"יער נורווגי", ביקורת
ימים ברקיע?
פורסם ב"פנאי פלוס", 25.5.2011
"יער נורווגי" נפל קורבן לתסמונת עיבודים קולנועיים כושלים. ספרו האהוב של הרוקי מורקמי הפך בידיו של הבמאי הוויאטנמי טראן אן האנג ("ריח הפאפאיה הירוקה"), לסרט שמזכיר רגעים לא נעימים של עיבודי ספרים ישראליים לסרטים. זה מה שקורה: לוקחים ספר שהוא מונולג פנימי, שיטוט בזכרונות, מסע פיוטי של מילים ותחושות, וזורקים החוצה את כל הפיוט ומעבירים למסך רק תפניות עלילתיות מרכזיות. ומה נשאר? סקס. או אם לדייק: סקס ומוות. ובמילה אחת: נקרופיליה. היזכרו בעיבודים שעשו בארץ לעמוס עוז ("מיכאל שלי", "קופסה שחורה"), א.ב יהושע ("המאהב"), ואפילו העיבוד הגרמני-ישראלי לצרויה שלו ("חיי אהבה"). באף אחד מהם לא היה שמץ ממה שהפך את הספר לרב מכר – איזושהי התבוננות אל נפש האדם – אבל כן היה בהם שפע סצינות סקס של דמויות מיוסרות. זה מה שנשאר. ועכשיו "יער נורווגי" קורס לתוך אותה מלכודת. וכן שלא נאכזב את להוטי הדם: מדובר בסקס ללא עירום או ארוטיקה.
גיבור הסרט מוצא עצמו בין שתי נשים. האחת, תמיד עצובה. השנייה, תמיד שמחה. הוא נמשך יותר לעצובה, אולי כי היתה חברתו של החבר הכי טוב שלו. החבר התאבד והשאיר את שני חבריו במצב של יתמות/אלמנות/בדידות. אם בתחילה זה נראה כמו משהו שיכול להיות פראפרזה יפנית על "ז'ים וג'ים" של טריפו, הרי שעד מהרה זה הופך למשהו שנראה יותר כמו הקלישאה של סרטי האיכות האירופי של שנות השבעים, כשסרט שעוסק בתסכולים מיניים נחשב ל"איכותי", אולי כי רבים טעו לחשוב שמהות האדם היא סך תסכוליו המיניים. האנג אמנם מרבה לצלם סצינות בשדות וביערות, ויש בסרט כמה וכמה שוטים יפים המנסים ללכוד את דימויי הטבע שנמצאים גם בספר, אבל חוץ מכמה שוטים יפים – שלא ממש מוסיפים הרבה לסרט מעבר לעיטורים – הסרט נע באופן בוטה ממפגש מיני אחד לשני, מתסכול אחד לשני, ובאופן כללי נדמה שהתמצות הזה עושה עוול נוראי לסרט.
ואגב כך, שלושה הרהורים:
האחד: דווקא סרטו של טרנס מאליק, "עץ החיים", מצליח לעבד למסך הלך רוח של רומן, כזה שיש בו יותר הרהור מאשר עלילה. אולי טרנס מאליק היה צריך לנסות ולעבד את "יער נורווגי".
השני: דווקא היה עיבוד קולנועי למורקמי שמאוד אהבתי. הבמאי היפני ג'ון איצ'יקווה עיבד לסרט את הסיפור הקצר "טוני טקיטני", מתוך הספר "ערבה עיוורת, עלמה נמה" (זה היה ב-2004, ארבע שנים שלפני שאיצ'יקווה הלך לעולמו) והוא עשה את זה על ידי שימוש מבריק בוויס-אובר לאורך הסרט כולו. אגב, גם את הסרט הזה קנו בזמנו אנשי יונייטד קינג להפצה, אבל זה היה כנראה לפני שמורקמי הפך לכזה סופר נמכר ונערץ בארץ והסרט מעולם לא הופץ. חפשו אותו.
השלישי: מישהו יודע באיזה שלב בין 1966 ל-1980 (בין השנה בה הוקלט השיר ובין השנה שבה שמעתי אותו לראשונה) התקבעה האקסיומה שאת השיר "Norwegian Wood" של הביטלס יש לתרגם בעברית ל"יער נורווגי" ולא ל"עץ נורווגי"? או אולי ל"פרקט נורווגי". מהקשבה למילות השיר, דומני שיער אין שם. רהיטי עץ ורצפת עץ, דווקא כן. האם מאוחר מדי לקרוא להחלפת התרגום (לשיר. בסרט דווקא יש לא מעט יערות)? מצד שני, אולי זו השגחת הקוסמוס. איכשהו מישהו שם בעבר (או מישהו עם מכונת זמן) ידע שיבוא יום וסרט בשם זה ייצא בישראל באותו יום בו יוצא גם סרט בשם "עץ החיים" ודאג לעוות את התרגום כדי למנוע בלבול עתידי. דמיינו סוף שבוע שבו יוצאים גם "עץ החיים" וגם "עץ נורווגי". מופרך מדי, לא?
הטעות במקור – שם השיר תורגם כבר במקור היפני ל"יער נורווגי"
…ובאופן כללי נדמה שהתמצות הזה עושה עוול נוראי לסרט.
התכוונת לספר, לא?
אוף טופיק, אבל הודלף הטיזר של הנערה עם קעקוע הדרקון האמריקאי, והוא נראה מצוין ממש לטעמי
http://www.youtube.com/watch?v=8kOFGI0p6SM&feature=player_embedded
===================
רוה להוריקן: תודה. הטריילר הפיראטי הגיח הלילה לרחבי הרשת. אבל יש לי תחושה שסוני תכף תלך ותדאג להעלים את הגרסאות האלה מיו-טיוב ותעלה את הגרסה הרשמית שלה. ואז אעלה אותו כאן כמו שצריך. יש לי מה להגיד עליו.
בספריית הדיוידי הנהדרת זמנים מודרניים במתחם בזל ניתן למצוא את הסרט http://www.moderntimes.co.il/rentmovies/category-1418/tony-takitani.html
אגב, ההשכרה לשבוע
יאיר, או למי שיצא לראות את הסרט
רציתי לשאול איך הפסקול שכתב ג'וני גרינווד מרדיוהד? הפסקול שלו לTHERE WILL BE BLOOD היה מצויין לדעתי
משום מה שירם של הביטלס מעולם לא התקבע לי כ"יער נורווגי" אלא היה עץ נורווגי לכל אורך הדרך. מצד שני, אם שמעת אותו לראשונה בשנת 1980 (בניגוד אלי ששמעתי אותו לראשונה בשנות התשעים), תקופה בה עדיין נטו לתרגם שמות של להקות, שירים ואף שמות של אלבומים לעברית ("החיפושיות" , "אתמול", "המושלים בסווינג", וכו') אז כל שצריך כדי לקבע את שם השיר כ "יער נורווגי" זה שדרן ברשת ג' שמעולם לא הקשיב למילות השיר כמו שצריך.
אירוני הדבר שכן שם הספר "יער נורווגי" ביפנית אכן מתייחס ליער ולא לעץ, ומבוסס על אותה הטעות בדיוק, טעות שבוודאות מושרשת ביפן בנוגע לשיר זה. המקרה הזה, תהרגום העברי לשם הספר הוא מדויק.