהלת האקדמיה האחרים. בכנס עלתה שאלת התחרות הסרטים לפני או אחרי הקרנתם המסחרית, ולא ניתנה אף תשובה משמעותית לכך.
uמה עם הקרנות של "ההתחלפות" של קולירין? צפויות בקרוב, או שנצטרך לחכות עד אחרי טקס פרסי האקדמיה?
חוץ מ"הערת שוליים" רשימת הסרטים נשמעת משעממת ולא מסקרנת במיוחד. אני לא מאמין שאחד מהסרטים הללו (חוץ מהחדש של סידר) יעבור את המאה אלף כרטיסים.