צריך לתת קרדיט לאיליי רות שהצליח השנה להפוך את חג ההודיה למתחרה של האלווין מבחינת אסוציאציות האימה והאלימות, והכל בזכות הטריילר-הפיקטיבי הדי מבריק שלו ששולב בפרויקט "גריינדהאוס" של טרנטינו/רודריגז. רוצים תזכורת? הנה (זהירות: סקס ואלימות)

.
.
ועכשיו, אם אתם גרים בארצות הברית וחוגגים הערב את חג ההודיה, תוכלו להזדרז ולקנות חולצה מתאימה:


.
.
או לשלוח למכריכם אימייל מברך עם gif חגיגי:

===============

עיתונאית הקולנוע שהכי מתעבת את איליי רות היא ניקי פינק, לכן זה בוודאי אירוני שאני מקבץ אותה לאותו פוסט איתו. פינק קיבלה מגילדת התסריטאים חתיכת מתנת חג מרשימה: כאות תודה לסיקור שלה את שביתת התסריטאים האיגוד נותן לאתר שלה את הקרנה הבכורה האקסקלוסיבית לסדרת תשדירי שירות שנועדו ליצור הזדהות ולהגביר עירנות לקיומה של השביתה ונושאיה. את הסרטונים ביימו בין השאר פול האגיס ורוד לוריא ומשתתפים בהם שחקנים רבים, המביעים תמיכה בתסריטאים השובתים, שבלעדיהם הם "ללא מילים". פינק תציג את הסרטונים בבלוגה deadlinehollywooddaily.com באופן בלעדי מהיום בשבע בערב שעון תל אביב, עד יום ראשון בערב. מיום שני הם יוצגו באתר SpeechlessWithoutWriters.com

שון פן, מתוך אחד מחמישים סרטוני Speechles without Writers


לורה ליני, מתוך אחד מחמישים סרטוני Speechles without Writers

לא אהיה מול המחשב בערב, אז אני משאיר את התגובות לכם: מה דעתכם עליהם? על הקמפיין? הביצוע? המסר? היוזמה?

ציוץ