בשבוע האחרון צילמה רוני קידר ("ג'ו ובל") סרט קצר חדש בשם "Bunny Love". תמונות ראשונות מהסט צצו בפייסבוק. למשל:

כדי לעקוב אחר הסרט בפייסבוק אתם צריכים לעשות לייק לעמוד הזה, אבל היזהרו, כי בתמורה תקבלו בדף הפרופיל שלכם עדכון שנראה כמו וידוי פרוורטי למדי. תראו מה גיליתי על עצמי:

האמנם?

==============

בראבו, דובדבני, בראבו.

אבחנה יפה לשמוליק דובדבני על "סוס מלחמה", שהסרט מזכיר במשהו את "הסייח השחור". אבל הנה החוליה החסרה שרק מזכירה עד כמה האבחנה הזאת מדויקת: אחרי שספילברג ראה את "הסייח השחור" הוא שכר את התסריטאית של הסרט, מליסה מתיסון, לכתוב עבורו את "אי.טי".

ובאותו נושא: שאפו, שביט, שאפו. לא ציפיתי ש"סוס מלחמה" יזכה לאהדה ביקורתית בארץ, אבל אני שמח שמתגבשת פה קואליציה פרו-ספילברגית, שמביעה געגוע לקולנוע עם העוצמות הוויזואליות של פעם, ועם הדינמיות המסחררת ורבת השכלולים של ההווה (למעשה, העתיד. ספילברג משיג את כולנו בכמה שנים טובות).

ועם זאת, דומני ששניהם משתמשים במילה "קיטש" לא נכון בקשר לסרט הזה. "קיטש" אינה מילה נרדפת ל"סנטימנטליות" או "רגשנות". קיטש זה זיוף, זה פלסטיק זול. אני מתעב קיטש בכל ליבי, אבל אין לי בעיה עם רגשנות. "סוס מלחמה" אינו קיטשי. אולי, לרגעים, סכריני.

ואגב, אני שמתי לב באיחור של"סוס מלחמה" יש מבנה מאוד דומה ל"מלחמת העולמות", גם הוא של ספילברג. אני אולי צריך לעדכן את הביקורת שלי על "סוס מלחמה".

==============

אתמול (שישי) היה המועד האחרון לקבלת טפסי בחירת המועמדים של חברי האקדמיה האמריקאית במשרדי פרייס-ווטרהאוס-קופר. עכשיו יש להם עשרה ימים לספור הכל עד הכרזת המועמדויות ביום שלישי הבא, 24.1, עת יעלו לשידור ג'ניפר לורנס (שהיתה מועמדת לאוסקר על "קר עד העצם") וטום שראק (נשיא האקדמיה) ב-5:30 בבוקר שעון לוס אנג'לס. מה פתאום ג'ניפר לורנס? נו, צריך לקדם את "משחקי רעב" שיוצא במרץ, לא?

ושלשום חולקו פרסי בחירת המבקרים (Critic's Choice Awards), והאמת יש סיכוי מצוין ש-90 אחוז מהזוכים בפרס הזה יזכו בעוד חודש וחצי באוסקר. מי זכה? סרט: "הארטיסט"; במאי: מישל הזנוויציוס ("הארטיסט"); שחקן: ג'ורג' קלוני ("היורשים"); שחקנית: ויולה דיוויס ("העזרה"); שחקן משנה: כריסטופר פלאמר ("בגינרס"); שחקנית משנה: אוקטביה ספנסר ("העזרה"); תסריט מקורי: וודי אלן ("חצות בפריז"); תסריט מעובד: סטיב זייליאן וארון סורקין ("מאניבול"); סרט אנימציה: "רנגו"; פסקול: "הארטיסט"; עיצוב: "הוגו"; עריכה: "נערה עם קעקוע דרקון"; אפקטים: "כוכב הקופים: המרד"; סאונד: "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ב'"; איפור: כנ"ל; תלבושות: "הארטיסט"; צילום: "עץ החיים" ו"סוס מלחמה" (תיקו); סרט זר: "פרידה"; סרט תיעודי: "ג'ורג' הריסון: חי בעולם חומרני".

כאמור, חלק נכבד מהרשימה הנ"ל יהיה זה לרשימת זוכי האוסקר.

אותי מבאס למצוא שם את "הארטיסט" זוכה בפסקול. אני מת על הסרט הזה ואשמח לראות אותו זוכה באוסקר (אם כי, אם הייתי חבר אקדמיה נראה לי שהייתי בוחר ב"הוגו"), אבל לבחור בו כזוכה באוסקרעל המוזיקה זה להפגין חרשות. למעשה, כשם ש"דרייב" נפסל מהתמודדות בקטגוריית הפסקול כי הנהלת האקדמיה מצאה שיש בסרט יותר שירים ומוזיקה לא מקורית מאשר מקורית ולכן הסרט לא כשיר. העובדה שהמוזיקה הכן מקורית של קליף מרטינז היתה נפלאה לא היתה רלוונטית. ובכן, "הארטיסט" הוא כמעט כולו מוזיקה לא מקורית, בין אם שימוש מובק וארוך מאוד ב"ורטיגו" ובין הומאז'ים עלומים יותר. יש בו נעימת נושא אחת שבוודאי תתנגן לא פעם במהלך טקס האוסקרים (ומחר בלילה בגלובוס הזהב) ובעיקר, יש בו בוודאי הכי הרבה מוזיקה (שכן הסרט רצוף מוזיקה מתחילתו ועד סופו). ואכן, לא פעם כשבאים לנבא את האוסקרים הדרך הכונה לעשות את זה היא להחליף את המילים The Best במילים The Most. כי לזה חברי האקדמיה יודעים לשים לב. לכן, לשם הדגמה, השאלה היא לא למי היתה השנה עבודת העריכה הכי טובה, אלא למי היה "הכי הרבה עריכה" (כלומר למי היה הכי הרבה קאטים בסרט) וזה, השנה, ללא ספק "נערה עם קעקוע דרקון", לכן הוא בוודאי יזכה. למי היה הכי הרבה תלבושות (כלומר, גם עיצוב תקופתי וגם הרבה סטטיסטים)? למי היה הכי הרבה עיצוב? ומכאן: למי היה הכי הרבה מוזיקה. ולכן "הארטיסט" יזכה. וזו קטגוריה היחידה שלא יגיע לו הפרס הזה.

ציוץ