27 אפריל 2012 | 14:00 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

"אנקת גבהים", ביקורת

 

פורסם ב”פנאי פלוס”, 24.4.2011

 

שני סרטים של במאיות יש לנו בסוף השבוע הזה. ואם ב“אורחים לרגע” חיבבתי כמעט כל בחירה שעשתה הבמאית, הרי שבגרסתה של אנדריאה ארנולד (“דרך אדומה”, “מחוץ למים”) ל”אנקת גבהים” של אמילי ברונטה פשוט שנאתי בלהט כל בחירה ובחירה שלה. כמו, למשל, לא לשים מוזיקה. אני נוטה לשנוא סרטים בלי מוזיקה. או כמו למשל, הבחירה של ארנולד (זה הסרט השני כבר) לצלם אותו בפריים ריבועי. הבנתי את הבחירה בפריים כזה כשהיא נעשתה בסרט כמו “הארטיסט”, שהיה הומאז’ לקולנוע של פעם, אבל אצל ארנולד זו נראית לי כמו גחמה ריקה ממשמעות (או אסתטיקה). שנאתי בלהט את ארבעת השחקנים הראשיים האלמוניים שארנולד בחרה לגלם את קתרין והיתקליף. וחשבתי שהרעיון שלה ללהק לתפקיד היתקליף שחקן ממוצא אפריקאי הוא סוג של פוזה עלק-חברתית שלא אומרת כלום לעיבוד הספרותי ולא עושה כלום לסרט. ובשעה שהערכתי את הרעיון הכללי של ארנולד לביים דרמת תלבושות תקופתית עם מראה ריאליסטי מחוספס האופייני לקולנוע האירופי של ימינו – די סבלתי מהאופן שבו הרעיון הזה התממש (פטרישה רוזמה כבר עשתה משהו ברוח זה, ובאופן מצוין למדי ב”מנספילד פארק” שלה ב-1999). למעט כמה תקריבים נאים על פרפרים ופרחים, הסרט הזה מכוער בצורה קיצונית. מצד שני, כל הסיפור של “אנקת גבהים” מעולם לא עניין אותי, עד שאני תוהה האם הגרסה עם נטלי פורטמן ומייקל פסנבדר שהיתה אמורה לצאת מהסרט הזה עד שהגיע אליו ארנולד ופיטרה את כולם, היתה מעניינת אותי יותר.

נושאים: ביקורת

5 תגובות ל - “"אנקת גבהים", ביקורת”

  1. איריס 27 אפריל 2012 ב - 14:36 קישור ישיר

    חששתי שתאהב את הבחירות ה”פוסט מודרניסטיות” כביכול של ארנולד ב”אנקת גבהים” שלה, שהן לדעתי עלבון לספר המקור (שהוא אחד הספרים המרגשים בספרות בעיניי). הספר הזה הוא דוגמא קלאסית לבעייתיות של עיבוד קולנועי לספר. עיבודים קולנועיים לספרים מודרניים הם בעייתיים פחות כי הספרים ב-50 השנים האחרונות הם יותר חזותיים מאשר פעם בעיקר בגלל הקהל של הקוראים שהשתנה. בכל אופן, גם הסיפור הזה עוסק באופן מובהק ב”מה נשים רוצות אחרי הכל” – אהבה מוחלטת אל מעבר לנצח- ולכן אולי נשים מתחברות אליו יותר (כמו סרטים אחרים שלא אהבת, אגב…).
    העיבוד הטוב ביותר היה ונשאר העיבוד שמככב בו לורנס אוליביה (1939)
    http://www.youtube.com/watch?v=9BTdQ3eomP8&feature=related

  2. שני 27 אפריל 2012 ב - 21:38 קישור ישיר

    היי יאיר. אשמח אם תפרט לי מה היה כל כך מכוער בשבילך בסרט באופן קיצוני?
    ובאופן כללי, מה הרתיעה שלך מהקולנוע של אנדראה ארנולד (אם זכור לי נכון לא סבלת את מחוץ למים). ובהקשר של מחוץ למים, לפי דעתי הפריים הריבוכי בא פשוט לכלוא את הדמות ולא לאפשר לה לברוח ממציאות כך כך קשה. בקיצור, אשמח אם תגיד לי מה הבעיה שלך עם אנדראה ארנולד.

    • JNH 27 אפריל 2012 ב - 22:32 קישור ישיר

      נדמה לי שהפריים בראש הפוסט מדגים היטב מה כל כך מכוער בסרט.

    • שני 28 אפריל 2012 ב - 9:34 קישור ישיר

      ל-JHN- ופה בדיוק אתה טועה. אני דווקא חושב שהסרט מצולם באופן מאוד מעניין ומקורי. אני חושב שהצלם מצליח לתפוס באופן מרשים ומעורר הערכה את הנופים של בריטניה ויופי חזותי בתוך סיפור כל כך מכוער. ועדיין אשמח מאוד לשמוע את תגובתו של יאיר בעניין.

  3. איריסע 28 אפריל 2012 ב - 23:50 קישור ישיר

    אין לי כוונה לראות את אנקת גבהים כי הסיפור הזה יצא לי מכל החורים, אבל שני הסרטים האחרים של אנדראה ארנולד, Fish Tank ודרך אדומה הם סרטים טובים מאוד שאני מאוד אהבתי. בעיקר את Fish Tank טוב נו, מייקל פסבנדר…


השאירו תגובה